|
|
|
|
+ אבחון דידקטי ואבחון לקויי-למידה |
ד"ר נויה ספקטור |
07:44 09.07.13 |
אבחון דידקטי ואבחון לקויי-למידה: ליקויי למידה אינם ייחודיים ללמידה אקדמית. אמנם, במערכת החינוך שלנו מתייחסים לליקויים האקדמיים כגון דיסלקסיה (ליקוי קריאה ייחודי), דיסגרפיה (ליקוי כתיבה ייחודי), דיסקלקוליה (ליקוי ייחודי בחשיבה חשבונית) וליקויי קשב וריכוז, אבל קיימים ליקויים בהתמצאות, ליקויים בקריאת המפה החברתית, ליקויי שפה ייחודיים ועוד. אבחון פסיכולוגי הוא כלי שאינו מתאים לאבחון לקויי-למידה: באבחון פסיכולוגי נקבע ציון משוקלל של מנת המשכל, ובמקרים רבים נבדקים לקויי-למידה אינם מממשים את הפוטנציאל (היכולת) האמיתי שלהם באבחון פסיכולוגי; תיפקוד של לקויי-למידה במבחנים פסיכולוגיים בדרך-כלל מראה אינטליגנציה נמוכה מן היכולת האמיתית שלהם; אבחון פסיכודידקטי, כמו אבחון פסיכולוגי, תמיד נעשה בידי פסיכולוגים חינוכיים ואף פעם לא לא בידי מאבחנים מומחים ללקויי-למידה; במערכת החינוך שלנו הונצח אבחון פסיכודידקטי כחותמת-גומי לאישור התאמות ללקויי-למידה. זוהי דרך פסולה, פוגעת, מסכנת, מונעת דרכים וסוגרת אפשרויות, מעוותת ומזיקה. המאבחן המומחה ללקויי-למידה, בניגוד לפסיכולוג ובניגוד לרוב המאבחנים הדידקטיים, מעריך את הכישורים והיכולת בתחומי התיפקוד השונים ומספק אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים ורמת תפקוד עפ"י מבחנים שהותאמו במיוחד לאוכלוסיות חריגות, והם בנויים ומיועדים לנבדקים בעלי קשיים שונים: נבדקים שיכולת הכתיבה והסימון שלהם לקוייה, נבדקים שיכולת ההתארגנות שלהם במגבלות זמן לקוייה, נבדקים שדיבורם משובש, נבדקים לקויי-שפה ודיבור, ואף נבדקים שאינם מדברים. באבחון לקויי-למידה ניתן להבחין ולראות יכולת של נבדקים בעלי קשיים שונים: נבדק שאינו מדבר, נבדק שאינו מתבטא כהלכה, נבדק שמתקשה בחישובים מתימטיים, נבדק שאינו יכול לקרוא או לכתוב. התיפקוד מוערך, מבלי שמצבו המיוחד של הנבדק יפגע בנתונים האישיים שלו. ליקויי-למידה נובעים מתקלות בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית, וכאשר הם קיימים, הם מהווים מרכיב מרכזי במערכת התיפקוד. כאשר מאבחן אינו מתייחס למערכת התיפקוד כפי שהיא, מתעלם מליקויי הלמידה או אינו יודע עליהם, האבחנה אינה מהימנה, והמסקנות כמו הטיפול יכולים לגרום נזק, להוביל לשנים של דשדוש במקום, ולא להתייחס לקשיים היומיומיים, במקום התקדמות והתמודדות עם הקשיים האמיתיים. מאבחן מומחה ללקויי-למידה הוא בעל הכשרה בינתחומית ובקיא באבחנה מבדלת. מאבחן דידקטי הוא בדרך כלל מורה, שהוכשר לאבחן באמצעות אבחון ההישגים בקריאה, חשבון, אנגלית וכיו"ב. אבחונים דידקטיים מבוצעים רק אחרי תהליך הלימוד, לרוב בכיתה ב'. אמנם, מערכת החינוך התגאתה באבחון לגיל הגן שפרסומו נעשה ברעש רב ובהשמצת כל הגורמים המאבחנים והמומחים בארץ, אבל מסתבר שהנורמות בעייתיות והנושא הושתק . (עד לרעש הבא, בעידוד בעלי-העניין, יוצרי המבחן). אבחון דידקטי הוא חלק מאבחון לקויי-למידה, והוא יציר מערכת החינוך וארגון "ניצן" במחוזותנו: זהו אבחון שאמור לספק נתונים לבניית תכנית מתאימה, אבל הסיכון הוא בהיותו חלקי, ובהיותו נערך בידי מאבחנת שהכשרתה מוגבלת לעריכת האבחון ולא לקביעת אבחנה ואבחנה מבדלת. מסיבה זו, צורף האבחון הפסיכולוגי בזמנו, במרכזי "ניצן". כאשר נערך אבחון לקויי-למידה בידי מאבחן מומחה – אין צורך בכך. במערכת החינוך ממשיכים לדרוש זאת, וההורים צריכים לדעת כיצד להימנע מאבחנה שאינה מתבססת על איתור ליקויים ייחודיים ומפגיעה בזכויות הפרט של ילדם. הדרך המומלצת היא לבצע אבחון לקויי-למידה ולהתבסס על ההמלצות. אם ההמלצות כוללות אבחון פסיכולוגי – חשוב לפנות לפסיכולוג ולהציג בפניו את דוח אבחון לקוי-למידה. אבחון לקויי-למידה מספק מידע חיוני מפורט וקריטי לגבי התיפקוד האקדמי והיומיומי שאינו קשור בבית הספר. בברכה,ד"ר נויה ספקטורמנהלת הפורום
+ קימס גיים |
קרן |
18:20 28.06.13 |
שלום נויה, רציתי לשאול לגבי מטלת קימס גיים, מה עושים במטלה הזו ומה היא בודקת? תודה
+ Kim's Game-המשחק של קים |
ד"ר נויה ספקטור |
08:47 29.06.13 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. קים הוא גיבור ספר ידוע של קיפלינג. בספר מתואר משחק זכרון, עם שימוש בחפצים. הנסיון להשתמש בזה כ"מטלה" הוא שיווקי, והמקור שאליו את מתייחס לא ידוע לי. כך, כשהדברים מוצאים מהקשרם, יכולים להיות עיוותים ואי-הבנות וטעויות אחרות. אם מישהו השתמש בביטוי הזה כדי להסביר מה עשה עם ילד - לי יש שאלות על מהימנות הבדיקה. אם את מנסה להסיק מסקנות בעקבות שימוש בביטוי - הרשי לי להטיל ספק באמינות הדברים. צריך לדעת הרבה יותר על הנבדק, על הבודק ועל הכלי שבאמצעותו נערכה הבדיקה. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ אבחון ados |
ע' |
23:21 26.06.13 |
בתי בת ה-16 מאובחנת עם קשיי קשב וריכוז ול"ל . כמו כן ישנו קושי, שמתוך קריאה במאמרים שונים , נראה לנו ההורים כלקות למידה בלתי מילולית הומלץ לנו לעשות אבחון ados . האם באבחון זה נוכל לדעת אם זוהי הלקות או שהוא מאבחן רק ילדים על הרצף האוטיסטי? תודה
+ אבחון מתאים |
ד"ר נויה ספקטור |
13:51 27.06.13 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. אבחון ADOS הוא אבחון לאנשים הלוקים באוטיזם ולא לאנשים בעלי ליקויי למידה בלתי-מילוליים. אבחנה מבדלת ראוייה ניתן לבצע רק באמצעות אבחון לקויי-למידה שמהווה בסיס ראוי לכל אבחנה, משום שהוא מפרט ליקויים וכישורים ולא מסתפק בהגדרה "ליקויי-למידה" או "ליקויי-קשב". לדעתי, חשוב לציין: אבחנה שניתנת על-סמך אבחון פסיכודידקטי, אבחון פסיכולוגי, הערכה פסיכיאטרית או נוירולוגית ומציינת "ליקויי קשב וליקויי-למידה" אינה אבחנה מהימנה של ליקויי-למידה, כי הליקויים צריכים להיות מפורטים, וצריכה להיות אבחנה מבדלת ברורה כדי לדעת באיזה כיוון לקדם, לטפל, ללמד. האבחון שאת מציינת מאוד בעייתי בניתוח ובהעברה בארץ, משום שלא תמיד הוא נעשה בידי מי שאמנם הוכשר לכך. היום המצב מורכב משהיה, משום שיש שינוי בהגדרות במדריך הפסיכיאטרי החדש, המעודכן, והדברים עדיין לא עודכנו ב_ADOS ובמבחנים אחרים לקביעת נורמות ודרגת אוטיזם. האפשרות היחידה להתייחס לשאלתך בכובד-ראש ולהסיק מסקנות ראויות לגבי אבחון מתאים ודרך בעתיד היא במפגש ייעוץ אישי. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ התאמת צורת הקניית הקריאה |
שיר |
19:13 24.06.13 |
לדוקטור ספקטור שלום רב ביתי בת 9 סובלת מסיפי די פלגיה (הולכת בצליעה. הפגיעה בידיים משמעותית יותר- כמעט ואין מוטוריקה עדינה) כמו כן סובלת מאפלפסיה כללית בתוספת שני מוקדים, המאוזנת בעזרת כמה תרופות. כיום בכיתה ב לומדת בכיתה קטנה. כרגע בסוף כיתה ב הצוות ואנו די מבולבלים ותוהים לגבי צורת הלמידה והוראה שיש לנהוג עימה. היא ילדה חכמה באופן כללי אך סובלת מקשיי למידה רבים ומשמעותיים. קריאה- רכשה את כל האותיות ואת התנןעןת פתח קמץ חיריק, שורוק חולם. מלמדים אותה בשיטת הכוח לקרוא משופצת... ומשודרגת. היא מתקשה מאוד עד כדי שלא מצליחה לקרוא קטעים אף של תנועה אחת ואף מילים המשלבות מספר תנועות יחד. חשבון כמעט ולא בא בחשבון... אנו כולנו מרגישים שחסרים לנו כלים ומידע והתאמה של דרכי הלמידה וצורות הלמידה המתאימות לה. ברצוננו לדעת מי וכיצד אנו יכולים לדעת כיצד נכון ללמדה ולקדמה. כמוכן האם ידוע לך מי יכול לכוון אותנו לגבי למידה ומשחק של הילדה על גבי מחשב. בברכה
+ הדרכה וכיוון |
ד"ר נויה ספקטור |
08:08 25.06.13 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. האפשרות שאני מכירה היא לבוא אלי למפגש ייעוץ, לספק מידע ונתונים, לבדוק צרכים ודוחות טיפול ואבחון שבידכם, לראות אם יש צורך במידע שלא פורט בדוחות ולהציע דרך וכיוון להתמודדות בהמשך. זוהי עבודתי וזו מומחיותי והיא נעשית אך ורק על סמך היכרות אישית. ילדה בת תשע שהוריה ומוריה לא יודעים כיצד לקדם אותה לא יכולה להתקדם באמצעות עצות כלליות בפורום, ודרושה היכרות אישית, כאמור, כדי להבין את הרכב הקשיים ולא להתייחס (כמו שטועים רבים ועושים במקרי CP) למוטוריקה בלבד. בדיוק כאן חשוב לדעת את מרכיבי התפישה ולהגדיר את היכולת בהתחשב במגבלות. על הנושא הזה נכתבו ספרים, מאמרים וגם בספרי ובמאמרים שלי יש לכך התייחסות. אני מציעה לכם לשקול פנייה לייעוץ אישי. הנה קישור לדף הסבר - וכל השאר - בשיחה טלפונית: בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ אבחון פסיכודידקטי |
דניאלה |
09:42 18.06.13 |
בני אולה לכיתה י. במעבר בין כיתה ו ל-ז עשינו אבחון. כעת לקראת המעבר לתיכון מבקשים שבאבחון יהיה תאריך סל תחילת כיתה ז וכן שיהיה רשום אבחון פסיכודידקי (כעת רשום דו"ח הערכת תפקוד למידה). המאבחנת לא מוכנה לשנות זאת בטענה שזה לא נכון. אני לא מוצאת על כך חומר במשרד החינוך. אודה לתשובה, אני חוששת שלא יקבלו את האבחון ויחזירו לבית הספר.
+ דרישה ומציאות |
ד"ר נויה ספקטור |
08:19 20.06.13 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. 1. זכותם של ההורים לבחור באבחון המתאים לבנם, ולהיוועץ בבעלי מקצוע מטעמם; 2. המערכת לא מחייבת לערוך אבחון פסיכודידקטי, אלא במקרים של המלצות להתאמות מסויימות, כגון - כאשר נדרשת היבחנות בעל-פה. 3. יש מקרים רבים של לקויי-למידה שאינם זקוקים לאבחון פסיכולוגי ופסיכודידקטי, וכל הדרוש להם נמצא בנתונים ובהמלצות של אבחון כישורים ותיפקודי למידה. 4. מאבחנת שמקצועה הוא לערוך אבחון כישורים ותיפקודי למידה לא יכולה לשנות את שם האבחון שהיא מבצעת על-גבי הדוח. 5. אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון של פסיכולוג. יש בעייתיות גדולה מאוד עם האבחון ועם הדרך שמערכת החינוך מובילה בה את נושא האבחון. 6. להסבר על אבחון פסיכודידקטי ועל הנזק שהוא יכול לגרום: לחצי על הקישור: בברכה, ד"ר נויה ספקטור קישור מצורף: אבחון פסיכודידקטי
+ אבחון |
הורדו |
15:51 07.12.13 |
יש השתתפות בתשלום או שזה מאושר ללא קישור מצורף: קישור
+ בקשה ממנהל בית הספר |
ד"ר נויה ספקטור |
07:17 14.06.13 |
בקשה ממנבל בית הספר הפכה לנוהל גורף וחשוב : שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. שמעתי מאם, שהציעה למנהל בית ספר תיכון להנהיג רישום באתר בית הספר של התכנית-המטלות-העבודות-המבחנים-השעורים, כדי לעדכן את התלמידים ואת ההורים שעוזרים להם. המנהל התלהב והבטיח, וחשב שהתיקון הקל הזה יכול לעזור לכל התלמידים ולא רק לאלה שמתקשים להעתיק-להתארגן-לזכור-לבצע, בגלל ליקויי למידה. כדאי להציע, וכדאי מאוד שלהורים תהיה דרך לעקוב ולעזור במימוש ובביצוע. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
+ אבחון דידקטי-מי יכול להיות מאבחן? |
שגית |
11:53 11.06.13 |
שלום וברכה (: האם מי שאין לו תואר שני בלקויות למידה יכול להיות מאבחן? לי יש תואר שני בחינוך מיוחד ואני גננת מיוחדת בפועל שמעוניינת ללמוד בניצן אבחון דידקטי ונאמר לי שמי שאין לו תואר שני בלקויות למידה-לא יכול להיות מאבחן.האם זה נכון..? תודה מראש,שגית
+ מי יכול לאבחן ואיפה כדאי ללמוד |
ד"ר נויה ספקטור |
07:48 12.06.13 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. 1. לימודיים רציניים של אבחון לקויי-למידה מתקיימים במכללות אקדמיות למורים ובאוניברסיטאות. אני לא ממליצה למוד באף מקום אחר. 2. במכללה אקדמית למורים ובאוניברסיטה יוכלו בוודאי להרכיב לך תכנית שתכלול את כל הדרוש כדי שתוכלי לאבחן וגם להעמיק במקצוע. יש מכללות שהפסיקו ללמד את הנושא בעקבות הבלגן ואי-ההבנה של מערכת החינוך לנושא. אני לא ממליצה להיכנס למקום המסובך הזה ללא ידע מעמיק. יש די מאבחנות שלא יודעות אלא להעביר מבחן או שניים ולא עורכות איתור ליקויים, אבחנה מבדלת ותכנית עבודה. אלה בדיוק מאפשרות את זילות המקצוע, ולא ערות לנזק הרב שהן מובילות. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
+ התקפי זעם |
ד"ר נויה ספקטור |
08:30 27.05.13 |
התקפי-זעם: שלום רב לבאי הפורום,ברוכים הבאים אלינו. שוב מדברים על התקפי-זעם, ויש גם קביעה: התקפי זעם הם בעייה נפשית. חשוב לסייג את הדברים ולהסביר:1. התקפי-זעם בסביבות גיל שנתיים - מוכרים כתסמין נורמאלי. ילד שלא יודע להביע את הכעס בדרכים אחרות - נתקף זעם, מתפרץ, זורק את עצמו על הארץ, צווח, בוכה, שועט וצועק וזועק. כן, זה נורמלי. גם כשזה מביך אמהות בסופרמרקט - חשוב לזכור שזו התנהגות נורמלית;2. התקף זעם הוא ביטוי: התפרצות דברים, תנועות, התנהלות שמבטאת געש, ונעשית ברעש: מישהו שכועס מאוד, מראה את זה לסביבה, באופן שקשה לו לשלוט בהתנהגותו.3. התפרצויות מתרחשות כאשר מופתעים, כאשר נפגעים, כאשר לא יודעים לווסת את הכעס ולבטא אותו בדרכים מקובלות בחברה.4. אבדן-שליטה אופייני למתקשים בעלי אבחנות שונות, ולכן ההתייחסות אל אבדן שליטה כאל הפרעה בפני עצמה היא בעייתית ומחייבת הסבר על מקור, סיבה, סביבה ומסקנה מקצועית מהימנה.5. יש התפרצויות-התקפי זעם שהם תוצאה של פעילות מוחית לא-תקינה, והם התקף אפילפסטי. זה מצב שדורש אבחנה נוירולוגית וטיפול תרופתי; יש התפרצויות שמקורן תסכול רב - וזה דורש אבחנה של מקור התסכול והמלצה לטיפול. לעתים קרובות רק חשוב לדעת כיצד למנוע את המפגש עם הגורם המעורר את התקף הזעם. כך, למשל, כאשר יש קשיי-וויסות. גם לכך ייתכן ויידרש טיפול תרופתי, בנוסף להתייחסות הסביבתית. יש התקפים שמקורם למידת התנהגות אלימה בבית או בסביבה הקרובה - ולכך נדרש טיפול שהוא לימודי: טיפול התנהגותי, עיצוב התנהגות, כדי ללמוד כיצד להכחיד התנהגות שאינה רצוייה. בברכהד"ר נויה ספקטורמנהלת הפורום
+ אבחון דידקטי ואבחון לקויי-למידה |
ד"ר נויה ספקטור |
09:15 22.05.13 |
אבחון דידקטי ואבחון לקויי-למידה: ליקויי למידה אינם ייחודיים ללמידה אקדמית. אמנם, במערכת החינוך שלנו מתייחסים לליקויים האקדמיים כגון דיסלקסיה (ליקוי קריאה ייחודי), דיסגרפיה (ליקוי כתיבה ייחודי), דיסקלקוליה (ליקוי ייחודי בחשיבה חשבונית) וליקויי קשב וריכוז, אבל קיימים ליקויים בהתמצאות, ליקויים בקריאת המפה החברתית, ליקויי שפה ייחודיים ועוד. אבחון פסיכולוגי הוא כלי שאינו מתאים לאבחון לקויי-למידה: באבחון פסיכולוגי נקבע ציון משוקלל של מנת המשכל, ובמקרים רבים