|
|
|
|
+ חוות דעת מקצועית |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
09:33 19.08.09 |
חוות דעת מקצועית
שלום רב וברוכים הבאים לפורום,
לאחרונה ראיתי חוות דעת שרלטניות ומסוכנות, שהמקבלים אותם התייחסו אליהן כאל חוות דעת מקצועיות. חשוב לדעת: בעלי מקצועות מסויימים מורשים לכתוב חוות דעת על הנבדקים. ראשית, מי שכותב חוות דעת מקצועית צריך לכתוב אותה על דף הנושא את שמו ומפרט את מקצועו. סטודנטים אינם נחשבים בעלי-מקצוע, וכל סטודנט או מתמחה שכותב חוות-דעת צריך לקבל הדרכה אישית ולהחתים את המדריך הבכיר שלו על הדוח שכתב. הורים שפונים עם ילדיהם לאבחון מכל סוג, צריכים להבטיח שבעל המקצוע הכותב את חוות הדעת מוסמך לעשות זאת, מתוקף הכשרתו ומתוקף מומחיותו. ראיתי "מכתבי התרשמות" שנשאו ניתוח אישיות בעל אופי פסיכולוגי שנכתבו ע"י תלמידי מכללות שאינן מוכרות, כותבי הדוח לא ציינו את שמם המלא, לא התייחסו למומחיות שלהם או זו הנדרשת בכתיבת הדוח ולא נבוכו להסביר מקורות של הפרעות נפשיות, נוירולוגיות, מערכים משפחתיים בעייתיים ועצות מבהילות. בחוות הדעת השרלטניות הללו לא היו אפילו רעיונות קלים לפנות לבעלי מקצוע מהימנים. ראיתי גם חוות דעת של בעלי מקצוע מכובדים ומומחים בתחומם, שהרשו לעצמם לכתוב אבחנות ללא בדיקה מתאימה. כל השערה – נכתבה כאבחנה. זאת מצאתי במכתבים של פסיכיאטרים, רופאים התפתחותיים ופסיכולוגים. הורים פונים אלי ומספרים שהיו בטיפולים שונים ש"לא עזרו". לעתים מדובר בשנים של טיפול פרטני שההורים לא יודעים על המתרחש במהלכו, לעתים מדובר בטיפול משפחתי. אני שואלת איזה סוג טיפול, מי טיפל, מה היתה האבחנה שעוררה את הצורך בפניי ה לטיפול ובדרך כלל התגובה: "אין לנו שום דבר כתוב", "אנחנו לא יודעים להגדיר" וכיו"ב. חשוב לדעת: הפנייה לטיפול עדיין לא מחייבת טיפול ולא מעידה על צורך בטיפול הייחודי שאליו פונים. חשוב לדעת להגדיר את הדברים לעצמכם, לברר, לבקש מידע, לבקש לדעת ממי שאתם פונים אליו על המומחיות שלו ועל דרך עבודתו. אתם זכאים להסבר מפורט ומי שלא מספק את ההסבר הזה – לא יכול להתאים למי שזקוק לעזרה או מבקש עצה. האבחנה היא הבסיס לטיפול כלשהו: המטפל חייב להיות ער לצורך להסביר את ההורים מה האבחנה שלו, מה הטיפול המוצא, מה הוא כולל ומה הפרוגנוזה – החיזוי, מה עתיד להתרחש בהמשך מבחינת תנאי-הטיפול, ומבחינת המטרה. חשוב מאוד להקציב זמן: לעורר את השאלה, לדעת מה משך הזמן שהטיפול אמור לארוך וכיצד יודעים שהטיפול מצליח, מניב פירות. כדאי מאוד לקבל את הדברים בכתב, במיוחד את האבחנה ואת עקרונות הטיפול וגבולותיו. באופן זה ניתן להבהיר, להעלות שאלות ואף ספקות, לבדוק את הדברים במהלכם ובסיום התהליך. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
+ תלונה למועצה לשלום הילד |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
08:41 18.08.09 |
שלום לבאי הפורום, הנה תשובת ד"ר יצחק קדמן מן המועצה לשלום הילד, על פנייתי (גם אליהם) בנושא הפגיעה בזכויות הפרט של ילדים בתכנית "מדינה באבחון" בערוץ 2: 17/08/09כ"ז אב תשס"טס.מ 29.264
לכבוד מר גיורא רוזןנציב תלונות הציבור הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה ירושלים
נכבדי,
לאחרונה קיבלנו מספר פניות (נא ראה דוגמאות מצורפות) שעניינן התכנית "מדינה באיבחון" ובמיוחד הקדימונים לתכנית. לא עלה בידינו לצפות בתכנית או בקדימונים, אבל אם אכן יש בהם לגרום לחרדות מיותרות ומסוכנות בקרב הורים או ילדים, בטוחני כי תעשה הכול כדי לפעול להסרת קטעים כאלה, במידה ואכן יש ממש בדברים. אודה על התייחסותך,
בכבוד רב ד"ר יצחק קדמן מנכ"ל המועצה
+ קושי בויסות חושי ורגישות יתר |
שגית |
22:29 17.08.09 |
שלום ד"ר נויה ספקטור בני בן 4,הצעיר מבין שני אחים, אובחן כבעל רגישות חושית גבוהה וקושי בויסות החושי. כרגע מקבל ריפוי בעיסוק, והתחושה שלי שזה ממש לא מספיק... הוא לא אוהב מגע מהסביבה (ילדים ומבוגרים) אבל זקוק למגע אינטנסיבי וחזק ממני, עם זאת מסרב בתוקף ולא אוהב מסאז'. הוא אינו מלטף ונוגע בנו בעדינות אלא תמיד בכוח רב ממה שניתן להגדיר נעים (על גבול המכה). מוטרד מריחות, רעשים, מזון וחומרים שונים. מפגין נטיה לפרפקציוניזם (אני חושבת שזה בא ממנו כי אנחנו מודעים לנושא ולא מחנכים לשלמות, לא דורשים יותר מדי ומקבלים מאוד בלי קשר לקושי שלו). הוא ילד חכם מאוד, בעל תחומי עניין צרים שלא דורשים ממנו פעילות רבה. מגיל צעיר לא מסוגל לשבת על משחק קופסא - לא מעוניין לשמוע את הוראות המשחק, לא מעוניין לשתף פעולה. המשחק היחיד שאני מצליחה לשחק איתו וגם זה רק לאחרונה זה משחק הזיכרון (והוא לא כל כך טוב בזה, נראה שברגע שהוא הופך בחזרה את הקלפים הוא שוכח מה היה שם, וגם כשאני מרימה בכוונה שוב ושוב קלפים זהים קשה לו 'לעלות' על זה...). אנחנו כל כך רוצים לעזור לו ולנסות לקדם אותו כדי שבהמשך דרכו יהיה לו קל יותר גם מבחינת ההתמודדות עם גירויים חושיים, גם במחינה חברתית וגם מבחינה לימודית. מה עושים? האם צריך 'אבחנה מבדלת'? (כך קוראים לזה...?) אודה לכל תובנה והכוונה.
+ קשיים בוויסות חושי והתנהגות |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
08:37 18.08.09 |
שלום רב לך שגית, ברוכה הבאה אלינו. אני פוגשת ילדים רבים שאובחנו ע"י מרפאה בעיסוק כבעלי קשיים בוויסות חושי ולא נערכה להם אבחנה מבדלת ראוייה באמצעות אבחון לקויי-למידה. כך, יש לבנך קשיים והתנהגויות שהמרפאה בעיסוק אינה מתייחסת אליהם, ולכן דרוש אבחון מעמיק של מאבחן מומחה ללקויי-למידה בעל הכשרה מתאימה. באבחון לקויי-למידה לגיל הרך ניתן לערוך אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים והשלכותיהם. הנה דברים שכתבתי בספרי "ללמוד מלקויי-למידה על פסיכולוגיה אחרת בנושא. תוכלי לפנות אלי לייעוץ ראשוני ולגם לאבחון בהמשך. ניתן לברר פרטים בטלפון: 03-5248624.הנה, מן הספר: "ללמוד מלקויי-למידה על פסיכולוגיה אחרת": וויסות חושי והיפראקטיביות וויסות חושי הוא ביטוי חדש יחסית, המתייחס ליכולת למיין ולהתייחס לגרויים בסביבה. בסביבה נמצאים גרויים רבים. יש גרויים וויזואליים-חזותיים יש גרויים אודיטוריים-שמיעתיים ויש גרויים שנקלטים ע"י חושים אחרים: ריח, טעם, מגע. כאשר עורכים מיון בין הגרויים, בונים סדר-עדיפויות ומתייחסים לגרוי החשוב, הרלבאנטי, העיקרי. כאשר יש גרוי מסויים חזק מאוד – קשה להתרכז. רעש מפריע לריכוז, ריח חזק מפריע לריכוז, התרחשות חזותית כמו תכנית טלויזיה בחדר לימוד מפריעה לריכוז. זה מצב תקין. אבל, כאשר ילד או בוגר לא מצליח לערוך מיון בין הגרויים סביבו והוא מתייחס לכל גרוי, יש לו קושי בוויסות חושי. ילדים בעלי פעילות-יתר שהתגובה שלהם לגרויים אינה בשליטתם, מתקשים בוויסות ומגיבים לכל גרוי, מיד – לפני שהם עורכים מיון ולפני שהם מספיקים לברור ולהתייחס לגרוי הרלבאנטי. לדוגמא: ילד שדעתו מוסחת מגרויים שונים בסביבתו מתקשה להשיב לשאלות, מתקשה להבחין בנעשה לידו, מתקשה להתרכז בפעילות המרכזית הנדרשת ולהתארגן לפעילות יעילה ולשיתוף פעולה. מובן, שיש גם "גרויים פנימיים-סובייקטיביים", כגון: כאב-אזניים, נזלת, כעס, אי-נוחות בשל רגישות-יתר שנגרמת מפצע או מגע תפר-הגרביים בכף הרגל, קווצת-שער שנופלת על המצח ומטרידה. קשיים בוויסות חושי הם הקשיים של ילדים ובוגרים "היפראקטיביים", בעלי פעלתנות-יתר, בעלי רגישות-יתר (היפרסנסיטיביים), שמגיבים לכל גרוי או של ילדים ובוגרים "היפואקטיביים" או "היפוסנסיטיביים" המוצפים מעומס הגרויים שאינם יכולים למיין ול?ברור ומגיבים תגובת-הלם. חשוב להבין כי המונח "וויסות חושי" הוא אמנם מונח חדש יחסית, אבל החידוש הוא רק בהגדרה מילולית למכלול תסמינים של מצב מוכר וידוע בתחום ליקויי-הלמידה: היפראקטיביות (פעלתנות-יתר), אימפולסיביות (תגובה חושית מהירה ובלתי נשלטת), היסח-הדעת, ליקויי-קשב, ליקויי-ריכוז, ADD, ADHD . המונח מקובל בתחום הריפוי בעיסוק. חשוב לזכור: ליקויי-למידה הוא תסמונת. נדיר מאוד למצוא ליקוי ייחודי-יחיד. כאשר מדובר על אבחנה של ליקוי אחד בלבד, חשוב ביותר לבדוק אם האבחנה מסתמכת על אבחון מפורט, או שזו אבחנה שנעשתה ע"י בעל מקצוע שמומחיותו מוגבלת לתחום האחד שבדק. ההגדרה: ילד עם ליקויים בוויסות החושי היא כמו ההגדרה: "ילד היפראקטיבי" או "ילד עם ליקויי-קשב וריכוז". בעיית הקשב ופעילות-היתר היא אולי הבעייה המרכזית, אך סביר להניח וחשוב מאוד לבדוק את מערכת התיפקוד כולה לפני ההגדרה המביאה את האבחנה. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ דנה וייס-ליקויי קשב של עתונאים באבחון |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
15:48 15.08.09 |
ליקויי קשב של עתונאים באבחון: הנה מה שהוצג לדעתי בתכנית מדינה באבחון, ערוץ 2, 13.08.2009:
1.ערוב חסר-גבולות ובלבול בין ליקויי קשב וליקויי-למידה אחרים; 2.עתונאים שלא היססו לגלוש להסברים פסודו-מקצועיים; 3.פסיכולוגים שלא היססו לחשוף את המטופלים והמאובחנים שלהם; 4.הורים שהציגו עצמם "חסרי-אונים" ולא היססו לפגוע בזכויות הפרט של ילדיהם ככל הנראה תמורת אבחון או תמורת-חשיפה תקשורתית; 5.תהליך האבחון שהוצג אינו תהליך שמאפשר אבחנה מבדלת, ראוייה ומהימנה, בין ליקויי קשב וליקויי למידה אחרים. לפני התכנית הזו קראנו שעתונאית אחת שכחה להאכיל את ילדתה ובמקום למצוא דרכים לתזכורות גיבתה את עצמה בהסברים פילוסופיים רדודים על סלידה מן האוכל כבסיס להתייחסות בין אם לבת; בקדימון של גלי-צה"ל נאלצנו להקשיב למסיבת עתונאיות עם ליקויי-קשב שסיפרו עליהן ועל בניהן בעליצות ובחגיגיות גאה ואחר-כך קראנו על עתונאית אחרת, שכל חבריה פסיכיאטרים ולקויי-קשב שאובחנו על-ידם וגם-היא. הכל לכבוד הרייטינג והריאליטי. הגרוע ביותר בחשפנות התקשורתית הזו הוא הילד הקטן שנחשף לציבור בקדימון לתכניתה של דנה וייס ואיש לא עצר אותו בדבריו הנוראים על ה"קבירה". לד"ר יצחק קדמן יש מה להעיר?
+ מדינה באבחון |
א |
07:42 16.08.09 |
ד"ר נויה, תודה רבה. גם לי צרם מאוד עירוב נושא ה"דיסגרפיה", "דיסלקסיה" ועשיית סלט מהכול. כמו גם החשיפה האישית של הילדים בידי הוריהם ללא מצמוץ וללא רגע של חשיבה על הנזק שייעשה להם בכך (לרבות הילד שדיבר על ה"קבירה"). פסיכולוגים שמבלבלים את המוח ואפילו לא מאבחנת אחת מומחית לליקויי למידה (חבל שלא ראיינו אותך לתכנית הזאת). תליית כל הקשיים הלימודיים וקשיי ההתארגנות ושליפת המילים (כן, גם זה היה) בליקויי הקשב, מבלי להזכיר אפשרות שמדובר בליקויי למידה המצריכים טיפול בליקוי בנפרד מבעיית הקשב (הרי לא חסרים הורים שרק נותנים לילד ריטלין ומזניחים את נושא ליקויי הלמידה). אי חידוד הנקודה החשובה שלעיתים הגורם הוא ליקוי למידה המשפיע על הקשב, ויש צורך לפנות לאבחון ליקויי למידה ולא רק לאבחון נוירולוגי / פסיכולוגי.
+ תודה על הדברים, נעים כשמסכימים... |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
08:07 10.09.09 |
שלום רב, ראיתי את הודעתך באיחור, תודה על הדברים, דווקא פנו אלי ולא יכולתי... בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
+ nvdl וקשיים בצבא |
bella |
10:38 15.08.09 |
בני אובחן בתיכון כלוקה בNVDL .הליקוי הקשה עליו במהלך הלימודים אך גם עכשיו כשהוא בצבא.הבנתי שמאחר שהנושא עדיין "צעיר"יש מעט מומחים שיודעים לטפל בו.מה ומי בכל זאת ,יכול ים לעזור לו?
+ הטיפול בנושא |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
15:55 15.08.09 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. 1. הנושא לא "צעיר". ג'ונסון ומייקלבסט כתבו עליו בספרם לפני שנים רבות (מהדורה ראשונה 1960); 2. חשוב מאוד שמי שחשוד כבעל ליקויי-למידה לא-מילוליים יאובחן ע"י מאבחן מומחה ללקויי-למידה ולא ע"י פסיכולוג; 3. הטיפול - דורש מעורבות של מאבחן מומחה ללקויי-למידה ולא יכול לעמוד על טיפול פסיכולוגי קונבנציונאלי; 4. ראי מאמרי, באתר הבית: *אבחנה מבדלת *לקויי-למידה בצבא *כישורים חברתיים לבירור פרטי-ייעוץ וסיוע, אפשר לפנות אלי בטלפון: 03-5248624
+ איחבון חדש מתי? |
עירית |
09:26 14.08.09 |
הבן שלי עולה לכיתה ט יש לו איבחון מכיתה ו...השאלתי מתי כדאי לעשות את האיבחון בתחילת ט או לחכות לקראת סוף השנה אני לא רוצה לחכות לרגע האחרון כי אני רוצה שההחלטה תהיה שקולה ובלי לחץ...תודה ויום נפלא
+ אבחון חדש |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
15:36 16.08.09 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. המערכת דורשת אבחון מעודכן לחטיבת הביניים ומחייבת אבחון כזה לשאת תאריך של ספמבר 2009, כתקף לשנה"ל הבאה. אני מציעה לפנות למאבחן לקויי-למידה ולהקשיב למה שיהיה לו-ה להסביר בעקבות ממצאי האבחון: החשוב הוא לדעת כיצד לעזור לילד, לא כיצד לפתור בעיות פרנסה של פסיכולוגים חינוכיים במערכת החינוך ומחוצה-לה. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מאבחנת מומחית ללקויי-למידה דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית חינוך מיוחד
+ עלון 38 |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:30 13.08.09 |
שלום רב לבאי הפורום, עלון 38 יצא לאור ונשלח לנרשמים. הנושא: גיל מתאים לאבחון. הבעייה: אפשר להירשם לעלון בקישור שמתחת לטור הינשופים שבצד ימין בדפים השונים של האתר. חלון ההרשמה משובש - וממתין לתיקונו. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ נוירולוג ילדים? |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
10:54 08.08.09 |
נוירולוג צריך לדעת: "אל הרופא המטפל מאת: נוירולוג, שרותי בריאות כללית
עמיתי הנכבד/ה על-פי הדיווח מבית הספר ותוצאות מבחן ה CPT, אין עדות ל- ADHD.קיימים קשיים בכתיבה והעתקה. זקוק לאימון אינטנסיבי. בברכה, ---------
"השגות:
1. הבדיקה שבוצעה היא בדיקה שאינה מאתרת ליקויי-למידה, אלא קובעת אפשרות של רופא קופ"ח לאפשר טיפול תרופתי לשיפור הקשב והריכוז; 2. הרופא הבודק לא טרח להפנות את הילד, שסבלו רב בכיתה של תלמידים רבים והמורה לא ערה לכך, לאבחון שיאפשר לאתר את מקור הקשיים ולטפבל בהתאם; 3. אימון אינטנסיבי בכתיבה לא מתאים לגיל הנבדק ולמצבו; 4. הרופא הבודק הביע הסתייגות מדרך חינוכית-מקצועית והיפנה את התלמיד לרופא המטפל – תוך כדי סגירת אפשרויות התייחסות וטיפול בהמשך. 5. חבל שהרופא לא מייחס חשיבות לבעלי מקצוע אחרים שאמורים לקדם ילד בן 10 שסובל מקשיים משמעותיים ואינו מצליח להשתלב בכיתה. חבל יותר שרופא כזה מתווה "אימון אינטנסיבי" למי שמתקשה, סובל, אינו מצליח בדיוק בתחום הכתיבה...
+ מורה למתימטיקה |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
10:49 08.08.09 |
שלום לבאי הפורום, אני מבקשת לחלוק עמכם את תעודת המבוכה הבאה: מורה, בבית ספר שמכבד את האדם, עפ"י הצהרת מקימי-הרעיון, כתבה לילד שסיימה כיתה א' בתעודה, כדלקמן: "XXX היקרה לא התקדמה במחצית האחרונה מאוד לא בשלה ללמידה חסרת מוטיבציה וחסרת בטחון בחשבון. מרבה להפריע. לצערי מידותיה הטובות ושמחת החיים שלה לא עוזרים בשעורי חשבון. אולי בשנה הבאה??? בהצלחה..." ושאלתי: מה עושה חסרת הבנה כזו ומזיקה כזו בכיתה א' עם תלמידים שהעולם צריך להיפתח בפניהם ולהבטיח להם כל-טוב? ותקוותי היא: שהמורה-המחנכת שבחרה לקרוא את הדברים לילדה הקטנה בנוכחות הוריה, תחלוק אותם עם מנהלת בית הספר ושזוה האחרונה אולי, בשנה הבאה, תציע לה משרה בתחום אחר.
+ אבחון מלא |
ד. |
07:56 05.08.09 |
דר ספקטור שלום, קראתי כאן בפורום שאת לא ממליצה על ביצוע אבחון 'משולב': פסיכו דידקטי, בשל הצורך במיומנויות שונות לכל אחד מן התחומים. כן דיברת על עניין החסיון. את בודאי יודעת שחטיבות הביניים דורשות אבחון מלא, ולא מסתפקות באבחון דידקטי בלבד. חברים שביצעו אבחון במכון מור אומרים שמאבחן אחד מבצע את שני התחומים. האם כדאי בכל זאת לבצע את האבחון על ידי מומחי 'התוכן' השונים?? בני אגב, בעל מנת משכל גבוהה מאוד, לפי אבחון קודם ולפי כל חוות הדעת של מוריו, ותוצאות לימודיו, אובחן באיבחון דידקטי בלבד כ-ADD. אני מתלבטת על כן איזה אבחון לבצע לקראת כיתה ז', אליה הוא עולה כעת, והיכן. האם תוכלי להמליץ וכן להרחיב על הכלאיים שהזכרת? תודה ד.
+ אבחון מקצועי, לא אבחון מלא |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
07:59 05.08.09 |
שלום רב, את מוזמנת לקרוא את המאמרים שכתבתי בנושא ולהפעיל שיקול-דעת משלך: http://www.noya.co.il/page41.html?נדמה לי שהחמצת את המסר העיקרי. הנה מאמר נוסף שיתאים לך: http://www.articles.co.il/article.php?id=30616לייעוץ אישי ולאבחון ניתן לפנות אלי: 03-5248624.בברכה,ד"ר נויה ספקטור
|
|
|