תגובה להודעה
נושא ההודעה:
כינוי:
תוכן ההודעה:	<div align="right" dir="rtl" style="color:#000000; font-size:12px"></div>
תיאור הקישור:
כתובת הקישור:
תיאור הקישור השני:
כתובת הקישור השני:
העלאת קובץ:	קבצים מותרים: JPEG, GIF, PNG, ZIP, RAR
לחץ על התיבה 'אני לא רובוט' כדי לשלוח את ההודעה
סגור תגובה

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו.

מחקר חדש שהתפרסם קושר בין לידות קיסריות, ניתוח קיסרי ואוטיזם. 

לתשומת לב: בהמשך להודעה זו: מאמר של ד"ר דיצה צחור ב"הארץ".

השאלה המתעוררת: האם הצורך בניתוח קיסרי התעורר בעקבות עיכוב התפתחותי שלא אפשר לידה 'רגילה'?

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור
מנהלת הפורום 


  
    

 

שלום שוב,

 

הנה קישור למאמר של ד"ר דיצה צחור ב'הארץ':

 

קישור למאמר:  

 

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

קישור מצורף: קישור למאמר
 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. הודעה לרענון: הודעות שלא תואמו עם מנהלת הפורום נמחקות.

 

בברכה,

 

ד"ר נויה ספקטור 

 

שלום רב לבאי הפורום,

 

לפני ימים אחדים, בחדשות הבוקר באחד הערוצים, התפרסמה ידיעה בנושא אבחונים בבתי הספר. כאשר אבחון פסיכולוגי או פסיכודידקטי מתבצע במערכת החינוך (הארציתצ, העירונית, המקומית), מנת המשכל ה-IQ של הנבדק חשופים לעיני גורמים במערכת. כל עוד ההפנייה והקבלה בבתי הספר מוכתבת ע"י פסיכולוגים שמסתמכים על IQ וילדים לא מתקבלים למערכת כזו או אחרת בשךל IQ שמוגדר 'נמוך' עפ"י מבחנים פסיכולוגיים שלא תמיד ובחלק ניכר מן המקרים אינו משקף את יכלתם האמיתית, לדעתי - כדאי מאוד להיזהר...

 

הנה שוב, דברים שכתבתי לפני זמן רב בנושא:

אני מבקשת להביא לידיעתכם את דעתי לגבי אבחונים, משום שאני מקבלת פניות רבות של הורים ששואלים על הפניות ואבחונים שמוצעים להם בבית הספר. ילדים שמוצעת להם עזרה בבית הספר, כגון כיתה מקדמת, כיתה מיוחדת או שילוב, מופנים ע"י יועצות ופסיכולוגים לאבחונים. חשוב להתייחס לדברים הבאים:

1. אבחון ע" פסיכולוג הגן, בגן או אבחון של פסיכולוג בית הספר, בבית הספר, בשרות הפסיכולוגי העירוני או בשירות הפסיכולוגי של המועצה המקומית אמנם, לעתים אינו כרוך בתשלום;

2. כאשר האבחון נערך במערכת החינוך (בגן, בבית הספר, בשירות הפסיכולוגי, במועצה המקומית)  להורים אין אפשרות לבחור בבעל המקצוע המתאים להם, או בבעל המקצוע המתאים לילדם;

3. באבחון בבית הספר קיים סיכון של חשיפת נתונים אישיים (מנת משכל, בעיות רגשיות, הערכות מסוגים שונים) במערכת החינוך;

4. חשיפת נתונים אישיים במערכת החינוך היא פגיעה בזכויות הפרט של הילד, התלמיד.

5. המערכת אינה ערה להבדלים מהותיים בין כלי האבחון הנדרשים לאבחון ילד במערכת החינוך;

6. פסיכולוגים ויועצים האחראים על אבחון ילדים במערכת החינוך (יועצת ופסיכולוג בית הספר, השייכים ומחויבים לשרות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך) משתמשים לעתים קרובות בכלי-הערכה פסיכולוגיים, שאינם מתאימים לאיתור לקויי-למידה ואינם מבצעים אבחנה מבדלת ראוייה בין ליקויים שונים ומצבים הנגרמים ע"י ליקויי-למידה;

7. עיוות נתונים ועיוות אבחנה בבית הספר – גורר טעויות וקשיים לאורך זמן, במערכת החינוך ומחוצה-לה, וגם בהמשך הדרך כבוגר: אבחון שבוצע במסגרת בית הספר או מערכת החינוך דוחה כל אבחון אחר, מטעמים מובנים של המערכת;

