|
|
|
|
| + אחיזת עיפרון |
ליטל |
09:55 04.07.11 |
שלום רב,בתי תלמיה בכתה א'. מאז שהחזיקת עפרון בפעם הראשונה ועד לעליה לכתה א', היא החזיקנ אותה בצורה תקינה לגמרי כלומר כאשר האגודל והאצבע נמצאים על העיפרון אצבע מול אצבע והאמה תומכת בעפרון מאחור. ואני מדגישה גם כשהיתה ממש קטנה ושרבטה. חשוב לציין, שמבחינת מוטוריקה העדינה הילדה התפתחה יפה מאוד (אחיזה, השחלה, חרוזים וכו'). להפתעתי, כבר בימים הראשונים בבית ספר היא שינתה באופן ספונטני את האחיזה. עכשיו היא מחזיקה את העפרון כאשר האגודל עולה על האצבע והאצבע השלישית גם נמצאת על העפרון. למרות שלא נראה לי שזה פוגע בכתב שלה - הכתב שלה די יפה לגילה, אבל היא מתלוננת שהיד מתעייפת מהר. מה משמעות של שינוי האחיזה פתאום בגיל 6? האם צריך "ללמד" אותה להחזיק נכון את העפרון ואיך עושים זאת? תודה
| + אחיזת העפרון |
ד"ר נויה ספקטור |
07:47 05.07.11 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. אחיזת העפרון במטלות צביעה וציור יכולה להיות שונה מאחיזת העפרון לשם כתיבה. אני מציעה לאפר לילדה למצוא את דרכה. גם כאשר מתאמנים ומתרגלים הילדים חוזרים לאחוז את העפרון בדרכם. למיטב הבנתי בתך סיימה כיתה א', ובהודעתך ציינת כי היא עדיין תלמידה בכיתה א'. אם את חושדת בקושי כלשהי יש טעם לפנות לייעוץ אצל מאבחן מומחה ללקוי-למידה. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + תודה ובהמשך |
ליטל |
11:10 05.07.11 |
בתי אכן סיימה כתה א'. מדוע לדעתך, היא סיגלה לעצמה אחיזה חדשה עם תחילת שנת הלימודים? היא מציירת וכותבת יפה מאוד, פה האחיזה נראה כי לא מפריעה. אבל היא מתלוננת על כך שהיד מתעייפת מהר.
| + תשובה |
ד"ר נויה ספקטור |
08:17 10.07.11 |
שלום רב, ברוכה בשובך אלינו. את מבקשת את דעתי על ילדה שאינה מוכרת לי, שאין לי נתוני-אבחון על התיפקוד שלה ושאין לי מידע מספק המאפשר הערכה. לא מקובל ולא נכון להתייחס לדברים בדרך של הנחות והשערות. חשוב לדעת ממה קושי נובע וכיצד ניתן להתמודד עמו במסגרת התיפקוד היומיומי. כל השערה שתקבלי מגורם מקצועי או הדיוט תהיה בבחינת הנחה שיכולה להיות מוטעית ואין להסתמך עליה. אם את לא מוצאת סיבה לאבחון היום, אם הילדה מפקדת והכל תקין - מן הראוי לעזוב את הנושא. אם הילדה מתעייפת בעת הכתיבה - חשוב לדעת כיצד ניתן לעזור לה, וזה דורש ומחייב ייעוץ על סמך היכרות ובדיקת הצורך באבחון מהימן. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + ויסות חושי |
אבא |
09:28 15.06.11 |
שלום נויה, אשמח באם תוכלי לעזור לנו במציאת רעינות לעבודה בבית לטובת הגברת הויסות החושי של חוש המישוש והטעם. מדובר בילד בן שנה ושמונה חודשים. נשמח לשמוע רעיונות שהם גם חוויתים כי הוא משתעמם מעבודה שלא מפעילה אותו (כמו הפעלת לחץ לדוג'). המון תודה!
| + בגיל שנה ושמונה חדשים... |
ד"ר נויה ספקטור |
07:51 16.06.11 |
שלום רב, ברוך הבא אלינו. כאב לילד בן שנה ושמונה חדשים, אתה חייב ומחוייב לדעת ולהיזהר: 1. הדרכה לעבודה אישית עם הילד יכולה להינתן אך ורק על סמך היכרות אישית ואבחנה ברורה: 2. העבודה צריכה להיות של מרפאה בעיסוק, אחרי בדיקה נוירולוגית ואבחנה מעמיקה במרפאה נוירולוגית לילדים; 3. להן קטע הסבר, אבל הוא לא מיועד לעבודה עם ילד בן שנה ושמונה חדשים. כדאי לך גם לקרוא את הסיפור לילדים, יש בו מידע שיוכל לעזור לך:ראה קישור: "לילדים: ילד היפראקטיבי". הנה ההסבר: וויסות חושי והיפראקטיביות וויסות חושי הוא ביטוי חדש יחסית, המתייחס ליכולת למיין ולהתייחס לגרויים בסביבה. בסביבה נמצאים גרויים רבים. יש גרויים וויזואליים-חזותיים יש גרויים אודיטוריים-שמיעתיים ויש גרויים שנקלטים ע"י חושים אחרים: ריח, טעם, מגע. כאשר עורכים מיון בין הגרויים, בונים סדר-עדיפויות ומתייחסים לגרוי החשוב, הרלבאנטי, העיקרי. כאשר יש גרוי מסויים חזק מאוד – קשה להתרכז. רעש מפריע לריכוז, ריח חזק מפריע לריכוז, התרחשות חזותית כמו תכנית טלויזיה בחדר לימוד מפריעה לריכוז. זה מצב תקין. אבל, כאשר ילד או בוגר לא מצליח לערוך מיון בין הגרויים סביבו והוא מתייחס לכל גרוי, יש לו קושי בוויסות חושי. ילדים בעלי פעילות-יתר שהתגובה שלהם לגרויים אינה בשליטתם, מתקשים בוויסות ומגיבים לכל גרוי, מיד – לפני שהם עורכים מיון ולפני שהם מספיקים לברור ולהתייחס לגרוי הרלבאנטי. לדוגמא: ילד שדעתו מוסחת מגרויים שונים בסביבתו מתקשה להשיב לשאלות, מתקשה להבחין בנעשה לידו, מתקשה להתרכז בפעילות המרכזית הנדרשת ולהתארגן לפעילות יעילה ולשיתוף פעולה. מובן, שיש גם "גרויים פנימיים-סובייקטיביים", כגון: כאב-אזניים, נזלת, כעס, אי-נוחות בשל רגישות-יתר שנגרמת מפצע או מגע תפר-הגרביים בכף הרגל, קווצת-שער שנופלת על המצח ומטרידה. קשיים בוויסות חושי הם הקשיים של ילדים ובוגרים "היפראקטיביים", בעלי פעלתנות-יתר, בעלי רגישות-יתר (היפרסנסיטיביים), שמגיבים לכל גרוי או של ילדים ובוגרים "היפואקטיביים" או "היפוסנסיטיביים" המוצפים מעומס הגרויים שאינם יכולים למיין ול?ברור ומגיבים תגובת-הלם. חשוב להבין כי המונח "וויסות חושי" הוא אמנם מונח חדש יחסית, אבל החידוש הוא רק בהגדרה מילולית למכלול תסמינים של מצב מוכר וידוע בתחום ליקויי-הלמידה: היפראקטיביות (פעלתנות-יתר), אימפולסיביות (תגובה חושית מהירה ובלתי נשלטת), היסח-הדעת, ליקויי-קשב, ליקויי-ריכוז, ADD, ADHD . המונח מקובל בתחום הריפוי בעיסוק. חשוב לזכור: ליקויי-למידה הוא תסמונת. נדיר מאוד למצוא ליקוי ייחודי-יחיד. כאשר מדובר על אבחנה של ליקוי אחד בלבד, חשוב ביותר לבדוק אם האבחנה מסתמכת על אבחון מפורט, או שזו אבחנה שנעשתה ע"י בעל מקצוע שמומחיותו מוגבלת לתחום האחד שבדק. ההגדרה: ילד עם ליקויים בוויסות החושי היא כמו ההגדרה: "ילד היפראקטיבי" או "ילד עם ליקויי-קשב וריכוז". בעיית הקשב ופעילות-היתר היא אולי הבעייה המרכזית, אך סביר להניח וחשוב מאוד לבדוק את מערכת התיפקוד כולה לפני ההגדרה המביאה את האבחנה.
בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + תוקף איבחון פסיכודידקטי |
דקלה |
08:28 13.06.11 |
שלום ד"ר ספקטור עשיתי לבני בשנת 2008 אבחון פסיכודידקטי. בשנה הבאה בני עולה לכיתה ז' לחטיהבת ביניים, האם האבחון עדיין תקף או שאצטרך לעשות אבחון נוסף? האם יש איזו שהיא הנחייה בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך לגבי תוקף האבחון? אשמח לקבל את תשובתך, תודה דקלה קישור מצורף: אבחון
| + תוקף אבחון פסיכודידקטי |
ד"ר נויה ספקטור |
08:15 14.06.11 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. יש גישה של משרד החינוך, המוכתבת ליועצות ולמנהלי בתי הספר. במקביל, יש הנחיות סותרות. לכן, איש הישר בעיני המוסד שאליו רשום ילדו - יעשה. לצערי, הורים לא בודקים את הנושא ונכנעים לדרישת מורה-יועצת-מנהלת, ולפעמים נכנסים למאבק מיותר ומספקים אבחון שעלול להזיק לילד. אמנם, אמר מי שאמר (ודבריו הוצאו מזמן מהקשרם) שאבחון תקף לחמש שנים. אבל, במציאות, הנה המצב:
אבחון פסיכודידקטי בחטיבת הביניים:
אני מקבלת פניות רבות של הורים לתלמידים חדשים בחטיבות הביניים: במערכת החינוך הודיעו בשנים האחרונות, כי רק אבחון מעודכן לחודש ספטמבר (או אחרי המועד הזה) הוא אבחון שיתקבל. כשלעצמה, זוהי דרישה מוזרה: אם רוצים להבטיח עדכון, חשוב לציין מעט מעבר לזה. מכל-מקום: האבחון שיועצות דורשות הוא "אבחון פסיכודידקטי", שיש בו סיכון רב לנבדקים לקויי-למידה. הורים אינם מודעים לסיכון הרב הזה, ולכן אני מדגישה שוב: תלמידים שמנת המשכל שלהם אינה עומדת בהתאם לדרישות הגדרת "לקויי-למידה" הם אלה שמנת המשכל (IQ) נמוכה מ-86. כלומר: מתחת לממוצע. אלה תלמידים שיוגדרו ע"י פסיכולוג כ"בעלי אינטליגנציה נמוכה" ולא כבעלי ליקויי-למידה. הגדרה כזו אינה מאפשרת למערכת החינוך להתייחס להמלצות, להתאמות, ל"הקלות" להן זכאים לקויי-למידה. הגדרה כזו היא הגדרה מזיקה מאוד, משום שהיא מדברת על תיפקוד שכלי שאינו עומד בדרישות מסויימות, וזה סוגר דלתות ואפשרויות (ואף אינו מאפשר קבלה בבית ספר מיוחד ללקויי-למידה) ומזיק, בכל דרך. החשוב ביותר הוא להבין: לקויי-למידה אינם מתאימים לאבחון פסיכולוגי, ובממצאים כאלה יש עיוות נתונים, בחלק גדול מאוד של המקרים. ועוד: הנתונים הללו יושבים במערכת החינוך, מלווים את התלמיד, משלחים אותו לחינוך המיוחד, והנורא מכל: במקרים רבים מאוד אינם אמינים ואינם מהימנים ופגיעתם רעה ביותר! לך אני מציעה להתייעץ עם מאבחן מומחה ללקויי-למידה, לבצע אבחון מעודכן ומהימן של לקויי-למידה בחודש ספטמבר בכיתה ז', להתרחק מאבחון פסיכודידקטי, לפעול עפ"י המלצות המאבחן המומחה ללקויי-למידה שיאבחן את ילדך. המטרה שלך היא להבין את המצב של הילד ולשקול ולהחליט בהתאם... בהצלחה, ד"ר נויה ספקטור
| + מהי אבחנה מבדלת |
י.ש |
14:01 01.06.11 |
מה כוללת אבחנה מבדלת , האם מבוססת על מבחנים , על ראיון עם פסיכולוג או כל דרך אחרת ? תודה.
| + אבחנה מבדלת |
ד"ר נויה ספקטור |
07:30 02.06.11 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. אבחנה מבדלת היא אבחנה שמבוססת על ידע ביתחומי ובדיקה קפדנית של אפשרויות שונות שגורמות לתופעה שרוצים לבדוק. למשל, אם נבדק (ילד, ילדה, בוגר-ת) מראה תסמינים(סימפטומים), חשוב לדעת מה מקור התסמין, למה הוא חובר (אילו תסמינים נוספים קיימים), ולהסיק מסקנות בהתאם. יש תסמינים שונים שמשותפים לאבחנות שונות ומי שלא עורך אבחנה מבדלת (מומחים שמתייחסים רק לפן אחד או אפשרות אחת) עלולים לשגות ולהטעות. לא כל ילד בעל קשיים חברתיים וכשרון בולט במיומנות מסויימת הוא אוטיסט. חשוב לדעת שלביצוע אבחנה מבדלת חייבים לערוך אבחון לקויי-למידה, שמבחין בין ליקויים שונים ומאפשר אבחנה מהימנה על סמך הממצאים. ראיון אינו מספיק, פסיכולוג משתמש בכלי אבחון שאינם מאפשרים אבחנה מבדלת כשיש ליקויים התפתחותיים - ליקויי למידה. כאן באתר יש מאמרים על אבחנה מבדלת, אבחנות שגויות, אבחונים שונים בתקופות חיים שוניםץ הכל מבוסס על אבחנה מבדלת וידע בינתחומי. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + איך מאבחנים הפרעת ADD (קשב) אצל מבוגרים |
י.ש |
13:40 01.06.11 |
בני נן 23, סיים לימודי תיכון בציונים מצוינים, בעקבות הפסקת לימודים באוניברסיטה פנה לייעוץ פסיכולוגי הפסיכולוגית העלתה חשד להפרעת קשב וריכוז (לא הפראקטיביות), הבחור בצע בדיקת TOVA וקבל ציוון 4.72 לפני רטלין וציון 6 עם רטלין. נאמר לנו שיש לבצע גם אבחון פסיכודידקטי, מה המשמעות ? למי לפנות , האם ניתן לקבל אבחון שלם שאומר יש בעיה או אין בעיה של קשב (נוירולוגית). האם יש סוגים שונים של הפרעת קשב (נוירולוגי או רגשי אישיותי) או שכל הפרעת קשב מקורה - נוירולוגי ? תודה, רבה.
| + אבחון ADD למבוגרים |
ד"ר נויה ספקטור |
07:12 29.07.11 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. אני מתנגדת לאבחון פסיכודידקטי, בילדים ובמבוגרים. זהו אבחון שעלול להטעות ולא לספק אבחנה מהימנה. האבחון היחידי שיכול להתאים לבוגר עם ליקויי קשב הוא אבחון ליקויי-למידה. בגיל בוגר לעתים קרובות יש אפשרות לבקש מרופא המשפחה (ועדיף מרופא נוירולוג) להתנסות בטיפול התרופתי לשיפור הקשב שיותאם בהיכרות אישית. באשר לאבחון - רק אבחון ליקויי למידה מבצע אבחנה מבדלת בין ליקויי קשב וליקויי למידה אחרים שמשפיעים על הקשב. הסבר מפורט על האבחון תוכלי למצוא במאמר שבקישור: בכל שאלה וספק ניתן לקבוע אצלי פגישת ייעוץ בטלפון 03-5248624. בברכה, ד"ר נויה ספקטור קישור מצורף: אבחון לקויי-קשב
| + דיסקלקוליה ודיסקלקולציה |
ד"ר נויה ספקטור |
08:31 31.05.11 |
שלום רב לבאי הפורום,
ברוכים הבאים אלינו.
טובעים במספרים: "אחד מכל 20 בני אדם סובלים מדיסקלקולציה – הפרעה המתבטאת בקושי לזהות מספרים ולבצע פעולות חשבוניות בסיסיות בלי שימוש באצבעות. כעת קבע מחקר חדש: התופעה מהווה נטל אדיר על כלכלת העולם... כך ב"מעריב", בראש כתבתו של אלכס דורון מיום 29.05.2011: הערה לתשומת-לב: שם הליקוי: דיסקלקוליה, ולא כפי שהוא מופיע בשיבוש בכתבה. בכתבה העדיף הכתב לעורר פניקה ולאו דווקא לעמוד על ההבדל בין ממצאי-המחקר, המסקנות של החוקרים והתובנות שמובילות למחקרים בשנים הבאות. כך ציינו (כנראה החוקרים) "נטל אדיר על כלכלת העולם". ברשת ב', בתכנית "סדר יום", ביום 30.05.2011, ביקשו ממני להתייחס לממצאי המחקר ולדבר על דיסקלקוליה. בעודי ממתינה לשיחת הטלפון שתקשר אותי לשידור, הודיעו לי ש"נאלצים" לוותר על השתתפותי. דבריה של ליאת רגב (המנחה) חזרו על מושגים מוטעים ("דיסקלקולציה", כאמור, ועוד שיבושים), ציינו "ליקוי חדש" במקום להתייחס לממצאים החדשים לגבי הליקוי הישן והמוכר (דיסקלקוליה). המומחית שרואיינה התעלמה מן המחקר, מן הממצאים, מן ההשגות ומן ההשלכות. היא יידעה להמליץ בפה מלא ובלשון נחרצה על אבחון בארגון שבו היא עובדת. חבל מאוד שבמערכת "מעריב" ובמערכת "סדר יום" לא הקפידו לבדוק את הדברים, לדייק במסר ולהסביר. להלן הבהרות העולות מן השיבושים בכתבה בעתון וברדיו: 1. המונח הוא דיסקלקוליה ולא "דיסקלקולציה"; 2. דיסקלקוליה הוא ליקוי-למידה ייחודי לחשיבה כמותית, ישן ומוכר כמו "דיסלקסיה"; 3. פרופסור ווארמה (Sashank Varma) חוקר מאוניברסיטת מינסוטה, חקר במחקרים קודמים שלו ושל חבריו את הדרך בה אנשים מבינים סמלי מתימטיקה ושפה; 4. המחקר הנכחי נקרא: "דיסקלקוליה, מן המוח אל החינוך". 5. יש ערך משמעותי לאבחנה של "הפרעה נוירולוגית", שהיא ליקוי בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית, כמו במקרים של דיסלקסיה וליקויי-למידה אחרים (ליקויי שפה, ליקויי קשב); 6. מזה שנים אחדות מדענים ברחבי העולם טוענים שאיתרו את מיקום הפגיעה הגורמת לליקויים הגורמים לדיסקלקוליה, כפי שאיתרו מיקום פגיעות הגורמות דיסלקסיה מסוגים שונים, ליקויי שפה ייחודיים וליקויים בכישורים החברתיים; - 7. החוקרים (ווארמה וחבריו) טוענים כי הממצאים הללו יכולים להוביל להתערבות שמבוססת על ממצאי בדיקה מוחית שמראה את מיקום הפגיעה;
- 8. החוקרים מבהירים כי מידע על חלקי המוח שבהם אנחנו משתמשים בלימוד מתימטיקה יכול לאפשר בניית דגם חדש של למידה בסביבת מחשב. למידה כזו יכולה לחזק רכישה וידע של מספרים פשוטים ומושגים מתימטיים;
- 9. המחקר מעלה את החשיבות של שיתוף פעולה בעתיד בין מדענים חוקרי מערכת העצבים ואנשי חינוך בהתקנת תכניות לימוד;
- 10. ספק אם "נטל על כלכלת העולם" הוא ממצא מחקרי. זה נראה יותר כמו נסיון לגיטימי של החוקרים להשיג מימון למחקרים הבאים.
11. חשוב לדעת: יש ליקויים אחדים שמשפיעים על לימוד מתימטיקה, לא כולם "דיסקלקוליה": ליקויי שפה משפיעים על ההבנה המילולית של ההסבר המתימטי, על הפנמת הרצף הדרוש לפעולות מתימטיות, ליקויי-קשב משפיעים על היכולת להתמקד בביצוע המתימטי, ליקויים גרפו מוטוריים משפיעים על החישוב בעזרת אצבעות בגיל רך ועל הביצוע והשטף המתימטי בכתיבה בדרישות בית הספר; 12. ועוד חשוב לדעת (וגם מודגש במאמר המקורי על המחקר): ליקויים בחשיבה כמותית אי-אפשר לתקן, אבל ניתן לעקוף מכשולים ולבסס לימוד על אמצעי-עזר, וזאת עושה כמעט כל אחד בימינו, במחשבון ובמחשב; 13. המחקר עסק במה שאני עוסקת מדי יום בעבודתי כמאבחנת: אבחנה מבדלת: איתור ליקויים כבסיס להתקנת תכנית התמודדות יעילה עם הקושי; - כל השאר – נסיון לגיטימי (של החוקרים) להשיג כסף למחקרים נוספים בתחום, כתבה שאין הבחנה בין עיקר לטפל (ב"מעריב") וכתבת פרסום לאבחון בארגון שנציגיו אפילו לא מצאו לנכון להתייחס למחקר החשוב ולממצאים עדכניים.
בברכה, ד"ר נויה ספקטור בברכה,ד"ר נויה ספקטור
| + כיתה א' ללקוי למידה |
ח |
14:26 17.05.11 |
שלום רב אנו הורים ל-3 ילדים כאשר השאלה נוגעת לצעיר שבהם בן 6.8. לאחר שנה בחינוך הרגיל הופנה בני לועדת שילוב שם קבעו שמקומו בגן טיפולי עקב איור התפתחותי.במהלך השנים מאז (שנתיים כמעט)עשה קפיצה מדהימה ע"י הרבה השקעה בתמיכה פרטית(שחיה,טיפול באומנות,ריפוי בעיסוק,פסיכולוג).כל מה שראינו לנכון ללא הדרכה וללא הכוונה. אתמול עברנו ועדת השמה כאשר בגן לא ידעו מה ליעץ היות והIQ שלו הוא 100.הפסיכולוג אומר שגם אם יהיה קושי זה יעבור תוך 3 חודשים:"3 חודשים תשבי בחוץ".הקושי עם בננו הוא רגשי ואיננו רואים כיצד משתלב בכיתה גדולה.לכן קיבלנו החלטה כהורים ללכת על כיתת לקויות למידה למרות שלא אובחן ככזה. בועדה ניסו לשכנע אותנו שרוב הילדים בכיתה כזו יהיו מתחת מבחינת אינטליגנציה אבל אנחנו רואים את טובת הילד. השאלה היא האם פעלנו נכון ?האם לא כדאי לעשות אבחון פרטי? בברכה ח.
| + מה לעשות |
ד"ר נויה ספקטור |
08:13 19.05.11 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. אני יכולה לייעץ לכם מה לעשות על סמך היכרות אישית. אפשר לפנות אלי לבירור פרטים ולקביעת מפגש ייעוץ, בטלפון: 03-5248624. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + קושי חברתי |
אמא |
04:05 17.05.11 |
בני הבכור בן 5, אחותו בת שנתיים. נמצא כעת בגן טרום חובה, ועד לאחרונה הכל היה בסדר. לא היו קשיים מיוחדים לאחר שנולדה לו אחות, הלך לגן בשמחה ושיחק יפה עם שאר הילדים. ילד נבון, בוגר לגילו. תמיד היה ביישן ושקט, אבל הסתדר יפה בחברה. לאחרונה החלו גילויי קנאה באחותו, החל "לבדוק גבולות" באופן שלפעמים מסכן אותו (רץ קדימה בזמן שהולכים ברחוב, ונעלם מטווח הראייה), ומספר שאף אחד בגן לא רוצה לשחק איתו. דיברתי עם הגננת שאמרה כי אכן חל מעט שינוי, אבל ברמה תקינה, וזה בסדר שהוא בודק גבולות. אמרה שלפעמים בוחר שלא לשחק עם אף אחד, או לא לאכול ארוחת בוקר... בימים האחרונים יש לו 2 חברים "שקופים" כהגדרתו, ומספר שלפעמים בגן הם קוראים לו ואז הוא משחק איתם. החברים השקופים איתו גם בבית, בשעה שעושה אמבטיה או נכנס למיטה. כמו כן הוא פחות מעוניין להזמין חברים הביתה, אלא יותר ללכת לחברים. אני לא יודעת איך לטפל בעניין. האם לתת לו זמן ללמוד בעצמו כיצד לחזור לפעילות חברתית רגילה, בלי שירגיש בודד. איך לעשות זאת?
| + אחות קטנה וחברים שקופים |
ד"ר נויה ספקטור |
07:47 17.05.11 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. את מתארת התנהגות תקינה ותגובות צפויות של ילד בגילו של ילדך, עם אחות קטנה שפתאום הופיעה ומשבשת את החיים שאליהם הורגל... הגננת צודקת, אבל ההורים זקוקים להדרכה מקצועית וכדאי לפנות לפסיכולוג ילדים, שיוכל להדריך אתכם. יש גם ספרות מקצועית שיכולה לעזור להורים וספרי ילדים שיכולים לעזור לילד... בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + עזרה דחופה |
גש |
14:32 16.05.11 |
בני בן 5.5 בגן חובה. התנהגותו אימפולסיבית ותזזיתית , חווה קושי יומי בקבלת מרות בגן ובבית.התנהגותו ליצנית ומנסה למשוך תשומת לב (בדכ גם מצליח) ילד נבון מאוד ובעל זיכרון מצויין, מבחינה קוגניטיבית מפותח מעל בני גילו ומבחינה רגשית פחות מבני גילו. הפער בין שניהם הוא גורם לו להבין שהתנהגותו אינה מקובלת או רצויה אך נראה כי אינו שולט במעשיו. בשבוע האחרון אנחנו נמצאים במצוקה גדולה, בני מגלה סימני אלימות חמורה גם כנגד מבוגרים (צוות חינוכי והורים) .זה מגיע למצב שצריך להוציא אותו מהגן עקב התפרעות. נמצא במהלך איבחון ביחידה להפרעות קשב וריכוז, וכן אנו מחפשים עזרה של פסיכולוג. לאחר ששללנו כל אפשרות שמשהו חריג קורה לו בגן. אנחנו אובדי עצות. לא יודעים איך להגיב למצב. ניסינו להעניש, להסביר, גם בתקיפות. אבל ממש לא מצליחים.
| + מצוקה ותובנה |
ד"ר נויה ספקטור |
07:45 17.05.11 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. 1. בנושא אבחון: אני תמיד ממליצה על אבחון לקויי-למידה לפני אבחון של נוירולוג; 2. בנושא אבחנת קשב: אני תמיד ממליצה על פנייה לנוירולוג, עם ממצאי אבחון לקויי-למידה; 3. בנושא הטיפול התרופתי: אני מתרשמת שכדאי לפנות לנוירולוג מיד, לא לעכב את האפשרות והבדיקה; 4. בנושא עבודת החינוך, הליווי, הקידום: מאבחן לקויי-למידה ולא פסיכולוג, כך לדעתי. 5. היות שאתם נמצאים בתהליך של אבחון - אין טעם בדברים הנ"ל, אלא לכשיסתיים האבחון ותחליטו אם אתם מעוניינים בחוות דעת נוספת. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + אודה להברה |
גש |
12:51 17.05.11 |
דר נויה שלום, תודה על תגובתך. אודה אם תוכלי להבהיר לי מס' דברים. התקשרתי לנוירולוג ותארתי את המצב , הבנתי ממנו שיש לנו צורך להגיע לפסיכיאטר ילדים. מה דעתך? קבעתי תור לפסיכיאטר אך כמובן שזה יהיה בעוד מס' ימים. מהי הבדיקה שמבצע נוירולוג? במה היא שונה מבדיקת פסיכיטר בכל הנוגע לבעיות של היפראקטיביות? תודה מראש
| + הבהרה |
ד"ר נויה ספקטור |
07:23 20.05.11 |
שלום רב שוב, ברוכה בשובך. אני מציעה להמתין ולשמוע מה שי לפסיכיאטר לומר, ואחר-כך לבצע אבחון לקויי-למידה אצל מאבחן מומחה. אני לא ממליצה להסתמך על ממצאי אבחון פסיכולוגי ועל בדיקה פסיכיאטרית בלבד. אילו היכרתי את הילד, יכולתי להסביר מה נדרש בבדיקה הנוירולוגית ומה חשוב שהנוירולוג יבדוק. ממצאי אבחון לקויי-למידה והיכרות אישית יכולים להבהיר יותר מאשר פנייה לפסיכיאטר. חבל שהנוירולוג וויתר על האפשרות לבדוק את הרקע הנוירולוגי של הילד, כך לדעתי. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + מה עושים איתו? |
שוש |
14:57 08.05.11 |
ילד מקסים בן 9.5 בן שני במשפחה בת 5 ילדים חכם ומתוחכם מוציא מאיות בלי ללמוד זיכרון מצויין, המורה מתלונן שהוא מעיר הרבה הערות בזמן השיעור סוחט תשומת לב מתמדת, הוא אוהב להיות במרכז ואכן מאפשרים לו מידי פעם, לאחר טעות מלקה ומאשים את עצמו ומצטער על כשלונו אבל הפעם הבאה לא מאחרת לבא האם האימפולסביות בדיבור בהכרח מצריכה טיפול תרופתי או שאפשר משהו אחר? מה יש לך להציע ?
| + לא עושים אתו עושים למענו |
ד"ר נויה ספקטור |
08:05 10.05.11 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. ילד הוא לא חפץ. בדרך כלל צריך לדעת מה מתאים לו, מה דרוש לו, איך לחנך אותו, איך ללמד אותו להתנהג ולהתקדם כך שיפיק תועלת והנאה ולא יפריע לילדים ואנשים סביבו. מי שצריך לעשות משהו הם ההורים. הנה מה שאני ממליצה: 1. לפנות למאבחן מומחה ללקויי-למידה, כי ליקויי למידה הם גם ליקויי התנהגות, והנתונים שסיפקת מעוררים שאלה לגבי אבחנה מהימנה של הילד; 2. לבדוק מה ניתן לעשות, כדי להבין מה מניע את הילד, כלומר: מה גורם לו להיות כפי שהוא; 3. לפנות לנוירולוג ילדים עם ממצאי האבחון, לברור אפשרות של טיפול תרופתי בלקויי קשב, תזזיתיות, אימפולסיביות והתנהגות שאינה הולמת את הסביבה; 4. לזכור שהטיפול התרופתי אמנם עוזר, פותר בעיות, מקל, אבל לא מספק ערכים בנושאי חינוך ולמידת גבולות והתנהגות ואת זה חשוב שההורים ילמדו לעשות בעזרת בעל מקצוע (מאבחן, מרכז מקרה ללקויי-למידה). 5. באתר הזה יש מאמרים על אבחון, אימון, ריכוז מקרה, וכל אלה - לעינייך, אבל כדאי לא לשכוח: לפנות לייעוץ, לאבחון. אפשר כמובן לפנות אלי, והנה מספר הטלפון: 03-5248624. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
|
|
|