שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. השחקנית עידית טפרסון מתראיינת בכתבה ב-YNET על אוטיזם ומתייחסת לספר החדש 'שטום' שיצא לאור לאחרונה, בעברית.

הקישור לכתבה מצורף.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור 

שלום רב לבאי הפורום,

 אוטיזם: "שטום" - ספר חדש מאת ג'ם לסטר:

אב כותב על בנו האוטיסט ומשפחתו.

ילד אהוב מאוד בן אחת עשרה, שאינו מדבר כלל, שאינו שולט בצרכים, שאינו עצמאי, לא יודע לדאוג לעצמו, לא יודע לסמן את רצונו, לא יודע לבטא את צרכיו.

זהו ילד המוגדר בעל אוטיזם בתיפקוד נמוך.

בספר – בצד האהבה הגדולה של כל אחד מבני המשפחה המלווה את הבן האוטיסט, מתוארים בלשון כנה ומעמיקה בפרטים ובתחושות, קשיים יומיומיים בבית, במקומות ציבוריים, בבית הספר, בחיפוש וביקור במסגרות לימוד, בחיפוש אחר אוזן מבינה של מערכות חינוך ומשפט, קשיים אישיים של כל אחד מן ההורים, קשיים לשמור על המשפחה, קשיים להתמודד עם משברים, קשיים להבין ולקבל את הסב, אביו של האב בסוף ימיו.

הדרך – כתיבה שוטפת, מרתקת ואמיתית בקשיים, בהתלבטויות, במשברים ובהמשך.

הספר מתאים להורים, לבעלי מקצועות טיפוליים ומאבחנים, לאנשים שאינם מכירים ורוצים להבין.

הספר נכתב באנגלית, ראה אור בשנת 2014 ובעברית יצא לאור לאחרונה. 2017.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

שלום,

נראה שבתי בת ה 6 תאובחן כבעלת NLD מה הן הדרכים לטיפול בתסמונת?

שלום רב,

ברוכה הבאה אלינו. לא ברור לי איך את יודעת שבתך "תאובחן" בתסמונת כזו או אחרת - מכך לדעתי ברור שמי שהבטיחו לך אבחנה כזו אינם מעודכנים ולכאורה אינם משתמשים במבחנים מתאימים לאיתור ליקויי למידה במקרה שהכוונה היא לאתר ליקויי למידה בלתי-מילוליים, או סולמות ייחודיים לקביעת רמת הרצף האוטיסטי. הנה, עלון הבית שנשלח לאחרונה, ואת מוזמנת לטלפן, לשאול, להתייחס:

1. התנהגויות "אוטיסטיות" או "קווים אוטיסטיים" אמנם נקבעו בזמנם, ב-DSM-IV, המדריך הפסיכיאטרי שהיה מקובל בעולם, לפני שיצא לאור המדריך האחרון: DSM-5 (בעבר היתה המהדורה מסומנת בספרות רומיות ומן העדכון-תקנון האחרון, ספרות 'הודו-ערביות', שהן הספרות שבן אנו משתמשים בדרך-כלל (1-0);

2.     סולמות המשמשים מבחנים כדי לקבוע נורמות ואבחנה שהיו קיימים ומקובלים בשימוש, היו מבוססים על ה-DSM-4, תוקננו והותאמו אחרי הפרסום של DSM-5;

3.     קביעת דרגת ה"אוטיזם" אינה יכולה להיעשות על-סמך התרשמות או ראיון פסיכיאטרי או נוירולוגי. יש מבחנים המקובלים לקביעת דרגת האוטיזם, ויש שאלונים וסולמות הערכה ומבחנים ייחודיים של החינוך המיוחד, והם קובעים את מהות הליקויים ואת אופי הליקויים, עפ"י נורמות;

4.     בארץ ובעולם מקובל היום מבחן לקביעת אוטיזם ADOS-2 . כך, בדרישות הביטוח הלאומי, בדרישות המערכת ובדרישות אבחנה רפואית;

5.     שימוש בשאלונים, סולמות, גרסאות קודמות של מבחנים שתוקננו יכול להניב ממצאים שונים ואבחנה שאינה מהימנה ואינה מתאימה לקביעות המקובלות היום;

6.     באבחון לקויי-למידה מפורט, בעל נורמות שנקבעו במחקר ותוקננו כמקובל, ניתן לערוך אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים ולייחד ליקויים אופייניים לרצף האוטיזם;

7.     בין מערכות האבחון המיועדות לאיתור ליקויי-למידה יש מבחנים שבודקים את התקשורת החברתית באמצעות השפה. אלה נותנים מידע מצויין על מהות הבעייה התקשורתית;

8.     במהלך אבחון לקויי-למידה, כאשר נקבעות הנורמות ורמת התיפקוד, ניתן היה בעבר להגדיר איזה מן הסולמות להערכת האוטיזם מתאים: סולם המיועד להערכת האוטיזם או סולם המיועד להערכת תסמונת אספרגר, או התייחסות לתסמונת ליקויי-למידה לא מילוליים-NVLD. האבחנה היום אחרת: יש או אין אוטיזם, אם יש – יש רמה לאוטיזם;

9.     בעבר היתה התייחסות באבחנה המבדלת להבדל מהותי בין "אוטיזם בתיפקוד גבוה" ו"בעלי תסמונת אספרגר";

10.   "גובה" התיפקוד אינו בהכרח ה"גובה האינטלקטואלי", וזאת חשוב מאוד לציין: ה"גובה" הוא של היכולת לפתח תקשורת שפתית ובינאישית;

11.  באבחון על רצף האוטיזם חשוב ביותר להתייחס לאיכות התיפקוד מבחינה אינטלקטואלית ולאיכות התיפקוד מבחינת הלמידה מחד גיסא ולאיכות היכולת התקשורתית מאידך גיסא. השניים האלה שונים, ובמבחנים הקובעים מנת משכל לא תמיד ממומשים באופן מהימן;

12.  אבחון פסיכולוגי אינו מותאם לרמות שונות של הרצף האוטיסטי.  אם משתמשים באבחון פסיכולוגי, חשוב מאוד שהמערכת האבחונית תכלול אבחון לקויי-למידה, שתפקידו להעריך את התיפקוד בתחומים שונים, ולא רק IQ-מנת-משכל משוקללת והישגים בבית הספר.

 בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום

מאבחנת מומחית ללקויי-למידה, אוטיזם, חינוך מיוחד

מומחית לאבחנה מהבדלת 

הנה, בנוסף:

כדי לדעת איך לקדם חשוב לבצע אבחון לקויי-למידה (ולא אבחון 'דידקטי' או 'פסיכודידקטי'). כדי לדעת מה הזכויות והאפשרויות ולהתאים טיפול נכון וזכויות במקרה של הרצף האוטיסטי - לדעתי - חשוב מאוד לא לדשדש בטיפולים קליניים של בעל מקצוע שלא משתמשים בכלי אבחון מתאימים. כדך לדעתי, וגם - מומלץ לקרוא את המאמר "אבחנות שגויות" באתר הבית...

 בהצלחה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. עלון 84 יצא לאור באתר הבית. הרשמה לעלון מאפשרת קבלת עלון שיוצא לאור, באופן קבוע. נושא העלון האחרון: שאלות שהתעוררו בקרב הפונים אלי בנושא אוטיזם, אחרי עלון 83 שהעלה את הנושא.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור 

לא לשכוח לעשות את הדרוש, לא להתמהמה ולא לפחד אלא להזהר...

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו.

הנה, בתגובה לשאלה שהגיע אלי לכתובת הדואר האלקטרוני:

 אבחון דידקטי ואבחון לקויי-למידה:

ליקויי למידה אינם ייחודיים ללמידה אקדמית. אמנם, במערכת החינוך שלנו מתייחסים לליקויים האקדמיים כגון דיסלקסיה (ליקוי קריאה ייחודי), דיסגרפיה (ליקוי כתיבה ייחודי), דיסקלקוליה (ליקוי ייחודי בחשיבה חשבונית) וליקויי קשב  וריכוז, אבל קיימים ליקויים בהתמצאות, ליקויים בקריאת המפה החברתית, ליקויי שפה ייחודיים ועוד.

אבחון פסיכולוגי  הוא כלי שאינו מתאים לאבחון לקויי-למידה: באבחון פסיכולוגי נקבע ציון משוקלל של מנת המשכל, ובמקרים רבים נבדקים לקויי-למידה אינם מממשים את הפוטנציאל (היכולת) האמיתי שלהם באבחון פסיכולוגי; תיפקוד של לקויי-למידה במבחנים פסיכולוגיים בדרך-כלל מראה אינטליגנציה נמוכה מן היכולת האמיתית שלהם;

אבחון פסיכודידקטי, כמו אבחון פסיכולוגי, תמיד נעשה בידי פסיכולוגים חינוכיים ובדרך-כלל  לא בידי מאבחנים מומחים ללקויי-למידה;

במערכת החינוך שלנו הונצח אבחון פסיכודידקטי כחותמת-גומי לאישור התאמות ללקויי-למידה. זוהי דרך פסולה, פוגעת, מסכנת, מונעת דרכים וסוגרת אפשרויות, מעוותת ומזיקה.

המאבחן המומחה ללקויי-למידה, בניגוד לפסיכולוג ובניגוד לרוב המאבחנים הדידקטיים, מעריך את הכישורים והיכולת בתחומי התיפקוד השונים ומספק אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים ורמת תפקוד עפ"י מבחנים שהותאמו במיוחד לאוכלוסיות חריגות, והם בנויים ומיועדים לנבדקים בעלי קשיים שונים: נבדקים שיכולת הכתיבה והסימון שלהם לקוייה, נבדקים שיכולת ההתארגנות שלהם במגבלות זמן לקוייה, נבדקים שדיבורם משובש, נבדקים לקויי-שפה ודיבור, ואף נבדקים שאינם מדברים.

באבחון לקויי-למידה ניתן להבחין ולראות יכולת של נבדקים בעלי קשיים שונים: נבדק שאינו מדבר, נבדק שאינו מתבטא כהלכה, נבדק שמתקשה בחישובים מתימטיים, נבדק שאינו יכול לקרוא או לכתוב. התיפקוד מוערך, מבלי שמצבו המיוחד של הנבדק יפגע בנתונים האישיים שלו.

ליקויי-למידה נובעים מתקלות בתיפקוד מערכת העצבים המרכזית, וכאשר הם קיימים, הם מהווים מרכיב מרכזי במערכת התיפקוד. כאשר מאבחן אינו מתייחס למערכת התיפקוד כפי שהיא, מתעלם מליקויי הלמידה או אינו יודע עליהם, האבחנה אינה מהימנה, והמסקנות כמו הטיפול יכולים לגרום נזק, להוביל לשנים של דשדוש במקום, ולא להתייחס לקשיים היומיומיים, במקום התקדמות והתמודדות עם הקשיים האמיתיים.

מאבחן מומחה ללקויי-למידה הוא בעל הכשרה בינתחומית ובקיא באבחנה מבדלת.

מאבחן דידקטי הוא בדרך כלל מורה, (אם-כי, לצערי, לא בכל מקום בו מכשירים מאבחנים דידקטיים מחייבים בתעודת הוראה כתנאי-קבלה) שהוכשר לאבחן באמצעות אבחון ההישגים בקריאה, חשבון, אנגלית וכיו"ב. אבחונים דידקטיים מבוצעים רק אחרי תהליך הלימוד, לרוב בכיתה ב'. אמנם, מערכת החינוך התגאתה בזמנה באבחון לגיל הגן שפרסומו נעשה ברעש רב ובהשמצת כל הגורמים המאבחנים והמומחים בארץ, אבל הסתבר, עם הזמן,  שהנורמות בעייתיות והנושא הושתק . (עד לרעש הבא, בעידוד בעלי-העניין, יוצרי המבחן).

אבחון דידקטי הוא חלק מאבחון לקויי-למידה, והוא יציר מערכת החינוך וארגון "ניצן" במחוזותנו: זהו אבחון  שאמור  לספק נתונים לבניית תכנית מתאימה, אבל הסיכון הוא בהיותו  חלקי, ובהיותו נערך בידי מאבחנת שהכשרתה לעתים מוגבלת לעריכת האבחון ולא לקביעת אבחנה ואבחנה מבדלת. מסיבה זו, צורף האבחון הפסיכולוגי בזמנו, במרכזי "ניצן". זה, כשלעצמו, בעייתי, משום שאבחון פסיכולוגי לעיתים קרובות אינו מספק ממצאים מהימנים על התיפקוד האינטלקטואלי – מנת המשכל ((IQ, וילדים רבים במערכת החינוך מאובחנים כבעלי אינטליגנציה נמוכה מן היכולת האמיתית שלהם.

כאשר נערך אבחון לקויי-למידה בידי מאבחן מומחה – מתבצעת אבחנה מבדלת בין ליקויי-למידה לבין עצמם, בין ליקויי למידה לבין בעיות שמקורן שונה. במערכת החינוך ממשיכים לדרוש אבחון פסיכודידקטי, ולדעתי - ההורים צריכים לדעת כיצד להימנע מאבחנה שאינה מתבססת על איתור ליקויים ייחודיים ומפגיעה בזכויות הפרט של ילדם. הדרך המומלצת היא לבצע אבחון לקויי-למידה ולהתבסס על ההמלצות. אם ההמלצות כוללות אבחון פסיכולוגי – חשוב לפנות לפסיכולוג ולהציג בפניו את דוח אבחון לקוי-למידה. אבחון לקויי-למידה מספק מידע חיוני מפורט וקריטי לגבי התיפקוד האקדמי והיומיומי שאינו קשור בבית הספר.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום

דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית, חינוך מיוחד

מומחית לאבחנה מבדלת

ליקויי-למידה, חינוך מיוחד 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. לא הופתעתי אבל שוב נדהמתי: נציגת המערכת, פסיכולוגית חינוכית בשרות הפסיכולוגי הופיעה בתכנית הבוקר של דני רופ. המנחה שאל על ילידי נובמבר-דצמבר, וביקש לדעת האם כדאי להשאיר אותם שנה נוספת בגן-חובה, או להעלות אותם לכיתה א' לפני גיל שש. הפסיכולוגית החינוכית טענה שהורים טועים כאשר הם מבקשים להשאיר את ילידי נובמבר-דצמבר שנה נוספת בגן חובה 'אם הם בשלים לכיתה א'. עוד הוסיפה, הפסיכולוג החינוכי של הגן הוא הגורם הקובע, אבל הוא משתף את ההורים והגננת בשיקוליו.

והנה דעתי:

1. אין מה למהר לכיתה א', בוודאי לא לפני גיל שש, ולפעמים גם בגיל שש, לילד או ילדה מסויימים - זה מוקדם מדי;

2. במקרים רבים ילדים מפיקים תועלת רבה בגיבוש אישי, בהתקדמות אקדמית, ביכולת להתמודד עם מטלות למידה מורכבות ובידע אישי, כאשר הם נשארים בגן חובה ולא ממהרים לכיתה א';

3. ילדים מעוכבי התפתחות, שקבלו סיוע של טיפולים בדיבור וריפוי בעיסוק והיו במעקב מכונים להתפתחות הילד - הם ילדים שרצוי מאוד להיוועץ במומחים לנושא, גם כשהמערכת דוחקת והגננת שמחה לקדם את הילד לכיתה א';

4. שיקולי הפסיכולוג מבוססים על תצפית בילד בגן, ממצאי מבחנים פסיכולוגיים, שיחות עם ההורים ומידע מן הגננת. כל זה היה מניח את דעתי, אם לרשות פסיכולוג הגן היו כלים מהימנים לאבחון, אם לא היה מסתמך ומתבסס על מבחן פסיכולוגי שלדעתי אינו מתאים לאיתור קשיים ייחודיים ואינו מספק מידע מהימן על ילדים ובוגרים בעלי עיכוב התפתחותי, ליקויי למידה, ליקויי קשב, ספקטרום אוטיסטי ואלה הולכים ורבים בעולם ומהווים אוכלוסיות משמעותיות שאינן מתאימות לאבחון המקובל במערכת החינוך הגנית שלנו, לדעתי;

6. ילדים רבים מרשימים כבשלים ומוכנים בהיותם בגן, אבל מכיוון שמיומנויות הלמידה שלהם לא נבדקו לעומקן, נכונה להם אכזבה גדולה במפגש עם המערכת בה יצטרכו לבלות שתים עשרה שנות לימוד, שרישומן על חייהם בעתיד רב ורחב;

7. לדוגמא: רמת משכל גבוהה אינה ערובה להתמודדות מוצלחת עם ליקויי למידה מסוגים שונים, במיוחד אם לא אותרו ולא הותאמו גישה ושיטה בלימוד האקדמי;

8. להורים של ילידי נובמר-דצמבר מומלץ:

א. לבצע אבחון באופן פרטי, לא בגן, לא בשרות הפסיכולוגי, לא בעירייה או במועצה המקומית, כדי שיוכלו לשקול את הדברים באופן פרטני ולהביא אותם אל פסיכולוג הגן בעת הצורך;

ב. להיזהר מהחלטות נמהרות, לזכור שאינטליגנציה גבוהה אינה מבטיחה הצלחה בבית הספר, לנסות להיזכר אם ידוע להם מעצמם או מאחרים במשפחה על קשיים בבית הספר, ולנקוט משנה זהירות לפני החלטה;

ג. לזכור ששיקולי המערכת מנסים להתאים לכלל (ולמערכת) ולא לילד שלהם באופן אישי, לזכור שילד צעיר שאינו מתאים בכישורי הלמידה שלו לילדים גדולים ממנו, גם ב'מעט', אם הוא 'יותר חכם' (שוב, חשוב להבדיל מכישורי חשיבה ומשכל) ;

ד. לזכור שדווקא המטלות הפשוטות בבית הספר: לכתוב, לקרוא, להספיק להעתיק מן הלוח, לכתוב בחוברת, לכתוב חשבון באופן מדוייק הן הקשות והמורכבות לילדים בעלי קשיים שונים;

ה. לא למהר, לא לדחוק, לא לרוץ לכיתה א', גם אם זה הקו שהמערכת מנהיגה, לפי דברי נציגיה, בעלי-המקצוע שבוחנים את המצב.

ו. מי שאינם ילידי נובמר-דצמבר, והם בני שש בספטמבר וכולם משוכנעים ובטוחים שעליהם לעלות לכיתה א' - כדאי מאוד לשקול גם לגביהם: האם מתקשים, האם בהסטוריה ההתפתחותית היו עיכובים, האם יש במשפחה ילדים עם קשיים?

ז. וחשוב ביותר: אלה שהוחלט שיישארו בגן-חובה שנה נוספת: צריכים אבחון, עזרה, סיוע, וגם אם יש בגן 'גננת שיח' שהיא משלבת מצויינת, לא די בזאת כדי לקדם אותם (לחיים, לא רק לכיתה א').

 בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה

מומחית לאבחנה מבדלת

דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית-חינוך מיוחד