תגובה לכתבה "הפרעה בהפרטה"

ממון, ידיעות אחרונות, 22.8.2014:

בכתבה: "הפרעה בהפרטה" מאת נטלי גרויסמן (ממון, ידיעות אחרונות, 22.8.2014) מדווחים הורי תלמידים וגורמים במערכת ומחוצה-לה כי בתי ספר ייחודיים ללקויי-למידה ובתי ספר פרטיים אחרים נמצאו מתאימים לילדיהם שסבלו כתלמידים בבתי ספר רגילים.

מי שמתקבלים לבתי הספר הללו בדרך-כלל מתקבלים על-סמך מנת-משכל ממוצעת או גבוהה, המושגת במבחנים פסיכולוגיים.

ישנם תלמידים שהוגדרו במערכת החינוך כבעלי תיפקוד נמוך על סמך מבחנים פסיכולוגיים ולכן לא התקבלו לבתי ספר ללקויי-למידה. במקרים מסויימים לא כלל תהליך האבחון שלהם אבחון ליקויי-למידה ואפילו לא אבחון דידקטי, גם כאשר הרקע ההתפתחותי והתיפקוד היו אופייניים למצבי ליקויי קשב וליקויי למידה אחרים;

ישנם במערכת החינוך תלמידים בעלי ליקויי-קשב שנערך להם אבחון פסיכולוגי לקביעת רמת התיפקוד האינטלקטואלי מבלי שנטלו תרופה לשיפור הקשב, ונמצאו מתפקדים ברמה נמוכה. גם הם נמצאו לא מתאימים לבית ספר לתלמידים לקויי-למידה.

מבחנים פסיכולוגיים והמבחנים המבוצעים ע"י פסיכולוגים ומכונים במערכת החינוך אצלינו "פסיכודידקטיים" אינם מאתרים ליקויי-למידה ייחודיים, פוגעים בזכויות הפרט בחשיפת מנת המשכל במערכת החינוך ואינם מאפשרים לתלמידים רבים בעלי ליקויי-למידה לממש את היכולת האמיתית שלהם.

לרבים מן התלמידים שאמנם יכולים היו להפיק תועלת ממסגרות ייחודיות ללקויי-למידה נחסמת הדרך להגיע לשם גם כאשר הוריהם בעלי יכולת, משום שלא נערכה להם אבחנה מבדלת ראוייה ומהימנה בין ליקויי למידה והשלכותיהם לבין תיפקוד שכלי בציון משוקלל (ממוצע) של מבחנים פסיכולוגיים.

 בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מאבחנת ומטלת מומחית ללקויי-למידה

דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית-חינוך מיוחד 

דיסקלקוליה, מחקר חדש במינכן:

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. פסיכיאטר מאוניברסיטה במינכן Gerd Schulte-Korne פרסם מחקר שערך. שלושה עד שישה אחוזים מילדי בית הספר סובלים מליקויי למידה בתחום החשבון. במחקר אושר שאותם ילדים סובלים גם מליקויי קריאה ואיות, יותר מאשר ידעו ע"כ בעבר. ההפרעות העיקריות שבהן עוסק המחקר: פעולות חשבון בסיסיות: חיבור-חיסור-כפל-חילוק. מחקרים מראים שהבנת המושג המספרי, הגודל והכמות הוא הליקוי שאינו מאפשר ללוקים בו לחשב כמויות. מכיתה ב'-ד' נמצאו כ-5% הסובלים מליקויי למידה בתחומי החשבון, והחידוש של המחקר הוא הממצא הכמותי הזה. המונח קומורבידיות מבטא את הרעיון: ליקוי משולב, ליקוי רב-תחומי, שיש לו השלכות על חישובים, קריאה ואיות.

 ברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. ילדים בעלי צרכים רפואיים מיוחדים, כגון אלה שסובלים מאלרגיות שונות או מצבי סיכון אחרים, מקבלים אישור להיעזר בסייעת צמודה שתפקידה, ככל הנראה, לשמור על סביבה סטרילית ולנקות ולמנוע כל גורם שעלול לפתח תגובה אלרגית אצל הילד שבאחריותה. סייעת כזו צמודה לילד, יושבת עמו בגן, מלווה אותו בכל דרך וגם בבית הספר היא יושבת לידו בכיתה. מן הסתם, סייעת כזו גם עוזרת להתמודד עם קשיים אחרים ש הילד מגלה בגן ובכיתה - ומקלה על הילד, על המורה (במיוחד בכיתות הגדולות במספר הילדים). נהוג גם שסייעת כזו מתפנה לעזור לילדים אחרים בכיתתו של הילד שלו נועדה לעזור. קורה, לעתים, שבזכות וגם בגלל הסיוע הצמוד, המורה-המחנכת, ההורים וכל מי שמקורב לילד לא מבחינים בקשיים אחרים, למשל - שמקורם ליקויי-למידה. הילד "מטופל", מקבל עזרה, וההורים והמורים מסתפקים בזה. אלא שהסייעת, טובה ונעימה ויעילה ככל שתהיה, אינה יודעת כיצד ובמה לסייע באופן מעשי, כל עוד הילד לא מאובחן. ראיתי ושמעתי על מקרים שילדים שסבלו מבעיות רפואיות החלו לקבל טיפול מאוחר מדי בקשיי הלמידה שלהם, משום שלא אובחנו וההורים והמורים הסתפקו בסיוע ולא דרשו ולא היו ערים לצורך באבחנה מוקדמת. חבל על הזמן שבוזבז וחבל על הילד שלא קיבל עזרה מתאימה וצבר כשלונות, מפחי-נפש והפערים גדלו והעמיקו את השלכותיהם.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

בעיות חברתיות של ילד בגן:

בפנייה טלפונית הסביר אב לבן חמש, ילד בגן, ש"ככל הנראה הילד מחונן, אבל יש לו בעיות חברתיות". "במילים אחרות", הסביר, "אין לו ליקויי למידה", כך אני יודע, "באינטואיציה הורית". ואני הסברתי: ליקויים בכישורים החברתיים יכולים גם יכולים לנבוע ממקור התפתחותי, כלומר: נוירולוגי. ילדים בעלי ליקויים בכישורים החברתיים הם ילדים שיש להם, פעמים רבות, ליקויים תיפקודיים בתחום ההבנה החברתית. אלה יכולים להיות ילדים בעלי תסמונות ייחודיות, כגון ליקויי-למידה בלתי מילוליים-NVLD None Verbal Learning- Disabilities ., או ליקויי תיפקוד שכלולים ברצף האוטיסטי. מכל-מקום, כאשר לילד קטן (או גדול) יש קשיים חברתיים, חשוב לאתר את מקורם, לספק אבחנה מהימנה ולא לטפל (לפעמים במשך שנים בדשדוש תועה ומטעה) בילד באמצעות טיפולים שונים שאמורים (ולרוב לא מצליחים) לשפר את מצבו החברתי. ככל שהאבחנה מבדלת, מקצועית ומהימנה, יש דרך לכוון, לנתב, לקדם. אלה דברים שלא ניתנים לטיפול מקצועי נכון על-פי "אינטואיציה" הורית, פסיכולוגית, או אחרת. חשוב להתאים את הטיפול לילד, למקור הקשיים, ליכולת האמיתית, לא לרושם שיש למבוגרים או לילדים סביבו. לכן, ייעוץ המבוסס על היכרות אישית הוא הכרחי, וצריך להקדים כל אבחון וטיפול. לכן אבחון, מוקדם ככל שניתן, הוא הדרך לאבחן את מקור הבעייה. אבחון לקויי-למידה הוא האבחון היחידי שמבצע אבחנה מבדלת בין כישורים וליקויים, בין מקורות שונים שיכולים להיות לתיפקוד הבעייתי, ולהציע דרך התמודדות וטיפול שתעמיד את הדברים היטב במקומם ותקדם את הילד. האב שפנה אלי התעקש וביקש "להישאר בתחום החברתי ולבדוק אותו בלבד". ובדיקה כזו, לדעתי, יכולה לטפל בבעייה ולא בילד, ובמיוחד - להטעות ולהוביל לאבחנה שגוייה ולטיפול שאינו מתאים. בעיקר חשוב להבין שטיפול באמצעות שיחות ומשחק בחדר הטיפולים לעתים רחוקות מאוד, כך לדעתי, מתאים לילד קטן עם קשיים חברתיים ולעתים רחוקות עוד יותר לא מניב פרות ובאמצעות שיפור בתיפקוד החברתי.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום

דמיון מודרך ללקויי-למידה:

בתגובה לשאלות הורים ואנשי מקצוע:

לקויי למידה אינם "מקשה אחת", מלבד העובדה כי יש ליקויים שונים שיש לאתר ולהתחשב בם בכל הצעה או המלצה על טיפול ולימוד. לכן, כל מי שמנסה לטעון ש"יש שיטה מצויינת ללקויי-למידה" מעיד על עצמו שאינו מבין כלל את התחום הזה. שיטה של טיפול באמצעות "דמיון מודרך", כמו שיטות טיפול אחרות, מחייבת להבין בדיוק על איזו בעייה ושאלות השיטה אמורה להשיב, על מה מדובר כאשר מנסים לאמוד "הצלחה" ומה בדיוק דרוש למי שיש לו ליקויי למידה כאלה ואחרים. מי שעובד עם ילדים ובוגרים לקויי-למידה צריך לדעת עליהם כל-כך הרבה, כגון: אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים והשלכותיהם, אבחנה מבדלת בין ליקויי למידה אקדמיים וחברתיים, אבחנה מבדלת בין ליקויי תיפקוד קוגניטיבי וליקויי תיפקוד אקדמי, אבחנה מבדלת בין ליקויים שמקורם רגשי לבין ליקויי תיפקוד שמקורם התפתחותי. ובמקרים רבים המטפלים יודעים מעט מאוד כדי להסביר מה עושה עבודתם, מה המטרה בטיפול וכיצד הם מתכוונים לקדם את המטופלים שלהם. כל מי שמטפל, מדריך, מרפא - מנסה להמציא גלגלים חדשים ולהעיד על עצמו ועל הצלחותיו – אבל, למשל, אי אפשר לטעון שרכיבה טיפולית משפרת את הקשב, מגוחך לחשוב שדמיון מודרך משפר את הקריאה, ואף תוכנות לשיפור הקשב בעבודת מחשב בדרך-כלל לא משפרות את הקשב בכיתה... אבל, הסתייגות אחת קטנה ומשמעותית לכל הנ"ל: כל מי שמטפלים בו, עובדים עמו, עוזרים לו - יכול להתקדם, סביר שיתקדם, אבל לא בהכרח בתחום המוצהר והדרוש ובוודאי לא ביעילות האפשרית. תשומת הלב והקשר עושים אמנם את שלהם, אבל במידה מוגבלת מאוד ולא יעילה לטווח רחוק.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

תשובה לאם ששאלה כיצד ניתן לטפל באימפולסיביות:

שלום רב,

ברוכה הבאה אלינו. אימפולסיביות (פזיזות) היא אינה אבחנה, אלא סימפטום - תסמין. הגננת מתארת ילד בעל קשיי קשב וריכוז, האימפולסיביות היא לעתים קרובות מאפיין של מצבים כאלה. מי שאבחן - צריך היה להסביר לך, אבל במערכת מקובלים אבחונים שטחיים וחלקיים שלא מלמדים הורים כיצד לקדם את הילד. מה שחשוב לך לדעת: ילד בגן שהוא בעל אימפולסיביות, פעלתנות-יתר וקשיי ריכוז צריך לעבור אבחון ליקויי-למידה כדי לדעת כיצד לקדם אותו באופן היעיל ביותר. הנוירולוג שבדק - או שיבדוק את הילד יאמר לך שבעתיד, בבית הספר, וודאי תישקל אפשרות הטיפול התרופתי המקובל במקרים של לקויי-קשב. חבל מאוד לדחות את הדברים - מומלץ מאוד לפנות עכשיו למאבחן מומחה ללקויי-למידה בגיל הרך כדי לדעת מה לעשות, מה להפנות לנוירולוג כשאלות לקראת טיפול, כיצד לקדם את ילדך בתקופת גן הילדים ולא להמתין לקשיים שיתגברו ויתעצמו. הטיפול העיקרי הוא חינוכי-לימודי, הטיפול התרופתי - עוזר מאוד, ולעתים חשוב ביותר שתיבדק האפשרות להתחיל מוקדם. נוירולוגים בארץ לא מתייחסים לממצאים עולמיים על אפשרויות קידום וטיפול בגיל הרך, שיכולות לצמצם את הקשיים בעתיד. באתר הבית - מאמרים על ליקויי קשב והמלצות לאבחון ולטיפול.

בברכה,

ד"ר נויהספקטור

מנהלת הפורום 

 באיוזר המרכזבית ספר רגשי נפשי לכיתות ח'

שלום רב שוב,

כוונתי בפרטים היתה לפרטים על הילד שנזקק למסגרת. חשוב להבין את מהות ההגסדרה כדי לדעת מה מתאים.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום