|
|
|
|
| + DSM-5 ואבחנת לקויי-למידה |
ד"ר נויה ספקטור |
07:49 11.12.12 |
שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. הנה קישור לכתבה של אור קשתי ב"הארץ", על אבחנה פסיכיאטרית של לקויי-למידה במהדורה החדשה של המדריך הפסיכיאטרי לאבחנות: קישור מצורף: אבחנה פסיכיאטרית ולקויי-למידה
| + כישרונות טבעיים, לקויות למידה, וחטיבת ביניים |
ראש לשועלים זנב לאריות |
12:17 18.11.12 |
לד"ר נויה ספקטור שלום רב, מדובר בילד ממשפחה אתיופית שלומד כעת בכיתה ו' בבית-ספר ממלכתי דתי. הוא אובחן בעבר כלקוי למידה ומקבל מבחנים מותאמים והרבה מאוד שעורי עזר בעברית, חשבון, אנגלית ומקצועות אחרים, במתנ"ס המקומי וגם בבית הספר. בזמן הקרוב יש לבחור עבורו חטיבת ביניים מתאימה. אימו של הילד מתקשה להפנים את בעיות הלמידה שלו, וסבורה שאם רק יגיע לבית ספר מצויין, הוא יצליח. היא רוצה שיירשם לחט"ב לבית ספר עיוני שידוע בהישגים הגבוהים של תלמידיו דווקא באנגלית ובמתמטיקה – המקצועות בהם הילד חלש במיוחד. בד בבד עם לקויות הלמידה של הילד מדובר בילד חברותי, ספורטיבי, נבון, מהיר חשיבה/תגובה, בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, רגישות רבה, וכושר מנהיגות. הוא אף פיתח מנגנוני "הישרדות" והגנה משוכללים שעוזרים לו להסוות חוסר ידע... בית הספר שהאם מעדיפה הוא בית ספר חילוני, אשר המרקם החברתי בו שונה מאוד מסביבתו הנוכחית של הילד. כמעט ואין בו תלמידים אתיופיים (הרוב חילונים ממוצא רוסי), בעוד הילד מגדיר עצמו דתי, מעדיף בית ספר דתי, "לא אוהב רוסים", ואוהב IT , כדורגל וריצה. בית הספר הנוכחי שלו ממליץ שימשיך ברשת אורט. הייתי רוצה שיתבצע בירור מקצועי ומעמיק שיצביע על "הצדדים החזקים" של הילד: מה הכישורים, הכישרונות, והחוזקות הטבעיות שלו, ולאיזה כיוון כדאי לכוון ולעודד את התפתחותו. במילים אחרות, לנסות ולהתאים את המסגרת החינוכית בחט"ב ובתיכון ליכולות ולמוטיבציה של הילד. בהיעדר אבחון כזה, החשש שלי הוא כי הילד יבלה את השנים הבאות בבית ספר בו ירגיש בודד/נחות מבחינה חברתית ולימודית, ובסופו של התהליך גם ימצא עצמו ללא כלים מקצועיים וללא כיוון להמשך הדרך. האם ניתן לאבחן "חוזקות כישורים וכשרונות" שינחו את המשפחה בבחירת המסגרת המיטבית לחטיבת הביניים ולתיכון? עולות במוחי אמרות כגון "חנוך לנער על פי דרכו"... אם ניתן לעשות זאת באופן פרטי דרכך, אשמח להפנות את המשפחה, ואם לאו, אנא כווני אותנו לאבחון מתאים של כישורים וכשרונות טבעיים. בתודה מראש ובברכה, ראש לשועלים/ זנב לאריות
| + תיקון נושא:" ...לקויי למידה..." |
כנ"ל |
13:28 18.11.12 |
| + אבחון כישורים וליקויים |
ד"ר נויה ספקטור |
07:53 20.11.12 |
שלום רב, ברוכ-ה הבא אלינו. 1. ראשית, הכינוי אינו מספק הסבר ראוי על תפקידך ביחס לילד. 2. שנית, חשוב להדגיש: ההורים הם הקובעים, הם המחליטים, הם אלה שצריכים לפנות, לברור, לשקול ולהחליט על הכיוון המתאים לילדם. ניתן להסביר, לכוון, להדריך. לא ניתן לעקוף הורים וכמובן לא ראוי. 3. אבחון לקויי-למידה שנעשה בידי מאבחן מומחה, הוא אבחון שאמור לספר מידע מהימן ומדוייק על הכישורים ועל הליקויים, ולהציע תכנית עבודה ומסגרת חינוכית מתאימה. רק ההורים יכולים להחליט אם זה רצונם. בעל מקצוע יכול לסייע להם, לדון עמם, לייעץ להם. לא לחייב אותם. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + בירור מקדים |
כנ"ל |
10:51 20.11.12 |
לד"ר נויה ספקטור שלום רב, ותודה על תשובתך. מטרת שאלתי היתה לברר אם יש טעם להמליץ למשפחה לפנות אליך להתייעצות בבחירת כיוון ומסגרת לימודית בשלב זה, למרות שנעשה בעבר אבחון, והילד כבר מקבל מבחנים מותאמים ושעורי עזר. אין כוונה, וגם לא אפשרות, "לעקוף" את ההורים. אני נותנת לילד שעורי עזר מזה זמן רב, מכירה אותו ואת משפחתו היטב, ומנסה לבדוק כאן אם צפוייה תועלת ממאמץ אבחוני נוסף כדי להמליץ על מסגרת לחט"ב, זאת לפני שאני מציעה זאת למשפחה. הרושם שלי הוא שדוחפים את הילד מעל לכוחותיו/יכולתו, ואולי לכיוון שאינו מתאים, אולם דווקא מפני שאינני בטוחה בצדקתי חשבתי שחוות דעת מקצועית עשויה להועיל לילד בשל היותה אובייקטיבית (לא הורים, ולא מורים). אין לי רקע מקצועי בליקויי למידה ולכן ניסיתי לנהוג בזהירות ולבצע בדיקה "כללית" בפורום זה, לפני שאני מעלה בפני הההורים את ההצעה לפנות ליעוץ נוסף. שוב תודה, וכל טוב!
| + הבהרה והפנייה לייעוץ ולאבחון |
ד"ר נויה ספקטור |
08:10 21.11.12 |
שלום שוב, ברוכה הבאה אלינו. תודה על הדברים המבהירים. בדרך-כלל, מי שמציגים עצמם כ"ראש לשועלים" אינם מעוררים תחושה מקצועית... אני מבינה את כוונתך הטובה. אם היית מציינת "מורה", או כיו"ב, היה נוח יותר להתייחס לעניין שאת מגלה. מכל-מקום אצלי לפני אבחון מתקיימת תמיד פגישת ייעוץ והיכרות להורים ורק אחריה הם יכולים לשקול מה מהמלצותי מתאים להם ולילדם. זאת, משום שאמנם לא תמיד מתאים אבחון ולפעמים אף אינו דרוש, במיוחד לילד שאובחן. אבל - חוות דעת נוספת לגבי אבחון היא מרכיב חשוב לבדיקה. הנה קישור לדף מידע על דרך העבודה שלי בייעוץ ובאבחון. תוכלי להראות אותו להורים, אם ייראה ך מתאים: קישור מצורף: ד"ר נויה ספקטור-דף מידע על ייעוץ ואבחון
| + תודה רבה! [לת] |
כנ"ל |
14:31 21.11.12 |
| + טיפול חלופי לריטלין |
חינוך |
18:14 11.11.12 |
שלום רב, עקב ריבוי תרופות חלופיות,צמחיות וכו? במקום טיפול בריטלין רציתי לדעת האם את ממליצה על שיטה /תרופה לילד עם הפרעת קשב וריכוז שאינו יכול לקחת טיפול תרופתי אך זקוק לו? תודה רבה
| + טיפול אחר |
ד"ר נויה ספקטור |
07:43 12.11.12 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. בכל נושא תרופתי מומלץ לקבל חוות דעת אישית על התיפקוד באמצעות אבחון לקויי-למידה שנעשה בידי מאבחן מומחה (להבדיל מאבחון פסיכולוגי ומאבחן פסיכודידקטי) ועם חוות הדעת הזו - לפנות לנוירולוג, כדי לשקול טיפול תרופתי לשיפור הקשב והריכוז. מנסיוני - במקרים שזה מתאים זה יעיל ועוזר ומקדם מאוד-מאוד. כל הרעיונות השיווקיים - אין מקומם בין אנשי מקצוע מהימנים. ועדיין - הנוירולוג הוא הכתובת, וההיכרות האישית. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + טיפול טבעי |
נחמי |
17:12 02.08.14 |
יש טיפולים טבעיים אינדוודאלים לכל מטופל ויש יעוץ מתאים בבתי טבע רק יועץ יכול קישור מצורף: מוניות לנתב"ג
| + כישוריים חברתיים אצל בת 4.5 |
ש |
11:17 31.10.12 |
שלום, בתי בת 4.5, התחילה השנה גן טרום חובה. בתקופה האחרונה סובלת מהצקות ילדים (בעיקר בנושא המשקל) ונראה כי אינה מצליחה להשתלב חברתית. היא נמצאת במסגרת של גן מגיל 1.5 וגם בעבר, לא ממש השתלבה חברתית. לאורך השנים הזמנו חברים הבייתה אך בעיקר ביוזמתי וברוב הפעמים נאלצתי להתערב במפגש משום שהתקשתה לשחק בצורה חברית ונעימה. חשוב לציין כי היא כמהה לחברים וכשפוגשת חברים בגינה היא נרגשת ורוצה לשחק איתם, אך לרוב היא מתנהגת בצורה אגרסיבית (מחבקת או תופסת אותם חזק מדי) או מחקה התנהגות שלילית שאמרו לה "טוב, אז אני לא אהיה חברה שלך" והם נרתעים. באופן כללי יש לה רגישות סנסורית לסביבה והיא לרוב לא מוכנה להתרחק ממני או מאביה בכל פעילות שעושה. מתקשה להעסיק את עצמה בבית ולא מצליחה לשחק "לבד" או למצוא משחק שמעניין אותה ללא עזרה מצידנו. האם מדובר בקושי חברתי? האם ניתן לאבחן בגיל זה? והחשוב מכל, האם ניתן לעזור לה לווסת את ההתנהגות שלה וללמד אותה דרך אחרת וכיצד? מקווה שהגעתי לפורום הנכון...תודה
| + הפורום נכון מאוד |
ד"ר נויה ספקטור |
08:02 01.11.12 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. הילדה במצוקה. את מציינת שני מרכיבים משמעותיים שמרמזים על בעיות שאי אפשר לטפל בן בהצלחה באמצעות עצות של פורום. את מציינת שהילדה בעלת משקל-יתר, כך הבנתי מדברייך (מתוך כך שציינת שהילדים מציקים לה ע"כ) ואת מציינת שהיא רוצה חברים - אבל לא יודעת כיצד להתנהג כך שגם תהיה רצוייה בקרב בני-גילה. הדרך להבין מה קורה, לטפל בילדה, לעזור להורים ללמוד כיצד לעזור לה, היא דרך של ייעוץ אישי. צריך להכיר את ההורים ואת הילדה באופן אישי, לדעת באופן מעמיק את מרכיבי התיפקוד והאישיות שלה ולא להתייחס לדברים שהוצאו מהקשרם. לכן, אני כאן, ואת מוזמנת לפנות אלי לייעוץ אישי. הנה קישור לדף הסבר על דרך עבודתי - ואת כל השאר תוכלי ללמוד בפנייה טלפונית. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + הסבר וקישור |
ד"ר נויה ספקטור |
08:03 01.11.12 |
| + אבחנה |
תיקי |
13:20 17.10.12 |
לילד עם בעיות חברתיות מי אמור לעשות אבחנה מבדלת?
| + בעיות חברתיות |
ד"ר נויה ספקטור |
08:48 19.10.12 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. בכל מקרה של בעיות - חברתיות או אחרות, כשרוצים לבצע אבחנה מבדלת, חשוב לפנות למאבחן מומחה ללקויי-למידה, כי רק בדרך זו ניתן להבחין בין ליקויי-תיפקוד שונים לבין עצמם, ולהגדיר מצבים כנובעים מן התחום הרגשי, מערכת העצבים, סביבה. לכן, ההמלצה שלי היא לפנות לייעוץ אישי לפני אבחון, כדי לדעת ולהכיר היטב את הנסיבות ולהחליט על כיוון ודרך באבחון, לפי המידע האישי. את מוזמנת לקרוא את המאמר על כישורים חברתיים, אבחנה מבדלת כאן באתר, ולפנות לייעוץ אישי. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + DSM-5 ואבחנת אוטיזם |
ד"ר נויה ספקטור |
07:48 14.10.12 |
אבחנה בהדרגה: שלום רב לבאי הפורום. דברים אלה נכתבים בעקבות אבחנות שונות המלוות ילד אחד או ילדה אחת, לאורך חייהם. הנה מצב אופייני: 1. בגיל שנתיים: אבחנה של עיכוב התפתחותי עם הפנייה לריפוי בעיסוק;2. בגיל שנתיים וחצי: אבחנה של חגורת כתפיים חלשה;3. בגיל שלוש: אבחנה של עיכוב בהתפתחות הדיבור; בהמשך - אבחנה של קשיי וויסות חושי;4. בגיל ארבע: עולה שאלה לגבי אבחנה של PDD;5. בגיל חמש: אבחנה של ADHD;6. בגיל שש: אבחנה של קשיים רגשיים;7. בגיל שש וחצי: אבחנה של תסמונת אספרגר;8. בגיל שבע: אבחנה של בעיות למידה וליקויים מורכבים;9. וויכוח, בלבול, מבוכה, אבחנה שאינה ברורה להורים ובעיקר – הילד הזה, שהוא היום בן 7, מתקשה בלימוד פרונטלי, קשה בהתנהגות, מחפש מסגרת מתאימה: ההורים רוצים "מסגרת מתאימה לילדים אינטליגנטיים בעלי קשיים דומים" ויודעים שבמציאות קשה מאוד למצוא מסגרת שתהלום את התכתיב הזה. מה חשוב לדעת? - עיכוב התפתחותי בתחומים שונים דורש אבחנה ברורה של מקור הקשיים. ראשית לכל יש לברר את מהות המקור הנוירולוגי: ליקויי תיפקוד של מערכת העצבים המרכזית גורמים איחור, עיכוב, שחשוב לדעת את סיבתו;
- סיבת העיכוב ההתפתחותי יכולה להיות מבנה ותיפקוד של מערכת העצבים שמקורו תורשתי, טראומתי או נובע ממחלה. כל אחד מאלה – מחייב התייחסות בהתאם בטיפול ובקידום בהמשך;
- הטיפול המוקדם, בשנת החיים הראשונה, הוא המשמעותי, החשוב, ומתבצע לעתים רחוקות , משום שהמערכת "לא מודאגת" כאשר ילד לא מתהפך בזמן, מדלג על זחילה, לא ממלמל בינקות, במיוחד כשהוא "תינוק נוח וילד טוב ושקט";
- עיכוב בתחום אחד, מזוהה ונראה לעין מחייב בדיקה מעמיקה ואבחון שיספק אבחנה ברורה;
- האבחון המוקדם חיוני ומשמעותי, גם אם אין אפשרות לקבוע אבחנה סופית;
- ברוב מקרי העיכוב ההתפתחותי חשוב לדעת שאמנם מדובר בהתפתחות אופיינית למצבי ליקויי-למידה, אבל עיכובים התפתחותיים יכולים לנבוע ממצבים קשים יותר, כגון פיגור, שיתוק-מוחין, אוטיזם והספקטרום של אוטיזם, מחלה ומומים שונים;
- הטיפול המוקדם מאפשר קידום גם כאשר האבחנה אינה ברורה ודורשת תצפית ומעקב;
- טיפול יעיל בכל שלב וגיל, אך ככל שיקדים ויטרים – ההתמודדות בהמשך תהיה יעילה יותר וקלה יותר.
- המערכת מציעה את מה שיש לה, מבחינת הטיפולים ומבחינת הגישה.
- כדאי להקשיב, לבדוק, להעריך, להעמיק בבדיקה ולשקול – מה ניתן, מה דרוש, מה חיוני ומה סדר העדיפויות לטובת הילד.
מה חשוב לעשות? 1. מעקב תינוקות: ילד שלא מתפתח על-פי אבחני הדרך חייב להיות במעקב ולקבל טיפול מוקדם ככל האפשר.2. תינוקות בסיכון: היות שידוע על תינוקות שהתחילו "לרמוז" ו"להעלות שאלות" עוד בתקופת ההריון – מוטב לקיים מעקב, בדיקות וטיפולים של מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת בינקות.3. חשוב לבצע אבחון נוירולוגי מוקדם כדי לקבל אבחנה שתתייחס למקור העיכוב ולמכלול התיפקוד ההתפתחותי: מומלץ לפנות למרפאה נוירולוגית לילדים;4. אבחון מוקדם של ליקויי-למידה שיספק אבחנה מבדלת בגיל הרך בין תסמינים שמצביעים על תסמונות שונות ויציע הפניות וטיפולים מטרימים, מקדימים ומקדמים;5. ברוב המקרים מומלץ להקדים בטיפולי ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק, ותמיד יש בטיפולים תועלת רבה;6. לא מומלץ להסתפק באבחונים של ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק, חשוב לעשות אבחון מעמיק ורחב יותר;7. בהמשך חשוב לדאוג לטיפולים, להדרכה להורים ולמטפלים ולמעקב: מעקב של נוירולוג ילדים, הדרכה וסיוע מעשי של מומחה ללקויי-למידה;8. הטרמה: קידום שיתבסס על הדרכה, בליווי ובסיוע מעשי של מומחה ללקויי למידה בגיל הרך: לימוד והכנה לקראת הגן ובית הספר, הצבת גבולות של במשפחה ובחברת בני-הגיל, הדרכה וקידום; הורים רבים פונים אלי ומתלוננים על קביעה, נמהרת לדעתם, של אבחנת PDD לילדם. הנה הבהרות, על-פי גישתי: 1. התנהגויות "אוטיסטיות" אמנם נקבעו בעבר על-פי אבחנות של DSM-4, המדריך הפסיכיאטרי המקובל בעולם;
2. סולמות הערכה (אבחונים) המשמשים מבחנים כדי לקבוע נורמות ואבחנה מבוססים על ה-DSM-4, אמנם מספקים נורמות, אבל לא תמיד פסיכיאטרים ונוירולוגים בארץ עושים בם שימוש;
3. קביעת דרגת ה"אוטיזם" אינה יכולה להיעשות באופן מהימן אם לא משתמשים בסולם הערכה נושא-נורמות. יש מבחנים המקובלים בחינוך המיוחד, והם קובעים את מהות הליקויים ואת אופי הליקויים, עפ"י נורמות מקובלות;
4. באבחון לקויי-למידה מפורט, ניתן לערוך אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים ולייחדליקויים אופייניים לרצף האוטיזם;
5. בין מערכות האבחון המיועדות לאיתור ליקויי-למידה יש מבחנים שבודקים אתהתקשורת החברתית באמצעות השפה. אלה נותנים מידע מצויין על מהות הבעייה התקשורתית;
6. במהלך אבחון לקויי-למידה, כאשר נקבעות הנורמות ורמת התיפקוד, ניתן להגדיר איזהמן הסולמות להערכת האוטיזם מתאים: סולם המיועד להערכת האוטיזם או סולםהמיועד להערכת תסמונת אספרגר.
7. יש הבדל מהותי בין "אוטיזם בתיפקוד גבוה" ו"בעלי תסמונת אספרגר". בארץ לא מתייחסים לזאת.
8. "גובה" התיפקוד אינו בהכרח ה"גובה האינטלקטואלי", וזאת חשוב מאוד לציין: ה"גובה" הוא של היכולת לפתח תקשורת שפתית ובינאישית;
9. באבחון על רצף האוטיזם חשוב ביותר להתייחס לאיכות התיפקוד מבחינהאינטלקטואלית ולאיכות התיפקוד מבחינת הלמידה מחד גיסא ולאיכות היכולת התקשורתית מאידך גיסא. השניים האלה שונים;
10. אבחון פסיכולוגי אמנם מקובל, אבל אינו מותאם לאוטיסטים מסוגים שונים. גם אם משתמשים באבחון פסיכולוגי, חשוב מאוד שהמערכת האבחונית תכלול אבחון לקויי- למידה, שהוא אבחון של החינוך המיוחד ותפקידו להעריך את התיפקוד בתחומים שונים, ולא רק התחומים הדידקטיים, ה"אקדמיים"; 11. באבחון לקויי-למידה שנעשה כהלכה, יש התייחסות לכישורים החברתיים ולליקויים בכישורים החברתיים, בצד ההתייחסות לליקויים בכישורים האקדמיים; 12. בכל מקרה של אבחון לקויי-למידה, מומלץ להתייחס לאבחון לקויי-למידה כבסיס להערכה והפנייה לכל אבחון אחר. מיפוי הקשיים, פירוט המיומנויות, איתור הליקויים מאפשרים בחירת כלי אבחון פסיכולוגיים מותאמים והגדרה שמאפשרת אבחנה מהימנה. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + אבחון פסיכודידקטי לילד בן 8 |
שרון |
21:20 11.10.12 |
ד"ר ספקטור שלום, * אינני רואה את ההודעה שכתבתי לכן כותבת שוב. לאחר פגישה (ביוזמתי) שנערכה היום עם המורה, רכזת השילוב של בית הספר וכמובן היועצת נתבקשתי/הומלץ לערוך לילד אבחון פסיכודידקטי וזאת על מנת שיהיה זכאי לקבל "התאמות" (מושג שנפגשתי איתו לראשונה היום) מבית הספר. הילד (8-כיתה ב') מטופל לסרוגין במסגרות שונות מגיל ארביע, גננת שילוב, תרפיה באומנות (טיפול ריגשי דרך מת"י) השארות בגן שנה נוספת וכמה סדרות של ריפוי בעיסוק בתחומים שונים לאורך השנים. בנוסף עבר מבחן TOVA (פעמיים, עם תוצעות שונות) כל זאת בשל קשיים רבים במוטוריקה עדינה וגסה על רקע DCD המפריעים למהלך לימודי תקין כמו:קושי בביצוע מיומנויות ידיים גזירה, הדבקה, ציור והקושי העיקרי והמפריע ביותר כתיבה (וזאת למרות שעבר סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק בנושא הכתיבה). מסורבלות וקושי בארגון-מבצע משימות בזמן ארוך יחסית לשאר הילדים, קושי בעיבוד אינפורמציה, קושי בריכוז לזמן ארוך, תכנון מוטורי וכישורים מוטוריים דלים, מיומנויות משחק-זריקה ותפיסה של כדור, התפרצויות זעם לעיתים תכופות, לכל זה מתווספת בעיה רפואית של הרטבה (בריחת שתן) וכתוצאה מכך בלילות הילד ישן עם חיתול, דבר שמפריע ומשפיע על הדימוי העצמי. לאחר הרקע המפורט שאלותי הן: האם במצב שכזה נכון לערוך את האבחון הנדרש, אציין שלאחר הפגישה הגעתי הביתה והתחלתי לדלות מידע על ההליך ותוצאות האבחון הפסיכודידקטי ואז גם נתקלתי במאמר שלך הסולד מאבחון שכזה והאמת, שהתחברתי והסכמתי עם הכתוב, אכן לדעתי עם כל הקשיים הנוכחיים הסבירות ל"הצלחה" במבחן ה-IQ אינם גבוהים, אך האם גם בגיל שכזה, שבחינות הבגרות עדיין אי שם באופק זה גם תופס..? האם אבחון לאיתור לקויות למידה יכול לאבחן דיסגרפיה, והאם מהכרותך את הדרישות האם אבחון לאיתור לקויי למידה מתקבל ע"י בית הספר לצורך מתן אותן "התאמות" תודה מראש.
| + אבחון פסיכודידקטי |
ד"ר נויה ספקטור |
08:17 12.10.12 |
שלום רב,ב רוכה הבאה אלינו. אבחון לקויי-למידה הוא האבחון היחידי והמקובל בעולם-כולו שיכול לאתר ליקויים שונים ולקבוע אבחנה מבדלת ראוייה. אני ממליצה לקרוא את המאמר על האבחון הדידקטי ואת המאמר על המצב בארץ, באתר זה. תוכלי כמובן לפנות אלי לייעוץ ולשקול אבחון. אין לי אפשרות להתייחס לקורות החיים ולפירוט שאת מביאה כאן, הדברים הללו צריכים להיעשות בתהליך תקין של היכרות אישית. מדי חדשים אחדים, פורצת תכנית טלויזיה או עתונאי כזה או אחר עם "בעיית האבחונים". הבעייה הזועקת היא בעיית האוכלוסיות ה"חלשות", אלה שאינם מסוגלים לפתור את הדברים באמצעות אבחון מהימן ותקין, אלה שאינם מסוגלים לשלם עבור אבחון פרטי, אלה שאינם מצליחים ואיש לא עוזר להם. אלא שמערכת החינוך, שתפקידה לעזור באמצעות אבחון מקצועי מהימן ובאמצעות סיוע מעשי, נוקטת בדרכים נלוזות ומבזה את התלמידים שבאחריותה:1. מערכת החינוך מגבה אבחון פסיכולוגי ופסיכודידקטי שעלול להזיק מאוד ללקויי-למידה, משום שאינו מותאם להם;2. במערכת החינוך מפנים תלמידים לאבחון פסיכולוגי ופסיכודידקטי בתוך המערכת ומחוצה לה;3. האבחון המסובסד שבמערכת החינוך ממליצים עליו ומפנים אליו הוא אבחון שבמקרים רבים אינו מועיל ובמקרים רבים מזיק, משום שהוא אינו מאתר ליקויים, משום שהוא מבוסס על אבחון פסיכולוגי, משום שהוא חושף נתונים אישיים של התלמיד במערכת החינוך. זוהי פגיעה בזכויות הפרט;4. את הנזק שבאבחון שאינו מהימן לא תמיד ניתן לתקן;5. מי שאינם יכולים להרשות לעצמם לפנות לאבחון באופן פרטי - הם אמנם אוכלוסיה חלשה אבל המערכת היא זו שלא יודעת כיצד לכבד אותם; אני ממליצה לך שוב לקרוא את המאמרים שבאתר הזה: אבחון פסיכודידקטי, זהירות באבחון, אבחון לקויי-למידה. לפנייה אישית: 03-5248624. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + אבחון פסיכודידקטי לילדה בת 9 |
אילנית |
11:07 10.10.12 |
בתי בת 9 אובחנה כילדה עם א.ד.ד. בכיתה ג היינו אצל נוירולוג שהמליץ על טיפול רגשי ,ריטלין,ואבחון פסיכודידקט ,ושדיברתי עם היועצת בבית ספר על זה היא אמרה שהיא לא ממליצה על אבחון כרגע אלא רק שתהיה בתיכון לצורך מתן הקלות,הבעיההיא שאני רואה שקשה לבתי מבחינה לימודית וחברתית ,ציונה ממש נמוכים לעומת כיתתה,עדיין לא התחלנו לה ריטךלין מחשש מהתרופה עצמה מה ניתן לעשות ?האם לעבור אבחון?והאם לתת ריטלין?והאם יש אפשרות לקבל סבסוד לאבחון?תודה רבה וסליחה על השאלה הארוכה י
| + מומלץ ריטלין, מומלץ אבחון, לא פסיכודידקטי |
ד"ר נויה ספקטור |
19:34 10.10.12 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. 1. אם הנוירולוג בדק את הילדה והמליץ על טיפול ב"ריטלין" – כדאי לנסות, כי זה יכול לעזור מאוד בשיפור הקשב ובקידום;
2. היועצת שהמליצה לא לאבחן ולהמתין – מוכיחה חוסר מקצועיות ואי-הבנה של ילדים לקויי-למידה. ככל שמקדימים לאבחן – העזרה יעילה בהווה ובעתיד. ילדים שאינם מאובחנים מוקדם – סובלים יותר;
3. לא מומלץ לבצע אבחון פסיכודידקטי - זה אבחון שיש בו סיכון לילדים לקויי-למידה. אפשר לבצע אבחון דידקטי במחיר מוזל במכללות למורים.
בברכה ובהצלחה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + ילד בן 7 וחצי - כיתה ב |
מיכל |
11:00 20.09.12 |
שלום רב, התחלתי לקרוא את המאמרים שלך ואת דעתך בנושא אבחונים פסיכודידקטיים ויצאתי מאוד מבולבלת. עד היום הייתי בטוחה שזה הכיוון שאני אמורה ללכת בו עם בני. בני בן 7.5 הינו תלמיד טוב מאוד בכיתה בחלק מהמקצועות (חשבון), וממוצע באחרים. הוא נשאר גן חובה בשל בעיות מוטוריו ורגשיות, לפי החלטתינו, הוריו. הוא ילד חברותי מאוד. בעבר אבחנו אותו כבעל הפרעות בויסות החושי (גירוי יתר). הבעיה שלו רגשית בעיקרה (ואולי תוצאה של בעיות אחרות?). הוא חרדתי, ועדיין, בכיתה ב, מתקשה להיפרד ממני בבוקר (אמו), עד כדי בכי, ועד כדי שהוא מתקשר כל יום ממזכירות בית הספר להגיד שקשה לו ושהוא מתגעגע. בנוסף, כל פעם שהוא חווה חרדות, הוא מתחיל במתקפת טיקים קוליים (הם משתנים בתדירות ובעוצמה). אין לי מושג אם לפנות לפסיכולוג חינוכי (להמלצת רופא המשפחה), לאבחון לקויות למידה (המורה נשבעה לי שאני "סתם מחפשת" והוא בלי בעיות לימודיות כלל), או למשהו משלב. אודה לך מאוד על המלצה כלשהי, כיוון להתחיל בו. בברכה מיכל
| + קשיי פרידה, טיקים וגעגועים |
ד"ר נויה ספקטור |
12:15 20.09.12 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. מדברייך המעטים ברור הכיוון: 1. קשיי פרידה וחרדה מן הסוג שהזכרת וטיקים קוליים בגיל של ילדך - מחייבים אבחון של נוירולוג ילדים, ובדרך-כלל אינם בעייה רגשית אלא בעייה נוירולוגית. מכל-מקום זה מה שצריך להיבדק ראשית לכל; 2. אני ממליצה על אבחון לקויי-למידה במקביל ואולי לפני בדיקת הנוירולוג, כי בדרך-כלל הקשיים הם לא רק אלה הנראים על פני השטח ומאבחן מומחה דרוש לביצוע אבחנה מבדלת שיכולה להיות בסיס טוב גם לשיקול דעת של הנוירולוג. אני מקווה שהדברים ברורים, את כמובן מוזמנת לטלפן, לברר פרטים ולקבוע מפגש ייעוץ, אם ייראה לך מתאים. הכתובת בשלב זה אינה טיפול "רגשי", אלא אבחנה נוירולוגית ואבחנה מבדלת באמצעות אבחון לקויי-למידה. דברייך מחזקים עוד יותר את האמור במאמרי, כי אבחון פסיכודידקטי לא יתן את המידע הדרוש ועשוי לספק מידע מעוות ומסקנות שאינן מתאימות. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + לאיזה אבחון/רופא עליי לגשת |
סיגלי |
19:09 19.09.12 |
| + איזה רופא ואיזה אבחון |
ד"ר נויה ספקטור |
07:32 20.09.12 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. אני לא מבינה את הקשר השאלה: מי את, מה הבעייה, מדוע את שואלת. במקרה שאת לא יודעת להגדיר - ובכל מקרה - כדאי לטלפן, לשאול. הנה הטלפון שלי: 03-5248624. בהיעדרי - יש כאן משיבון, תוכלי להשאיר הודעה ואחזור אלייך, ברצון. בברכה, ד"ר נויה ספקטור, מנהלת הפורום
|
|
|