יום השואה לילדים:

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. גננות ומורים מתקשים להסביר את מהותו של יום השואה וחלקם הגדול מתלבטים (בצדק) לגבי הבאת הנושא שמבוגרים מתקשים להתמודד עמו בפני ילדים רכים. חשוב  לדעת במקרים כאלה, כי הבית, ההורים, המשפחה, הם הבסיס שצריך להיות איתן בתחושתו של ילד, בצורך שלו להרגיש בטוח ומוגן. ארוע כמו השואה מבלבל את הרגשת הבטחון והמוגנות. חשוב אמנם להבין, כי לא לכל ילד ולא בכל גיל הנושא מתאים. חשוב להדגיש את ההגנה, את החוזק, את המסגרת, את ההבטחה ואת המימוש. חשוב לתת לילד תחושה יומיומית של הורים שמגנים עליו ועוזרים לו להתמודד עם כל קושי. אני מרשה לעצמי להציע לחזור על ביטויים כגון: "אנחנו מבוגרים, אנחנו יודעים איך לשמור עליך, אנחנו יודעים איך להגן עליך, אצלינו זה לא יקרה", "אנחנו כאן, שומרים ומגנים ודואגים לכל צורך ומחסור". יש סיפורים שמותאמים לגילאים שונים. כדאי לעקוב. ספר של אלונה פרנקל, על נפתלי, המוכר מספריה האחרים, הוא ספר שכדאי להכיר. כדאי לראות ולבדוק אם הוא מתאים לילדכם. הדרך שלה בהצגת הדברים מאוד מגוננת, בדרך-כלל, ויכולה להתוות דרך להורים שחשים צורך להסביר את הנושא. 

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור 

שלום רב,

ילדי לומד כיום במסגרת גן רגילה. לילדי איחור שפתי התחיל לדבר ברצף לקראת גיל 3 כיום מדבר ממש יפה מחבר משפטים שר שירים ומתבטא יפה אך הגננת טוענת שזאת התקדמות ביחס לעצמו ולא ביחס לקבוצה. יש לו קשיים נוספים במוטוריקה כמו למשל להוריד ולהרים את מכנסיו מתקשה להרים תיק ולפתוח אותו..

בוועדת ההשמה הומלץ לרשום אותו לגן שפה. הגננת טוענת שזה לא מספיק פרטני בשבילו ושנשקול לרשום אותו לגן בו הוא יקבל טיפול יותר פרטני לדבריה.

בהנחה שאכן  הוא ישובץ לגן שפה שאלתי היא האם יקבל מספיק כלים לעבודה בריפוי בעיסוק או שהדגש בגן זה הוא יותר על שפה ?

ושאלה נוספת הועדת שיבוץ שאליה אנו מוזמנים במאי שייכת למועצה באזור מגורים שהשכרנו וכעת אנו גרים בעיר במקום אחר שאלתי היא איך מעבירים את הועדה קרוב לאזור מגורינו?

אשמח לתשובתך,

תודה רבה סיגל. 

שלום רב,

ברוכה הבאה אלינו. אני לא מכירה את ילדך, והמידע שמסרת כאן לא מאפשר לי לספק המלצה מהימנה וברורה. אבל: ההסטוריה ההתפתחותית אומרת לנו הרבה: ילד שעיכוב התפתחותי ברקע, צורך בלימוד אישי פרטני, במסגרת קטנה שמספר הילדים בה מועט. גננת שאומרת שהוא התקדם יפה ביחס לעצמו אבל לא משקף תיפקוד עפ"י גילו, יודעת במה מדובר. ונדמה לי שגם אני יודעת במה מדובר, משום שגן שפה (להבדיל הבדלה גדולה מגן שפתי) נמצא בירושלים ובסביבותיה, וזה גם מצויין לילדים שבעייתם העיקרית היא שפה, אבל יש מספר דגמים של גן שפה: גן שבו מספר ילדים קטן, גן רגיל שבו משולבים ילדים בעלי עיכוב התפתחותי, וגם אפשרויות אחרות. במקומכם, הייתי הולכת לבדוק, למרות שאין היתר של המערכת, איך נראים הגנים האלה. והגננת וודאי מכירה אותם, והייתי מבקשת ממנה להתייחס באופן יותר ייחודי לאיזה גן היא מתכוונת ומה מיקומו. מכל מקום, ולתשומת לבכם: בגני שפה, בכל הרכב, מלמדים ילדים לקרוא לקראת בית הספר, וזה מפתח את השפה, את ההתארגנות ואת היכולת הלשונית. הם עובדים בשיטת  מקגיניס או מגיניס כפי שמכנים אותה בארץ, וזה טוב מאוד, ואני מכירה  היטב, מאז ילדותם הרכה, אנשים בוגרים שלמדו בגני שפה בירושלים וסביבותיהו והפיקו קידום ותועלת רבה בהמשך חייהם. אני לא יודעת מה האפשרויות היום בגנים אחרים, אבל כדאי לבדוק, וגם אפשר לשקול התייעצות וחוות דעת נוספת על סמך היכרות אישית. לי נראה שהגננת תדע יותר מכל אחד אחר לעזור לכם בהחלטה, אבל חשוב מאוד לשקול את לימוד הקריאה היעיל והמבורך שנוקטים בגני שפה בירושלים וסביבותיה...ולא ברור לי משום-מה לא עושים זאת ברחבי הארץ...

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

גן שפה וגן שפתי:

גן שפתי הוא גן מיוחד לילדים בעלי ליקויי שפה ודיבור. הילדים אמורים לקבל בגן ריפוי בדיבור, ריפוי בעיסוק ושרותים פארא-רפואיים אחרים. באזור ירושלים קיים דגם של גן-שפה, שונה מן הדגם של גן שפתי ברחבי הארץ. בגני-השפה באזור ירושליים וסביבותיה מלמדים קריאה ודיבור בשיטת מקגיניס, והעבודה מבוצעת ע"י מורה מיוחדת שהתמחתה בחינוך המיוחד ובשיטת מקגיניס ומלווה את קבוצת הילדים יומיום. בגנים שפתיים ברחבי הארץ, בניגוד למקובל בגני השפה בירושלים וסביבותיה, הילדים לא מקבלים תכנית קידום מטרים, אלא טיפולים פרטניים ועבודה קבוצתית בקבוצה קטנה, עם גננת מן החינוך המיוחד.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

תודה רבה על המענה.

דיברתי עם מפקחת גני השפה בירושלים והיא חידדה לי מה שבעצם הם עושים בגן השפה שזה דגש על השפה.

השאלה שלי איזה גנים נוספים יש שהם יותר פרטניים שיתאימו לילד שהקשיים שלו הם בעיקר קשיים במוטוריקה יש לו גם גמישות יתר ולא דווקא בשפה. 

שלום רב,

ברוכה השבה אלינו. השלב שבו מדובר מאוד חשוב מבחינת השפה. אני מסתייגת מייעוץ ללא היכרות אישית, ולכן מתקשה להסתמך על דברייך הקובעים את הבעייה המרכזית. עם-זאת, המקום לבדוק הוא הגן השיקומי.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. בתכנית הבוקר של אורלי וגיא בערוץ 10 בטלויזיה דנים בשעה זו על התועלת והנזק שבשעורי הבית. זאת, בעקבות מחקר שמצא שאין בם ערך ויש בם נזק. הנזק הודגש: נזק ביחסים עם ההורים, נזק ביחסים עם חברים, נזק בפגיעה בפעילויות פנאי וחוגים. וברגע זה - הדיון עדיין במהלך...

בבברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו.

במוסף הארץ בסוף השבוע האחרון, פורסמה כתבה ובה ראיונות עם בעלי תסמונת אספרגר והוריהם, המתנגדים להכללתם בהגדרות הרצף האוטיסטי עפ"י ספר האבחנות הפסיכיאטרי: DSM-5. בספר האבחנות, במהדורה האחרונה שלו, נקבעים שלושה קריטריונים להגדרת אוטיזם, הנקבעים עפ"י סולמות ומבחנים ייחודיים. הקריטריונים הם: "אפשרות-סבירות לאוטיזם" (דרגה 1), ושתי דרגות חומרה של אוטיזם מוגדר וברור, עפ"י ממצאי מבחנים הכפופים לנורמות. (לא התרשמות ותחושות של בעלי מקצוע כאלה ואחרים). בעלי תסמונת אספרגר והוריהם המרואיינים בכתבה מדגישים שם כי אין התייחסות לרמת-התיפקוד שהיתה מקובלת בהגדרות ואבחנות קודמות, וכך נכחד מקומם בהגדרה כבעלי איפיונים אוטיסטיים ותיפקוד גבוה, הזקוקים לסיוע מיוחד.