8. המידע האישי הנדרש להתאמת תכנית טיפול, סיוע והתייחסות נאסף וממוצה באבחון לקויי-למידה. אבחון לקויי למידה מבצע אבחנה מבדלת בין ליקויים, מסביר מצב והשלכות ומספק אבחנה מקצועית על מצב התלמיד וצרכיו;

9. חשיבות האבחון המהימן – להורים ולתלמיד: כדי לדעת מהי האבחנה, מה מתאים וכיצד להיערך באופן ראשוני וכיצד ללוות ולתמוך בהמשך;

10. כאשר הורים ערים ומודעים למצבו של ילדם מבחינת האבחנה והצרכים – הם יכולים להפעיל שיקול-דעת, להחליט לאן הם מעוניינים לפנות, לבחור בתכנית התמודדות מתאימה ובהשלמת מידע הנדרשת ע"י מערכת החינוך.

11. הורים הם בעלי זכויות אזרח במדינה: מותר להם לבחור, להחליט, להתנגד, להסכים להפנייה, ייעוץ, טיפול המוצעים ע"י גורמים בבית הספר. בראש ובראשונה הורים מחוייבים לשמור על זכויות ילדם: אם נדרש מבחן, טיפול או הפנייה למסגרת שאינה מתאימה להם ואינה ראוייה לילדם עפ"י הרגשתם, מותר להם להתנגד, להיאבק, להביע אי-הסכמה.

12. כוונת הגורמים המפנים בבתי הספר – בדרך כלל טובה: הם מעוניינים שלתלמיד יימצא סיוע הולם. האמצעים והכלים: הדרך, ההפנייה, ההחלטה והשיקולים הם לעתים בכורח נסיבות במערכת ובהתאם להחלטות של בעלי-עניין ונושאי-תפקידים במערכת.

13. מכל מקום: אם אין אפשרות לברור ולבחור אבחון לקויי למידה שמבוצע באופן פרטי – יש לבצע במערכת רק אבחון דידקטי, שמבוצע בידי מאבחן דידקטי ובשום אופן לא אבחון פסיכולוגי, ולדעתי בשום אופן גם לא אבחון דידקטי שמבוצע בידי פסיכולוג.

14. אבחון דידקטי במכללות למורים: יש אפשרות לבצע אבחון דידקטי באופן פרטי ובמחיר סביר במכללות למורים ברחבי הארץ. היות שהמכללות מפיקות מכך רווח כספי – יש נטייה במכללות מסויימות להציע (ואף לחייב, כך שמעתי) לבצע שם גם אבחון פסיכולוגי. מכך כדאי להיזהר: יש לבצע אבחון דידקטי, ולבדוק אחר-כך מה דרוש ומה מומלץ.

15. לדעתי, אף פעם לא כדאי להיכנע לדרישות המערכת, המלצת יועצות ופסיכולוגים, הצעות מכללות לערוך "אבחון פסיכודידקטי". זוהי "עסקת חבילה", לא מומלצת, שעלולה להזיק מאוד מעצם היותה יציר-כלאיים של בעלי-עניין במערכת ומחוצה-לה, פסיכולוגים שלא הוכשרו לאבחן לקויי-למידה ומשתמשים בכלי-אבחון שאינם מתאימים ללקויי-למידה. דיון מפורט והבהרות על אבחון לקויי למידה בארץ, באתר, במאמר:

http://www.ntt.co.il/sites/noya a/page29.html?

 

כאשר המערכת דורשת אבחון פסיכולוגי:

 

אם המערכת דורשת אבחון פסיכולוגי - חשוב לשקול אם יש בכך משום פגיעה בזכויות הפרט. הורים ובוגרים יכולים להיאבק - או להתפשר, ולהחליט מה יעשו ואל מי ייפנו. כל מאבחן רשאי להמליץ על כל דרך בחינה, ורק מאבחן שהוא גם מורה מנוסה, יכול להמליץ על דרכי היבחנות. אם המערכת דורשת "אישור של פסיכולוג" במצבים מסויימים, צריך לדעת היטב במה מדובר ומה התהליך המומלץ. אני משערת כי כל מאבחן לקויי-למידה ממליץ על אבחון פסיכולוגי, כאשר הוא נדרש. על כך אפשר לדעת בתהליך האבחון, וכאמור, לדעתי כדאי מאוד להיזהר מ"עסקת חבילה" בדמות אבחון פסיכודידקטי, אשר מתקיים  לעתים קרובות במחיר הפגיעה בזכויות הפרט של נבדקים לקויי-למידה.

 

 בברכה,

 

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. לאחרונה נשמעות פרסומות רבות בכל ערוץ וטלויזיה ובכל תחנת רדיו. כולן מפיצות את ה'אפליקציה החדשה להפרעת קשב וריכוז'. מה בדיוק ה'אפליקציה' הזו מבטיחה? מה היא מקיימת, אם בכלל? בדקתי וראיתי: המפיצים הם מפרסמים, בעלי-עניין מסוג זה או אחר, המעידים על הצלחות - ולא מצאתי עד-כה במה בדיוק מדובר. בכל בדיקותי הגעתי למסקנה אחת: לא נראה לי שה'אפליקציה' מספקת אבחנה מבדלת ראוייה בין הפרעת קשב לבין ליקויי למידה אחרים המשפיעים על הקשב, והנה, מה שנראה לי חשוב מאוד להדגיש:

1. ליקויי למידה אמנם כוללים הפרעת קשב;

2. מי שיש להם הפרעת קשב יכולים אמנם להיעזר בטיפול תרופתי, ואולי גם במה שה'אפליקציה' מציעה, אבל: אף פעם לא די באבחון של הפרעת קשב כדי לדעת איך להתמודד עם הדרוש במסגרת לימודית, חינוכית, עבודה ופנאי;

3. הגדרת מצבו של ילד, תלמיד, בוגר מחייבים אבחנה מבדלת, ובזאת הכוונה לאבחון ליקויי-למידה, שיוכל לספק נתונים ברורים על התיפקוד בתחומים השונים, וגם בתחומי-הקשב;

4. כדאי לזכור ששימוש באפליקציה כזו או אחרת, תירגול, טיפול תרופתי וכל היו,ב אינם נוסחת פלאים להצלחה, גם אם יש שיפור בתיפקוד ואמון ביכולת המתעוררת;

5. מכל הידוע היום - אין 'אפליקציה' שיכולה ללמד את מי שמתקשה בלימוד, שיכולה להכחיד ליקויי-למידה ושיכולה להביא הישגים באופן מהימן כתוצאה מן השימוש בה בלבד.

כך לדעתי, ולידיעתכם...

 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו.

הורים מגיעים אלי אחרי שנכוו מאבחון שלדעתם לא שיקף את היכולת האמיתית שראו בילדיהם. הם פונים לבעלי מקצוע וסומכים על הדרך ועל בית הספר שהפנו אותם לאבחון ודרשו מהם לבצע אותו.

הנה שני נושאים חשובים שיכולים לעזור להורים בהיערכות לקראת האבחון, בכל גיל:

במבחנים פסיכולוגיים אין "התאמות". לכן, הזהירות מתחייבת מראש:

1. אם יודעים או חושדים שלנבדק יש ליקויי קשב - מומלץ להיוועץ בנוירולוג לפני האבחון הפסיכולוגי (כן, נוירולוג, לא להסתפק ברופא משפחה) כדי לאפשר שיקול טיפול תרופתי למפגשי המבחן הפסיכולוגי, שתמיד מתייחס ליכולת השכלית של הילד, ובמקרה של קשיי קשב והפרעות בריכוז - לא יראה את היכולת האמיתית, ולא יאפשר בדיקה אמינה וממצאים מהימנים; איא פשר יהיה לחזור על המבחן הפסיכולוגי אם לא ייראה תקין, אלא לאחר כשנה, לכן מומלץ לשקול היערכות מראש.

2. ילדים ונבדקים בוגרים בעלי ליקויי שפה לא יכולים להראות את היכולת השכלית האמיתית שלהם במבחנים הפסיכולוגים המקובלים, כי הם מבוססים על שפה, הבנת שפה, הבעת שפה ויכולת להשתמש בשפה (כך במיוחד מבחן ווכסלר, בגירסה לילדי הגן ובגירסה לתלמידים ובוגרים). חשוב שלפסיכולוג הבודק יהיה ידע ותהיה אפשרות לבדוק את התיפקוד השכלי במבחנים שאינם תלויי-שפה. ייש מבחנים כאלה, הם מקובלים באבחון לקויי-קשב ולקויי-למידה אחרים, וזה פשע לא להשתמש בם, כדי לדעת מה באמת מצבו התיפקודי, השכלי והלימודי של הנבדק.

השימוש במבחנים באבחון אוסר על שימוש חוזר באותם מבחנים - על פי דרישות המבחנים והאתיקה המקצועית: מבחן שנערך ובוצע - כאמור, אי אפשר לבצע אותו שוב במהלך כשנה (יש הבדלים מסויימים בין מבחנים שונים בדרישות אלו). לכן, חשוב לדעת את הדברים ולהיערך מראש.

 בברכה,

 

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

 

 

שלום רב,

ברוכה הבאה אלינו. האפשרות לקבל את דעתי במקרה זה או אחר מותנית בקיום מפגש היכרות וייעוץ אישי., שבמהלכו אלמד את כל הפרטים ואבדוק את דוחות האבחון שברשותכם. אפשר ומומלץ לקיים מפגש כזה, כשהמטרה היא לבדוק יעילות והתאמה של מסגרת לתלמידה בעלת קשיים שהופנתה למסגרת מיוחדת. מכל-מקום, תוכלי להתקשר טלפונית ולברר פרטים, אם זו מטרתך.

מצאתי כתובת והסבר שאולי יספקו את הבדיקה שאת מבקשת מבחינת החוק, באתר 'מקום מיוחד'. שם יש הסבר על התנאים להפנייה כזו וגם כתובת של עורכת-דין, לצורך בדיקת זכויות.

אני כמובן ממליצה לבדוק את הדבר היטב מבחינה מקצועית, כדי לדעת אם יש טעם בפנייה לעורך-דין, כדי לבדוק את מהימנות האבחונים וההפנייה והתאמתם לתלמידה.

 

אני מצרפת את הקישור.

 

בברכה ובהצלחה,

 

ד"ר נויה ספקטור 

קישור מצורף: הסבר וכתובת באתר מקום מיוחד
 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו.
הורים שואלים אותי לקראת אבחון שהם מזמינים, אם לדאוג שילדם ייטול ריטלין, כהרגלו, גם לקראת האבחון. הנה תגובתי:

1. רופא הוא הסמכות היחידה להתוויית טיפול תרופתי;


2. לפני נטילת ריטלין ילד צריך להיבדק ע"י רופא כדי לדעת אם התרופה מתאימה, יכולה לעזור, ובעיקר אם אין בה סיכון לגביו. לכן, חשוב לדעתי להיבדק ע"י נוירולוג ילדים, שזו מומחיותו ותפקידו הוא לשקול את המצבים השונים והשפעות הריטלין על התיפקוד.


3. ריטלין, כמו תרופות אחרות, יכול לעזור מאוד במקרים רבים, אבל, כמו כל תרופה, ייתכנו גם מצבים שבהם הוא לא מתאים. לכן, רופא שמציע ריטלין, בדרך-כלל עושה זאת אחרי בדיקה והיכרות עם הילד.


4. מאבחן שבודק ילד ומוצא שיש חשש לליקויי-קשב, יכול להפנות את הילד לנוירולוג ילדים לבדיקה, ולצרף את ממצאי האבחון שלו, כדי שהנוירולוג יכבד אותם בשיקוליו לגבי אפשרות של טיפול תרופתי לשיפור הקשב.


5. ילד, נער או בוגר , בעלי ליקוי-קשב מאובחנים או חשודים לא צריך להיבדק באמצעות אבחון ללא נטילת תרופה שהותאמה לו ע"י הרופא. תרופה שמשפרת את הקשב והריכוז משמעותית מאוד לאופן הביצוע ולממצאי המבחנים.


6. קרה שפנו אלי הורים ושאלו אם ילדם, שנוטל ריטלין בדרך כלל, צריך לבוא לאבחון עם ריטלין או בלי. תשובתי, תמיד: עם. במהלך אבחון ובממצאי המבחנים ניתן לראות אם תיפקודי הקשב מספקים, אם הילד קשוב וממוקד, אם דעתו מוסחת - ואם הריטלין "עובד" כצפוי. אני מתייחסת לדברים הללו באבחון, ומפנה שאלות לנוירולוג המטפל.


7. בדרך-כלל, כשאני פוגשת ילד לאבחון - אני יודעת מראש את המצב, יכולה לספק הסבר ותשובות ומתייחסת בכל מקרה - לגופו. אבל, קרה שבדקתי ילדים שהוריהם לא היו עריך לנושא או התנגדו לטיפול תרופתי, ובמהלך האבחון יכולתי להסביר להורים מדוע התעורר הצורך בהתייעצות עם נוירולוג ילדים.


בברכה,

ד"ר נויה ספקטור
מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה
דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית, חינוך מיוחד
מנהלת פורום ליקויי למידה
מנהלת פורום חינוך מיוחד


 

טיפול בתנועה:

 

 

שאלה שהופנתה אלי:

 

 

האם יש משחקים תנועתיים שניתן לעשות בקבוצה קטנה 5-6 לבוגרים עם פיגור בנוני כולם ניידים כדי לעודד תנועה? אשמח לרעיונות לפעילויות שיכולות להתאים. תודה.

 

 

תשובתי:

 

אני מסתייגת ממי שחושבים שיכולים לטפל בתנועה או לעבוד בתחום הזה ללא הכשרה מתאימה, ועפ"י 'טיפים' שיקבלו בפורום... טיפול בתנועה הוא מקצוע, חינוך גופני הוא מקצוע, בכל אחד מן המקצועות האל יש מסלול לימודים והכשרה ואני חושבת שמי שלא הוכשר ואינו נושא תעודה לפחות יעבוד כשוליה של מי שיוכל ללמוד ממנו על המקצוע, למקרה שירצה להשתלם בו... לכן, כדאי מאוד שמישהו ידריך אותך, ומכיוון שמדובר באוכלוסיה מיוחדת (וגם בכל מקרה אחר) לדעתי - צריך להיות נוכח במקום בעל מקצוע, וכך לא תפגעי בתלמידייך וגם לא בעצמך.

הנה קישור, אולי כדאי לפנות ולקבל הדרכה משם, או ממקום דומה.

http://www.wincol.ac.il/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94/%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA

בברכה, 
ד"ר נויה ספקטור

 

 

 שלום רב לבאי הפורום, 

ברוכים הבאים אלינו.

לצערי -

אני שומעת מהורים, שוב ושוב, שהרופא-ה (פעמים רבות הנוירולוג-ית) אמר ש'אם התרופה הזו לא תתאים, אין דרך אחרת לעזור לילד'. והסיבה, כפי שהתברר להורים רבים שפנו אלי: אי אפשר לרסק, אי אפשר לפתוח, אי אפשר אלא לבלוע, וילד לא יכול.

כל-זה לא נכון. כמעט תמיד יש מקום לבדוק יעילות של תרופה אחרת מאותו סוג.

כי, לשמחתי ובקרוב אצלכם ולשמחתכם:

1. מרפאה בעיסוק או קלינאית תקשורת יודעות (אמורות לדעת, במסגרת העבודה שלהן) ללמד ילד לבלוע כדור;


2. יש כוס מיוחדת לבליעת כדורים, המיועדת ועוזרת למתקשים בכל גיל ובכל מצב. הנה קישור:
http://www.telepharma.co.il/%D7 7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%9C%D7%91%D D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9B% %D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D. .html3.
 אני ממליצה מאוד לרכוש את הכוס ולפנות למרפאה בעיסוק, לא צריך בשביל זה הפנייה מיוחדת ושלושה חדשים תור. מומלץ לעשות ומיד...

בברכה ובהצלחה! 

 

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

 

נויה שלום. 

ביתי בגן עירוני ותקבל השנה ליווי של גננת שי"ח.

 התבקשנו היום לחתום על טופס ויתור סודיות.

של השירות הפסיכולוגי.  

?האם  חייבים לחתום עליו והאם הוא הכרחי להמשך עבודת הגננת. 

 

 

שאלת-אם

 

ערכתי לבני אבחון, ועתה המאבחנת מבקשת שאחתום על מסמך שבו אני מוותרת על הסודיות, כדי שהיא תוכל לדווח ליועצת בי"ס על ההקלות שלהן הוא זכאי. מה למלא בטופס? ויתור על סודיות רק כלפי יועצת בי"ס? הרי יועצת בי"ס צריכה לדווח על כך למורים? אינני רוצה לפרוץ לגמרי את גדר הסודיות. אשמח לעצתך.

 

תשובתי: וויתור על סודיות

 

שלום רב,

ברוכה הבאה אלינו. הנושא שאת כותבת עליו - רגיש ויש בו סיכון. מאבחנת שאליה את פונה באופן אישי צריכה לדווח ולמסור את הדוח לך ולא לגורם אחר. אני ממליצה לא לאפשר שיחות טלפוניות או מפגשים ללא נוכחות ההורים ואף פעם לא דורשת מהורים לחתום על טפסים של וויתור סודיות, כי הם הפונים אלי, והם צריכים ליהנות משמירה על פרטיות ועל זכויות ילדם. אין סיבה בעולם שמאבחנת תצטרך לדווח על המלצות באופן טלפוני. את צריכה לקבל את ההמלצות בכתב, ולמסור אותן בבית הספר, כרצונך. ואפילו: אם לא ייראו לך מתאימות, את יכולה לפנות לאבחון אצל מאבחן אחר, ולהחליט מה מתאים ומה נוח ומה מכבד את זכויות הפרט של ילדך. הדברים צריכים להימסר לך בדוח אבחון הנושא חוות דעת והמלצות בכתב, ואינם אמורים להיקבע בשיחה טלפונית או מפגש בין יועצת ומאבחנת ללא ההורים.

 בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום