|
|
|
|
| + עצתך החשובה טיפול תרופתי משולב בהתאמות האם יש צורך |
לני |
10:08 13.09.12 |
דר ספקטור שלום רב, בני אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז עם היפר אקטיביות במהלך חודשי הקיץ הוא קיבל התאמות לעבודה בכיתה וכן המלצה למורה לאסטרטגיות במקביל החל לפני ארבעה שבועות שימוש ברטלין. אתמול קיבלתי דיווח מהמורה שהתרופה מסייעת מאוד. והוא למעשה התחיל סוף סוף לכתוב. אובחן גם קושי גרפו מוטורי , בשנה הקודמת בשל כל המורכבות נימנה מכתיבה. מדובר בילד שאותר כמחונן. האם הוא אמור עדין לקבל את ההתאמות וסיוע פרטני של מורה באסטרטגיות? היום ניפגש עם המנהלת בנושא. מחכה דחוף לדעת את דעתך בנושא. תודה רבה.
| + דעה ועצה |
ד"ר נויה ספקטור |
18:16 14.09.12 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. את מוזמנת לפנות אלי לייעוץ אישי, שמתקיים במפגש ייעוץ. אין לי אפשרות להתייחס לדברייך שאינם מספקים את המידע הדרוש כדי לייעץ. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + עלון 51 בנושא אבחון בארץ |
ד"ר נויה ספקטור |
07:53 03.09.12 |
שלום רב לבאי הפורום, הירשמו לעלון באתר הבית. עלון 51, חדש, דן במצב האבחון בארץ. בברכה, ד"ר נויה ספקטור קישור מצורף: אבחון - המצב בארץ
| + DSM-5 והגדרת לקויי-למידה |
ד"ר נויה ספקטור |
08:24 24.08.12 |
שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. בשנת 2013 עתידה להתפרסם המהדורה החדשה של ספר האבחנות הפסיכיאטרי. וויכוחים ודיונים סוערים, וגם עצומות מתרוצצות ברשת, משום שהמונח ליקויי-למידה וליקויים ספציפיים, כגון דיסלקסיה ככל הנראה לא ייכללו בו כאבחנות. חשוב מאד שגם בארץ יידעו על הסערות שהדבר מחולל, על הדיונים, על הראיונות. הנה אחד מהם, עם הסבר: בברכה, ד"ר נויה ספקטור קישור מצורף: DSM-5 - שאלות נוקבות ותשובות ברורות
| + סיוע משפטי להורים מול מערכת החינוך |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
14:54 20.08.12 |
לבאי הפורום הזקוקים לסיוע משפטי, מכתבו של נציג המוקד לקידום הזדמנויות שוות בחינוך:
שלום רב, בהמשך לשיחתנו, תנועת הכל חינוך מפעילה יחד עם הקליניקה למשפט ולמדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה,
בהנהלת עו"ד הרן רייכמן, את המוקד לקידום שיוויון ההזדמנויות בחינוך, או בשמו הקודם מוקד האפליה. המוקד פועל זו השנה השלישית.
מטרת המוקד היא לסייע לכל הורה ו/או תלמיד שנתקל במקרה של אפליה על רקע פדגוגי (הישגים), סוציו-אקונומי, כלכלי, בריאותי (לקות או מוגבלות), על רקע מיונים או על רקע דתי להגיש תלונה ולקבל סיוע משפטי במקום. במוקד יושבים סטודנטים המתמחים בקליניקה בהנחיית עו"ד רייכמן. המוקד פעיל טלפונית בין השעות 8:00 עד 22:00 במספר 1-700-700-696 ניתן גם להגיש פנייה בבלוג של הכל חינוך:
http://www.hakoledblog.org/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93/
בפייסבוק:
https://www.facebook.com/hakoled/app_271567682947396?ref=ts המוקד יהיה פעיל עד ה-30.8. (ניר גלבוע)
| + הבחנה בין adhd ל pdd |
אבא |
10:49 18.08.12 |
בני בן שלוש בקרוב פג שנולד במשקל קילו וחצי. מאוד גבוה ורזה. אוכל מעט מאוד אך די מגוון. טןהב מאוד תוכניות טלוויזיה שונות. ילד מאוד פעלתן בעל יכולת מוטורית וקארדינציה גבוהה. מצטיין בהשחלות. עיכוב משמעותי בשפה. אומר בהקשר הנכון רק מילים חשובות לו כמו תה גלידה תביא. חוזר על הרבה מילים. אומר ביי כשהולכים ומנשק. אוהב מאוד לרקוד גם לבד וגם עם אחרים ולשיר- משלים לבד את מילות השירים. בגן אוהב לשחק עם ילדים אחרים אך אוהב גם למשוך בשיערם. אוהב לעשות בלאגן לצייר בנייר של אחר להטיל טושים על הריצפה. יושן מצויין גם בגן וגם בבית. מה הסכנה בכך שיהיה בגן תקשורת אם אין לו בעיות תקשורת ?. מה הסכנה בכך שיהיה בגן רגיל אם יש בעיות תקשורת.
| + אבחנה מבדלת בין תסמונות אחדות |
ד"ר נויה ספקטור, מנהלת הפ |
08:15 19.08.12 |
שלום רב, ברוך הבא אלינו. 1. ילד קטן בעל עיכוב התפתחותי בשפה ותסמינים אחרים של ליקויים תיפקודיים - זקוק למסגרת קטנה, מותאמת לפיתוח וקידום ילדים בעלי צרכים מיוחדים. לא כדאי להפנות ילד בעל עיכוב שפתי לגן רגיל: הוא יילך לאיבוד ולא יצליח להפיק תועלת וקידום ראוי, גם אם ייראה ?משתלב" ולא מפריע לאחרים. כל מסגרת קטנה, שבה הגננת בעלת הכשרה ויש טיפולים והתייחסות ייחודית - עדיפה; 2. אבחנה מבדלת בין ליקויים תיפקודיים שונים שגורמים קשיים בשילוב החברתי נעשית בידי מומחים, על סמך היכרות אישית ולא בייעוץ של פורומים. הנה קישור למאמר שכתבתי בנושא. אתה מוזמן לטלפן 03-5248624, לברר פרטים ולקבוע מפגש ייעוץ אישי; 3. אין סכנה, ואין סיכון כאשר ילד בעל קשיים תיפקודיים (וגם ילד בעל כישורים חברתיים תקינים) לומד עם ילדים בעלי כישורים חברתיים לקויים. יש תועלת רבה אם יש קבוצת התייחסות ולימוד קטנה ומשאבים כדי לקדם אותו באופן אישי. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום קישור מצורף: קישור למאמר
| + דיסלקציה בקרב מבוגרים |
שני |
18:21 10.08.12 |
| + מבוגרים ומשתפרים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
07:38 13.08.12 |
שלום רב, ברוך הבא אלינו. דיסלקסציה היא מונח המכוון לליקויי-קריאה ייחודיים. המקור לדיסלקסיה הוא שיבושי תיפקוד של מערכת העצבים המרכזית. דיסלקסיה אי אפשר לתקן, אבל אפשר בהחלט להתמודד בהצלחה עם דרישות קריאה, בשלבים שונים של החיים של האדם הדיסלקטי. כדי לדעת כיצד להתמודד חשוב שיהיה אבחון ואבחנה של סוג הדיסלקסיה: יש גישות ושיטות שונות ללימוד ויש שלבים שונים בתהליך. מכל-מקום ובכל זמן מומלץ להשתמש בתוכנות קריאה. יש אפילו בעברית. זה מקל את הקריאה ועוזר בהתמודדות ואינו דורש מאמץ. אני ממליצה על ייעוץ עם מאבחן מומחה ללקויי-למידה כדי לדעת מה מתאים במקרה שלך ושימוש יומיומי בתוכנת קריאה שתוכל למצוא באינטרנט. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + חוסר בשלות או אפשרות של לקות מוקדמת |
ג'ודי |
09:04 05.08.12 |
נויה, שלום רב! יש לי ילד בן 5 שהתחילו כבר בכיתתו את לימוד הקריאה (מגיל 4) ועד סוף השנה למדו גם קמץ ופתח (כשתי תנועות נפרדות- במוסד דתי- בלשון הקודש), ילדי קלט את האותיות במהירות הבזק וגם את הקמץ וידע לזהות ולשיים צרוף עם קמץ לעומת עיצור. כששילבו את הפתח- הוא החל לטעות ולהראות חוסר שליטה בתנועות שלמד בכלל. אני כמורה להוראה מתקנת- הורדתי לו את הקמץ ועבדנו רק על פתח ועיצור, הוא הגיע לרמת מילים עם עיצור באמצע וקרא נפלא, כששילבנו שוב את הקמץ- חזרנו לאותו מקום. יש לציין כי הוא ילד מוכשר במיוחד, מודעות פונולוגית תקינהלגילו, תפיסה חזותית- הרבה מעל לנורמה, בקשב שלו יש דבר מעניין- הוא קשוב מאוד למסרים פרונטליים גם לפרק זמן ארוך, אך נראה לי שיש לו רגישות יתר לקולות חזקים, זה מתבטא בכך שהוא מניח את ידיו על אוזניו כאשר יודע שעוד מעט יגיע רעש... כאשר סיפרתי לו בסיפור שהילד צעק משהו, וזה חר על עצמו, ברגע שהגעתי שוב לקטע הזה, הוא כבר שם את ידיו על אוזניו כדי לא לשמוע את הטון המוגבר בו הצגתי את דברי הילד... הוא ילד רגיש גם לצעקות בכלל, של מבוגרים (גננות וכו') האם זה קשור? ממה יכולה לנבוע הקושי הזה? האם זה רק חוסר בשלות בקריאה, למרות שמבחינה רגשית, הוא בשל מאוד, יחסית לגילו, בכל המובנים הרגשיים- חברתיים? האם להניח לו, לאור העובדה שבתחילת שנה הבאה, בגן חובה, ממשיכים בלימוד התנועות? ואם לא, אז איך לעבוד? אלפי תודות!!!
| + חוסר בשלות |
ד"ר נויה ספקטור |
13:35 06.08.12 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. המושג "חוסר בשלות" מעיד על עיכוב וזה מעיד בדרך כלל על ליקויי-למידה. התסמינים שאת מתארת אופייניים למצבי ליקויי שפה ורגישות-יתר (קשיי וויסות). אני מציעה לך לא ללמד בהכחדת תנועות ולא ללמד לפני אבחון שיפרט את הליקויים ויסביר את השלכותיהם ובעיקר יאפשר התאמת גישה ושיטה בלימוד. בדיוק מה שעשית יכול היה לגרום בלבול ועיכוב מיותר. ודווקא הילדים מעוכבי ההתפתחות צריכים ללמוד קריאה מוקדם, אפילו לפני גיל ארבע. כך ניתן להטרים ולהכין ולהקדים בלימוד ולהבטיח שילוב מוצלח יותר. אני ממליצה לך לפנות עם הילד לאבחון של מאבחן מומחה ללקויי-למידה ובשום אופן לא לנקוט הוראה מתקנת לפני-כן. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + לילד אין קשיי שפה!!! |
ג'ודי |
21:00 06.08.12 |
לד"ר ספקטור היקרה! תודה על המשוב המהיר והמקצועי! אני מתעסקת עם תחום האבחון והטיפול, ואני יודעת בוודאות גמורה שלילד אין קשיי שפה באופן מוחלט, שפתו תקינה ואף גבוהה לגיל, הוא מבין הקשרים, מסיק מסקנות, יודע לנתח מקרים,להגדיר ואוצר המילים שלו רחב מאוד! ההתפתחות שלו לא התעכבה בשום תחום, לא מוטורי ולא שפתי. והתסמינים של רגישות היתר, לא היו בעבר והופיעו רק בשנה האחרונה. מהמקום הזה אני באה לשאול מה יכול להיות הקושי? תודה רבה מאוד!!
| + קשיי שפה |
ד"ר נויה ספקטור |
07:54 07.08.12 |
שלום שוב, אני משתדלת להסביר שוב: דרוש אבחון לקויי-למידה מפורט, אצל מאבחן מומחה ולא די בעבודה, מקצועית ככל שתהיה, של גורמים אחרים כדי לקבוע אילו ליקויים יש לילד ומה ההשלכות שלהם. הגיל הוא גיל קריטי ואת מוזמנת לקרוא את מאמרי וספרי וללמוד על גישתי, ולהסכים - או - לא. הילד זקוק לאבחון לשם אבחנה מבדלת וכל השערה וקביעה כגון אלה שהבעת כאן לדעתי אינה מספקת. איך דרך אחרת לעריכת אבחנה מבדלת מקצועית וראוייה. כך לדעתי. בברכה ובהצלחה, ד"ר נויה ספקטור
| + דורון נשר - תושב חוזר בגלי צה"ל |
ד"ר נויה ספקטור |
08:31 31.07.12 |
שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. דורון נשר בגלי-צה"ל על ליקויי קשב: בתכניתו של דורון נשר "תושב חוזר" בגלי צה"ל, בשבת, 28.07.2012, התקיים דיון רחב בנושא הפרעת קשב. דורון, מגיש התכנית, סיפר על הקשיים שלו, על הסבל בעבר, על הקשיים ועל הפתרונות שמצא. הוא ראיין חוקרת ו"מטפלים". החוקרת, פרופ' לילך מבורך, דיברה על מחקריה, על ממצאי מחקרים שנעשים בעולם והתייחסה לליקויי-קשב בכלל ולקשיים של דורון בפרט. ה"מטפלים" סיפרו על הקשיים שלהם, כבעלי הפרעת קשב ועל הפתרונות שמצאו. כל אחד מהם דיווח בהרחבה את סיפור הקליניקה שלו, הם פרטו כיצד הם עובדים עם בעלי ליקויי-קשב והתייחסו לנסיון שהעידו עליו בעצמם-על-עצמם– ולא להכשרה, ולא למקצועיות ולא למחקר. איש מן המרואיינים לא דיבר על ליקויי למידה. ההתייחסות היתה אל ליקויי-קשב כאל המקור היחידי לקשיים אקדמיים. חשוב לדעת: אבחנה מבדלת (שעליה דיברה פרופ' מבורך) חייבת להתבצע בין ליקויי קשב וליקויי למידה אחרים (שגם הם, כמו ליקויי קשב, ליקויי תיפקוד של מערכת העצבים המרכזית) לבין ליקויי למידה אחרים שמשפיעים על הקשב. דורון עצמו סיפר על קשיי-קריאה, על קשיים בהבנת הנקרא – ואלה אינם תסמינים של ליקויי-קשב, אלא של ליקויים אחרים: ליקויי שפה, ליקויי שפה כתובה, המוכרים במינוחים "דיסלקסיה" מסוגים שונים, "דיסגרפיה" או ליקויי-כתיבה אחרים שנובעים מליקויי תיפקוד. אחד המטפלים הכריז שיש לו "דיסקלקוליה" אבל דבריו נשמעו לא מבוססים אלא על הקושי שלו להתמודד עם מספרים. התיאור וה"אבחנה" אינם מהימנים. אבחנות לא יכולות להתבסס על בדיקת-קשב בלבד או על הרגשה. כלי ההערכה והאבחון של מאבחן מומחה ללקויי-למידה מקובלים בעולם והם בסיס לאבחון, לאבחנה מהימנה ולהפניות לטיפול מתאים. ועוד חשוב לציין: טיפולים של מי שחוו את הקושי ולא הוסמכו מבחינה מקצועית יכולים לא להתאים, ולפעמים אף להזיק. לימוד תיפוף יכול להסב הנאה ואפשרויות קידום למי שלומד זאת אבל אינו מלמד לקרוא, אינו משפר את הכתיבה ולא משפר את הקשב. דיסלקטים לומדים לקרוא כאשר מי שמלמדים אותם ערים לאבחנה המפורטת ויודעים כיצד להתאים להם שיטה ודרך; דיסגרפים לומדים להתמודד עם מטלות כתיבה שמותאמות אישית להם, בעלי ליקויי-קשב מממשים יכולת כאשר מותאם להם טיפול תרופתי. דווקא הבסיס האיתן היום באבחון לקויי קשב ולקויי למידה אחרים והדרך המקצועית המוכרת והידועה כיעילה ומקדמת באבחנה מבדלת ובליווי מקצועי של לקויי קשב ולקויי-למידה אחרים לא נשמעו בתכנית.
בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + מבחן moxo |
ג'ודי |
20:16 25.07.12 |
נויה, שלום רב! מה דעתך על מבחן זה לגבי המהימנות, ולעומת מבחני הקשב הידועים
| + דעתי על מבחנים ועל יומרות |
ד"ר נויה ספקטור |
15:06 26.07.12 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. דעתי היא שמבחן קשב כלשהו אינו יכול להוות אבחנה מבדלת ראוייה בין ליקויי קשב מכל סוג וליקויי למידה אחרים, אלא אם נעשה בד בבד עם אבחון לקויי-למידה מפורט. חשוב מאוד לדעת מה מבדיל בין ליקויי קשב וליקויי למידה אחרים שמשפיעים על הקשב. מבחנים שנעשים במרפאות קשב ע"י צוות רפואי אינם מבחנים לאיתור ליקויי-למידה שמספקים מידע מהימן על הליקויים, על ההשלכות ובעיקר על האבחנה המבדלת בין כל אלה. לצערי - במרפאות הקשב לא מבינים ולא ערים לעובדות הידועות הללו. גם אני משתמשת במבחני קשב שמשתפמשים בם במרפאות, אבל אך ורק כחלק מאבחון לקויי-למידה. (ואין כוונתי לאבחון פסיכולוגי, או לאבחון דידקטי או לאבחון - חס וחלילה - פסיכודידקטי). בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + טיפול פסיכולוגי מצער ומעציב |
ד"ר נויה ספקטור |
07:57 22.07.12 |
טיפול פסיכולוגי: הנה דברים מכעיסים: ילדות וילדים, נערות ונערים רבים מדי מגיעים אלי אחרי שנים אחדות של טיפול פסיכולוגי. הפנייה לטיפול פסיכולוגי היתה, בדרך-כלל, כאשר הילד-ה או המתבגר-ת היו במצוקה והביעו אותה: ילדים אמרו שקצו בחיים, שהם רוצים למות, שרע להם ושאין להם חברים. כל הילדים שהגיעו אלי היו ועודם: ילדים ונערים בעלי ליקויי-למידה שלא אובחנו, ועל-כן לא קיבלו את הסיוע ואת התמיכה שיאפשרו להם לגייס כוחות ולהתמודד עם הקשיים שלהם. האשמה היא במי שאינו מכוון אותם לדרך האבחון והטיפול שיעזרו להם נקודתית ולארוך החיים. הגורם המפנה – הורים תמימים, שמעלים חשש, שפוחדים ודואגים – פונים ליועצת בית הספר, למכרים, ואלה מייעצים להם לפנות לפסיכולוג. טיפולים אחדים ששמעתי עליהם, ממקור ראשון: - טיפול של שלוש שנים בילד שהתקשה בבית הספר, למרות השקעת מאמץ ומוטיבאציה גבוהה: הפסיכולוגית המטפלת מעולם לא הפנתה את הילד לאבחון, לא ביצעה אבחון פסיכולוגי, טיפלה בילד בפגישות שבועיות ודיווחה להורים והדריכה אותם. אחרי שלוש שנים – ההורים שמעו על האפשרות לבצע אבחון והגיעו לאבחון לקויי-למידה. באבחון הילד נמצא בעל קשיים שמקורם ליקויי למידה משמעותיים, בעל אפשרויות קידום מצויינות בהיערכות מתאימה בתחומים האקדמיים ובתחומים החברתיים בעזרת התאמת דרכי-היבחנות, סיוע מעשי בלמידה, התאמת חוגים ועניין אישי. כל אלה לא התאפשרו ולא עלו על הפרק בתקופת הטיפול הפסיכולוגי הממושך שהתיימר לעזור ודשדש במקום עצוב וחסר תוחלת;
- טיפול של שנה בהורים – להדרכה על ילד שביטא מצוקה בעקבות כשלונות בבית הספר, ובהמשך – טיפול של שנתיים בילד עד שמאן להמשיך. מורה פרטי שהחל לעבוד עם הילד בתקופת הטיפול האחרונה זיהה קשיים אופייניים לליקויי קשב והמליץ לבדוק את הנושא. הפסיכולוגית התנגדה למהלך, ולדברי ההורים טענה שגישתו של המורה הפרטי אינה מתאימה ויש צורך להמשיך בטיפול הנפשי. הפסיכולוגית לא הפנתה את הילד לאבחון, לא אבחנה את הילד באמצעות אבחון פסיכולוגי, לא דיווחה להורים על מקור המצוקה ועל מטרת הטיפול, מנעה קידום וסיוע נקודתי בזמנם.
הורים לא יודעים ואינם מודעים למציאות המוכרת לבעלי מקצוע: ליקויי למידה עוצרים ילדים, מתבגרים ובוגרים מן האפשרות לממש את יכלתם. יש מקרים רבים שיכלתם טובה, מוכחת, ידועה, ועדיין אינה ממומשת. הדרך לעזור היא לערוך אבחנה מבדלת באמצעות אבחון לקויי-למידה ולגייס אפשרויות התייחסות מותאמת, סיוע מעשי, עזרה בבית ועזרה בבית הספר. אין מדובר ב"התאמות" בלבד. מדובר בילדים, נערים ובוגרים במצוקה שממשיכים לסבול והתקדמותם נעצרת משום שסביבם יש אנשי מקצוע שאינם מודעים לנזק שהם גורמים והורים תמימים שאינם יודעים מהם ליקויי-למידה. ילד במצוקה מופנה, בצדק, על-פי הצורך, לפסיכולוג. הפסיכולוג אמור לאבחן, לטפל, לסייע, לאפשר. פסיכולוג שאינו מפנה ילד-מתבגר-בוגר שחווה מצוקה בעקבות כשלונות בלימודים, בחברה ובעבודה – אינו מבצע את תפקידו, אינו מודע לנזק שהוא גורם בהשהיית הטיפול וההתייחסות הדרושים, ועל-כך חבל, והמצב הזה המוכר, לצערי הרב, מצער ומכעיס מאוד.
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
|
|
|