לדוקטור ספקטור שלום רב

ביתי בת 9 סובלת מסיפי די פלגיה (הולכת בצליעה. הפגיעה בידיים משמעותית יותר- כמעט ואין מוטוריקה עדינה) כמו כן סובלת מאפלפסיה כללית בתוספת שני מוקדים, המאוזנת בעזרת כמה תרופות.

כיום בכיתה ב לומדת בכיתה קטנה. כרגע בסוף כיתה ב  הצוות ואנו די מבולבלים ותוהים לגבי צורת הלמידה והוראה שיש לנהוג עימה. היא ילדה חכמה באופן כללי אך סובלת מקשיי למידה רבים ומשמעותיים. קריאה- רכשה את כל האותיות ואת התנןעןת  פתח קמץ חיריק, שורוק חולם. מלמדים אותה בשיטת הכוח לקרוא משופצת... ומשודרגת. היא מתקשה מאוד עד כדי שלא מצליחה לקרוא קטעים אף של תנועה אחת ואף מילים המשלבות מספר תנועות יחד. חשבון כמעט ולא בא בחשבון...

אנו כולנו מרגישים שחסרים לנו כלים ומידע והתאמה של דרכי הלמידה וצורות הלמידה המתאימות לה. ברצוננו לדעת מי וכיצד אנו יכולים לדעת כיצד נכון ללמדה ולקדמה.  

כמוכן האם ידוע לך מי יכול לכוון אותנו לגבי למידה ומשחק של הילדה על גבי מחשב.

בברכה

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. שמעתי מאם, שהציעה למנהל בית ספר תיכון להנהיג רישום באתר בית הספר של התכנית-המטלות-העבודות-המבחנים-השעורים, כדי לעדכן את התלמידים ואת ההורים שעוזרים להם. המנהל התלהב והבטיח, וחשב שהתיקון הקל הזה יכול לעזור לכל התלמידים ולא רק לאלה שמתקשים להעתיק-להתארגן-לזכור-לבצע, בגלל ליקויי למידה. כדאי להציע, וכדאי מאוד שלהורים תהיה דרך לעקוב ולעזור במימוש ובביצוע.

 בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום

חשוב לדעת מה אומרת אבחנה כלשהי ומה המסקנות שניתן להסיק ממנה. מבוכה ובלבול בין אבחנות והסברים שהורים מקבלים וקוראים במקומות שונים, גורמים חפזון ב"קפיצה" למסקנות. הורים נוטים להסתמך על אבחנות של רופא, אבל לא תמיד מבחינים בין אבחנה רפואית שניתנת ע"י רופא מוסמך לבין אבחנה חינוכית שדורשת מומחיות שונה. היום, כאשר מרפאות שונות מספקות שרותי-אבחון שונים, הדברים מחייבים הסבר מעמיק. לדוגמא: רופא יכול לבדוק ילד ולהסיק על סמך קורות-חייו והתנהגותו כי הוא מתפקד בפיגור, או כי הוא לוקה בנפשו. כדי לקבוע אבחנה מסוג זה, יש צורך בחוות דעת פסיכולוגית; כאשר הבעייה היא התפתחותית וקשורה בליקויי תיפקוד שמקורם תסמונות (ואפילו רפואיות) או ליקויים בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית – יש צורך באבחון מסוג אחר ובמומחיות מסוג אחר גם בטיפול: האבחון, האבחנה והטיפול דורשים התמחות בחינוך המיוחד, באבחנה מבדלת, בגיל הרך ובגיל הילדות. גם כאשר מדובר בבוגרים – חשוב לדעת פרטים על הרקע ההתפתחותי, כדי לאבחן את מקור הבעייה באופן מהימן וכדי לדעת כיצד לטפל בנבדקים באופן יעיל. קורה שנקבע אפילו סינדרום (תסמונת) רפואי – על-סמך אבחנה פסיכולוגית: כאשר נקבע פיגור, מחפשים את הסיבות. אם הסיבות ברורות ונובעות מפגיעה במערכת העצבים המרכזית, שמאותרת ומאובחנת מבחינה רפואית – יש צורך בקביעת גבולות-התיפקוד (אבחנה פסיכולוגית) כדי לדעת לקדם את נבדק באופן היעיל ביותר: חשוב להתאים מסגרת חינוכית, ולייחד טיפולים מתאימים. דווקא משום שהיום ידוע יותר, חשוב לדעת לאבחן, להתמקד ולתחום את האבחנה והטיפולים. חשוב להבחין בין תסמונת רפואית, כאשר האבחנה מסתמכת על בדיקות רפואיות לבין תסמונת שדורשת אבחנה על-סמך התיפקוד, ההתנהלות. לדוגמא, כדי לאבחן ילד כלוקה בתסמונת על רצף האוטיזם, חשוב שיעבור מבדקים שבודקים את ההתנהגות והתיפקוד שלו. מבדקים כאלה נערכים ע"י מומחה לאבחנה מבדלת בחינוך המיוחד, שיכול להבחין בין קווים אוטיסטיים בהתנהגות הנבדק לבין קווים דומים האופייניים לנבדקים בעלי ליקויי-שפה, ליקויי-קשב או קשיים רגשיים.  האבחנה הרפואית היא תחילת-הדרך, כאשר יש בעייה רפואית (התקפים אפילפטיים, נכות, ליקוי בשמיעה-ראייה וכיו"ב); האבחנה הפסיכולוגית – נדרשת כאשר יש צורך באיתור בעיות רגשיות, או כאשר יש צורך בקביעת רמת המשכל, כדי לדעת אם הנבדק לוגה בפיגור או מתפקד בתחום הנורמה; אבחנה חינוכית, כגון אבחון לקויי-למידה, אבחון כישורי-למידה ואבחנה מבדלת בחינוך המיוחד היא אבחנה שנדרשת כדי לדעת מה גבולות התיפקוד, מה המסגרת המתאימה, איזה טיפול מתאים. אבחנה פסיכולוגית שאינה מסתמכת על אבחנה חינוכית עלולה להחטיא ולעוות ממצאים כאשר הנבדקים הם לקויי-למידה, או כאשר נדרשת אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים הדורשים התמחות בחינוך המיוחד. לפני שנים היה רופא קובע אם ילד סובל מפיגור שכלי, ופעם גם ייחסו אוטיזם לבעיות נפשיות-משפחתיות. היום ידוע יותר: תסמונות שונות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים קשורות בתיפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית, אינן נובעות ממצבים רגשיים ובוודאי לא נגרמות ע"י טעויות של ההורים. חשוב להורים להבין את הקשיים, ללמוד על הליקויים, לדעת על דרכי אבחון, כדי להגיע לאבחנה מהימנה ולטיפול שיבטיח קידום.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור