|
|
|
|
| + מה עושים עם הורים המתנגדים לטיפול התרופתי לADHD? |
ענת |
15:01 19.05.12 |
יש הורים שמתנגדים ל"התאים" את הילד לצרכי המערכת ומסרבים לתת טיפול תרופתי שעשוי לעזור ליד. אני כמחנכת הכיתה ט קטנה לא רואה את זה כיצירת שקט לנוחיותי או לנוחות התלמידים האחריעם שמשלמים מחיר אלא על מנת לאפשר לילד לחוות הצלחה ומסוגלות לימודית. האם יש מה לעשות במקרים כאלו? תודה ענת
| + טיפול תרופתי והתנגדות הורים |
ד"ר נויה ספקטור |
14:12 20.05.12 |
שלום רב, ברוכה האה אלינו. השבתי קודם על שאלתך הבאה, לכן לא הבנתי שאת מור בכיתה הקטנה המדוברת. אי אפשר להכריח הורים, אפשר להסביר, ותפקדי של מורה שמנסה להסביר לא תמיד משכנע. אפשר לנסות ולהזמין הורים להרצאה של נוירולוג ילדים בבית הספר. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + יש |
הורדו |
16:42 18.08.13 |
יש טיפול טבעי קישור מצורף: קידום
| + טיפול רגשי למתבגרים המתנגדים לטיפול |
ענת |
14:58 19.05.12 |
מחפשת רעיונות מקוריים שיתאימו לבנים מכיתתי כיתה קטנה ט' שמתנגדים נחרצות לטיפול אך זקוקים לו מאד. ברירת המחדר שמצאתי היא שההורים ילכו לטיפול ודרכם יתבצע השינוי. האם יש לך רעיון על דרך טיפולית אלטרנטיבית שיכולה להתאים יותר למתבגרים שהם אנטי... תודה ענת
| + טיפול והתנגדות |
ד"ר נויה ספקטור |
14:10 20.05.12 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. לא ברור לי מה תפקידך באותה כיתה שאליה את שייכת. אם את מורה - מעט תמוה בעיני סגנון שבו את חושבת שהמתבגרים זקוקים לטיפול "רגשי" (שפעמים רבות א8ינו מתאים ללקויי-למידה). מכל-מקום, ההורים צריכים לבחור בין אם לבצע את המלצותיך בין אם לאו. קשה לי להסכים עם גישה שבה המורה מפנה מתבגרים מכיתה קטנה לטיפול פסיכולוגי. פנייה לפסיכולוג לגבי קטין היא אמנם פנייה של ההורים, וההמשך - מותנה בהנחייה של בעל המקצוע שאליו פנו. לך בכיתתך כדאי לחשוב על פגישה עם מומחה שיוכל לשוחח עם הקבוצה ולהסביר להם איפיונים ותופעות הקשורות במצבם ובגילם, ואולי זה יוביל לבירור אישי, אם דרוש. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + מחקר: הפרעת קשב והשם הפרטי של הילד |
ד"ר נויה ספקטור |
08:36 12.05.12 |
הקשר בין הפרעת קשב ושם הילד: שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. אקדמאים שזקוקים לקידום ולהכרה בקהילה האקדמית נאלצים לפרסם מאמרים על המחקרים שלהם. כך נולדים מחקרים מהירים, קלים להכנה ולביצוע, קלים להוכחה וקלים למימוש תואר ומעמד אקדמי: לעתים אלה הם מחקרים הבודקים תנאים שמאפשרים ביצוע מחקר בזמן קצר, ניתוח תוצאות מהיר ובידוד יעיל של המרכיבים. הנה רעיון טוב שהיה לחוקרים: לבדוק קורלאציה (מתאם, קשר) בין שם הילד לבין היותו בעל הפרעת קשב. כמובן שהשאלה הראשונה הנשאלת היא אם הילדים בעלי השמות המצויינים במאמר כבעלי הפרעת קשב הם במספר משמעותי גדול יותר מבחינה סטטיסטית מילדים בעלי שמות כאלה שאינם בעלי הפרעת קשב. חשוב לבדוק את האוכלוסיה של המחקר, את המדגם של המחקר, את שאלת המחקר הבסיסית כדי לדעת אם המחקר הזה חשוב, אם הוא תורם למדע, אם המסקנה שמובאת בכתבה העתונאית מבוססת ואינה "סקופ" בלבד. בברכה,
ד"ר נויה ספקטור
| + קישור למאמר על המחקר |
ד"ר נויה ספקטור |
08:40 12.05.12 |
| + קשר תמוה ומחקר מעורר שאלות |
ד"ר נויה ספקטור |
08:44 12.05.12 |
הקשר התמוה: מן הנתונים המפורסמים בכתבה על מחקרה של ד"ר איריס מנור שנעשה במרפאה שלה ניתן ללמוד: יש לה, כמו לכל חוקר באקדמיה, צורך בפרסום מאמרים על מחקר, יש לה מדגם נוח של ילדים ובוגרים שמגיעים למרפאת הקשב שלה (הכתבה בעתון לא מאפשרת בדיקה של מהימנות והתאמת המדגם. מדגם של ילדים שבא ממרפאה אחת, שבה הבדיקה והאבחנה נעשות באופן מסויים, ע"י החוקר שהוא מנהל המרפאה מעוררים שאלות מחקריות) יש לה נושא קל: שמות פרטיים. ובעתונות - מיד ממהרים לדווח על הקשר, ולא על הדרך בה נבדק. ועל המסקנה, שהיא אולי נמהרת ושטחית: אם תקרא לילדך בשם אחר מן השמות שנמצאו במחקר הזה אופייניים לילדים בעלי הפרעת קשב - הסיכויים שלא יסבול מהפרעת-קשב. המסקנה שמביאה הכתבה - מגוחכת מאוד: כל החוקרים, המפרסמים, האקדמאים ואנשי השדה יודעים את המקור וחלק ניכר מן הסיבות להפרעות-קשב. זוהי הפרעה נוירולוגית. כל בר-דעת יודע ששינוי שם מתאים לאמונות שמקומן אינו במחקר המדעי. הקשר בין שמות אופנתיים והפרעות קשב קל להוכחה שטחית שמעוררת שאלות רבות לגבי הנושאים הנבחרים (ומאושרים) במחקר האקדמי. דיווח שטחי בעתון וכל השאר צריך להיבדק היטב בנושא ארגון וביצוע המחקר שנעשה - וגם, כאמור, לגבי הנושא התמוה מאוד. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + המלצת נוירולוג |
ד"ר נויה ספקטור |
07:32 04.05.12 |
שלום לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. להפתעתי הרבה ראיתי דוח של נוירולוג שבדק ילדה קטנה בכיתה א', והמליץ: "תוספת זמן של 25% בבחינות, יציאות מן הכיתה לאיוורור מדי-שעה חמש דקות, הוראה מתקנת". הנוירולוג גם המליץ בעבר להורים ששאלו אם ילדם בשל לכיתה א' - להעלות אותו, כדי שלא ישתעמם בגן. אני מבקשת להדגיש כאן: הנוירולוג חושב שאין צורך באבחון חינוכי, שאין ערך להמלצות המאבחן המקצועי, שהוא יכול להמליץ על כל הדרוש - וחבל, חבל, חבל, משום שהוא מונע אבחנה מהימנה, מונע טיפול מתאים, מונע מן ההורים להבין כיצד ניתן לעזור ולקדם את ילדתם. ההורים - משוכנעים שעשו את כל הדרוש ויש הרבה מאוד שחשוב לעשות בגיל הרך ולא להמתין או לנסות לחסוך אבחונים או סיוע מעשי מקצועי ומהימן. בדיקת TOVA אינה אלא בדיקת מחשב. יש ילדים ובוגרים רבים שבדיקת מחשב כזו אינה מלמדת דבר על התיפקוד שלהם. כשלעצמה, הבדיקה אינה מאפשרת איתור של ליקויי קשב או ליקויי למידה אחרים והיא מהווה רק חותמת לקופת החולים שאפשר לתת לילד ריטלין, תרופה לשיפור הקשב והריכוז. נוירולוגים שאינם מתיימרים לקבוע אבחנות חינוכיות או פסיכולוגיות ויודעים את מגבלות הבדיקה ואת מגבלות ההכשרה שלהם לא נחפזים להמליץ על התאמות חינוכיות ואחרות. אבל ראיתי דוחות של נוירולוגים שממליצים על תוספת זמן, מדברים על הוראה מתקנת, והצרה היא - שהם מאפשרים להורים לחוש שעשו את כל הדרוש. ולכן, חשוב לי להדגיש: ההתרופה יכולה להיות יעילה ואפילו חיונית, אבל ההמלצות לבית הספר וההתייחסות בבית ובמסגרת החינוכית צריכות להימסר ע"י מאבחן שאבחן את הילד, מכיר אותו, יודע להתאים לו גישה ושיטה וללמד את ההורים כיצד לעזור לו להתמודד עם הקשיים ולקדם אותו. לא מדובר בהתאמות, אלא בחינוך, בלמידה, בקידום, בסיוע מעשי. זה מה שצריך להעסיק את ההורים ואלה התשובות שהם צריכים לקבל. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + ילד שאובחן כאוטיסט |
אפריםכאוטיסטים רים |
02:58 15.04.12 |
שלום יש לי ילד בגיל שנתיים וחצי שאובחן באוטיזם אחזם אחרי שקראתי את המאמר שלך על כל סוגי התסמונות יכול להיות באמת שבני סובל מליקויי למידה איך אני יכול לדעת זאת בבירור יש סימנים מסויימים?? תודה רבה
| + אבחון ואבחנה בגיל שנתיים |
ד"ר נויה ספקטור |
08:08 15.04.12 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. הדרך היחידה לבדוק את הדברים היא בפנייה לייעוץ אישי ואולי אף לשקול אבחון לשם קבלת חוות דעת נוספת, ולא על-פי "סימנים". תוכלו לפנות אלי לשיחה טלפונית ולברר את כל הדרוש. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + הורים יכולים לעזור |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
08:44 14.04.12 |
שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו וחג שמח. אני מזכירה לכם כאן את הסדנה להורים לילדים לקויי-למידה. הסדנה מיועדת להורים שרוצים ללמוד כיצד להתייחס, ללוות, להיאבק, לפתור ולתמוך בילדים לקויי-למידה בכל גיל, בחיי יומיום. המקום: בית ציוני אמריקה, רח' אבן גבירול 26, תל-אביב. התאריך: יום ראשון, 22.04.2012. השעה: 17:00-22:00. המחיר: 175 שח. המטרות: ללמד כיצד לבחור דרך וכיוון, לסייע בהתוויית דרך אישית, להבין סוגיות ולהעלות בעיות. הרשמה ופרטים: 03-5248624, noyas@bezeqint.net בברכה, ד"ר נויה ספקטור
מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה
דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית – חינוך מיוחד
| + תשלומי הורים לאוטיסטים משולבים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
09:00 13.04.12 |
שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. השופטת בדימוס דליה דורנר, עומדת בראש וועדה שאמורה להציע סדר אחר בנושא תשלומי הורים לשרותים עובר ילדים אוטיסטים המשולבים במערכת החינוך. הנה קישור לכתבה: http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1684909 אני מאוד מקווה שגם נושא ה"סייעת הצמודה" יידון בהזדמנות זו, ויהיה מי שידאג להכשרה והדרכה לסייעות הללו וגם להגדרה מקצועית ראוייה שתאפשר להן לעשות יותר מאשר "כיבוי שרפות". בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + ציון IQ |
שני |
15:58 06.04.12 |
שלום האם לדעתך צריך לומר להורים את ציון אייקיו של הילד? כמובן ישחשוב יותר ההסבר על נקודות החוזק והחולשה של הילד, על טיפול מתאים וכו'. האם לדעתך נכון להעביר למורים יחד עם האבחון את ציון האייקיו של הילד? ואני שואלת גם לגבי ילדים שהאייקיו שלהם גבוהה תודה
| + ציון IQ |
ד"ר נויה ספקטור |
09:18 07.04.12 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. ציון IQ הוא ציון מנת המשכל של הנבדק, באבחון פסיכולוגי. הציון הזה הוא בינלאומי, בעל נורמות ובדיקות חוזרות ומהימנות - עד שמדובר באוכלוסיית נבדקים בעלי צרכים מיוחדים. לקויי-למידה אינם מראים את יכלתם השכלית האמיתית במבחני IQ. על כך כתבתי הרבה במאמרים שתוכלו לראות כאן, באתר. לגבי השאלות: 1. חשיפה ציון IO במערכת החינוך פוגעת בזכויות הפרט. כן, גם כאשר הציון גבוה. זה חושף אותו ומשפיע על שיקולי מי שמכיר את הציון, ופוגע ביכולת להתמודד על מקומו מתוך שוויון; 2. ציון IQ לא נדרש מהאוכלוסיה ה"רגילה" אלא במבחני קבלה, מיון, כיו"ב. זה פוגע, לא חוקי, קובע שאדם בעל יכולת שכלית מסויימת כזו או אחרת יכול או לא יכול להתקבל ללימודים, לעבודה, למסגרת כלשהי. זה לא דמוקראטי וחוסם אפשרויות מאוכלוסיות שונות; 3. יש וויכוח באקדמיה, אם ידיעת ה-IQ של הילד משפיעה על ההתנהלות והליווי של ההורים. עדיין - ההורים הם ההורים וזכויותיהם ראשוניות בקשר לילדיהם; 4. אצלינו במערכת ההורים לעתים הם האחרונים לדעת, והמערכת מתנהגת כאילו הילד הוא שלה, גם במקרים בהם ההורים כשירים ושפויים ובעלי זכות האפוטרופסות וההחלטות והשיקולים לגבי ילדם. 5. שוב אני מבקשת להדגיש: זכויות הפרט, ובוודאי זכויות הפרט המוגבל צריכות למנוע כל אפשרות של שימוש במידע על תיפקוד שכלי במערכת החינוך. אבחון פסיכולוגי מספק מידע אישי על התיפקוד השכלי ועל המצב הרגשי וכאשר מדובר בבעלי קשיים - הסיכויים רבים שה-IQ הנובע ממבחנים פסיכולוגים לא משקף את התיפקוד האמיתי של הנבדק. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + זכויות הפרט |
ד"ר נויה ספקטור |
16:52 05.04.12 |
שלום,
בני בן ה9 לומד בכיתה רגילה כיתה ג' במשך כל השנים יש לו בעיות למידה וכן קשיים חברתיים בית ספר דרש מאיתנו לעשות איבחון פסיכאטרי מפני שהם חשבו שיש משהו שיכול להעיד שהילד על הרצף האוטסטי הלכנו לפסיכאטרית שאיבחנה שהילד לא על הרצף האוטסטי יש לו לקות למידה ובעיות רגשיות כתוצאה מהלקות, בשיחה עם המנהלת היא אמרה לנו כי הילד לא מתאים לכיתה קטנה מכיוון שהוא ילד עדין שקט ורגיש והיא חושבת שהדבר הכי טוב בשבילו זו סייעת היא ביקשה מאיתנו לעשות מספר שינויים באיבחון הפסכאטרי והבטיחה לעזור כדי שיקבל סייעת הבית ספר ברוב תמימותינו קיבל עותק כמובן לעיון בלבד, אך לפני מספר ימים הגיעה מכתב לזימון לועדת השמה עבורנו ללא ידיעתנו או הסכמתנו שזה אומר עבור הילד כיתה קטנה למרות שמנהלת הבית ספר אמרה לכיתה קטנה לא מתאימה לו, כרגע אנחנו עובדי עיצות מה יהיה עכשיו בוועדה האם הם יכולים להחליט להעביר את הילד ללא הסכמתנו לכיתה קטנה למרות לעוד לא לועדה כדי לבקש סייעת? והאם הם יכולים להעביר עותק של האיבחון הפסיכאטרי לועדת השמה למרות שנתנו לבית ספר לעיון בלבד ולא למטרה להפיץ את האיבחון לועדות השמה לא כל שכן איבחון פסיכאטרי נראה שיש איזה שהיא זכות מינמלית לסודיות לא ביקשו את הסכמתנו להעביר את האיבחון.
בתודה ג ברוכה הבאה אלינו,
1.לאף אחד אין זכות, רשות או סמכות לשנות דוח כתוב של אדם או בעל-מקצוע אחר;
2. הפסיכיאטרית אומנם בעלת הסמכה לכתוב ולהמליץ, אבל כשיש ליקויי-למידה צריך להיות בתמונה מאבחן מומחה ללקויי-למידה, לפני שהפסיכיאטר ימליץ את המלצותיו; אני מאמינה שלו הייתם מביאים לפסיכיאטרית אבחון מתאים דבריה היו מבוססים מבחינה מקצועית וניתן היה להתחשב בם. חבל שלאחר מעשה, היא לא הפנתה אתכם לביצוא אבחון מתאים;
3. בנוסף לדברים בסעיף 2, בכל מקרה של אוטיזם רצוי לבצע אבחון לקויי-למידה לפני הפנייה לקבלת אבחנה פסיכיאטרית או נוירולוגית, משום שרק באבחון לקויי-למידה ניתן לראות נתונים וממצאים שמספקים אבחנה מבדלת בין ליקויים תיפקודיים שונים ובין אבחנות שונות שיש ביניהן חפיפה בתסמינים מסויימים;
4. המנהלת, ככל שמשתמע מדברייך, הערימה עליכם. אולי אף חתמת על טופס וויתור סודיות ואפשרת לה את המהלך, בתמימותך;
5. הדרך המומלצת לבדוק את ההתנהלות של בית הספר וועדת ההשמה היא לפנות למפקחת על מימוש זכויות התלמידים במשרד החינוך, הגב' טובה בן-ארי. אני ממליצה לעשות זאת, ללא דיחוי. הנה הקישור. היא מעדיפה פנייה באמצעות פקס שיפרט את המצב, הבעייה והבקשה:http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/
בהצלחה, ואנחנו כאן, בהמשך, אם תזדקקי לנו.
בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + החלטת הורים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
07:38 04.04.12 |
שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. בימים אלה הורים רבים טרודים בהשמה של ילדם. וועדות ההשמה מעלות לדיון הפניות של ילדים אל החינוך המיוחד, או לשם קבלת שרותים של החינוך המיוחד. הורים רבים מאוד שוכחים את העיקר: טובת הילד. ילדים יכולים להפיק תועלת רבה משרותי החינוך המיוחד, אבל הורים רבים נרתעים מכך, משום שהם חוששים מסטיגמה. המערכת מתפשרת, ומאפשרת להורים להחליט וזה נכון וראוי, אבל הורים רבים אינם בעלי כלים מתאימים להפעלת השיקולים הנכונים. הנה מספר נקודות למחשבה: 1. ילד מתקשה לומד טוב יותר באופן אינדיבידואלי;
2. ילד מתקשה מפיק תועלת מקבוצה קטנה של ילדים, שמאפשרת לו שילוב חברתי ולימודי;
3. המורים והמטפלים במסגרות החינוך המיוחד הם אנשים בעלי ידע, הבנה והכשרה מיוחדת לסיוע בדיוק במקומות שילדים מתקשים זקוקים להם;
4. גן גדול, שמספר הילדים בו רב, אינו מאפשר שילוב חברתי ולימודי לילד מתקשה, וחבל על הזמן שבו הילד הולך וחוזר ממסגרת מבלי שיינתן לו חינוך שמתאים לו ומקדם אותו;
5. כיתה מקדמת מאפשרת לילדים שמתקשים להשתלב במסגרת כיתתית גדולה קידום אישי והתייחסות מקצועית של צוות המורים והמטפלים;
6. גן מיוחד, כיתה מיוחדת יכולים להיות בסיס יציב לשילוב עתידי במסגרת כיתה רגילה, במקרים שזה נמצא מתאים;
7. הטיפולים המוקדמים הם הבסיס להתמודדות בהמשך וככל שמקדימים את ההתייחסות הדרושה לילד בעל צרכים מיוחדים, ההתמודדות בהמשך יעילה וטובה;
8. הורים מתקשים להסכים שילדים יהיו במסגרת של חינוך מיוחד, והם מעדיפים לעתים קרובות מדי הגדרה שאינה מקצועית-טהורה, ופעמים רבות נעשית מתוך שיקולים פוליטיים, כגון PDD, כדי שילדם יקבל "סייעת צמודה" וישולב בכיתה רגילה. אלא שהסייעת הזו בדרך כלל אינה מקצועית, אינה מקבלת הנחייה מקצועית ומקומה שם רק כדי לכבות שרפות וכדי שהילד לא יפריע למהלך הלימודים בכיתה. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
|
|
|