נבדקים לקויי-למידה אינם מממשים את הפוטנציאל (היכולת) האמיתי שלהם באבחון פסיכולוגי; תיפקוד של לקויי-למידה במבחנים פסיכולוגיים בדרך-כלל מראה אינטליגנציה נמוכה מן היכולת האמיתית שלהם; אבחון פסיכודידקטי, כמו אבחון פסיכולוגי, תמיד נעשה בידי פסיכולוגים חינוכיים ואף פעם לא לא בידי מאבחנים מומחים ללקויי-למידה; במערכת החינוך שלנו הונצח אבחון פסיכודידקטי כחותמת-גומי לאישור התאמות ללקויי-למידה. זוהי דרך פסולה, פוגעת, מסכנת, מונעת דרכים וסוגרת אפשרויות, מעוותת ומזיקה. המאבחן המומחה ללקויי-למידה, בניגוד לפסיכולוג ובניגוד לרוב המאבחנים הדידקטיים, מעריך את הכישורים והיכולת בתחומי התיפקוד השונים ומספק אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים ורמת תפקוד עפ"י מבחנים שהותאמו במיוחד לאוכלוסיות חריגות, והם בנויים ומיועדים לנבדקים בעלי קשיים שונים: נבדקים שיכולת הכתיבה והסימון שלהם לקוייה, נבדקים שיכולת ההתארגנות שלהם במגבלות זמן לקוייה, נבדקים שדיבורם משובש, נבדקים לקויי-שפה ודיבור, ואף נבדקים שאינם מדברים. באבחון לקויי-למידה ניתן להבחין ולראות יכולת של נבדקים בעלי קשיים שונים: נבדק שאינו מדבר, נבדק שאינו מתבטא כהלכה, נבדק שמתקשה בחישובים מתימטיים, נבדק שאינו יכול לקרוא או לכתוב. התיפקוד מוערך, מבלי שמצבו המיוחד של הנבדק יפגע בנתונים האישיים שלו. ליקויי-למידה נובעים מתקלות בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית, וכאשר הם קיימים, הם מהווים מרכיב מרכזי במערכת התיפקוד. כאשר מאבחן אינו מתייחס למערכת התיפקוד כפי שהיא, מתעלם מליקויי הלמידה או אינו יודע עליהם, האבחנה אינה מהימנה, והמסקנות כמו הטיפול יכולים לגרום נזק, להוביל לשנים של דשדוש במקום, ולא להתייחס לקשיים היומיומיים, במקום התקדמות והתמודדות עם הקשיים האמיתיים. מאבחן מומחה ללקויי-למידה הוא בעל הכשרה בינתחומית ובקיא באבחנה מבדלת. מאבחן דידקטי הוא בדרך כלל מורה, שהוכשר לאבחן באמצעות אבחון ההישגים בקריאה, חשבון, אנגלית וכיו"ב. אבחונים דידקטיים מבוצעים רק אחרי תהליך הלימוד, לרוב בכיתה ב'. אמנם, מערכת החינוך התגאתה באבחון לגיל הגן שפרסומו נעשה ברעש רב ובהשמצת כל הגורמים המאבחנים והמומחים בארץ, אבל מסתבר שהנורמות בעייתיות והנושא הושתק . (עד לרעש הבא, בעידוד בעלי-העניין, יוצרי המבחן). אבחון דידקטי הוא חלק מאבחון לקויי-למידה, והוא יציר מערכת החינוך וארגון "ניצן" במחוזותנו: זהו אבחון שאמור לספק נתונים לבניית תכנית מתאימה, אבל הסיכון הוא בהיותו חלקי, ובהיותו נערך בידי מאבחנת שהכשרתה מוגבלת לעריכת האבחון ולא לקביעת אבחנה ואבחנה מבדלת. מסיבה זו, צורף האבחון הפסיכולוגי בזמנו, במרכזי "ניצן". כאשר נערך אבחון לקויי-למידה בידי מאבחן מומחה – אין צורך בכך. במערכת החינוך ממשיכים לדרוש זאת, וההורים צריכים לדעת כיצד להימנע מאבחנה שאינה מתבססת על איתור ליקויים ייחודיים ומפגיעה בזכויות הפרט של ילדם. הדרך המומלצת היא לבצע אבחון לקויי-למידה ולהתבסס על ההמלצות. אם ההמלצות כוללות אבחון פסיכולוגי – חשוב לפנות לפסיכולוג ולהציג בפניו את דוח אבחון לקוי-למידה. אבחון לקויי-למידה מספק מידע חיוני מפורט וקריטי לגבי התיפקוד האקדמי והיומיומי שאינו קשור בבית הספר. בברכה,ד"ר נויה ספקטור
+ אבחנה רפואית, אבחנה חינוכית, אבחנה פסיכולוגית |
ד"ר נויה ספקטור |
11:23 08.05.13 |
אבחנה רפואית, אבחנה פסיכולוגית ואבחנה חינוכית: שלום לבאי הפורום. שאלות הורים בפורומים ובדיונים אישיים וכתבות שונות בעתונות, מעלות את חשיבות הסבר מונחים אחדים הקשורים באבחנה ובטיפול: סינדרום-תסמונת, אבחנה רפואית, אבחנה פסיכולוגית, אבחנה חינוכית. אבחנות הקשורות בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית מחייבות תהליך אבחון של בעלי מקצוע אחרים, כדי שלרופא יהיה על מה להסתמך בקביעת האבחנה. לדוגמא: אם הילד מתפקד בפיגור, מסקנת הרופא יכולה להיות שהוא מפגר, ומסקנת המאבחן יכולה להיות שהוא מראה סימנים של ליקויי-למידה. ילד שלא משתף פעולה עם הרופא - יכול להיחשב ילד בעל בעיות שאין לו, ולכן דרוש מאבחן שהוא מומחה בחינוך המיוחד כדי שיידע ליצור מצב של שיתוף פעולה עם הילד ולהביא את ממצאיו בפני הרופא. ילד קטן שאינו משתף פעולה עם מאבחנים אינו בהכרח ילד "בעל בעיות". זו יכולה להיות תגובה מתקבלת על הדעת, תקינה שלרופא אין כלים להעריך אותה. לכן, כאשר מדובר בהערכת תיפקוד - יש להעדיף ולהקדים ממצאי אבחון של מי שבקיא בחינוך מיוחד על מסקנות של רופא מבדיקה רפואית. חשוב לדעת מה אומרת אבחנה כלשהי ומה המסקנות שניתן להסיק ממנה. מבוכה ובלבול בין אבחנות והסברים שהורים מקבלים וקוראים במקומות שונים, גורמים חפזון ב"קפיצה" למסקנות. הורים נוטים להסתמך על אבחנות של רופא, אבל לא תמיד מבחינים בין אבחנה רפואית שניתנת ע"י רופא מוסמך לבין אבחנה חינוכית שדורשת מומחיות שונה. היום, כאשר מרפאות שונות מספקות שרותי-אבחון שונים, הדברים מחייבים הסבר מעמיק. לדוגמא: רופא יכול לבדוק ילד ולהסיק על סמך קורות-חייו והתנהגותו כי הוא מתפקד בפיגור, או כי הוא לוקה בנפשו. כדי לקבוע אבחנה מסוג זה, יש צורך בחוות דעת פסיכולוגית; כאשר הבעייה היא התפתחותית וקשורה בליקויי תיפקוד שמקורם תסמונות (ואפילו רפואיות) או ליקויים בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית – יש צורך באבחון מסוג אחר ובמומחיות מסוג אחר גם בטיפול: האבחון, האבחנה והטיפול דורשים התמחות בחינוך המיוחד, באבחנה מבדלת, בגיל הרך ובגיל הילדות. גם כאשר מדובר בבוגרים – חשוב לדעת פרטים על הרקע ההתפתחותי, כדי לאבחן את מקור הבעייה באופן מהימן וכדי לדעת כיצד לטפל בנבדקים באופן יעיל. קורה שנקבע אפילו סינדרום (תסמונת) רפואי – על-סמך אבחנה פסיכולוגית: כאשר נקבע פיגור, מחפשים את הסיבות. אם הסיבות ברורות ונובעות מפגיעה במערכת העצבים המרכזית, שמאותרת ומאובחנת מבחינה רפואית – יש צורך בקביעת גבולות-התיפקוד (אבחנה פסיכולוגית) כדי לדעת לקדם את נבדק באופן היעיל ביותר: חשוב להתאים מסגרת חינוכית, ולייחד טיפולים מתאימים. דווקא משום שהיום ידוע יותר, חשוב לדעת לאבחן, להתמקד ולתחום את האבחנה והטיפולים. חשוב להבחין בין תסמונת רפואית, כאשר האבחנה מסתמכת על בדיקות רפואיות לבין תסמונת שדורשת אבחנה על-סמך התיפקוד, ההתנהלות. לדוגמא, כדי לאבחן ילד כלוקה בתסמונת על רצף האוטיזם, חשוב שיעבור מבדקים שבודקים את ההתנהגות והתיפקוד שלו. מבדקים כאלה נערכים ע"י מומחה לאבחנה מבדלת בחינוך המיוחד, שיכול להבחין בין קווים אוטיסטיים בהתנהגות הנבדק לבין קווים דומים האופייניים לנבדקים בעלי ליקויי-שפה, ליקויי-קשב או קשיים רגשיים. האבחנה הרפואית היא תחילת-הדרך, כאשר יש בעייה רפואית (התקפים אפילפטיים, נכות, ליקוי בשמיעה-ראייה וכיו"ב); האבחנה הפסיכולוגית – נדרשת כאשר יש צורך באיתור בעיות רגשיות, או כאשר יש צורך בקביעת רמת המשכל, כדי לדעת אם הנבדק לוגה בפיגור או מתפקד בתחום הנורמה; אבחנה חינוכית, כגון אבחון לקויי-למידה, אבחון כישורי-למידה ואבחנה מבדלת בחינוך המיוחד היא אבחנה שנדרשת כדי לדעת מה גבולות התיפקוד, מה המסגרת המתאימה, איזה טיפול מתאים. אבחנה פסיכולוגית שאינה מסתמכת על אבחנה חינוכית עלולה להחטיא ולעוות ממצאים כאשר הנבדקים הם לקויי-למידה, או כאשר נדרשת אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים הדורשים התמחות בחינוך המיוחד. לפני שנים היה רופא קובע אם ילד סובל מפיגור שכלי, ופעם גם ייחסו אוטיזם לבעיות נפשיות-משפחתיות. היום ידוע יותר: תסמונות שונות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים קשורות בתיפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית, אינן נובעות ממצבים רגשיים ובוודאי לא נגרמות ע"י טעויות של ההורים. חשוב להורים להבין את הקשיים, ללמוד על הליקויים, לדעת על דרכי אבחון, כדי להגיע לאבחנה מהימנה ולטיפול שיבטיח קידום.
בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
|
|
|