|
|
|
|
+ דיסגרפיה או דיסגראפיה |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:49 14.06.09 |
דיסגראפיה או דיסגרפיה: בפורום אחר שאני מנהלת הופיע שאלת אורח: "לאן נעלמה הדיסגרפיה"? ואמנם, היום ממעטים להשתמש במונח. להלן תגובה והסבר: דיסגרפיה: הדיסגרפיה לא נעלמה, פשוט מכנים אותה היום בשמות אחרים, כגון: "ליקויים גראפו-מוטוריים. זאת, משום שלא רק דיסגרפיה גורמת ליקויי-כתיבה. כל אבחון לקויי-למידה כולל התייחסות לכישורי הכתיבה ומגדיר דיסגרפיה במקרים שהליקוי מאותר. דיסגרפיה היא ליקוי כתיבה ייחודי. זהו קושי שאינו נובע מדיסלקסיה, אינו נובע מליקויי-קשב ואינו נובע מבעיות אחרות, כגון שיתוק או נכות שאינן קשורות בליקויי-למידה. המונח דיסגרפיה מבהיר את המקור הנוירולוגי של הליקוי, כלומר: זהו ליקוי התפתחותי שמקורו מערכת העצבים המרכזית. אבחון דיסגרפיה מתבצע באמצעות אבחון ליקויי-למידה. אבחנה חלקית של מרפאה בעיסוק אינה מאפשרת אלא איתור הקושי ומקורו, בזמן שאבחון לקויי-למידה מבהיר את קושי הכתיבה ביחס לקשיים אחרים. כאמור, ישנם קשיי כתיבה שונים שמקורם ליקויי-למידה, אבל לא כולם דיסגרפיה. יש דרגות שונות של דיסגרפיה, וההגדרה כוללת התייחסות לאחיזת עפרון, לתכנון-התנועה, לאופן כתיבת האותיות, ולבדיקת התוצר: הכתב והכתיב. כתב שאינו ברור, שאינו רהוט, הוא כתב "דיסגרפי", אם הכותב לא מצליח לממש את יכלתו ולהתבטא באמצעות כתיבה. חשוב להתייח ס לנושא תכנון-התנועה ולליקוי דיספרקסיה, הגורם הנפוץ לדיסגרפיה: אפראקסיה הוא מונח המגדיר ליקוי בתכנון התנועה. כאשר מקור הליקויים התפתחותי – המונח המקובל הוא: דיספראקסיה. מרפאות בעיסוק בדרך-כלל מאבחנות מצבי אפראקסיה ודיספראקסיה. לרוב, האבחנה אינה מתפתחת מעבר לכך, והורים אינם ערים לצורך באבחון לקויי-למידה, במעקב ובאבחנה לשם הטיפול היעיל: חשוב לבדוק את הכישורים האחרים, לעקוב ולטפל בזמן בכל קושי, כדי לצמצם קשיים בעתיד. עוד חשוב לדעת: טיפול מוקדם הוא יעיל ביותר, אבל אינו מבטיח שהדיסגרפיה תירפא. ליקויי-למידה ובהם גם דיגראפיה אינם ניתנים לתיקון, ויחד עם התרגול צריך לדעת להגביל אותו, לייעל את הדרך ולעקוב בזהירות אחר ההתפתחות והגדילה כדי לדעת כיצד להקל על בעלי דיסגרפיה. תוספת מעניינת:
לפני שנים רבות, כתבתי אבחון והמלצות לתנאים מותאמים בבחינות לנער שסבל מדיסגראפיה. צרפתי את ממצאי המבחנים המאתרים דיסגראפיה, שהם מבחנים של תכנון-תנועה, מוטוריקה עדינה, קואורדינאציה מוטורית ותיאום עין-יד וכן מבחנים המאתרים תיאום וויזואלי-אודיטורי-מוטורי ואת כל ממצאי המבחנים האחרים שנערכו לאיתור ליקויי-למידה, כמקובל, הסברתי והגדרתי והמלצתי. בהגדרה הסברתי שהנער סובל מדיסגרפיה חמורה שגורמת לקושי משמעותי להתבטא בכתב ולכתב בלתי-קריא ובלתי-מובן, ולכן מומלץ לאפשר לו בחינות בעל-פה. תשובת משרד החינוך בזמנה, היתה: "המאבחנת לא ציינה שהתלמיד מראה ליקויים גראפומוטוריים". כלומר: זו הנקודה שממנה אני זוכרת את הביטוי החדש שאולי תפס את מקומו של המונח המדובר... בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ חוק המאבחנות |
מי- דן |
16:33 13.06.09 |
ד"ר ספקטור שלום, אני מעוניינת לקרוא את תוכנו של חוק המאבחנים, האם את יכולה להפנות אותי, חיפשתי גם באתר הכנסת ולא מצאתי. תודה מראש, דנה
+ חוק המאבחנים הבלתי-ממומש |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:22 14.06.09 |
שלום רב לך דנה, ברוכה הבאה. הנה קישור לאתר של עמותת המאבחנים ג"ל. חשוב לציין שפורום האתר הפסיק את פעולתו ואת מוזמנת להעלות כאן כל שאלה בהמשך. את חוק המאבחנים, מחאת המרצים והתנהלות משרד החינוך תוכלי לראות שם: http://www.gal-il.org.il/adminn/ בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ וויסות חושי |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
09:46 13.06.09 |
וויסות חושי והיפראקטיביות וויסות חושי הוא ביטוי חדש יחסית, המתייחס ליכולת למיין ולהתייחס לגרויים בסביבה. בסביבה נמצאים גרויים רבים. יש גרויים וויזואליים-חזותיים יש גרויים אודיטוריים-שמיעתיים ויש גרויים שנקלטים ע"י חושים אחרים: ריח, טעם, מגע. כאשר עורכים מיון בין הגרויים, בונים סדר-עדיפויות ומתייחסים לגרוי החשוב, הרלבאנטי, העיקרי. כאשר יש גרוי מסויים חזק מאוד – קשה להתרכז. רעש מפריע לריכוז, ריח חזק מפריע לריכוז, התרחשות חזותית כמו תכנית טלויזיה בחדר לימוד מפריעה לריכוז. זה מצב תקין. אבל, כאשר ילד או בוגר לא מצליח לערוך מיון בין הגרויים סביבו והוא מתייחס לכל גרוי, יש לו קושי בוויסות חושי. ילדים בעלי פעילות-יתר שהתגובה שלהם לגרויים אינה בשליטתם, מתקשים בוויסות ומגיבים לכל גרוי, מיד – לפני שהם עורכים מיון ולפני שהם מספיקים לברור ולהתייחס לגרוי הרלבאנטי. לדוגמא: ילד שדעתו מוסחת מגרויים שונים בסביבתו מתקשה להשיב לשאלות, מתקשה להבחין בנעשה לידו, מתקשה להתרכז בפעילות המרכזית הנדרשת ולהתארגן לפעילות יעילה ולשיתוף פעולה. מובן, שיש גם "גרויים פנימיים-סובייקטיביים", כגון: כאב-אזניים, נזלת, כעס, אי-נוחות בשל רגישות-יתר שנגרמת מפצע או מגע תפר-הגרביים בכף הרגל, קווצת-שער שנופלת על המצח ומטרידה. קשיים בוויסות חושי הם הקשיים של ילדים ובוגרים "היפראקטיביים", בעלי פעלתנות-יתר, בעלי רגישות-יתר (היפרסנסיטיביים), שמגיבים לכל גרוי או של ילדים ובוגרים "היפואקטיביים" או "היפוסנסיטיביים" המוצפים מעומס הגרויים שאינם יכולים למיין ול?ברור ומגיבים תגובת-הלם. חשוב להבין כי המונח "וויסות חושי" הוא אמנם מונח חדש יחסית, אבל החידוש הוא רק בהגדרה מילולית למכלול תסמינים של מצב מוכר וידוע בתחום ליקויי-הלמידה: היפראקטיביות (פעלתנות-יתר), אימפולסיביות (תגובה חושית מהירה ובלתי נשלטת), היסח-הדעת, ליקויי-קשב, ליקויי-ריכוז, ADD, ADHD . המונח מקובל בתחום הריפוי בעיסוק. חשוב לזכור: ליקויי-למידה הוא תסמונת. נדיר מאוד למצוא ליקוי ייחודי-יחיד. כאשר מדובר על אבחנה של ליקוי אחד בלבד, חשוב ביותר לבדוק אם האבחנה מסתמכת על אבחון מפורט, או שזו אבחנה שנעשתה ע"י בעל מקצוע שמומחיותו מוגבלת לתחום האחד שבדק. ההגדרה: ילד עם ליקויים בוויסות החושי היא כמו ההגדרה: "ילד היפראקטיבי" או "ילד עם ליקויי-קשב וריכוז". בעיית הקשב ופעילות-היתר היא אולי הבעייה המרכזית, אך סביר להניח וחשוב מאוד לבדוק את מערכת התיפקוד כולה לפני ההגדרה המביאה את האבחנה. בברכה, ד"ר נויה ספקטורמנהלת הפורום
+ SPD |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
09:44 13.06.09 |
SPD SPD הן ראשי-תיבות של הביטוי: SENSORY PROCESSING DISORDER. הביטוי מקובל באבחנות של ריפוי בעיסוק ובא להגדיר ליקוי ראשוני בתהליך עיבוד חושי. זהו ביטוי שאינו מפרט את הליקוי והשלכותיו, ובדרך כלל משתמשים בו כאשר יודעים או משערים את המקור לקשיים, דהיינו: מערכת העצבים המרכזית, ולא פירוט מוגדר. הגדרה כזו אינה יכולה להוות אבחנה ויש צורך באבחון של מומחה ללקוי-למידה כדי לאתר ליקויים ייחודיים בתיפקוד, לספק אבחנה מהינה ותכנית התמודדות.
+ למודי אבחון דידקטי |
יעל |
06:07 09.06.09 |
רציתי לשאול האם יצא כבר חוק המאחבנים הדידקטים? אני מתלבטת אם ללמוד אבחון דידיקטי במכללת אחווה או ללמוד רק שני קורסים בהוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה. מה דעתך? אני מורה בחינוך רגיל ובאחווה מבטיחים תעודה מטעם מכללת אחווה ולא ממשרד החנוך כי אני לא מחנוך מיוחד או שאצטרך לעשות השלמות. תודה
+ חוק ולימודים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:42 09.06.09 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. חוק המאבחנים מתעכב, פורום המאבחנים נסגר, אני כאן אשמח להשיב על שאלות שהתשובה עליהן ידועה לי. באשר לשיקולים שלך לגבי הלימודים - אני ממליצה לבדוק את האפשרויות במכללת דוד ילין בירושלים, ולו-רק לשם השוואה: התכנית שם מוכרת לי והיא עולה לדעתי על מה שמציעות מכללות אחרות. כל הנושא של "אבחון דידקטי" אינו מעמיק דיו, לדעתי, כאשר מדובר בלקויי-למידה. אם את רוצה להעמיק את הידע - אני לא ממליצה לקשור זאת בשיקולי יעילות וזכויות מאבחנים. זה יעזור לך בהוראה מכל מקום. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ אבחון |
מילי |
04:50 09.06.09 |
שלום בתי בת ה- 7.5 עולה לכיתה ג אובחנה כ-ADD(אני בספק שזו הבעיה) . ועברה איבחון פסיכולוגי שתוצאותיו היו טובות מאוד 128 iq שזה אומר מעל הממוצע. היא קיבלה ציון גבוהה בכל התחומים מלבד ציון 8 באנליזה וסינטזה של צורות גאומטריות . מה משמעות הדבר והאם זה מעיד על הליקוי שיש לה? היא נמצאת בבית הספר אך לא מתענינת במה שמתרחש בשיעור ,היא לא מנצלת את הפוטנציאל שלה וצוברת פערים משמעותיים .הרטלין 10 מ"ג עוזר לה לא לברוח מהכיתה .
+ אבחון פסיכולוגי |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:38 09.06.09 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. אבחנה פסיכיאטרית או נוירולוגית של ליקויי-קשב קובעים את התאמת הטיפול התרופתי ולא את האבחנה החינוכית. אבחון פסיכולוגי קובע, כפי שציינת, מנת-משכל על-פי תיפקוד במבחן פסיכולוגי שלא נועד לאתר ליקויי-למידה. אי אפשר לקבוע אבחנה מהימנה על סמך בדיקת מחשב (כגון מבדק "טובה" הנעשה בבדיקות קשב) או על סמך שאלונים וראיונות. אבחון לקויי-למידה הוא האבחון היחידי שמאפשר איתור ליקויים מהימן ואבחנה מבדלת בין ליקויים שונים והשלכותיהם. בדרך כלל לקויי-למידה הם בעלי יכולת שכלית תקינה וגבוהה שאינם יודעים לממש את הפוטנציאל שלהם ללא אבחנה וסיוע מתאים. אני מציעה לפנות לייעוץ אישי. אם תרצי - תוכלי לפנות אלי טלפונית לשאלות ולבירור פרטים על מפגש ייעוץ: 03-5248624. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ תחום ליקויי למידה כעבודה |
ניר |
00:46 08.06.09 |
שלום רב, אני מסיים זה עתה תואר ראשון B.A בחינוך במוקד של לקויות למידה. אני מאד מעוניין לעבוד בתחום-בין אם בבתי ספר של לקויי למידה ובין אם במכונים וכדומה. בעתיד הקרוב, אני שואף ללמוד לתואר שני בתחום באונ' חיפה. לצורך כך, אני מעדיף להתנסות בתחום כדי לצבור ניסיון מעשי ולא רק ידע תיאורטי ויבש, שכן התחום הזה מצריך התנסות ללא די. האם ידוע לך באילו מכונים ניתן להשתלב עם תואר ראשון ואילו בתי ספר קיימים שעובדים בשיטה פרטנית או שמים דגש על לקויי למידה באיזור חיפה והקריות? אשמח לתשובתך, ניר
+ שילוב בעבודה |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:47 08.06.09 |
שלום רב לניר, ברוך הבא אלינו. יש מכונים שונים וגישות שונות ובעיקר - התמחות בדרגות שונות. לדעתי כדאי שתברר היטב באוניברסיטת חיפה (אם גמרת בנפשך ללמוד דווקא שם) אילו מכונים מקובלים עליהם. לצבירת נסיון לדעתי - עדיף לפנות לבתי ספר ללקויי-למידה או לכיתות לקויי-למידה בבית ספר רגיל, שם, בליווי בלמידה, בתיפקוד במערכת ביומיום ניתן ללמוד יותר מאשר בכל מקום אחר על החיים האמיתיים ול ההתמודדות היומיומית של תלמידים לקויי-למידה ומורים בתחום. במכונים - יש עבודה "סטרילית" ולא תמיד גישת המכון מאפשרת רכישת ידע מהימן. למשל, תוכל לעיין בספרי "שיקום לקויי-למידה" (ראה באתר הבית בדף הספרים ובחנויות הספרים. הוצאת מסדה-היום מודן). שם יש היערכות של כיתת שלימדתי בבית ספר מיוחד ללקויי-למידה. מה שלמדתי שם - היה בסיס מצויין להתמודדות עם דרישות המקצוע ועם החיים האמיתיים... בהצלחה! ד"ר נויה ספקטור
+ עלון 35 |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
17:55 07.06.09 |
שלום לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. עלון 35 יצא לאור, אפשר להירשם לקבלת העלונים באתר הבית ולקבל את המאמרים שלי והודעות אחרות לפני כל פרסום אחר. העלון עוסק באבחנה מבדלת של ליקויי למידה ותסמונות שונות: NVLD, SLI, ADHD, קשיים בוויסות חושי. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ ילד "מורכב" |
הילה |
12:13 07.06.09 |
שלום אני קוראת בעיון כל מאמר שאת כותבת. ואני מאוד שמחה שיש מישהו שמבחין ומבדיל בין כל ההגדרות. אני אמא לילד בן 8 לומד בכיתה רגילה. שנה הבאה יקבל סייעת. הלד מטופל מגיל 8 חוד' בפיזיוטרפיה קלינאית מרפאה בעיסוק טיפול פסיכולוגי,תרפיה רגשית במוסיקה,אומנות,טיפול בבע"ח.הילד מוצף לחילופין מבין כל הטיפולים. הוא מטופל במח' בניורולוגית בוולפסון. קיבל עד היום ריטלין על כל ניגזרותיו.ונכחנו לדעת שעםאו בלי אין הבדל. ובשיתוף עם כל הגורמים הוחלט להפסיק. בני מוגדר כילד עם ליקויי שפה sli.nvld כמובן addועד הגדרות. אנו כהורים מאמינים ביכולות של בננו ומאמינים בשילוב הילד בחברה נורמטיבית ועושים הכל .(ד"א מקבל שילוב בבה"ס). עפ"י בקשתי נבדקה אפשרות של pdd nos אך נשללה ע"י פסיכיאטר,אך ללא ספק ישנם קווים מובהקים.הוא לא אובחן.היות והוא מגיל צעיר נמצא אצל כל רופאפסיכולוגמטפל ולכולם אותה אבחנה איחור שפתי ורב תחומי.בבה"ס עובדים עם הילד והצוות מקבל הדרכה ממדריכת pdd .שאלתי היא:האם חובה לעבור אבחון שבו יהיה כתוב שחור על גביי לבן מה הבעיה העיקרית. או להמשיך בדרכנו הריי הוא מטופל ומקבל מכל התחומים הרבה. (שכחתי גם הוראה מתקנת פעמיים בשבוע). והאם אני צריכה להשלים ולוותר והילד יהיה בחינוך המיוחד. (ד"א היה שנתיים בגן שפתי) אשמח לחוות דעתך.
+ מורכבות |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
17:52 07.06.09 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. קשה לי להשיב על שאלותייך. המורכבות והבעיות שאת מעלה מבהירות לי את דעתי (הנחרצת): 1. איני יכולה לייעץ ללא היכרות אישית; 2. איני מסתפקת באבחנה פסיכיאטרית - בידי אבחונים מקצועיים להגדרת מצבים שונים, ולא על סמך ראיון בלבד (כפי שנוהגים פסיכיאטרים); 3. אני מסתמכת על אבחון לקויי-למידה שנעשה בידי מומחה ולא על אבחון פסיכולוגי, "פסיכודידקטי" או דידקטי בלבד; 5. הטיפולים, הגישה, צריכים להיבדק ולהיות מותאמים למצב הילד. דרושה אבחנה מהימנה כדי לדעת מה יעיל, מה אסור ומה עדיף; 4. כדי שאוכל להשיב על שאלותייך - אני ממליצה על מפגש ייעוץ אישי, ואת מוזמנת לפנות אלי לבירור פרטים.כמובן שאם יהיה צורך באבחון או אם תסתמן במהלך מפגש ייעוץ אפשרות של אבחון להשלמת מידע חסר - אציע להמשיך בתהליך. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ קבוצות לשיפור כישורים חברתיים |
ויקי |
10:28 07.06.09 |
נויה, הי! בני, בן ה- 9.5 (כתה ד') היה אצלך ואובחן כסובל מליקויי למידה מסויימים. הוא מתמודד יפה מאוד עם הקשיים הלימודיים. הבעיה כרגע הינה, בעיקר, הנושא החברתי. הוא מאוד מאוד מאוד רוצה חברים ורוצה להיות בעניינים ולא מתייאש, אך להערכתי קיים קושי שלו לקרוא את המפה החברתית ולכן הוא כל הזמן נתקל בקשיים. גם המורה אמרה שלדעתה הוא לא מבין את הילדים האחרים ואת ההומור שלהם ולכן נעלב וכועס וכו... השאלה שלי היא האם את ממליצה על השתתפות בקבוצה כמו במכון מסויים? האם יש עוד קבוצות כאלה מומלצות? תודה מראש.
+ שיפור כישורים חברתיים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
17:46 07.06.09 |
שלום ויקי, ברוכה הבאה. אני זוכרת אתכם היטב.ראשית, חשוב לי לציין כי אני לא מאפשרת כאן איזכור מכונים ושמות מטפלים, כדי להימנע מפרסום. שנית, במקרה של בנך המוכר לי היטב, הקשיים החברתיים דורשים התייחסות מסויימת וייעוץ אישי. המלצתי ואני ממליצה שוב: לפנות אלי בכל נושא הקשור בטיפול והתייחסות בהמשך לאבחון, פני אלי טלפונית ואסביר. מקרים רבים אינם מתאימים להתייחסות קבוצתית, ואני מסתייגת ממה שמוצע במכון זה או אחר. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
|
|
|