|
|
|
|
| + כישוריים חברתיים,זעם+אקטיביות לזמן קצר.. |
מבלובלת לגמרי.. |
08:56 30.12.11 |
בני בן 10 בקרוב...אח לאחיות גדולות מאוד..כישוריו החברתיים מעולם לא היו מפותחים,קודים חברתיים לא ברורים ועקשנות/שתלטנות גרמו לכך שיהיה מרוחק חברתית...תמיכה מהבית, עבדה והסברים בנושא התנהגות,שפת גוף וכוונת דברי הילדים...גרמו לשיפור ניכר עם השנים...אך עדיין מבחינה חברתית יש בעיה. ילד חכם מאוד,בעל יכולת שיח ברמה גבוה... תלמיד ממוצע,לא מפריע בכתה...אך המורה "טוענת" שלא ממש מרוכז.....ציוניו בין 85-90) הנושא שהכי מטריד אותי אלו התקפות זעם בלתי ברורות שתוקפות אותו ולא מובנות לנו וגםלעצמו...משהו קטן מרגיז אותו-חיצונית או פנימית ומייד הוא הופך כאילו לילד אחר למשך זמן קצר..כועס עלי מאוד(גם אם לא אמרתי כלום) מאשים אותי בכל דבר...הכל בגללך,אני לא יודע כלום,לא שווה כלום,,,אני מרגיש רע...אתם כועסים עלי כל הזמן,כולם צועקים עלי(אומר גם על אמהות של חברים שמעירות אם משתולל)...נמאס לי וכו... בעבר באם הייתי מנסה להרגיעו..המצב היה לוקח יותר זמן. כעת פשוט מחבקת אותו באם מסכים..יושבת לידו באם אפשרי...ואם לא פשוט יוצאת מהחדר עד שהוא נרגע וחוזר לעצמו כאילו כלום. קורה דיי הרבה...ואני לא יודעת למה לייחס.כל המבינים למינהם..אומרים לא הפרעת קשב,לא לקוי למידה...אז מה כן? ההתנהגות הזו גם מרחיקה חברים שיכולים להיות באותו הזמן בקרבתו....אשמח לעזרה או ייעוץ..
| + מה עושים? הילד מתוסכל, ההורים חסרי-אונים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
09:04 31.12.11 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. הילד מתוסכל מאוד, ההורים לא יודעים מה לעשות. המורים והיועצים אומרים שאין ליקויי-קשב, אין ליקויי-למידה, הילד מאשים את ההורים. הנתונים שסיפקת, באופן שטחי ביותר, מעידים על ליקויי קשב וקשיים אחרים שמקורם לא יכול להיות ברור ללא אבחנה מבדלת. ההורים תומכים, מחבקים, עוזרים, אבל לא ניכר שיפור. אני מציעה ארגון מחדש: מפגש ייעוץ אישי, בדיקת כל הנתונים והרקע, בירור מה נעשה ומה ניתן לעשות, בדיקת כיווני אבחנה ואבחון. את זה לא ניתן לעשות ממרחק, ויש לבסס את הדברים על היכרות במפגש ייעוץ אישי. הנה הטלפון, תוכלו לברר פרטים ולקבוע מפגש אם ייראה לכם מתאים: 03-5248624. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + איך את עושה אבחון? |
מישהו |
07:33 26.12.11 |
אפשר לקבל פרטים על איך שאת עושה אבחון?
| + ייעוץ ואבחון אצלי |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
07:37 26.12.11 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. ראשית, יש לדבר אתי בטלפון. אני שומעת ומשיבה לשאלות. כל השאר - אם נראה לך מתאים - ייקבע בינינו, בשיחה טלפונית אישית, אחרי שאת-ה ואני נברר את הפרטים הדרושים ונדע מה מתאים לך. הנה קישור למידע שמסבר דברים אחדים על עבודתי: בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + אבחון קשב בכיתה א' |
ד"ר נויה ספקטור, מנהלת הפ |
07:52 25.12.11 |
אבחון קשב בכיתה א': שלום לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. ילד שמראה הסח-דעת, שיכחה, קשיים להתארגן, קשיים לשמור על רצף של הקשבה, שמפהק כשמדברים עמו או כשהוא נדרש לבצע חשיבה ולהפגין ידע מילולי, שמתקשה להתארגן מול דרישות בית הספר, לא מספיק, לא מצליח ולא מתקדם – הוא ילד בעל ליקויי-למידה. חלק מן התסמינים הללו אמנם אופייניים לליקויי-קשב. אבל, אם מטפלים בקשב בלבד – צפויים הקשיים להימשך, גם אם הם מרשימים כנפתרים באופן זמני. בדרך כלל ליקויי קשב מלווים בליקויי-למידה אחרים, ויש לערוך אבחון לקויי-למידה (לא אבחון פסיכולוגי ולא אבחון דידקטי) כדי לאתר את הליקויים, להבחין בין ליקויי קשב וליקויי למידה אחרים שמשפיעים על הקשב וכדי שניתן יהיה להמליץ על היערכות, סיוע, התאמת שיטה וגישה וקידום אחרי האבחון. לצערי אני שומעת שילדים קטנים בכיתה א'-ב' ואפילו בגן מופנים ל"בדיקות קשב", עוברים "בדיקת טובה", נמצאים "תקינים" וההורים שמחים, אבל זוהי שמחת שוטים: בדיקת טובה אינה מאפשרת מהימנות לגבי ליקויי קשב או ליקויי-למידה אחרים, אינה מתאימה לילדים קטנים והממצאים שהיא מספקת מעוותים ואינם מעמיקים. נוירולוג שמכבד את עצמו ואת הפונים אליו עורך בדיקות נוירולוגיות אם צריך, כדי לראות אם יש הפרעות נוירולוגיות או בעיות בריאות אחרות הגורמות למצב המתואר, ובעיקר קורא את ממצאי האבחון: שם יש מידע חשוב, מעמיק, בסיסי. שמעתי על נוירולוגים שמעדיפים לראות ילד רק אחרי בדיקת-טובה. אוי ואבוי למצב כזה, מוטה, מטעה, טועה ואינו מאפשר את ההיכרות הבסיסית החשובה על מנת להעריך את הצרכים של הילד. ילדים צעירים בכיתה א' או ב' אינם יכולים לתפקד במבחן טובה, משום שכישורי עבודת המחשב והידיים הנדרשים אינם בשלים, לקויים ואינם מראים את המצב האמיתי. ידוע הרבה על השטחיות של בדיקות הקשב. הם מקלות על הרופא וחוסכות בזמן ואינן מתבססות על היכרות מעמיקה ואפילו לא על דוחות מקצועיים של מי שבדקו את הילד. נוירולוג שמסתמך על בדיקת טובה הוא נוירולוג שכפוף לדרישות של קופות החולים ולא בהכרח משתדל להפעיל שיקול דעת מקצועי ומהימן. וכך, ילד שלא הצליח ללמוד בכיתה א', למרות הכנה לבית הספר, עבודה של מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת, עבודה של הוראה מתקנת במשך כל שנת הלימודים, וזקוק לקידום מהיר ולשיקום תחושת הכשלון ובאבחון נמצא שיש לו ליקוי-למידה וביניהם ליקויי-קשב ושחשוב לגייס את כל האפשרויות כדי לקדם אותו להכין אותו בחופשת הקיץ לקראת הלימודים ממתין בתור לבדיקת טובה, כדי שהנוירולוג יואיל לפגוש אותו ולהחליט אם הטיפול התרופתי מתאים ומסייע. בינתיים, נמנע הטיפול שיכול לקדם ולעזור והדשדוש חוגג. חבל שההורים מוטעים כך. חבל שהנוירולוגים של קופ"ח מוטעים כך. מה לעשות? לחפש נוירולוג מקשיב, קורא, חושב ומסביר. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מאבחנת מומחית ללקויי-למידה דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית, חינוך מיוחד
| + הפניה לפסיכו דיקקטי |
CJ |
12:32 11.12.11 |
בני בן ה-8 ילד חכם עם ממוצע ציונים 90-80 אשר יכול לא מנצל את כל הפוטנציאל יש לו יכולת הרבה מעבר אך מכוון שהוא די מרחף בעת השיעור הוא לא מספיק להעתיק מהלוח ולא לסיים מבחן לאחר מבחן טובה עם תוצאה תקינה אך נמוכה ואיבחון במכון להתפתחות הילד הועבר לטיפול ביה"ס והנורולוג המליץ על אבחון פסיכו דיקקטי מה לעשות ולאן לפנות מכאן כי בין קופ"ח לבי"הס הבן שלי כבר שנה מחכה להמשך אבחנה מה לעשות??? אמא מבולבלת.
| + אבחון פסיכודידקטי |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
07:54 12.12.11 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. הנוירולוג שהפנה אתכם לאבחון פסיכודידקטי אינו מודע לבעייתיות של האבחון הנדרש הזה. הנה דברים שחשוב לך לדעת, ואני ממליצה ללמוד את הנושא, לקרוא את המאמרים באתר שלי (כאן, בקישורים שבצד ימין תמצאי מאמרים רבים העוסקים באבחון) ולגבש החלטה רק אחרי-כן. תוכלי כמובן גם לתאם אתי מפגש ייעוץ להורים, כדי להחליט על הדרך המתאימה לכם: אבחון פסיכולוגי ואבחון פסיכודידקטי מהווים סיכון כאשר ילד מתקשה ומראה ליקויי-למידה, משום הממצאים יכולים להיות מעוותים ולהראות אינטליגנציה נמוכה כאשר המצב במציאות שונה.
אבחון דידקטי ואבחון לקויי-למידה: ליקויי למידה אינם ייחודיים ללמידה אקדמית. אמנם, במערכת החינוך שלנו מתייחסים לליקויים האקדמיים כגון דיסלקסיה (ליקוי קריאה ייחודי), דיסגרפיה (ליקוי כתיבה ייחודי), דיסקלקוליה (ליקוי ייחודי בחשיבה חשבונית) וליקויי קשב וריכוז, אבל קיימים ליקויים בהתמצאות, ליקויים בקריאת המפה החברתית, ליקויי שפה ייחודיים ועוד. אבחון פסיכולוגי הוא כלי שאינו מתאים לאבחון לקויי-למידה: באבחון פסיכולוגי נקבע ציון משוקלל של מנת המשכל, ובמקרים רבים נבדקים לקויי-למידה אינם מממשים את הפוטנציאל (היכולת) האמיתי שלהם באבחון פסיכולוגי; תיפקוד של לקויי-למידה במבחנים פסיכולוגיים בדרך-כלל מראה אינטליגנציה נמוכה מן היכולת האמיתית שלהם; אבחון פסיכודידקטי, כמו אבחון פסיכולוגי, תמיד נעשה בידי פסיכולוגים חינוכיים ואף פעם לא לא בידי מאבחנים מומחים ללקויי-למידה; במערכת החינוך שלנו הונצח אבחון פסיכודידקטי כחותמת-גומי לאישור התאמות ללקויי-למידה. זוהי דרך פסולה, פוגעת, מסכנת, מונעת דרכים וסוגרת אפשרויות, מעוותת ומזיקה. המאבחן המומחה ללקויי-למידה, בניגוד לפסיכולוג ובניגוד לרוב המאבחנים הדידקטיים, מעריך את הכישורים והיכולת בתחומי התיפקוד השונים ומספק אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים ורמת תפקוד עפ"י מבחנים שהותאמו במיוחד לאוכלוסיות חריגות, והם בנויים ומיועדים לנבדקים בעלי קשיים שונים: נבדקים שיכולת הכתיבה והסימון שלהם לקוייה, נבדקים שיכולת ההתארגנות שלהם במגבלות זמן לקוייה, נבדקים שדיבורם משובש, נבדקים לקויי-שפה ודיבור, ואף נבדקים שאינם מדברים. באבחון לקויי-למידה ניתן להבחין ולראות יכולת של נבדקים בעלי קשיים שונים: נבדק שאינו מדבר, נבדק שאינו מתבטא כהלכה, נבדק שמתקשה בחישובים מתימטיים, נבדק שאינו יכול לקרוא או לכתוב. התיפקוד מוערך, מבלי שמצבו המיוחד של הנבדק יפגע בנתונים האישיים שלו. ליקויי-למידה , נובעים מתקלות בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית, וכאשר הם קיימים, הם מהווים מרכיב מרכזי במערכת התיפקוד. כאשר מאבחן אינו מתייחס למערכת התיפקוד כפי שהיא, מתעלם מליקויי הלמידה או אינו יודע עליהם, האבחנה אינה מהימנה, והמסקנות כמו הטיפול יכולים לגרום נזק, להוביל לשנים של דשדוש במקום, ולא להתייחס לקשיים היומיומיים, במקום התקדמות והתמודדות עם הקשיים האמיתיים. מאבחן מומחה ללקויי-למידה הוא בעל הכשרה בינתחומית ובקיא באבחנה מבדלת. מאבחן דידקטי הוא בדרך כלל מורה, שהוכשר לאבחן באמצעות אבחון ההישגים בקריאה, חשבון, אנגלית וכיו"ב. אבחונים דידקטיים מבוצעים רק אחרי תהליך הלימוד, לרוב בכיתה ב'. אמנם, מערכת החינוך התגאתה באבחון לגיל הגן שפרסומו נעשה ברעש רב ובהשמצת כל הגורמים המאבחנים והמומחים בארץ, אבל מסתבר שהנורמות בעייתיות והנושא הושתק . (עד לרעש הבא, בעידוד בעלי-העניין, יוצרי המבחן). אבחון דידקטי הוא חלק מאבחון לקויי-למידה, והוא יציר מערכת החינוך וארגון "ניצן" במחוזותנו: זהו אבחון שאמור לספק נתונים לבניית תכנית מתאימה, אבל הסיכון הוא בהיותו חלקי, ובהיותו נערך בידי מאבחנת שהכשרתה מוגבלת לעריכת האבחון ולא לקביעת אבחנה ואבחנה מבדלת. מסיבה זו, צורף האבחון הפסיכולוגי בזמנו, במרכזי "ניצן". כאשר נערך אבחון לקויי-למידה בידי מאבחן מומחה – אין צורך בכך. במערכת החינוך ממשיכים לדרוש זאת, וההורים צריכים לדעת כיצד להימנע מאבחנה שאינה מתבססת על איור ליקויים ייחודיים ומפגיעה בזכויות הפרט של ילדם. הדרך המומלצת היא לבצע אבחון לקויי-למידה ולהתבסס על ההמלצות. אם ההמלצות כוללות אבחון פסיכולוגי – חשוב לפנות לפסיכולוג ולהציג בפניו את דוח אבחון לקוי-למידה. אבחון לקויי-למידה מספק מידע חיוני מפורט וקריטי לגבי התיפקוד האקדמי והיומיומי שאינו קשור בבית הספר. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מאבחנת מומחית בלקויי-למידה דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית-חינוך מיוחד
| + טיפול פסיכטארפויטי |
בתיה |
17:53 06.12.11 |
שלום רב, ביתי עשתה איבחון פסיכודידקטי ונכתב בסיכום ובהמלצות שעלינו לגשת עם הילדה לטיפול פסיכטארפויטי לא ברור לי מה זה. אשמח אם תעזרי לי. תודה רבה
| + טיפול פסיכותרפויטי |
ד"ר נויה ספקטור |
07:34 07.12.11 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. בתך עברה אבחון אצל פסיכולוג. אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון שפסיכולוג עורך. הכלים של הפסיכולוג הם אבחון פסיכולוגי וטיפול פסיכותראפויטי. חבל שלא שאלת את הפסיכולוג - מן הראוי היה לשאול, לקבל תשובות, להבין ולהחליט מה מתאים לך. מי שמופנה ע"י מערכת החינוך לאבחון "פסיכודידקטי" הוא מי שמתקשה בלמידה ובהתנהגות. אלה הם, לרוב, ילדים בעלי ליקויי למידה אקדמיים או התנהגותיים. פסיכולוגים שמאבחנים בעייה רגשית ממליצים על טיפול נפשי (פסיכותרפויטי). זהו טיפול באמצעות שיחות ומשחק בחדר הטיפולים של הפסיכולוג. את צריכה לדעת היטב את הסיבה: מה יש לילדה, איך מוגדרת הבעייה הרגשית שלה, מדוע הפסיכולוג חשב שהיא זקוקה לטיפול כזה? חשוב להדגיש: ילדים בעלי ליקויי תיפקוד בדרך כלל לא מתאימי לטיפול באמצעות שיחות ומשחק. אני ממליצה לך לפנות לייעוץ אישי כדי לקבל חוות דעת נוספת. לפחות הסבר ראוי כדאי שיהיה לך, לפני הפנייה לטיפול. תוכלי לפנות ולברר פרטים לגבי מפגש ייעוץ אישי: 03-5248624. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + אבחון דידקטי תוך חצי שנה |
ריקיש |
10:49 30.11.11 |
האם בית הספר יכול לכפות על הורים לעשות אבחון דידקטי נוסף כיון שלא היו מרוצים מהמאבחן אליו פנו ההורים, והם רוצים את מכוני האבחון שעליהם בית הספר סומך, תוך פחות משנה בין אבחון לאבחון האם הסיבה שיש להמתין 3 שנים היא רק מתחום ההתפתחות של הילד או שזה מוכר שאבחון נוסף עלול להלחיץ את הילד ולפגוע בתוצאות ? תודות ריקי
| + מועד אבחון ועדכון |
ד"ר נויה ספקטור, מנהלת הפ |
15:48 01.12.11 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. מקובל לדרוש עדכון אבחון אחת לחמש שנים. כאשר עולות שאלות - יש צורך בבירור. אם בבית הספר דורשים אבחון מחודש - כדאי מאוד שיעלו את הדברים על הכתב, עם הנימוקים ואתם תוכלו להיוועץ בגורמים מקצועיים מתחום המערכת, כגון - המפקחת על מימוש זכויות התלמיד במשרד החינוך - או גורמים פרטיים. אתם ההורים, מכל-מקום, ואיש לא יכול לחייב אתכם לעשות משהו שלא תרצו לעשות לגבי ילדכם. אבל, השאלה המתבקשת היא: אולי בבית הספר באמת יש שאלות שהם לא יודעים כיצד לפתור, ולכן רוצים באבחון מעודכן? אתם כמובן לא חייבים וגם לא מומלץ שתיפנו למי שבית הספר מפנה, אסור להם להפנות לגורם פרטי מסויים, אבל חוות דעת מקצועית מהימנה כדאי בהחלט לקבל כדי להביא פתרון ראוי למצב המסובך. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + ליקויי למידה |
שלי |
18:45 26.11.11 |
שלום רב,האם את מכירה מאמר בנושא שילוב לקויי למידה שהינו מחקר יחידני? תודה רבה
| + מחקר יחידני |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
08:22 27.11.11 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. מחקר יחידני מעריך את השינוי שבוצע במחקרים שנעשים באוכלוסיות מיוחדות. הטיפול הנבדק - היא ההתערבות שנעשית כדי לבדוק את ההשפעה על המטופל. המחקר היחידני נערך על נבדקים מעטים ולא על מדגם גדול. מחקר כזה יכול להיות על שני נבדקים או מעט יותר, אבל משך התצפית והבדיקות ארוך. כוונת המחקר היחידני היא מדידה של שינויי התנהגות והוא נעשה באמצעות תצפית, שמטרתה לאסוף נתונים (למשל, לסמן כל פעם שהתנהגות מסויימת מופיעה). באשר לבקשתך: אני מסופקת אם תוכלי למצוא מחקר יחידני העוסק בשילוב תלמידים לקויי-למידה במערכת החינוך הרגיל. לא מצאתי מאמר כזה, אבל אנסה לחפש. בברכה ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + ליקויי ראייה |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
17:00 26.11.11 |
שלום לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. הנה קישור למאמר חדש שכתבתי על ליקויי ראייה וקריאה, רשמים מכנס בו נכחתי בשיקגו, לאחרונה: קישור מצורף: ליקויי ראייה
| + לקויי למידה בתהליך הגיוס |
ד"ר נויה ספקטור |
08:35 23.11.11 |
שלום רב לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. הנה תגובתי לכתבה שהתפרסמה במוסף הבריאות של ידיעות:
תגובה למאמר: "איך להתמודד עם ליקויי למידה בשירות הצבאי": זמנים בריאים 20.11.2011
במאמר מתפרסמות עצות למתגייס בעל ליקויי-למידה. ההמלצה לשגר בפקס או להביא ביום ההתייצבות את דוח האבחון על מנת לקבל מבחני-מיון מותאמים היא המלצה לא-זהירה.
חשוב מאוד שהמתגייס והוריו ידעו: יש דוחות אבחון נושאי IQ שאינם מיטיבים עם נבדקים לקויי-למידה, ויש בכך סיכון: במקרים רבים לקויי למידה אינם מראים את יכלתם האמיתית במבחנים פסיכולוגיים ופסיכו דידקטיים וציון ה-IO המתקבל נמוך מיכלתם האמיתית. במקרים לא-מעטים התיפקוד של נבדקים לקויי-למידה במבחנים פסיכולוגיים מוגדר כ"ממוצע נמוך" או "מתחת לממוצע", וגם "ממוצע". האבחנה נסמכת על ממוצע ושיקלול של תת-המבחנים ולא על איתור ליקויים והגדרה ייחודית.
ליקויי-למידה ייחודיים (ליקויי שפה, ליקויי קריאה, ליקויי כתיבה, ליקויי קשב ועוד) משפיעים על הביצוע, ומנמיכים אותו ואינם מעידים בכך על תיפקוד נמוך. מבחנים פסיכולוגיים אינם מותאמים ללקויי-למידה. מסקנות העולות מאבחון פסיכולוגי לגבי נבדקים לקויי-למידה יכולות להיות מוטעות ויש בכך סיכון. כאשר נמסר דוח של אבחון פסיכודידקטי, שהוא דוח פסיכולוגי לכל דבר, המערכת הצבאית ממשיכה את העוול שנעשה ללקויי-למידה בדרישת האבחון הפסיכולוגי ובהתעלמות ממהימנותו של אבחון לקויי-למידה שנעשה בידי מומחה.
בנוסף, מסירת דוחות נושאי IQ למערכת כלשהי פוגעת בזכויות הפרט. במקרה זה הפגיעה כפולה, משום הבעייתיות שבמהימנות האבחון הפסיכולוגי ללקויי-למידה. אבחון לקויי-למידה הוא האבחון היחידי שבו יכולים בעלי לקויי-למידה להראות את היכולת האמיתית שלהם בצד איתור ייחודי של כל ליקוי תיפקודי. להורים ולמתגייסים מומלץ לא להיחפז במסירת דוחות פסיכולוגיים לכל גורם שהוא, מבלי שהדברים נבדקים היטב בידי מומחים ללקויי-למידה שיוכלו להעריך אם חוות הדעת אמנם משקפת את מצבו ויכלתו של המתגייס, ובעיקר: לא פוגעת בו. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מאבחנת מומחית ללקויי-למידה דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית/חינוך מיוחד
| + גיל מתאים לבדיקת קשב |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
08:45 21.11.11 |
גיל מתאים לבדיקת קשב:בדיקת קשב היא בדיקה שלצערי הרב מציעים אותה היום כבדיקה נפרדת באמצעות מחשב במרפאות קשב שונות. כמובן שיש נבדקים, ילדים ומבוגרים, שבדיקה כזו אינה מתאימה להם, מה-גם שזוהי בדיקה שטחית. אם יש לך שאלות לגבי מצב הקשב של ילדך, בכל גיל, גם בגיל הינקות, יש לפנות לנוירולוג - שהוא רופא שאמור לבדוק את הדברים מבחינה רפואית. אלא שבדיקה רפואית במקרה של קשב היא בדיקה חלקית ושטחית, אם מסתפקים בה. חשוב לקבל אבחנה, הגדרה ודרכי-טיפול. האבחנה וההגדרה צריכות, לדעתי להתחיל באבחון החינוכי: באבחון לקויי-למידה, שהוא האבחון היחידי שעורך אבחנה מבדלת בין ליקויי-קשב וליקויי תיפקוד אחרים. הממצאים של אבחון כזה הם הממצאים שהנוירולוג צריך לראות ולהתרשם מהם, כדי לקבל תמונה שלמה ולא להיסחף אחרי התרשמות שטחית בראיון קצר. בשנים האחרונות פורחות, כאמור, מרפאות הקשב והרושם בציבור הוא ששם התשובה. לדעתי - לא כך. לכן, אני מצרפת לך מאמר על הדרך לאבחן קשב, להגדיר ליקויי-קשב ועל מקומו של הבירור הרפואי בכל התהליך. ולסיכום: אבחון נוירולוגי אפשר לעשות בכל גיל, אבחון לקויי-למידה אפשר לבצע מגיל שנתיים. יש המבלבלים בין אבחון דידקטי - שהוא מבחן הישגי התלמיד לבין אבחון לקויי-למידה. כוונתי, כאמור, לאבחון אצל מאבחן מומחה ללקויי-למידה בגיל הרך, ולא אצל מאבחן דידקטי או פסיכולוג.ולסיכום: אם הבעייה נראית אצל תינוק - הכתובת היא נוירולוג. אם הבעייה אצל ילד גדול יותר - צריך אבחון, כדי שלנוירולוג יהיו ממצאים להתייחסות. הנה קישור למאמר: http://www.noya.co.il/page32.html?
|
|
|