|
|
|
|
+ אבחון להקפצת כיתה |
שיר |
14:05 06.07.09 |
ביתי בת 12.5 סימה כיתה ו' מעונינת לקפוץ כיתה. (מספר שנים שהיא מעל הרמה הממוצעת, אך עכשיו בשלה רגשית). עשינו לה אבחון רגשי וחברתי אצל פסיכולוגית. לדבריה הילדה מתאימה לקפוץ כיתה מהיבטים אלו וגם מהבחינה הלימודית. (על אף שלא השתמשה בכלי אבחון ספסיפיים לאבחון לימודי) הפסיכולוגית של הבי"ס שעמה שוחחנו צינה שאין מספיק באבחון זה. ועלינו לערוך אבחון פרטי. בשירות הפסיכולוגי בעירי אין תאריכים לאבחון לחודשים הקרובים. אנו מתנהלים עם שיחות, מפגשים , יעוצים וכו' מאחרי פסח ולסיפור אין סוף. הילדה רוצה לדעת לאיזה כיתה היא עולה. שאלותי הם: 1. לאיזה איש מקצוע לגשת? 2. איזה מבחנים / כלי אבחון על הילדה לעבור על מנת שהאבחון יהיה משולם. מפאת קוצר הזמן תודה על תשובתך המהירה, שיר.
+ הקפצת כיתה |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:37 07.07.09 |
שלום רב, ברוכה הבאה לפורום. 1.האבחון שיתן מידע מפורט ומהימן הוא אבחון כישורי למידה, שהוא למעשה אבחון ליקויי-למידה. זהו האבחון היחידי שיתן מידע משמעותי על התיפקוד בתחומים שונים. 2.ייתכן ואבחון דידקטי יספק את הדרוש למראית עין: באבחון זה ניתן לקבוע את רמת ההישגים לעומת הנורמות המקובלות לכיתתה של בתך. 3. אני מציעה התייעצות עם פסיכולוג קליני שיוכל לברר אם הבת אמנם בשלה ומתאימה ועוד יותר - מה המניעים שדוחקים בה "לקפוץ". עוד לדעת אם מצב החברתי טוב בכיתתה ובין בני-גילה. זה חשוב יותר מאשר "קפיצות". 4. את העניין שיש לבתך בלימודים אפשר לספק באמצעות חוגי העשרה וטיפוח אישי. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
+ מחשבה שנייה |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:40 07.07.09 |
שוב באותו עניין, ייתכן מאוד וכדאי לחשוב על שינוי מסגרת למסגרת בית ספר שמאפשר התקדמות אישית על-פי יכולת, כגון בתי ספר דימוקראטיים. שם ניתן לקדם ולטפח באופן אישי ולהתערות בחברה שאינה מותנית בכיתה מסויימת. אבל, חשוב מאוד לערוך בדיקה קפדנית משום שתי הספר הללו שונים זה מזה. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
+ כישורים חברתיים |
יהל |
11:50 05.07.09 |
שלום ביתי בת 8 אובחנה כ-ADD התחלנו טיפול טבעי שנקרא קור ולול (השבוע) בנוסף ביתי סובלת מבעיות חברתיות קשות מאוד קשה לי לראות אותה סובלת, היא מדברת איתי על כך, ילדה חכמה ופתוחה לשיחות, ילדה חברותית ונעימה. ילדתי כל הזמן מתלוננת על כך שאף אחד לא רוצה לשחק איתה ושאם משחקים איתה זו לא חברות של ממש אלה של יום יומיים והיא מעוניינת בחברות קבועות גם אחה"צ אבל היא נדחת על ידי חברותיה לכיתה, אני מרגישה חסרת אונים, מה עושים על מנת לסייע לה בנושא זה (לימודית היא תלמידה מצטיינת) לתשובתך המהירה תודה
+ קשיים חברתיים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:24 06.07.09 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. המצב שאת מתארת אופייני למצבי ליקויי-למידה מסויימים, שאינם קשורים בלמידה אקדמית. אבחנה של ADD היא בדרך כלל אבחנה המסתמכת על בדיקה שטחית של פסיכיאטר או נוירולוג ואינה כוללת את התהליך החיוני של אבחון לקויי-למידה, שמאפשר אבחנה מבדלת ובירור על ליקויים והשלכותיהם. תוכלי לפנות אלי למפגש ייעוץ אישי, שבמהלכו ניתן לעמוד על הקשיים ומקורם, להסביר את הצרכים ולהבין את הדרך שתוצע כדי להתמודד עמם בחיי יומיום. חשוב לבצע אבחנה מבדלת בין השלכות של מצבים שונים ולכן הבסיס הוא ייעוץ שמסתמך על התיפקוד ולא על ההישגים. ליקויים בקריאת מפה חברתית: האבחנה חשובה ביותר, משום שלעתים קרובות נבדק בעל ליקויים בקריאת מצבים חברתיים מראה קשיים להשתלב, להבין, לתפקד בחברה, יכול לריב, להציק ולהידחות, לא יודע כיצד להתחבר ולשמור על קשר ומקשה על חבריו על עצמו. חשוב ללמד להתנהג, ללמד להתייחס לאחר, ולהיות ערים לקושי המרכזי: להגן על עצמו, לגלות "טקט", מודעות חברתית והבנה למצבו של הזולת. זהו קושי הדורש הדרכה וטיפול שאינו פסיכולוגי, אלא ליווי של גורם מקצועי מתחום ליקויי-הלמידה. הפירושים הפסיכולוגיים המקובלים של ההתנהגות, ההתנהלות והאבחנות הפסיכולוגיות והטיפול הפסיכולוגי אינו מתאים למצבים של ליקויים בקריאת מפה חברתית. בליקוי מסוג זה לוקים רוב לקויי-השפה. ילדים בעלי ליקויים בקריאת מפה חברתית יכולים להיות "חסרי-טקט", לא להבין את המסרים החברתיים של בני-גילם, לא לדעת כיצד מתאים להתנהג בחברה וכיצד מקובל להתנהג בכיתה לומדת, להתחצף מבלי להתכוון, להעיר הערות שאינן נעימות או מקובלות, ליטול יוזמה במקום שאינו הולם, להיחשף למצבים מביכים ולגרום מצבים מביכים.
בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ אבחון לתסמונת אספרגר |
דליה |
14:44 04.07.09 |
שלום בני בן 18 ולאחר טיפול פסיכולוגי עלה כי יתכן והוא חלק מאוכלוסית האספרגר, היכן ניתן לבצע אבחון לנושא ?
+ אבחון אספרגר |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
08:10 05.07.09 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. אני מאבחנת מומחית ובידי אבחונים מתאימים לביצוע אבחנה מבדלת בין תסמונות שונות, כגון NVLD, SLIאוטיזם, אספרגר וADHD. את מוזמנת לפנות אלי להסבר אישי ולתיאום מפגש ייעוץ ראשוני, בטלפון 03-5248624.תוכלי לעיין במאמר שכתבתי לאחרונה על אבחנה מבדלת בין תסמונות שונות, ושם גם דיון באבחון של תסמונת אספרגר. הנה קישור למאמר: בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ קישור למאמר |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
08:13 05.07.09 |
הנה הקישור למאמר על אבחנה מבדלת באבחון תסמונות שונות: דרך אחרת מומלצת היא להיכנס לאתר המאמרים, לכל המאמרים שלי, וגם להירשם לעלון באתר הבית ולקבל ממני חומר שוטף ואת כל המאמרים שאני כותבת. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ עלון 35 |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
17:18 30.06.09 |
שום רב לבאי הפורום, נודע לי במקרה ותיקנתי את המעוות: מי שנרשם לעלון יקבל מעתה את העלון האחרון עם ההרשמה. מי שנרשם בעבר ולא קיבל את העלון האחרון - יקבל, כמו כל הרשומים, את רשימת המאמרים שלי עם קישורים. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ אבחון ואבחנה |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:48 26.06.09 |
אבחון, אבחנה וטיפול שלום רב וברוכים הבאים לפורום. מתוך שאלות ותגובות בפורומים נראה לי חשוב להסביר מונחים אחדים:
אבחון - זיהוי מחלה או מצב וגם הכלי או התהליך שבסיומו מובאת אבחנה. אבחנה - דיאגנוזה ב??ל?ע?ז, היא הגדרת המצב ושם הבעייה, המחלה, התסמונת, הליקוי. טיפול - תהליך של היערכות לקראת פתרון, שיכול להיות הבראה, שיקום, סיוע, קידום.חשוב לזכור – כמעט כל טיפול עוזר, כמעט כל ילד מתקדם ולומד. אבל - חשוב להבחין בין טיפול מקדם לבין טיפול מרגיע, מעסיק, מנעים. השאלות שבדרך-כלל מטרידות את ההורים: האם הטיפול שבחרנו הוא הטוב ביותר? האם יש מה לעשות בנוסף? האם יש עוד אפשרויות? כלי האבחון מגוונים. מאבחנים מומחים יודעים לבחור כלים מתאימים למצבים שונים. ישנם מבחנים שונים, מערכות-בדיקה (מבדקים), וישנם ילדים שלא מתאימים למבחנים המוצעים ויש לערוך תצפית כדי ללמוד על מצבם. הטיפולים המוצעים – רבים. ההבטחות הן המרכיב החשוב שיש לבדוק: הציפיות, האפשרויות ומולן - ההישגים בטיפול. ישנם טיפולי לטווח ארוך וישנם טיפולים קצרי-טווח. נסים – לא שייכים לתחום האבחון והטיפול. אבל, העבודה – אינה בהכרח קשה, אינה בהכרח יקרה. חשוב שתהיה מותאמת, יעילה, שהציפיות תהיינה מעשיות וההישגים ייבדקו. שאלות שחשוב לשאול בראשית הטיפול: הגדרת-מצב, אבחנה, מהות-הטיפול, משך-הטיפול. כדאי וחשוב להגדיר תקופת-זמן ולקבוע מועדים לדיווח ולהסבר על מהלך הטיפול, הישגים ושאלות שמתעוררות. חשוב גם לדעת מהן ההשלכות של הטיפול בחיי יומיום ואם נדרשת היערכות, תקשורת, התייחסות כלשהי מגורמים אחרים בסביבת המטופל. לדוגמא: יש מטפלים שידרשו בלעדיות, עצירת התקדמות בתחומים אחרים או במערכות אחרות, או התייחסות מסויימת לתחומים ייחודיים בתקופת-הטיפול.
+ קרן נויבך בבוקר |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
16:28 25.06.09 |
שלום רב לגב' קרן נויבך, 25.06.2009 בתכנית הבוקר שלך, בדיון שייחדתם לכתבה של דורון קורן, היתה התייחסות מכאיבה לנושא לקויי-הלמידה (כדרכה של התקשורת וכדרכה של מערכת החינוך). להלן מכתב-התגובה ששלחתי למוסף "הארץ" אחרי הכתבה של דורון קורן. התגובה לא פורסמה, והיום, שוב בפיו, שוב בפי ד"ר עדנה כצנלסון, בלבלו הדוברים בין "לקויי-למידה לבין תלמידים בעלי הפרעות התנהגות (עם או בלי ליקויי-למידה). חשוב להדגיש: תהליך האבחון והאבחנה הנדרשים והמקובלים במערכת החינוך לגבי לקויי-למידה אצלינו (בניגוד גמור לנעשה בעולם) הוא תהליך שמגבה שרלטנות של מי שאינם מאבחנים מקצועיים מהימנים. כתוצאה מכך, יש אבחנות שגויות, יש בלבול וטעויות שחוסמים דרך ומעוותים את היכולת, את ההשמה ואת הקידום של תלמידים רבים. לקויי-למידה המאובחנים ומוגדרים באופן מקצועי מהימן הם דווקא אלה שיכולים להשתלב בכיתת לימוד רגילה. חבל מאוד שהביקורת על המערכת כוללת באופן קבוע ועקבי האשמה המופנית ללקויי-למידה ולמאבחנים ולא לפסיכולוגים החינוכיים שנטלו לעצמם את הזכות לאבחן אותם בתהליך שגוי ובכלים שאינם מתאימים, ולמערכת החינוך שמגבה את הפסיכולוגים הללו, פוגעת במהימנות האבחון ובזכויות הפרט של לקויי-הלמידה ואינה מייחסת חשיבות לאבחון ייחודי מקצועי ומהימן.
+ שלום |
הנסיכה |
18:13 20.06.09 |
אני בת 24 לקוית למידה ודיסלקטית מוכרת מכיתה א', יש לי בגרות מלאה + מקצוע, הוצאתי רישיון נהיגה, ואני עובדת בעבודה מסודרת וקבועה. הבעיה שלי היא שאני רוצה להתקבל ללימודים גבוהים והם דורשים 4 יחידות אנגלית, לי יש 3 יחידות קיבלתי הקלות בבגרות בחינה בעל פה, תוספת זמן, ומילונית ממוחשבת. כדי לשפר אנגלית אמא שלי אומרת שאני צריכה ללכת ללמוד מהתחלה את הבסיס את האותיות למרות שאני יודעת שאני לא יכולה לדבר אנגלית ולכן יהיה לי קשה לחבר חיבור לפי הדרישות של הבגרות של 4 יחידות, אין דרך אחרת לא מוכנים לקבל אותי לשם מכללה בלי 4 יחידות למרות שיש לי 3 יחידות באנגלית בציון 83. אמא שלי אומרת שאם אני לא אשפר ל4 יחידות אנגלית אז שאני אשכח מהלימודים הגבוהים ואשאר בעבודה שלי. אני לא רוצה לעזוב את העבודה אני רוצה ללמוד כדי שיהיה לי תואר, גם עם תואר אני ימשיך לעבוד בעבודה הזאת. אני מפחדת שאם אני יילך לשפר את הבגרות וייכשל אז הציון ב-3 יחידות ייאבד לי. אולי למישהו מכם יש פתרון איך להגיע ללימודים גבוהים ?
+ אנגלית |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:30 21.06.09 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. אני מציעה לך לפנות למורה מתקנת לאנגלית, וללמוד אתה, באופן פרטני, את כל מה שחסר לך. מורה מתקנת היא מורה בעלת הכשרה מיוחדת להוראת לקויי-למידה. ידוע לי שבמכללת דוד ילין בירושלים מכשירים מורות כאלה וגם מורות פרטיות להוראת אנגלית. אמא שלך טועה, ואני מציעה לפנות לגורם מקצועי ולהימנע משינון מרכיבי חסרי משמעות.. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ אבחון לילדים מעוכבי התפתחות |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:07 16.06.09 |
שלום לבאי הפורום, בעלון מספר 33 שלחתי מאמר על אבחון מעוכבי התפתחות. המאמר פורסם באתר המאמרים והנה קטע ממנו: בארץ קיימים מרכזים להתפתחות הילד ומרפאות נוירולוגיות. המרכזים והמרפאות בדרך כלל מספקים את השלב הראשון באבחון: הורים מופנים למרפאות אלה כאשר עולות שאלות במהלך ההתפתחות, כאשר ילדם מראה איחור או עיכוב התפתחותי בתקופת הינקות. שם נבדקים ילדים במהלך הינקות והילדות הרכה ומופנים לבדיקות, טיפולים ואבחונים. במרכזים הללו יש רופא התפתחותי, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, עובדת סוציאלית ופסיכולוג התפתחותי. למרבה הצער אין במרכזים הללו מאבחן מומחה ללקויי-למידה בגיל הרך, וכך, מתחילים ילדים רבים בארץ את דרכם בגנים ובבית הספר עם אבחנות חלקיות של רופא התפתחותי, קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק ולעתים אבחנה של פסיכיאטר שמסתמך על ראיון ושאלון ופסיכולוג שמסתמך על נורמות של מבחנים וסולמות הערכה פסיכולוגיים. לעתים קרובות תהליכי האבחנה הללו אינם מתאימים למצבים שונים שמתבהרים בהמשך אצל ילדים לקויי-למידה. הילדים הללו, מעוכבי-התפתחות, מאחרים בפיתוח שפה ומתקשים בביצוע מוטורי, הם ברובם ילדים לקויי-למידה או בעלי ליקויי למידה מורכבים בתסמונות של ליקויים התפתחותיים אחרים. הבסיס לאבחנה מהימנה במקרים אלה צריך להיות אבחון של מומחה ללקויי-למידה בגיל הרך, משום שהבדיק הבסיסית של מומחה מסוג זה היא פירוט נתוני-תיפקוד וממצאים והשלכותיהם. אין מומחה כזה במרכזים להתפתחות הילד. מאבחן מומחה ללקויי-למידה הוא מי שהשכלתו בינתחומית והוא בעל ידע באבחנה מבדלת בחינוך המיוחד. בעת הצורך, כאשר לפניו ילד שאינו ניתן לאבחון, כגון: ילד שאינו מדבר ואינו יכול לשתף פעולה עם המאבחן-הבודק או ילד שאינו מבין את מטלות המבחן, ביכלתו של מאבחן מומחה ליצור מצבי-למידה ומשחק ולהסיק מסקנות, וגם לאמת את השערותיו באמצעות מבחנים ייחודיים ללקויי-למידה, נושאי נורמות ומתוקננים ברחבי העולם. כאשר מסגרות גניות של החינוך המיוחד מושתתות על העובדה שילדים רכים אינם ניתנים לאבחון באמצעים המקובלים של מבחנים ומדידות, והאבחון שלהם הוא תהליך ממושך של לימוד והערכה המבוססת על התנסות של המאבחנים בחינוך המיוחד, מתפנה מקום לפיתוח גישות, בניית תכניות קידום אישיות ובבדיקת התוצאות של התכניות הללו. האבחון והאבחנה חייבות להתבצע במסגרות אלה בזהירות, בתשומת לב ובעיקר בתהליך מתמשך ומתוך ידע רב ונסיון בעבודה עם ילדים בעלי קשיים שונים. למרבית הצער, מי שקובעים את המשך דרכו החינוכית של הילד הם האבחונים הפסיכולוגיים שעליהם מתבססות וועדות ההשמה המקומיות בהחלטותיהן. במאמר המלא - התייחסות לקשר שבין מעוכבי התפתחות ולקויי-למידה ואבחון מוקדם. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ כתבה במוסף הארץ |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:53 15.06.09 |
ליקויי הוראה ולקויי-למידה: דורון קורן, מורה ומבקר ספרות, אמנם מראה במאמרו בקיאות בהוראה, מתנאה בכישוריו בתחומי הביקורת הספרותית ובראייתו הנוקבת בביקורת חינוכית על מערכת החינוך. חבל שלא בדק כחוקר, כמבקר וכאדם משכיל את נושא ליקויי-הלמידה לעמקו, ולו-רק כדי למנוע פגיעה נוספת ומכאיבה בתלמידים ובוגרים שאינם יכולים לממש את יכולתם האמיתית במערכת הכושלת שהוא מתאר. יחסו של קורן למושג "ליקויי-למידה" ועמדתו הנוקבת המוצהרת במונח הנדוש (הוא לא המציא אותו) והמטעה "ליקויי הוראה ולא ליקויי-למידה" מבטאת בורות וגורמת עוול לאנשים שנולדו עם קשיים שאינם ניתנים לתיקון. הליקויים אינם נראים אבל בהחלט ניתנים לאיתור מהימן ולסיוע הוגן, באבחון מקצועי מוכר ומקובל בעולם. אצלינו ניתנו המושכות לשרלטנים ולנושאי-דברה של מערכת כושלת, והפגיעה מתעצמת באבחונים שאינם מהימנים, המגובים במאמרים ובהצהרות כגון אלה שביטא דורון קורן במאמרו. חשוב לציין כי במקרה (האמנם?) באותו גליון מוזכרת כלאחר יד, בכתבה אחרת, (מרחק 52 עמודים) "היד הקלה באבחונים" בפי גב' טבנקין מקיבוץ מרחביה, שרואה עצמה כ"נציגת משרד החינוך". הדברים מדברים (סרה) בעד-עצמם. ד"ר נויה ספקטור
+ ריפוי בעיסוק בגיל הגן |
אמא |
07:42 15.06.09 |
הגננת הפנתה את בני בן השלוש למרפאה בעיסוק, משום שהוא לא מחזיק עפרון וצבעים באופן הנכון. הגננת גם ציינה שהוא מתקשה לשבת במנוחה ואנחנו רואים ושומעים שהוא מחליף ומשבש מילים (שיכול צלילים). נרשמנו לקבלת טיפול מרפאה בעיסוק בקופת חולים. זה הכרחי?
+ ריפוי בעיסוק אינו מספיק |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:44 15.06.09 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. לפי התיאור - מדובר בילד שזקוק לאבחון מקצועי ומהימן שאינו מתמקד בריפוי בעיסוק אלא בודק את כל תחומי התיפקוד. זאת, משום שהחלפת הצלילים אופיינית לליקויי-שפה, הקשיים לשבת אופייניים לליקויי-קשב וקשיי המוטוריקה העדינה מראים את המקור כתנועתי - בתכנון ובביצוע. לכן, אני לא ממליצה לפנות בשלב זה למרפאה בעיסוק אלא למאבחן מומחה ללקויי-למידה בגיל הרך, ורק אחר-כך למסד היטב תכנית טיפולים מקצועית ומעמיקה. דברים שניתן לעשות בהצלחה וביעילות רבה בגיל שלוש חשוב לעשות כדי להקל על ההתמודדות בהמשך. גם כאשר הבעייה מרשימה כ"קלה" חשוב להתייחס ברצינות, כי בעייה קלה יכולה להפוך לקושי משמעותי אם לא תטופל בזמן ובעומק ובמהימנות. טוב שהגננת העירה את תשומת לבך - אבל היא צריכה לדעת להפנות אותך לאבחון מקצועי ולא לטיפול בחלקים או בתחומים בודדים. אני ממליצה להיערך בהתאם, ואת יכולה כמובן לפנות למכון להתפתחות הילד, לקבל שם את כל התהליכים והאבחנות או לפנות באופן פרטי. לא כדאי להסתפק בריפוי בעיסוק, זה לא מספיק ולא מבטיח פתרון. ריפוי בעיסוק חשוב, חיוני, מתאים, אבל דרושה אבחנה רחבה יותר והתייחסות בהתאם. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
|
|
|