בברכה,

שלום רב,

ברוכה הבאה אלינו. לדברייך - את מורה, ולמיטב הבנתי את מספרת על ילד שהוא תלמיד שלך. אני לא אספק דעה או תשובה לגבי ילד שאני לא מכירה, אבל אני יכולה להסביר: ההורים והצוות הרפואי יכולים לשקול לאור דברים שתעלי, כי את מכירה את הילד. אני מסתייגת מהידע שאת מעלה ומהשיקולים, מפני שמחקרים בעולם מראים יעילות רבה מאוד בהמשך לילדים שקיבלו ריטלין ותרופות אחרות לשיפור הקשב בשלב זה - בהמשך חייהם. אם ילד נראה מסוגר ומתון 'מדי', נוירולוגים והורים וצוות מטפל צריכים לדעת שזו בעייה של התרופה, המינון והמעקב הדרוש. כך, באופן כללי, וללא קשר להמלצות ייחודיות לגבי הילד הזה. נראה לי שכדאי שאת תלמדי ע"כ יותר, אם את מביאה את שיקולייך אל הצוות הרפואי. ראיתי ילדים בגיל הרך והמלצתי על בדיקות נוירולוגיות ובדיקת אפשרות טיפול תרופתי לשם הקידום החיוני שהיה בכל מקרה ייחודי בהתאם לצרכים, ונוירולוגים שפסקו דברים משום שזה היה מסורבל להיעזר באישורים של משרד הבריאות והיה להם פשוט יותר לא להמליץ ע"כ בזמנם. כשראיתי את הילדים האלה בגיל בית הספר - היה לי חבל מאוד שלא התחילו בטיפול התרופתי בזמנם בגיל הרך, ואני מתכוונת למקרים מסויימים שיכולים היו להציל ילדים מתסכול יומיומי, מנזק רגשי, מקטסטרופות מרובות תסכולים כי לא טופלו כראוי. שוב אני מדגישה: חשוב מאוד לא להכליל, לא לבקש תשובות ממי שלא מכירים את הילד, כי כל ילד צריך להיבדק באופן אישי והשיקולים צריכים להיעשות בהתאם ובקרב מי שמכירים אותו ולומדים היטב את הנושא.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

 בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

שלום רב,

!ראשית, תודה על הפורום הזה .

יש לי בן מתבגר, בכיתה ז'. בזמן האחרון החל להתלונן כי הוא מתקשה ללמוד ולהתרכז בשיעורים ואף החל לומר כי הוא מתקשה לחשוב איך יעבור את יום הלימודים. בעבר הציונים שלו היו טובים ואף טובים מאוד אבל תמיד היה קושי רגשי כלשהו שעמו התמודדנו בעזרת מחנכות שאהבו אותו מאוד וידעו כיצד לעזור לו. בכיתה ה' החל קושי רגשי גדול ממה שהיה עד אז והוא ירד מאוד בלימודים (הקושי הרגשי התבטא בהפרעות התנהגות שלא היו אופייניות לו כלל). מאז צבר פערים בעיקר בתחום המתמטיקה והאנגלית. כשעלה לכיתה ז' צמצם מעט את הפערים האלה אך מתלונן כעת על הקושי הזה, שלא התלונן עליו עד כה אף פעם.

מה עלי לעשות? האם אבחון פסיכולוגי ייתן לי מענה? איך אדע האם הקושי שלו נובע מקושי לימודי או רגשי שמפריע לו ללמוד? האם עלי לעשות לו אבחון ליקויי למידה קודם? כי אני באמת חושבת שאין לו לקות למידה . . .

לכמה שנים תקף האבחון מבחינת מערכת החינוך?

לתשובתך אודה,

מיטל 

שום רב,

ברוכה הבאה אלינו, ותודה על הדברים. כל קושי בלימודים וקושי חברתי לדעתי צריך להיבדק ראשית לכל, באמצעות מומחים. אי אפשר להסתפק ביחסן הטוב של המורות. היום בנך בגיל רגיש, ויש סכנה שההתייחסות למצב כמשקף "בעייה רגשית" אינו נכון . לכן, חשוב מאוד לערוך אבחנה מבדלת ולהתחיל בייעוץ של מאבחן מומחה ללקויי-למידה, כדי לבדוק מה ניתן, מה דרוש, מה חייבים ומהו סדר העדיפויות.ילד שמתלונן על קושי - זכאי לבדיקה מהימנה והוגנת ולא להחלטה על בעייה 'רגשית' מבלי להגדיר או לאבחן. ילדך זקוק להתייחסות מקצועית, לעזרה שתומלץ אחרי אבחנה מבדלת מקצועית ואני ממליצה תמיד, לפנות לייעוץ של מאבחן מומחה ללקויי-למידה. (אין הכוונה לאבחון פסיכודידקטי, אין כוונתי לאבחון דידקטי. ייעוץ של מאבחן מומחה ללקויי-למידה, שיכול , במפגש היכרות אישית, להעריך מה חשוב לעשות בשלב זה, מי צריך לבצע ומה דחוף ולא יכול להמתין - ואני מתרשמת שהמתנתם זמן רב מדי...)

 בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

השתתפות ילדים במחקרים:

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו.

שמעתי על ילדים ונערים שמשתתפים במחקרים אוניברסיטאיים. ההורים מקבלים מידע על מחקר, שומעים ממנהל המחקר שהוא, בדרך-כלל, מרצה-חוקר בעל תואר אקדמי ומשרה באוניברסיטה, שמציע להורים: הילד ישתתף במחקר, יבוא פעמיים בשבוע לחדר בו מתנהל המחקר, יפגוש באנשי מקצוע, ישב לבצע תרגיל ויקבל הוראות, ובעקבות התרגול – צפוי שיפור.

שמעתי על מחקרים כאלה שבהם משתתפים ילדים שלא מקבלים טיפול מתאים בית או בבית הספר, שאינם מקבלים סיוע מתאים, שאינם מקבלים התייחסות מתאימה ואף פעם לא עברו אבחון שיאפשר להורים להבין מה דרוש להם, מה באמת יכול לעזור להם, מה באמת אמור ועתיד לשפר את מצבם ואת התמודדותם בחיי יומיום.

למשל, ילד בבית הספר היסודי, שיש לו קשיים בכל תחומי התיפקוד בבית ובבית-הספר, שיודע לבלות לבדו עם ה"איי-פד", אבל לא מתמודד עם שום דרישה אחרת, שהוריו לא יודעים כיצד ללמד אותו לישון בחדרו, לאכול באופן מסודר ובריא, לצרוך משחקים שמתאימים לגילו, לשחק ולבלות עם ילדים, לקרוא ולכתוב ולהשתתף בשעורים בבית הספר, להכין שעורים, ואינו מקבל עזרה וההורים אינם מקבלים הדרכה באף אחד מן התחומים הללו,

הולך פעמיים בשבוע, לפי הסבר ההורים, "להשתתף במחקר שיעשה שיפור בקשב שלו"...

ואני שואלת את החוקרים: איזה ערך יש למחקר כזה? רק לקידום הרעיון-התואר-הפרסום שלכם, כך לדעתי, כך זה נראה לי.

ואת ההורים אני מבקשת: אל תמהרו לשתף את ילדכיכם במחקרים שלא תורמים להם באופן אישי. בדקו היטב, וזכרו שמה שחשוב הוא הילד, ולא המחקר.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

שלום רב,

ברוכה הבאה אלינו. ילדה בת שבע עם קשיי למידה צריכה לעבור אבחון לקויי-למידה לפני כל אבחון ואבחנה אחרת, כך לדעתי, אם רוצים לדעת אבחנה מבדלת בין הקשיים הנובעים ממקור רגשי לבין קשיים הנובעים ממקור אחר, התפתחותי למשל. העובדה שיש במשפחה ילדים עם ליקויי-למידה מחזקת את הצורך הזה. כשיש ליקויי למידה - חשוב לדעת אבחנה מבדלת בין הליקויים לבין עצמם, למשל - בין ליקויי קשב וליקויי למידה אחרים שמשפיעים על הקשב, כדי לדעת במה ניתן לטפל וכיצד. ריטלין הוא תרופה שנועדה לשיפור הקשב אבל לא פותרת מצבים אחרים שנגרמים ע"י ליקויי למידה ואין די בכך, אף פעם. אני מתנגדת לאבחון פסיכודידקטי, מאוד מאוד מאוד. תוכלי לקרוא מאמרים על אבחון פסיכודידקטי, על זהירות באבחון ועוד בנושאים אלה - באתר הבית, כאן. הינשופים מצד ימין נושאים את שמות המאמרים. אם תקליקי על ינשוף ("כפתןר") תקבלי את המאמר. בקופת חולים לא מבצעים אבחון לקויי-למידה, ואני מתנגדת לכל אבחון פסיכולוגי שמהווה בסיס לאבחנה, כאשר יש חשש ללקויי-למידה. את מוזמנת לטלפן, לשאול, לברר, ובכל מקרה לא מומלץ לפנות לפסיכולוג, אלא למאבחן מומחה ללקויי-למידה.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

אבחונים ותכלית:

ראיתי השבוע תיקים עבי-כרס של ילדים מתקשים שלומדים במערכת החינוך. בתיקים היו דוחות שנכתבו ע"י רופאים, נוירולוגים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים שאבחנו ופסיכולוגים שטיפלו בילדים, מרפאים בהבעה וביצירה שפעם היו "מרפאים באמנות" והיום כותבים דוחות וחוות דעת עם פירושים פסיכולוגיים שמהווים תיעוד ואסמכתא בתיק האישי של הילד במערכת החינוך, והנורא מכל – ילדים ש'משתתפים במחקר' ו'זוכים' ל'טיפול חדשני בקשב' חינם, אבל: בלי קשר כלשהו למצבו של הילד כפי שדיווחו לי הוריו, לכשלונות שלו בבית הספר ובחברת בני-גילו, לחוסר האיזון בטיפול התרופתי שהוא מקבל, להווייה ולמהות של כל מה שקורה עמו ביומיום. סתם, מחקר, לטובת החוקרים ותיק העבודות, ללא כל קשר למה שיכול וחייב ודרוש לילד ה'משתתף במחקר'.

בתיקים שראיתי, לא היו דוחות של מאבחן לקויי-למידה, לא היתה הגדרה של הליקויים הייחודיים שמסבירים את הקושי ומקורו ואת הדרך להתמודד עמו. הכל היה שטחי, השערתי, הסתמך על IQ (בדרך כלל "נמוך" או ,בגבולות הממוצע הנמוך" ולא היתה מילה, מילה אחת על הסיבה לקשיי קריאה, על הסיבה לקשיי התנהגות, על הסיבה לקשיי התנמהלות מול בית הספר.

הילדים שאת התיקים שלהם ראיתי ל קבלו עזרה של מורה להוראה מתקנת, לא קבלו הנחייה של מומחה ללקויי-למידה, פסיכולוג קבע ובית הספר סיפק חוות דעת של מורים שלא הכירו את הילדים.

ולי חשוב להזכיר: אין אפשרות להגיע לאבחנה מהימנה, לאבחנה מבדלת ראוייה, לסיוע מותאם ולקידום שמתייחס ליכלתו האמיתית של מי שיש לו ליקויי-למידה ללא אבחון מהימן, ללא הורים שמגלים אחריות ובודקים ועוקבים ומגייסים כוחות ומשאבים ועזרה – ונמצאים שם כדי לעזור באופן מעשי בכל תחומי ההתנהלות מול בית הספר ובשילוב בחברת בני הגיל.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום