|
|
|
|
+ אישור להתאמות בבחינות |
ד"ר נויה ספקטור |
06:59 22.10.13 |
אישור להתאמות בבחינות:
שלום רב לבאי הפורום,ברוכים הבאים אלינו. אב לנער בן 14 ביקש לדעת, בשיחה טלפונית, אם אני "נותנת אישורים לבחינות". בנו, הסביר, כבר עבר אבחונים, הוא לא מבין למה יש צורך לחזור על הדברים, כי הוא צריך "רק אישור לבחינות, וכבר נתנו לו פעם". כן, כך מתייחסים לזה הורים שאינם מבינים מה דרוש, מדוע דרוש, כיצד ניתן ומה הנסיבות שמאפשרות "לקבל אישורים". אני, כמובן, לא נותנת אישורים. אני מאבחנת, בתהליך של אבחון מתקבלת אבחנה, וממצאי האבחון מאפשרים להסביר מה מתאים לעשות כדי להקל על מי שיש לו ליקויי למידה וזכאי להתאמות בבחינות. התהליך הוא תהליך חשוב של התמודדות עם הקשיים, של לימוד הדרך, של היערכות נכונה וגיוס משאבים ויכולת. לא מדובר באישור, מדובר באבחנה ובהמלצות שצריכות ללוות מי שזכאי וזקוק להן במהלך החיים. טעות באבחנה עלולה לגרום מפח נפש, קשיים וסגירת הדלת בפני אפשרויות בבית הספר, בצבא, בשוק העבודה, בחיים החברתיים, כמו בחיים האקדמיים והעסקיים. לכן, לא מדובר ב"אישור", מדובר באבחנה, מדובר בהתייחסות ואפשרויות שפותחות דלתות ובעיקר - בהורים שאחריותם ללמוד היטב את הנושא ולדעת מה מועיל, מה עלול להזיק, מה חשוב שייעשה עכשיו, למה צריך יהיה לדאוג בעתיד, כיצד לבחור דרך וכיוון ולספק את הדרוש לילדם, ולא למערכת בלבד.
בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
+ אבחון וויתור סודיות וזכויות הפרט |
ד"ר נויה ספקטור |
07:46 17.10.13 |
אבחון, וויתור סודיות וזכויות הפרט: שלום לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. הורים של ילד שהוזמנו לבית הספר כדי לדון בקשיים של ילדם, התבקשו לחתום על טופס וויתור סודיות. ההסבר שקיבלו: "כדי שבבית הספר יוכלו לעזור לילד". ההורים סרבו, באמרם כי הם כבר פנו לאבחון באופן פרטי ויחלקו את המידע המתאים עם בית הספר, עם סיום התהליך. היועצת, המנהלת והמחנכת שנכחו במפגש, הציעו שיטלפנו למאבחנת ויוסיפו "דברים שיכולים לעזור". ההורים נבוכו ולא ידעו כיצד להגיב. הם לא רצו לפגוע באנשים שרצו לעזור לילדם ויותר מכל לא ידעו כיצד להגן על הפרטיות של ילדם. מאחר שראיתי דוחות אבחון של ילדים שהכילו פרטים מיותרים לבית הספר על המשפחה, על קורות האם והאב, כל התפתחות הילד ועל נושאים פרטיים ואישיים, הנה נקודות אחדות למחשבה: 1. ברור מאליו כי כוונת צוות בית הספר – טובה: הם רוצים לעזור, ליידע, לתרום לקידומו של הילד, המוכר להם בהתנהלותו בכיתה, בבית הספר; 2. כוונת בית הספר "לעזור לילד" יכולה להתפרש בדרכים אחדות: לספק לו עזרה, לאפשר לו טיפולים במסגרת בית הספר, לאבחון אותו; 3. כשפונים לאבחון – לא מומלץ לפנות לאבחונים שונים במקביל, וחובת הדיווח היא על ההורים, משום שיש מאבחנים שמבצעים אותם מבחנים ואלה לא אמינים כאשר מבצעים אותם במקביל. לכל אבחון יש סייגים ודרכי העברה וביצוע, ואחד התנאים החשובים: מרווח בין אבחונים, כפי שמצויין בכל אבחון – לגופו. למשל: יש אבחון שניתן לבצע רק פעם בשנה, יש אבחון שדורש מרווח זמן של חצי-שנה, יש כאלה שדורשים שמונה חדשים בין העברה לאחרת; מי שאינו מקפיד על הדברים הללו – לא יכול להיות מאבחן מקצועי, לא יכול לספק מידע מהימן, כי האבחון מאבד את אמינותו ומהימנותו אם אינו נעשה בתנאים המחייבים, המוכתבים במדריך למאבחן; 4. אמנם, רופאים נוירולוגים ופסיכיאטרים נוהגים להסתמך על שאלון למורה ובנפרד שאלון להורים, כדי לבדוק את הצורך בטיפול תרופתי ללקויי-קשב; 5. מידע מוקדם לפני אבחון – מבורך ורצוי: חשוב שהמאבחן יידע באילו מבחנים השתמשו כדי להעריך את היכולת ולאתר קשיים, חשוב שיידע כיצד לבנות את האבחון של הנבדק שהוא מאבחן, וחשוב מאוד שיקפיד על איכות ונהלים של המבחנים, כל מבחן לגופו; 6. כל דוח אבחון חייב לציין במפורט את גרסאות ומהדורות המבחנים שבהם נעשה שימוש. כך, אם נעשה שימוש במבחן מסויים בתאריך שמעיד על תוקפו – המאבחן צריך לוותר על השימוש במבחן הזה, או למצוא לו ממבחן מקביל; 7. הורים שחותמים על טופס "וויתור סודיות" בכל מקום שהוא, בבית הספר או במכון פרטי, אינם מבטיחים שמירה על כל העקרונות הנ"ל; 8. העקרון החשוב והמהותי: שמירה על זכויות הפרט: באבחון, נאסף מידע ויש ממצאים וניתוח ואבחנה והמלצות. לא כל הממצאים וההמלצות בתהליך אבחון מתאימים לחשיפה ולמימוש בבית הספר. לכן, מומלץ להורים להכיר את המאבחן, ולהחליט בסיום התהליך מה מתאים להם מבחינת שמירה על זכויות הפרט. אני תמיד מחייבת נוכחות ההורים בכל מפגש שקשור בילד שאבחנתי, ואיני משוחחת בטלפון או בשיחה אישית על הילד, אלא עם הוריו; 9. לפני סיום תהליך אבחון ההורים אינם מודעים למידע שעשוי להכיל שיחה על הילד. לעתים – מגיע מידע שאינו לרוחם לגורמים במערכת, מבלי שהיו ערים לסיכון הזה בראשית התהליך; 10. בחתימה על טופס "וויתור סודיות" ההורים מאפשרים לגורמים ממערכת החינוך לאבחן את הילד במסגרת בית הספר (ובאבחון מתגלים ממצאים, בולטים קשיים ומתעוררות מסקנות והחלטות שלא בכל מקרה מתאימות לחשיפה בבית הספר), לשוחח, לקבל מידע, להעביר מידע, להציע, להמליץ, להחליט; 11. אין אפשרות להגביל את פסיכולוג בית הספר להשתמש במבחן מסויים ולא באחר, לבדוק נושא מסויים ולא אחר, לכתוב את מסקנתו רק אחרי חשיפת הדוח להורים; 12. באבחון שנעשה באופן פרטי – חשוב שההורים לא יחתמו על טופס וויתור סודיות, כדי שהדוח יימסר רק להורים ועל מנת שההורים יוכלו להחליט אם מתאים להם לחלוק אותו עם בית הספר או עם גורמים אחרים; 13. כשחותמים על טופס "וויתור סודיות" בבית הספר או אצל גורמים פרטיים – חושפים מידע אישי שלעתים אינו מתאים לחשיפה ולא ניתן לצפות את ההשלכות מראש. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
+ אבחון ומציאות של לקויי למידה |
ד"ר נויה ספקטור |
07:14 09.10.13 |
שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. הנה סיפור ומסקנות והנחיות. אולי תוכלו להיעזר, בדרככם: אם לילדה בת 8, הלומדת בכיתה ג', הוזמנה לבית-הספר. היא-עצמה לא חשה בתופעות חריגות אצל הבת. להפתעתה, התבקשה לפנות לשיחות (נפרדות) עם המורה-המחנכת, עם היועצת ועם המנהלת. המחנכת הציעה – לפנות לריפוי בעיסוק, כי הילדה לא מספיקה להעתיק מן הלוח. היועצת – הציעה "ריטלין", "מבחן טובה", אחרי בדיקה של פסיכיאטר או נוירולוג. המנהלת הציעה להמתין, לאסוף מידע, לבדוק את הנושא באמצעות מעקב. האם היתה מבוהלת, לא הבינה מדוע ילדתה זקוקה לפסיכיאטר ועל תרופה לטיפול בילדים מתקשים לא שמעה. הנה עצות: 1. חשוב שההורים יעקבו ויהיו מעודכנים: שעורי-בית, תיפקוד בכיתה, צורך בעזרה.2. חשוב לעזור לילד: לארגן את החפצים, לסדר את הילקוט, להתכונן לבית-הספר.3. חשוב שההורים יהיו מודעים לכמות ואיכות הכנת השעורים. לא כל המורים יודעים להטיל עבודות מתאימות במידה. 4. חשוב שההורים יהיו מודעים לצורך של הילד בעזרה. תמיכה ועזרת ההורים חיונית.5. חשוב שההורים יהיו מעורים בתכנים הנלמדים, במימוש הלמידה של הילד.6. אין טעם לדרוש מילד לעשות – כאשר הוא מתקשה. ההורים הם אלה שצריכים לעורר את השאלה – מדוע הוא מתקשה, ולהתגייס לעזור לו.7. ילד שאינו עומד בדרישות הכיתה, הוא ילד שזקוק לעזרה. חשוב לדעת כיצד לעזור. לכל ילד קשיים אישיים ועל העזרה לשאת את האופי המתאים לו.8. היוועצות מקצועית מומלצת בכל מצב שבו ההורים לא פותרים את הבעיה, וממשיכים להתלבט: טוב להייועץ, מומלץ לפנות לגורמים מקצועיים.9. מאבחן-מומחה ללקויי-למידה אינו מאבחן בלבד, הוא בעל כישורים להערכת מצב, לבדיקת הצורך באבחון ולהתאמת סיוע גם לילד שאינו זקוק לאבחון.10. אם מתברר מתוך הייעוץ צורך באבחון – יש אפשרות לעשות זאת במסגרת בית-הספר, ויש אפשרות לפנות לגורם פרטי.11. בכל מקרה – חשוב לדעת שהאבחון המתאים והבלתי-פוגע הוא אבחון לקויי-למידה. אבחון כזה מאפשר איתור ליקויים, הסבר על המצב בעקבות הליקויים ותכנית-עבודה והתמודדות.12. אבחון פסיכולוגי אינו דרוש. אם יש דרישה כזו במערכת, חשוב שהורים ידעו: אבחון פסיכולוגי דרוש כאשר יש בעיות רגשיות. במקרה שיש חשד ללקויי-למידה = אבחון פסיכולוגי פוגע בזכויות הפרט, אינו מאתר ליקויים ואינו מביא ממצאים מהימנים על האינטליגנציה של ללקויי-למידה. הוא עלול להביא נתונים מעוותים כי לקויי-הלמידה לעתים קרובות מראים במבחן פסיכולוגי תיפקוד נמוך ביחס ליכלתם האמיתית.13. מבחן טובה: הוא מבדק שאינו מאתר ליקויי-למידה ואינו מעלה קשיים או מסביר את מקורם. מבחן טובה קובע אם נבדק יכול להפיק תועלת מטיפול תרופתי בריטלין ותרופות דומות. הוא אינו מאתר קשיים ואינו מהווה אבחון כלשהו וגם לא מספק אבחנה. 14. אם, מסיבה כלשהי, נדרש אבחון פסיכולוגי אי "פסיכודידקטי", יש אפשרות להתנגד, אפשר לפנות לעמותת המאבחנים לייעוץ, ובכל מקרה: חשוב לבצע אבחון לקויי-למידה ללא קשר עם אבחון אחר, ולהקפיד ע"כ שהאבחון ייעשה בידי מאבחן מומחה ללקויי-למידה ולא בידי בעל-מקצוע אחר. (פסיכולוג, נוירולוג, פסיכיאטר, מרפאים בעיסוק ומרפאים בדיבור, קלינאי-תקשורת ומאמנים אישיים אינם מאבחנים מומחים ללקויי-למידה). 15. אבחון נערך על מנת למצוא דרכים לסייע ולא על מנת לקבל "התאמות" או סיוע בבית-הספר. העתונות, מערכת החינוך, הטיפול הממושך בבתי-הספר והמאבקים – משכיחים את הפרט המשמעותי הזה. בברכה ובהצלחה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
+ לקות למידה שפתית |
מירי |
12:48 29.08.13 |
ד"ר נויה שלום,בני כיום בן 16 מתחיל כיתה י בתיכון,בני אובחן ע"י מאבחנת לפני כיתה א כדי לבחון מוכנות לכיתה א בהמלצת הגננת ובאבחון הומלץ להשאירו שנה נוספת בגן,נעשה אבחון נוסף שבו נמצא שיש לקות שפתית ועבדנו עם קלינאית תקשורת,לפני עלייה לכיתה ז ערכנו אבחון נוסף שבו המאבחנת איתרה בעיות גבוליות בלבד ולכן ניתנה המלצה למלונית באנגלית,התעלמות משגיאות כתיב ותוספת זמן,יש לציין שבני למרות הקושי השפתי שמתבטא בקושי להביע עצמו בע"פ וכן קושי בהבעה בכתב,קושי בזיכרון לטווח הקצר,הוא תלמיד מצטיין.וואת ההשגים הוא משיג ע"י עבודה קשה ,ולמידה ממושכת לפני המבחנים,אני פונה אלייך כי לדעתי האבחון לא שיקף את הקושי בהבעה בכתב ובע"פ ולכן גם לא הוצעו דרכים להקל עליו,מה דעתך?
+ חוות דעתי |
ד"ר נויה ספקטור |
09:49 31.08.13 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. אוכל לחוות את דעתי רק באמצעות היכרות אישית. את מוזמנת לבדוק את הפרטים בקישור הבא וכל פרט אחר שתרצי בפנייה אישית: בברכה ובהצלחה, ד"ר נויה ספקטור קישור מצורף: ייעוץ
+ מגזין אושרת קוטלר וליקויי למידה |
ד"ר נויה ספקטור |
08:18 25.08.13 |
שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. אושרת קוטלר, בתוכניתה בערוץ 10, מוצ"ש 24.08.2013, הביאה את דבריהם של פסיכולוגים חינוכיים שגינו את עבודת המכונים הפרטיים באבחון לקויי-למידה. הם דיברו על האבחון המיותר, כמו אותה ילדה שהסבירה שהלכה לאבחון כי רצתה בחינה בעל-פה בהסטוריה, ו"שיחקה אותה". ולדעתי - אם הפסיכולוגים החינוכיים היו מפסיקים להשתמש בכלי-האבחון שלהם, שאינם מתאימים לאבחון לקויי-למידה, לא היו מתחזים, לא היו מנצלים ומערכת החינוך היתה מאפשרת התאמות למי שבאמת זקוק להן. ומעל לכל - אם במערכת החינוך היו מקפידים להתייחס לנושא אבחון לקויי-למידה ברצינות, והיו מכבדים את מקצוע המאבחן המומחה - לא היו לאושרת קוטלר סיבות להצטרף למתריסים שאינם מבינים את גודל טעותם. ספרים ומאמרים בנושא הסיכון הגדול שבאבחון הפסיכודידקטי תוכלו לראות באתר הבית.http://www.noya.co.il בברכה, ד"ר נויה ספקטור, מנהלת הפורום
+ הקלות בעקבות דיסגרפיה |
חן |
17:37 21.08.13 |
שלום נויה, האם ילד המאובחן כסובל מדיסגרפיה יכול לקבל המלצה על עבודה עם מחשב נייד בכיתה?
+ דיסגרפיה והתאמות |
ד"ר נויה ספקטור |
07:48 22.08.13 |
שלום רב חן, ברוכ-ה הבא-ה אלינו. לדיסגרפיה יש רמות שונות של חומרה. התנאים המותאמים נקבעים על-פי רמת החומרה של הליקוי. כמובן שצריך להיות אבחון מקצועי שיספק את ההמלצות המתאימות למצבו האישי של הנבדק. נדיר מאוד הוא המצב בו המלצות על שימוש במחשב נייד בכיתה עומדות לאורך השנים. תמיד קיים החשש שבבוא הזמן יבוטלו ההמלצות והנבדק יישאר ללא יכולת התמודדות עם הדרישות בבחינות הבגרות, למשל. לכן, לא כדאי להיחפז במתן זכויות אינן "עמידות". חשוב מאוד להתאים המלצות למצבו העכשווי של התלמיד, לעדכן אותן, ולהתאימן למציאות עפ"י דרישות המערכת בהתאמה אישית. חשוב לעדכן את הדברים כדי לא לעמוד בפני הפתעות בעתיד. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
+ אבחון דידקטי ואבחנה פסיכיאטרית |
ד"ר נויה ספקטור |
08:34 05.08.13 |
שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. הבוקר טילפנה אלי אם של ילדה בן 14, וסיפרה שהילדה כבר עברה אבחון דידקטי פעמיים ועכשיו היא מחפשת אבחון פסיכודידקטי, כי כך אמרו לה לעשות. ראשית, חשוב לי להדגיש שוב (ושוב): אבחון דידקטי הוא אבחון של ההישגים. הוא לא קובע אבחנה מבדלת בין ליקויים וקשיים שונים. בדרך כלל אבחון שמאתר ליקויי למידה ועורך אבחנה מבדלת בין ליקויי קשב, ליקויי למידה אחרים וליקויי תיפקוד אחרים הוא אבחון ליקויי-למידה, הכולל גם אבחון דידקטי. זה לא אבחון פסיכולוגי ולא אבחון פסיכודידקטי. אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון שנעשה ע"י פסיכולוג ועיקרו אבחון פסיכולוגי - שאני מתנגדת לו כבסיס לאבחון לקויי-למידה. ועכשיו התברר, מאותה אם, שמי שערך את האבחון הדידקטי שבידיה הוא פסיכיאטר. היטלתי ספק בדבר, משום שפסיכיאטר לא עורך אבחון דידקטי, ולא מבצע אבחון לקויי-למידה, אלא יכול לקבוע אם יש או אין ליקויי-קשב או הפרעה פסיכיאטרית. אבחון דידקטי נעשה רק בידי מאבחן דידקטי או מאבחן לקויי-למידה. בברכה, ד"ר נויה ספקטור, מנהלת הפורום
+ שליפה, דליית-מילים ושיום מהיר |
ד"ר נויה ספקטור |
08:09 18.07.13 |
שלום לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. הנה הסבר להבדלים שבין מה שמכונה בלשון לא מקצועי "שליפה": "דליית-מילים" ו"שיום מהיר": 1. ראשית, השימוש במונח הלא מקצועי "שליפה" מאוד לא מקובל עלי. מדובר בדליית-מילים, Word Recall, Word Finding. 2. דלייית מילים מכוונת בדרך-כלל לדלייה של מילה אחת על-פי דרישה. מבחני דליית מילים הם מבחנים שמשווים בין דלייה על-פי דרישה לבין ידע פאסיבי. 3. לצערי הגדול בארץ,ף קלינאיות תקשורת משתמשות בחלק פגום של מבחן שהוצא מן השימוש לפני עשרות שנים בארה"ב, ואינו מקובל שם לפחות שלושים שנה. זהו החלק של האסוציאציות במבחן ITPA, והוא לא אמור לבדוק דליית-מילים. משרד החינוך קופץ לדום מכל דוח שטחי של קלינאית תקשורת מבלי שמישהו שם ייחס לכך חשיבות. 4. לכולנו יש התנסות והבנה למושג "דלייה", אבל הדברים מותנים בבדיקה מהימנה ובנורמות. לכן, יש מבחנים מיוחדים לקביעת משמעות הפער בין דלייה לבין ידע פאסיבי של מילה אחת. 5. שיום מהיר Rapid Naming הוא מבחן שכולל גם דליית-מילים, אבל ייחודי לבדיקות מועדות וסיכון לדיסלקסיה, בהיותו מורכב מתמונות-ציורים של חפצים הערוכים בשורות, כאילו "בכתב". אלה הם מבחני שיום מהיר הנמצאים בכל מערכת אבחון ראוייה, כמו זה שציינת. יש לוהם ניבוי אמין ומי שיודע לא מסתפק במבחן אחד, אלא בודק אחדים ובעיקר - עובד עפ"י נורמות של מבחנים מתוקננים ולא על-פי תחושות או מבחנים שיהוצאו מן השימוש ואין להם תקן. בברכה, ד"ר נויה ספקטור,מנהלת הפורום
+ דוח פסיכולוגי |
ד"ר נויה ספקטור |
08:24 15.07.13 |
שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. כאשר נדרש דוח פסיכולוגי בבית הספר, חשוב שההורים יבדקו את הנקודות הבאות: 1. מדוע נדרש דוח פסיכולוגי; 2. הדוח הפסיכולוגי עלול לפגוע בזכויות הפרט, מפני שהוא מכיל פרטים אישיים וחושף את התלמיד לגורמים במערכת החינוך; 3. דוח פסיכולוגי כולל הגדרה קשיים, מקורם ונתונים על התיפקוד השכלי והרגשי של התלמיד; מומלץ להורים: 1. לא לחתום על וטופס וויתור סודיות, 2. לדרוש שהדוח שנכתב על ילדם יימסר להם ולא לבית הספר או לכל גורם אחר 3. לקבל את האחריות על מסירת הדוח באופן שהם יחליטו אם למסור אותו במערכת או-לא אחרי שיקראו ויעמיקו בו; 4. לבדוק היטב את הדוח שנמסר להם ולקרוא אותו לפני שהם מציגים אותו במערכת החינוך . זכותם של הורים לא למסור למערכת דוח שאינו רצוי להם. ראריתי דוחות שמכילים פרטים אישיים על ההורים, על הילדים האחרים במשפחה ועל הנבדק שהיו מיותרים ופגעו בזכויות הפרט. למשל, דוח של נערה שהכיל התאמות לבחינות הבגרות הכיל פרטים על הזוגיות של ההורים וההפלות שהאם עברה. זה מגוחך, מיותר ופוגע בזכויות הפרט. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
+ אבחון פסיכודידקטי בכיתה ז' |
ד"ר נויה ספקטור |
08:09 14.07.13 |
אבחון פסיכודידקטי בחטיבת הביניים: , ברוכים הבאים אלינו. בימים אלה אני מקבלת פניות רבות של הורים לתלמידים חדשים בחטיבות הביניים: במערכת החינוך הודיעו בשנים האחרונות, כי רק אבחון מעודכן לחודש ספטמבר (או אחרי המועד הזה) הוא אבחון שיתקבל. כשלעצמה, זוהי דרישה מוזרה: אם רוצים להבטיח עדכון, חשוב לציין מעט מעבר לזה. מכל-מקום: האבחון שיועצות דורשות הוא "אבחון פסיכודידקטי", שיש בו סיכון רב לנבדקים לקויי-למידה. הורים אינם מודעים לסיכון הרב הזה, ולכן אני מדגישה שוב: תלמידים שמנת המשכל שלהם אינה עומדת בהתאם לדרישות הגדרת "לקויי-למידה" הם אלה שמנת המשכל (IQ) נמוכה מ-86. כלומר: מתחת לממוצע. אלה תלמידים שיוגדרו ע"י פסיכולוג כ"בעלי אינטליגנציה נמוכה" ולא כבעלי ליקויי-למידה. הגדרה כזו אינה מאפשרת למערכת החינוך להתייחס להמלצות, להתאמות, ל"הקלות" להן זכאים לקויי-למידה. הגדרה כזו היא הגדרה מזיקה מאוד, משום שהיא מדברת על תיפקוד שכלי שאינו עומד בדרישות מסויימות, וזה סוגר דלתות ואפשרויות (ואף אינו מאפשר קבלה בבית ספר מיוחד ללקויי-למידה) ומזיק, בכל דרך. החשוב ביותר הוא להבין: לקויי-למידה אינם מתאימים לאבחון פסיכולוגי, ובממצאים כאלה יש עיוות נתונים, בחלק גדול מאוד של המקרים. ועוד: הנתונים הללו נמצאים במערכת החינוך, מלווים את התלמיד, משלחים אותו לחינוך המיוחד, והנורא מכל: במקרים רבים מאוד אינם אמינים ואינם מהימנים ופגיעתם רעה ביותר! בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
|
|
|