|
|
|
|
+ הורה מודאג |
אורח בפורום |
12:52 04.06.09 |
שלום, אני פונה אילך בגלל סיפור אישי לא כל כך נעים שאני עובר עכשיו עם בני בן השנה ו-8 חודשים (בהמשך הרחיב בנושא של בני). קצת קשה לי להתבטא (וזה חלק מהעניין) ואני חושד שאולי יש לי היום או לפחות היה לי בעבר סוג מסויים של לקוי למידה. אז סיפורי הוא כך: עד כתה ג' הכל היה נראה רגיל אצלי עד שהגיעו משרד החנוך לבדיקה שגרתית בכדי לבדוק את רמת התלמידם בבית הספר. תוצאות הבחינה שלי היו גרועות ביותר והראו שיש לי בעיה חמורה בקריאה ובהבנה. לא היה ברור לבוחנים כיצד המורה לא עלתה על הנושא והמורה מצידה היתה בהלם (וכך גם הורי) וביקשו בחינה נוספת. הבחינה הנוספת נעשתה מול כמה בוחנים של משרד החינוך (אני לא העלה הפניך את מה שאני זוכר באופן מעורפל) אך מצאו שוב שיש לי בעיה חמורה בקריאה ובהבנה. מיד העבירו אותי לכיתה מיוחדת לעזרה והפרידו אותי מהכיתה. בתור ילד לא קיבלתי את הנושא בצורה טובה והתחילה אצלי הדרדרות חמורה בלימודים שלדעתי נבעה גם מהיחס של המורים שהשתנה כלפי כתוצאה מהאיבחון (אני רוצה לציין שבגיל 5 ידעתי כבר את לוח הכפל וכתוצאה מהטרמואה שעברתי באותה תקופה שכחתי גם את זה). במשך שנתיים ניסו ללמד אותי לקרוא ולכתוב אני מדבר על אותיות כיצד קוראים א' או ב' עם סוגי ניקוד (אני רוצה לציין שעד היום אני לא כל כך יודע). בדיעבד הם לא הבינו שאני פיתחתי סוג מסוים של קריא. בכל מקרה למזלי הורי ראו שמשהו לא בסדר והחליטו להעביר אותי בית ספר ללמוד בכיתה רגילה (קצת קשרים עם המנהלת) ואת התמיכה לתת לי באופן פרטי מחוץ למסגרת הלימודית. המורה הפרטית טענה שאני פשוט מצלם מילים ולא מתייחס לאותיות. עם השנים למדתי לקרוא אותיות ועד היום למעשה אני לא קורא כל כך טוב מילים שאני לא מכיר והכתיבה שלי חוץ ממני אף אחד לא מסוגל לקרוא (אלה עם אני כותב לאט ועם עיפרון) מה גם שסבלתי משגיאות כתיב (עדין יש מעט). אם הזמן היכולות הראליות שלי חזרו והיום אנ אחרי שני תארים באונברסיטה (תואר ראשון בהנדסה ושני במנהל עסקים) אני עובד במשרה די בחירה לגילי (בן 31 עם לא ציינתי עדין) ויכולת ההבנה שלי גבוהה ומהירה מאדם ממוצע (תמיד אומרים לי "רגע "רגע" , "לאט לאט" ובשעורים באונברסיטה תמיד הייתי משתעמם כאשר המרצה הסביר משהו פעם שנייה) אך עם זאת עדין מתקשה לכתוב ולהתבטא. נקודה נוספת אולי גם חשובה מחינה חברתית הכל היה מצויין איתי. בכל מקרה, בתוך תוכי אני יודע שיש משהו בי ולא סתם עברתי מה שעברתי בגלי צעיר אשר ליווה אותי לאורך כל תקופת הלימודים. עכשיו לעיקר הנושא בני. בני היום בן שנה ושמונה חודשים כפי שציינתי, כיום אנחנו נמצאים בכל מעכב אפשרי בגלל איחור התפתחותי כללי (איחור של כמעט שנה). אמי טוענת שגם אני עשיתי הכל מאוחר (אבל לא עד עד כדי כך) ומכאן שאלתי: האם לדעתך היה לי או יש לי ליקוי למידה מסוים ? האם יכול להיות שיש קשר בין האיחור ההתפתחותי שלו לליקוי למידה שלמעשה היה לי? האם ניתן כבר בגיל צעיר כמו של בני לראות סימנים של ליקוי למידה ? זה יכול להיות קצת מנחם עם לדעתך עברתי סוג מסויים של ליקוי למידה ובני עובר את זה גם וזהב כיוון שאני יודע שזה לא כל כך נורא ואך להתמודד עם זה.
+ תגובה להורה מודאג |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
12:56 04.06.09 |
שלום רב, ברוך הבא אלינו.סיפורך האישי נוגע לב, והוא אופייני למצבי ליקויי-למידה. סביר להניח כי אתה סובל גם היום מהשלכות של ליקויי-למידה מבלי שתדע להסביר לעצמך תופעות ומבלי שתדע להיעזר בעת הצורך. חבל שההורים והמורים שהיו סביבך לא דאגו לאבחון - אבל אתה יכול ומומלץ לבדוק את הדברים היום, לפנות למאבחן מומחה ללקויי-למידה ולקבל ייעוץ שיאפשר לך להבין את עצמך ולהתקדם מבלי להתעכב או להינזק בדרך הטובה שלך. לא כדאי לסמוך רק על עצמך ועל ההצלחה שבאה אחרי יסורים ושגיאות. לגבי הבן - אמנם, ליקויי-למדיה הם ברוב המקרים גנטיים, תורשתיים, וילד שיש לו עיכוב התפתחותי מכל סוג הוא ילד בעל ליקויי-למידה בהמשך. לכן, חשוב לעשות ה-כל, ולא להסתפק במה שמציעים המרכזים להתפתחות הילד: כדאי לפנות לייעוץ של מאבחן מומחה, לראות מה ניתן לעשות לשם הקידום המרבי ובעיקר לדעת: הגיל הרך הוא גיל חשוב מאוד לעבודה וקידום ולהקלה על ההתמודדות בהמשך. אמנם, תמיד ניתן לעזור, בכל שלב וגם בגיל הבגרות ניתן להיעזר ולהתקדם ולפתור מצבים בעייתיים, אבל העזרה המוקדמת היא המשמעותית והמקדמת מכולן. אל תהסס לפנות בעניינך ואל תעכב אפשרות של קידום הבן. חשוב לא "להתנחם" בעובדה שהצלחת, לזכור שזה היה אחרי דרך יסורים מייגעת ולחסוך את המיותר הזה מבנך ע"י אבחון מקצועי ועבודה מקצועית בהמשך.
+ רשימה ביבליוגראפית |
דנה |
07:29 01.06.09 |
נשלחה אליך הודעה דרך אתר מאמרים: מאת: דנה צוברי דואר אלקטרוני: dana250186@walla.com ההודעה: ד"ר נויה שלום, עליי לעשות עבודה רחבה בתחום והייתי שמחה אם ביכולתך לפרסם רשימה בבליוגרפית שתתמוך במאמר "ליקויים בכישורים החברתיים" בתודה מראש דנה
+ רשימה ביבליוגראפית |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:42 01.06.09 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. רשימה ביבליוגראפית היא חלק משמעותי ומרכזי בכל עבודה המוגשת למוסד אקדמי. רשימה כזו נבנית בזהירות אחרי איסוף חומר, ניפוי החלקים המשמעותיים וציון ציטטות. יש חוקים ונהלים להגשת רשימה ביבליוגראפית, ואלה הם חוקים נדרשים, מקובלים ומכובדים בכל העולם. בניית רשימה כזו היא דרישת יסוד בכל מערכת לימודים אקדמית. היום, בעידן שבו האינטרנט מאפשר גישה לכל ספרייה, מקפידים במיוחד שסטודנטים יכירו את הספרים, ידייקו בציטטות ויעיינו בם בספריות, לפני שהם מצרפים אולם לרשימה בעבודה שהם מגישים. החיפוש הוא חלק משמעותי מתהליך הלימוד וההכשרה בהגשת עבודות אקדמיות. אני מניחה שבין כל הספרים העוסקים בליקויי-למידה תוכלי למצוא רשימה טובה, ואפילו אם תפני לרשימה ביבליוגראפית באחד הספרים שבהם תעייני, כמקור וכתבנית לספרות שאת רוצה לבדוק. דוגמא טובה תוכלי לראות בספר "מדברים בעד עצמם" של לאה קוזמינסקי. שם יש הגדרות, תאורים, מובאות ורשימה ביבליוגראפית שתוכלי ללמוד ממנה. אני מציעה לך לבדוק את המאמרים בשנתיים האחרונות בJLD ולא לשכוח את ספרם של ג'ונסון ומייקלבאסט, וההסבר שלהם על ליקויי-למידה שונים. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ לקויי למידה במערכת החינוך |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
12:55 28.05.09 |
שלום לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. אני מרגישה צורך לשתף הורים בעוול שנגרם לילדים לקויי-למידה במערכת החינוך: אני פוגשת ושומעת על ילדים שמופנים למסגרות החינוך המיוחד אחרי אבחון פסיכולוגי וללא אבחון ליקויי-למידה. ביניהם - ילדים שאינם זקוקים לחינוך המיוחד, ואילו היו מאובחנים כראוי היו נהנים מזכויות של לקויי-למידה במערכת החינוך הרגיל. ערנות ההורים נדרשת, כדי להבין לאיזה סוג של אבחון הם פונים, מי מאבחן את ילדם ומה יכולה להיות מסקנה של אבחון שאינו מתאים: אבחון פסיכולוגי ללא אבחון לקויי-למידה עלול לשגות באבחנה, בהערכה, לעוות ממצאים ולגרום לכך שילד יופנה לבית ספר לילדים בעלי פיגור משום שהאבחון הפסיכולוגי שעבר לא מבחין בין פיגור לבין מצבים הנגרמים בשל ליקויי למידה שיכולים להנמיך את התיפקוד במבחן פסיכולוגי.
+ סיפורים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
09:41 27.05.09 |
שלום לבאי הפורום, שימו לב לסיפורים לילדים: "תמי ילדה נהדרת" "ילד היפראקטיבי" ולסיפורה של אמא של יואב. כולם כאן, בקישורים מימין הדף (חפשו ינשוף עם שם הסיפור).
+ מוכנות לכיתה א' |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:53 27.05.09 |
4. מוכנות לכיתה א': מוכנות ילדים לכיתה א' נקבעת בדרך-כלל בארץ ע"י הגננת ופסיכולוג-הגן, שהוא פסיכולוג חינוכי מטעם הרשות המקומית. הפסיכולוג עורך תצפית בילד בגן, מקבל דיווח מן הגננת, מראיין את ההורים ומעביר לילד מבחנים פסיכולוגיים. לעתים נלווים אל המבחנים הללו שאלונים ומבדקים. ה"אבחנה" הנפוצה של פסיכולוגים לגבי ילדים לקויי-למידה: "ילדותי לגילו", או "לא בשל מבחינה רגשית", כאשר האינטליגנציה בממצאי המבחנים תקינה. זוהי האבחנה הבסיסית להחלטה אם להשאיר את הילד שנה נוספת בגן-חובה או להעלותו לכיתה א'. כאשר האינטליגנציה נראית במבחנים נמוכה, יש בדרך-כלל הפנייה לחינוך המיוחד. אלא שהאינטליגנציה היא ציון משוקלל שאינו מהימן כאשר מדובר בלקויי-למידה. בדרך-כלל אין בהערכות פסיכולוג הגן אבחנה של לקויי-למידה, ועל פי-רוב הניסוח מגלה את העמדה: קשיים שונים מיוחסים ל"חוסר בשלות", או ל"צורך בסיוע" ולא למקור, הידוע כבר בהחלט בעת כזו: עיכוב עם רקע התפתחותי, איחור ברכישת מיומנויות מוטוריות, כשלים בפיתוח מיומנויות שפה ושיח, ליקויי קשב וריכוז – הם ליקויי-למידה שאפשר ורצוי וחשוב מאוד לטפל בילד הלוקה בם מוקדם ככל האפשר, ולאפשר לו שילוב מוקדם במסגרת "רגילה" שמאפשרת התייחסות או במסגרת מיוחדת שמספקת טיפולים. פסיכולוג הגן נמנע מאבחנה בדרך-כלל, ובשנתיים הראשונות בבית הספר לא מאפשרים לילד ליהנות מן ההתפתחות והקידום בעולם וללמוד קריאה בשיטה מותאמת לו, על-פי ממצאי אבחון לקויי-למידה ואבחנה ברורה שמספקת המלצות לגישה, שיטה וסיוע פרטניים. תחת-זאת כופים על הילד התנסות בשיטות ובהתייחסות שיכולות לא להתאים ובמקרים לא מעטים אף להזיק לו ולחבל בקידומו. אחרי התנסות של כשנתיים, מציעה המערכת "אבחון דידקטי", וגם אז הוא חייב להילוות (במקום להוביל) לאבחון פסיכולוגי, שהוא מיותר ומזיק ופוגע בזכויות הפרט של ילדים לקויי-למידה. יועצות ומנהלות בתי-ספר יסודיים משכנעות הורים לפנות לפסיכולוג ולעבור "אבחון פסיכודידקטי" שרלטני בדרך-כלל, כאשר ניתן לאבחן סוגים שונים של דיסלקסיה, ליקויי שפה וליקויי קשב, ליקויים מוטוריים וליקויים בחשיבה חשבונית עוד בגיל רך ולהתחיל את ההתערבות המותאמת מוקדם, כנדרש ומקובל בעקבות ממצאי מחקרים אחרונים על יעילות שהוכחה באופן חד-משמעי בהתערבות מוקדמת בעולם. קישור מצורף: למאמר השלם על אבחון מעוכבי התפתחות
+ דיסקלקוליה |
אלמונית |
14:12 23.05.09 |
נויה, שלום.
אני סטודנטית להוראה במכללת דוד ילין, ובמסגרת קוורס "ליקוי למידה", בו אני לומדת, עלי להעביר שיעור על "דיסקלקוליה". קראתי את מאמרייך בנושא זה, והם תרמו לי מאוד. במסגרת השיעור עלי לבחור פעילויות שונות היכולות להמחיש לעמיתי לשיעור, בצורה החזקה והמתסכלת ביותר את החוויות שעוברות על ילד בעל ליקוי זה. האם תוכלי לסייע לי, ולעזור לי למצוא פעילויות שונות.
אשמח אם תוכלי להשיב לי בהקדם האפשרי, מאחר והשיעור יועבר בעוד כשבוע. תודה מראש,
שאלה
+ חשבון ודיסקלקוליה |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
14:14 23.05.09 |
שלום רב, בספרי "שיקום לקויי-למידה", הוצאת מסדה 1979, יש פירוט גישה ותרגול מעשי מאוד מעמיק על הוראת חשבון ללקויי-למידה. הספר נמצא בספריות ובחנויות וידוע לי שהיה תמיד בספרייה ב"דוד ילין".בברכה,ד"ר נויה ספקטור
+ "מבחן טובה" ומבדקים דומים לבדיקת קשב |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
09:10 23.05.09 |
מבדק TOVA, CPT ומבדק BRC בדיקת T.O.V.A: (TEST OF VARIABLES OF ATTENTION: מבחן טובה): בדיקה שהוצעה ע"י פסיכיאטר (ד"ר גרינברג מאוניברסיטת מינסוטה, ארה"ב). הבדיקה נוצרה כדי לאתר ליקויי-קשב במקרים שאינם מלווים בפעלתנות-יתר ועל מנת להבחין בין בעלי פעלתנות-יתר ואחרים שהרשימו בפעילות-יתר אך לא התאימו להגדרה. הבדיקה מחייבת התייחסות לשאלון למורים ולשאלון להורים. מהות הבדיקה: בדיקה באמצעות מחשב שבמהלכה משווים בין תגובות הנבדק במבחן בעל שני חלקים: ללא תרופה ובהשפעת תרופה לטיפול בליקויי-קשב וריכוז. חשוב לציין כי הבדיקה אינה מאתרת ליקויי-קשב או ליקויי-למידה אחרים, ואינה מאתרת ליקויי-תיפקוד מתחומים שונים. מבחנים אחרים מסוג זה מוכרים במונח: מבחני CPT: CONTINUOUS PERFORMANCE TESTS . ראשי התיבות CPT: CONTINUOUS PERFOMENCE TEST, כלומר: מבחן של הביצוע המתמשך, או תהליך הביצוע. ראשי התיבות BRC: BRAIN RESOURCE COGNITION בשני המקרים זוהי בדיקת מחשב, המנסה לאתר קשיים באמצעות מטלה אחת למשך זמן. מבחן TOVA הוא מבחן CPT, ויש עוד מבחנים כאלה. כולם – נסיונות (בדרך כלל כושלים) לאבחן ליקויי קשב. במציאות: המבדקים הללו אינם מספקים אבחנה מבדלת, אינם מספקים איתור ליקויים, אבל – מהווים אישור מסויים לרופא הבודק, שלעתים קרובות אין לו כלים אחרים בזמן הקצר העומד לרשותו להחליט אם כדאי או יעיל להחליט על טיפול תרופתי בבעיות קשב וריכוז. יותר ויותר רופאים חוזרים למתכונת המקובלת (למעלה מארבעים שנה בעולם) של הסתמכות על אבחון לקויי-למידה. מבחן "טובה" ומבחנים דומים, אינם אלא בדיקת-מחשב, וחשוב להדגיש: זהו אינו אבחון והתוצר אינו אבחנה. המבחנים הללו נועדו, במקורם, כדי להבחין בין נבדקים בעלי ליקויי קשב עם או בלי היפראקטיביות. הם אינם מספקים אלת המידע הדרוש על מקור הבעיות וההמלצות שהם מספקים הן רק לגבי הטיפול התרופתי, וגם זאת, ללא בדיקה מעמיקה של הנושא. לדוגמא: לליקויי קשב יכולות להיות סיבות וגורמים אחדים: בעיות בפעילות בלוטת התריס, בעיות נוירולוגיות שאינן ליקויי-קשב ספציפיים, ליקויי-למידה שונים. אין היום כלי או מכשיר שיכול לספק אבחנה מבדלת בין קשיים ומצבים הגורמים לליקויי-קשב, מלבד אבחון ליקויי-למידה. ממצאי אבחון ליקויי-למידה הם הבסיס לשיקול דעת של רופא שצריך לדעת את מקור הליקויים ולא רק את הביטוי השטחי שלהם, "על-פני השטח". רופאים פסיכיאטרים במרפאות קשב נוקטים בדרך של ראיון-הורים ושאלון להורים ולמורים, סימון תופעות ותסמינים עפ"י המדריך DSM 4, ובדיקות-מחשב מסוג TOVA ו-IVA. הם מאמינים ביכלתם לאבחן ילד בדרך זו. אבחון ליקויי קשב ואבחנה מהימנה ומקצועית מחייבת לדעת יותר, לעשות יותר ולהתמחות בתחום הזה, וזהו לא תחום שאפשר להסתפק לגביו בבדיקת רופא ומחשב. ההבדל בין IVA, TOVA ואחרים אינו משמעותי, לדעתי, הוא עוסק בסימפטומים ובתרופה ולא בילד. הילד וההורים לא מקבלים את הדרוש מבחינת האבחנה או מבחינת ההנחיות להמשך הטיפול. ראיתי ואני מטפלת בילדים ובוגרים ש"אובחנו" באופן חלקי בעבר ומצבם אינו כזה שיכול היה להיות, לו עברו תהליכי אבחון וטיפול ראויים. באבחון לקויי-למידה מתבצעת אבחנה מבדלת: האבחנה המבדלת מותנית ביכולת להבחין בין בעיות שונות הגורמות קשיי הסתגלות ולמידה, לבין תסמונות ייחודיות של ליקויי למידה לבין עצמן (כדוגמת אבחנה מבדלת בין ליקויי קשב ייחודיים וליקויי למידה אחרים שמשפיעים על הקשב). מצבים שונים מעוררים חשד של ADD או ADHD, וחשוב לבצע את האבחנה המבדלת, כדי לדייק באבחנה ועל מנת להתאים טיפול יעיל ומ?ק?ד?ם. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ למה הם דורשים ממני אבחון פסיכודידקטי? |
שיר |
07:43 21.05.09 |
יועצת בית הספר הפנתה את בתי (בת 7) לאבחון פסיכודידקטי. קראתי את המאמרים שלך ואני יודעת שאת מתנגדת לאבחון זה. למה הם מתעקשים ומה אני יכולה לעשות?
+ הסיבות והמימוש |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:51 21.05.09 |
שלום רב לך שיר, ברוכה הבאה אלינו. דרישת אבחון פסיכודידקטי היא דרישה שרירותית שיועצות בית הספר ומורות ממליצות עליה. ראשית, חשוב לדעת שאבחון פסיכודידקטי הוא אבחון שנעשה בידי פסיכולוג חינוכי באופן פרטי. האבחון מורכב מאבחון פסיכולוגי ומחלק של הערכה דידקטית. אבחון פסיכולוגי לא דרוש כאשר מעוניינים לדעת מה מקור הקשיים של הילד או הנבדק הבוגר. רק לעתים רחוקות, כאשר מתעורר ספק בנושא התיפקוד השכלי דרוש אבחון פסיכולוגי, וגם אז - רק אחרי סיום תהליך אבחון לקויי-למידה. אבחון דידקטי יכול לספק את המערכת, אבל לא תמיד לספק אבחנה, פירוט ליקויים ומקורם. כלומר: האבחון המתאים, המהימן והמקובל בעולם הוא אבחון לקויי-למידה. בארצנו - אגודת ניצן המציאה את האבחון הדידקטי, החלקי, והכשירה אנשים לבצע אותו. זה לא מקביל ולא מעמיק כאבחון לקויי-למידה. פסיכולוגים בדרך-כלל מסתמכים על הכלי שהם מכירים: אבחון פסיכולוגי שיכול להטעות ולעוות ממצאים כאשר מדובר בקשיי-למידה. לכן, יש לדעת: אבחון פסיכודידקטי משרת את הפסיכולוגים החינוכיים, מספק את המערכת אבל מזיק לנבדקים לקויי-למידה: הוא מעוות נתונים וחושף נתוני רמת משכל במערכת החינוך. זוהי פגיעה של סילוף ופגיעה בזכויות הפרט. כתבתי ע"כ מאמרים אחדים ואת מוזמנת לקרוא אותם, ראי קישורים בהמשך. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ אבחון פסיכודידקטי בדרישת בית הספר |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:54 21.05.09 |
+ גן מיוחד |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:14 20.05.09 |
גן מיוחד: ילדים בגיל הרך שזקוקים לטיפולים מיוחדים מופנים לגנים של החינוך המיוחד. המערכת מנסה לייחד גנים על-פי סוג הקשיים. יש חלוקה בין גנים לילדים המתפקדים בפיגור, ילדים נכים, ילדים מעוכבי התפתחות, ילדים בעלי הפרעות בתקשורת וילדים בעלי קשיים רגשיים. הורים חוששים שילדיהם שמקבלים שרותים מן החינוך המיוחד יתוייגו לעד בחינוך המיוחד. חשוב להדגיש: ילדים בעלי קשיים זקוקים לטיפולים מיוחדים. המערכת מאפשרת טיפולים בגנים המיוחדים. בכל גן של החינוך המיוחד יש קבוצה קטנה של ילדים, גננת שהוכשרה בחינוך המיוחד וצוות מטפלים פארא רפואיים. המבנה הבסיסי הזה מאפשר התייחסות אינדיבידואלית וקידום לכל ילד בנפרד וגם לימוד והתייחסות בקבוצה קטנה. מבנה כזה הוא טוב ויעיל ומקדם במידה רבה ומשמעותית יותר מאשר מסגרת גדולה של גן רגיל, עם גננת שאינה בעלת הכשרה בחינוך המיוחד. הורים רבים פועלים על-פי מראית עין ותחושת-לב ולא מודעים לעיקר: ילד מתקשה שזקוק לקידום פרטני יכול להפיק תועלת רבה ולהתקדם בגן מיוחד. בגן רגיל, גם אם הוא נראה משתלב, הוא הולך לאיבוד. לכן, כאשר ילד מגלה קשיים עדיף להתחיל את השילוב במערכת בגן קטן, מיוחד, שמאפשר טיפולים והתייחסות אישית מקדמת.
+ פער בגן |
רוית |
09:57 27.05.09 |
מה קורה במידה והרמה הקוגנטיבית של הילדים אינה תואמת את זו של בני. לדוגמא: בני ילד בעל נכות חכם ונבון. דהיינו יש לו במה להתרם בגן מבחינה מוטורית. אך מתוך 20 ילד 2 ילדים מתאימים לו קוגנטיבית- חברתית. מה אז עושים???
+ מה דרוש ומתאים לילד? |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
13:21 27.05.09 |
שלום רוית, ברוכה הבאה אלינו. בדרך כלל ילד בגיל הגן לא זקוק לקבוצה גדולה של ילדים ברמתו. אם יש 2 ילדים שרמתם הקוגניטיבית תואמת - די בזאת למשחקי חשיבה ולתכנים מאתגרים עבורו. השאר יכול להתאים מאוד מבחינת הדיון הקבוצתי בתכנים רגשיים, במיוחד במקרים של נכות. אני מאמינה שבגן המדובר יש ילדים ברמתו שרמת השפה והשיח שלהם נמוכה משלו וזו הסיבה לדאגה. ייתכן מאוד והוא תורם להם בתחומים מסויימים והם תורמים לו באחרים. אם את חשה שיש צורך לקדם אותו בתחומים שאינם מטופלים בגן מכל סיבה שהיא - יש טעם לאבחן,ואני תמיד ממליצה על אבחון לקויי-למידה שיכול גם לעקוף בעיות מוטוריות, נכויות וקשיים מכל סוג, להיוועץ במומחים ולבנות לו תכנית חוגים והעשרה להשלמת הקידום. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית - חינוך מיוחד
+ SLI=ליקויי שפה |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:10 20.05.09 |
SLI SLI הם ראשי-תיבות של המונח באנגלית: Specific Language Impairment, ובעברית: ליקויי שפה ספציפיים (ייחודיים). אלה הם ליקויי-למידה בתחומי השפה, הנובעים מליקויי תיפקוד של מערכת העצבים המרכזית. הרקע להיווצרות ליקויי למידה מסוג זה, כמו ליקויי למידה אחרים, הוא התפתחותי, תורשתי או בעקבות טראומה – פציעה או מחלה של מערכת העצבים המרכזית. חשוב לדעת שליקויי שפה ספציפיים מחייבים התייחסות מיוחדת, כמו ליקויי-למידה אחרים, וגורמים קשיים בלימוד הדיבור והבנת השפה ומשפיעים על ההתנהגות החברתית. איחור בדיבור הוא תסמין של ליקוי בהתפתחות הדיבור, שמאפיין, אם-כי לא בכל מקרה, את ההתנהלות של מצבי ליקויי-שפה ספציפיים. קשיים בדליית-מילים ובשיום, קשיים בהבנה ופירוש מידע לשוני, קשיים בהבנת הנדרש, קשיים בקריאת המפה החברתית, קשיי התנהגות, קשיים בהבנת הנקרא – אופייניים למצבים של ליקויי שפה ספציפיים. חשוב לדעת שאבחון פסיכולוגי ופירושים פסיכולוגיים מקובלים בדרך כלל אינם מתאימים לאיתור ולטיפול בלקויי-שפה, ודרוש אבחון ליקויי-למידה, התייחסות להשלכות ליקויי השפה על התיפקוד האקדמי והחברתי וסיוע בהבנה ופירוש מידע שפתי, קידום ויישום הידע בתהליך שמלווה ע"י מומחה ללקויי-למידה. בילדות הרכה, אם מופיע איחור בדיבור חשוב לקבל טיפול של קלינאית תקשורת. חומר בנושא ניתן למצוא כמעט בכל ספר העוסק בלקויי-למידה, במאמרים בעתונות מקצועית על ליקויי-למידה, בספרים ומחקרים של בעיות דיבור ותקשורת. מונחים מקצועיים: אפאזיה התפתחותית, דיספאזיה, ליקויי-דיבור ותקשורת, ליקויי שפה ייחודיים. לעתים קרובות יש אבחנות מוטעות בילדות הרכה, משום שילד בעל ליקויי שפה ותקשורת עשוי לפתח ולהראות התנהגות שמזכירה התנהלות של ילדים המוגדרים כאוטיסטים, PDD, בעלי תסמונת אספגר.
|
|
|