תגובה להודעה
נושא ההודעה:
כינוי:
תוכן ההודעה:	<div align="right" dir="rtl" style="color:#000000; font-size:12px"></div>
תיאור הקישור:
כתובת הקישור:
תיאור הקישור השני:
כתובת הקישור השני:
העלאת קובץ:	קבצים מותרים: JPEG, GIF, PNG, ZIP, RAR
לחץ על התיבה 'אני לא רובוט' כדי לשלוח את ההודעה
סגור תגובה

שלום,  רציתי לברר, ביתי בת שנה וחצי נכמסה לא מזמן לגן. לצערי בזמן ההרדמות והשינה הגננת שמה מוזיקה שקטה של אינגמה בוליום בינוני, רציתי לדעת האם מוזיקה בזמן שינה יכולה לעורר או לגרום הפרעת קשב אצל הפעוט? 

תודה ושנה מתוקה 

 

שלום רב,

ברוכה הבא אלינו. לא ידוע לי על מחקרים שהסיקו שמוסיקה בזמן מנוחת צהריים מפריעה לשינה או גורמת נזקים בהמשך. ליקויי קשב הם הפרעה התפתחותית שבדרך-כלל יש לה מקורות גנטיים - תורשתיים.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

 

 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. באחת מתכניות הבוקר בטלויזיה רואיינה רופאה בעלת תפקיד במרפאת מכון להתפתחות הילד של אחת מקופות החולים. היא דיברה עם המראיין, רופא בכיר בעצמו, והסבירה שבדרך-כלל לא צריך לדאוג, שלילד יש זמן משלו, שההתפתחות בדרך כלל תקינה ושיש פניות רבות מדי למכון שבניהולה, והורים רבים שמודאגים - לא צריכים להיות מודאגים.

ועל כך אני רוצה להעיר:

1. רופאה היא לא מחנכת ולא פסיכולוגית. הידע שלה בהתפתחות הילד אינו מאפשר לה להשיא עצות למי שרוצים לדעת אם ילדם מוכן לכיתה א', אם צריך לעבוד עמו, אם יש להדריך את ההורים כדי שידעו מתי עליהם לעשות זאת;

2. הרופאה הזו לא מודאגת מכך שבמרפאות "מנפים" בטלפון, מבלי לבדוק, פונים מודאגים: בהערכה טלפונית שטחית שבשטחיות, מודיעים להורים שהכל בסדר;

3. כאשר קופות החולים מתגאות במכוני האבחון שלהן, מן הראוי היה שילמדו היטב את הקשר שבין סימנים "רכים" של התפתחות "תקינה" לבין קשיים גדולים בהמשך, שמתגברים ומעצימים אם לא מתערבים ומטפלים מוקדם, ככל שניתן.

4. בכל העולם נערכים מחקרים והושגו ממצאים שמיסדו את גישת ההתערבות המוקדמת, ההטרמה, הטיפולים המוקדמים - וחשוב מאוד לזכור שההורים אחראים על ילדם, אבל הרופאים צריכים ללמוד על הקשר שבין עיכובים "קלים" ו"גבוליים" בהתפתחות לבין ליקויי למידה והרבה יותר מכך בהמשך, ועל המידע שיש בעולם על התערבות מוקדמת, ולא על כיסוי והתחבאות מאחורי "הנורמה". ואמנם, כפי שהסבירה אותה רופאה, אחיזת העפרון היא לא הדבר המשמעותי כשהיא לא "רגילה", אבל מה שמשמעותי, ואת זאת לא הדגישה, הוא על מה זה מרמז ומדוע צריך לבדוק את כל המערכת כשאנחנו רואים משהו קטן, שונה מן הרגיל. ולא, בשום אופן לא מדובר באפלייה, אלא בתסמינים שיש לשים אליהם לב כי כשהם מופיעים - יש גם דברים אחרים שכדאי לטפל בהם מוקדם, ככל האפשר, ומוטב.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור
מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה
דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית – חינוך מיוחד

 

 

תגובה לכתבה שנשלחה למערכת : briut@yediot.co.il, 23.08.2015

 

נא להתרכז ולקרוא בקפידה מאת ד"ר שני מנשקו-טשמכר

זמנים בריאים: briut@yediot.co.il: 23.08.2015:

 

·       הכתבה משקפת ומחזקת את הגישה הממוסדת בארץ ומתחזקת עם  השנים, על-פיה מנת המשכל של תלמידים לקויי למידה מוגדרת באבחון פסיכודידקטי;

 

·       אבחון פסיכודידקטי הוא יציר כלאיים מסוכן, שבמרכזו ובבסיסו כלי אבחון פסיכולוגיים שבמקרים רבים אינם מתאימים לשמש כלי אבחון לביטוי היכולת האמיתית של נבדקים לקויי-למידה;

 

·       נבדקים לקויי למידה מוגדרים באבחון פסיכודידקטי עפ"י התיפקוד הלקוי שלהם ולא על פי יכלתם האמיתית: מנת המשכל של לקויי-שפה ובעלי ליקויים גרפומוטוריים נקבעת באמצעות מבחנים תלויי-שפה, מבחנים הדורשים ביצוע מוטורי, לקויי-קשב אינם מודרכים ליטול תרופה לשיפור הקשב לקראת מבחן שיגדיר את מנת המשכל שלהם;

 

·       האבחון הפסיכודידקטי והאבחון הדידקטי המקובל אינם מבצעים אבחנה מבדלת מספקת בין ליקויי-למידה שונים ובין ליקויי למידה וליקויי תיפקוד אחרים;

 

·       זכויות הפרט של תלמידים לקויי-למידה נפגעות, כאשר נתוני מנת-המשכל שלהם שהושגה באבחון הפסיכודידקטי נחשפים במערכת החינוך ומלווים אותם במהלך החיים. מנת משכל אינה תנאי נדרש מתלמידים אחרים במערכת;

 

·       נבדקים לקויי-למידה שמנת המשכל שלהם נמוכה, אינם מוגדרים לקויי-למידה, אלא בעלי תיפקוד (אינטלקטואלי) נמוך, ואינם זוכים להתייחסות מותאמת ולהתאמות בבחינות;

 

·       לקויי למידה ניתן לאבחן מגיל שנתיים עפ"י נורמות שמספקים מרבית המבחנים המקובלים בעולם לאיתור ליקויי למידה. בוודאי שלא מומלץ להמתין עד כיתה ב' או ג', (למבחן הקריאה המקובל בארץ כמבחן דידקטי) כהמלצת המאמר ומערכת החינוך, וחשוב ביותר להקדים ולהטרים בלימוד קריאה מותאמת באופן אישי ובהכנה לבית הספר;

 

·       הפתרון שהורים יכולים לנקוט היום: לפנות לאבחון לקויי למידה מוקדם ככל האפשר, ובכל מקרה להימנע מאבחון פסיכולוגי. רק אם יהיה צורך ניתן להוסיף בהמשך אבחון פסיכולוגי;

 

·       ישנם מבחנים פסיכולוגיים שאינם תלויי-שפה, המיועדים לתלמידים לקויי-שפה ומבחנים קוגניטיביים שאינם תלויי ביצוע מוטורי, לתלמידים בעלי קשיים מוטוריים.

 

                בכבוד רב,

                     ד"ר נויה ספקטור, תל-אביב

                     מאבחנת מומחית ללקויי-למידה

            דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית-חינוך מיוחד

 

אבחון לקויי-למידה:

1. אבחון לקויי-למידה הוא אבחון שנעשה בידי מאבחן מומחה ללקויי-למידה;

2. מאבחן מומחה ללקויי-למידה הוא מורה ומאבחן  שהוכשר ולמד והתנסה בהוראה בחינוך המיוחד, פסיכולוגיה (חינוכית, התפתחותית, קלינית), נוירולויגה, נוירופסיכולוגיה, אבחנה מבדלת, דרכי-הוראהבלימודי מקצועות לימוד שונים. הכשרה מסוג זה היתה בעבר נחלתם של מאבחנים וותיקים בארץ והיא עדיין מקובלת בעולם כולו.

3. בארץ במשרד החינוך מתעלמים מן המקצוע הייחודי של מאבחן לקויי-למידה. פסיכולוגים חינוכיים ומאבחנים דידקטיים ירשו את מקום המאבחנים המומחים ללקויי-למידה. המקצוע התחלק והפך לשני מקצועות: פסיכולוג חינוכי ומאבחן דידקטי.

4. לדעתי, ומידיעתי – בדרך כלל -הכשרת הפסיכולוגים אינה כוללת התמחות ראוייה בתחום האבחון והעבודה עם לקויי-למידה.

5. הכשרת המאבחנים הדידקטיים שונה ממקום למקום ולעתים קרובות אינה כוללת אבחנה מבדלת והתנסות בהוראה, בחינוך מיוחד ובאבחון.

6. פסיכולוגים שמציעים "אבחון פסיכודידקטי" הם התופעה הגרועה מכל: אבחון פסיכולוגי שאינו מתאים, בידי אדם שלא הוכשר כהלכה, בתוספת אבחון דידקטי שלא הוכשר לבצע כהלכה, משום שאינו מומחה ללקויי-למידה ואינו מורה בעל נסיון בחינוך המיוחד.

7. אבחון לקויי-למידה כולל: איתור של הליקויים הייחודיים, הערכה מדוייקת של מרכיבי-התיפקוד, הגדרה ואבחנה ברורה של התסמונת, הליקויים והמצב, השלכות האבחנה על חיי יומיום ופרוגנוזה, תכנית עבודה שמפרטת כיצד מומלץ להתמודד עם הקשיים.

8. לצערי הרב מאוד - במערכת החינוך אצלינו מתייחסים לאבחון לקויי-למידה שנעשה בידי מומחה כאל אבחון דידקטי.

9. לגבייך ולגבי שיקוליים לא צריכה להיות בעייה: אבחון לקויי-למידה מוכר, הוא "רק" מהימן ומקצועי הרבה יותר מן האבחונים האחרים.

10. ועוד לגבי השיקולים: רק אחרי אבחון לקויי-למידה ניתן להסביר מה עלול לקרות  לנבדק בעל ליקויי-למידה באבחון הפסיכולוגי (ולכן עדיף שיבוצע מראש, לפני ביצוע האבחון הפסיכולוגי). אחרת - התוצאות יכולות להיות הרות-אסון ומזיקות מאוד.

 בברכה,

 

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורם 

 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו.

 מכתב אם של ילד אוטיסט לסייעת ש(לא נכתב לסייעת) נכתב בעתון לאישה:                                                        

 

בגליון "לאישה" מתפרסם השבוע (13.07.2015) במדור "המכתב שלא נכתב" מכתב אם של ילד אוטיסט לסייעת האישית שליוותה אותו במשך שנת הלימודים החולפת בגן.

 

האם כואבת את מצבו של בנה, מאשימה את הסייעת בכך שלא ממשה את הציפיות כי "יש עבודות שצריך לעשות לא בשביל הכסף, אלא בתחושת שליחות, מתוך רגשות של אהבה ומרצון לתת...אומרים שמי שעובד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים יש לו נשמה ענקית, מחבקת, בעלת נתינה אינסופית. אומרים. ואני האמנתי..." האם מאוכזבת מן הסייעת שלא סייעה לילד  לקשור קשרים חברתיים, להביע את עצמו ולהשתלב בין הילדים בגן, "את היית אמורה להיות לידו בגן, לשאול במקומו את נדב, את גור או את אלה: תגידו, רוצים לשחק אתי? רוצים לשבת לידי במפגש? רוצים לראות משהו מקסים שיצרתי? את היית אמורה לתווך בינו לבין החברים בגן כדי שאחר הצהריים יוזמן פעם לבית של מישהו אחר...כדי שירגיש שייך ולא בודד...רק בסוף השנה הבנתי...שהעדפת לשתות כוס קפה ולשבת בצל עם שאר הסייעות...שם שוחחתן ודאי על מתכונים או על בגדים, והשארת את הילד שלי לבד במערכה..."

 

הכתובת היא משרד החינוך:

 

משרד החינוך מאפשר לילדים בעלי צרכים מיוחדים להשתלב בגן רגיל, עם סייעת-צמודה. ההורים מעוניינים בדרך זו ופעמים רבות מתנגדים להפנייה לגן של החינוך המיוחד. בגן "רגיל" יש ילדים רבים מדי לילד מתקשה חברתית, יש גרויים רבים מדי, יש המולה ובלבול ושאון וקשיים שמעצימים את הקשיים של הילד בעל הצרכים המיוחדים. עדיף – להתחיל בגן קטן, ולעבור לשילוב בגן רגיל בשלב מאוחר יותר, אם יימצא מתאים.

 

ואשר לסייעת: אני לא מכירה את הסייעת הזו, אני לא בטוחה שהיא בחרה את העבודה מתוך מידע-ידע-הבנה של מה שמצפה לה, אני לא מאמינה שמי שהמליץ והפנה אותה לעבודה הזו גם ידע לספק לה הכנה והדרכה.

 

להורים, גם במצוקתם,  חשוב לדעת שככל שאדם אוהב את עבודתו ואפילו חש שליחות, אין למעסיק שלו זכות לבוא ולתבוע ממנו הקרבה, עבודה ללא שכר, אהבה ללא גבול.

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו

 

 קשיי למידה וליקויי למידה:

 

לפני שנים רבות, כאשר דובר בנושא ליקויי-הלמידה, נהגנו להבחין בין קשיים לבין ליקויים. כלומר: ליקויים הם הגורם, קשיים הם התוצאה. מי שיש לו ליקויי למידה, חווה קשיים בתחומים כאלה ואחרים, כי הליקויים מונעים ממנו את האפשרות ללמוד ולהיבחן על ידיעותיו בדרכים המקובלות. מכאן ועד ל"אבחנה", כגון זו שמגדירה שלילד אין ליקויי למידה, יש לו קשיים, כי יש לו רמת אינטליגנציה נמוכה - הדרך ארוכה. יש בדיקות מאוד משמעותיות שצריכות להתבצע, לפני הגדרה כזו. והחשוב ביותר: כל עוד מאבחן תולה את הקשיים באינטליגנציה נמוכה ולא בליקויי-למידה, הוא וההורים צריכים להיות בטוחים ומשוכנעים שהאבחון הוא מהימן ולא מסיק מסקנות מאבחון פסיכולוגי ללקויי-למידה. לצערי הרב יושבים במערכת החינוך שלנו ילדים רבים שאובחנו באמצעות כלים (מבחנים) שאינם מתאימים להם ובעקבותיהם הוסקו מסקנות מעוותות לגבי יכלתם, השמתם במסגרות מתאימות והדרך ללמד ולקדם אותםכשאני מקבלת פנייה מהורים שמספרים שבנם אובחן באמצעות אבחון לקויי-למידה שמסקנתו: "אין ליקויים, יש קשיים", לי חשוב לדעת בדיוק אילו אבחונים נערכו והבטיחו בדיקה תקינה של האינטליגנציה, כזו שלא נעשית ע"י מבחן וכסלר וכזו שלא מסתפקת במבחן קריאה כדי לאתר ליקויי-למידה.

 

בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו.

הורים מגיעים אלי אחרי שנכוו מאבחון שלדעתם לא שיקף את היכולת האמיתית שראו בילדיהם. הם פונים לבעלי מקצוע וסומכים על הדרך ועל בית הספר שהפנו אותם לאבחון ודרשו מהם לבצע אותו.

הנה שני נושאים חשובים שיכולים לעזור להורים בהיערכות לקראת האבחון, בכל גיל:

במבחנים פסיכולוגיים אין "התאמות". לכן, הזהירות מתחייבת מראש:

1. אם יודעים או חושדים שלנבדק יש ליקויי קשב - מומלץ להיוועץ בנוירולוג הלפני האבחון הפסיכולוגי (כן, נוירולוג, לא להסתפק ברופא משפחה) כדי לאפשר שיקול טיפול תרופתי למפגשי המבחן הפסיכולוגי, שתמיד מתייחס ליכולת השכלית של הילד, ובמקרה של קשיי קשב והפרעות בריכוז - לא יראה את היכולת האמיתית, ולא יאפשר בדיקה אמינה וממצאים מהימנים; איא פשר יהיה לחזור על המבחן הפסיכולוגי אם לא ייראה תקין, אלא לאחר כשנה, לכן מומלץ לשקול היערכות מראש.

2. ילדים ונבדקים בוגרים בעלי ליקויי שפה לא יכולים להראות את היכולת השכלית האמיתית שלהם במבחנים הפסיכולוגים המקובלים, כי הם מבוססים על שפה, הבנת שפה, הבעת שפה ויכולת להשתמש בשפה (כך במיוחד מבחן ווכסלר, בגירסה לילדי הגן ובגירסה לתלמידים ובוגרים). חשוב שלפסיכולוג הבודק יהיה ידע ותהיה אפשרות לבדוק את התיפקוד השכלי במבחנים שאינם תלויי-שפה. ייש מבחנים כאלה, הם מקובלים באבחון לקויי-קשב ולקויי-למידה אחרים, וזה פשע לא להשתמש בם, כדי לדעת מה באמת מצבו התיפקודי, השכלי והלימודי של הנבדק.

השימוש במבחנים באבחון אוסר על שימוש חוזר באותם מבחנים - על פי דרישות המבחנים והאתיקה המקצועית: מבחן שנערך ובוצע - כאמור, אי אפשר לבצע אותו שוב במהלך כשנה (יש הבדלים מסויימים בין מבחנים שונים בדרישות אלו). לכן, חשוב לדעת את הדברים ולהיערך מראש.

 בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום 

 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו. פנתה אלי אם, שלדבריה בנה סובל מליקויי-קשב ואובחן כבעל הפרעת קשב ע"י נוירולוגית. הילד הזה, שהוא כבר בן 12, מראה הפרעות התנהגות. ההורים פנו לפסיכיאטר שנפגש עם הילד, כך לדברי האם, והפסיכיאטר פסק שהנער מחונן ומשתעמם ולכן הוא מפריע. מה מחפשת האם עכשיו? בדיקת מחוננים... אוי ואבוי למי שהטעה את האם (כנראה על סמך היכרות בראיון אישי ולא על סמך מבחנים נושיא-נורמות) לחשוב שהטיפול מתחיל בבדיקת מחוננות. למיטב ידיעתי לא נערך אבחון פסיכולוגי או אבחון כלשהו שיספק נורמות וניתן יהיה להעריך את יכלתו של הנער. והנה הסבר, חשוב מאוד לכל התועים והטועים ובמיוחד לבעלי המקצוע שלא מנחים בעשייה יעילה ולא מבטיחים התגייסות בכיוון המתאים:

1. מי שמפריע צריך ללמוד לא להפריע, ובהפרעת ההתנהגות יש לטפל ולא לחפש תירוצים והאשמות;

2. הטיפול מתחיל באבחנה מבדלת ראוייה, מהימנה, מקצועית, לא בראיון אישי;

3. אבחון פסיכולוגי לבעלי ליקויי קשב וליקויי למידה אחרים לא מספק בדרך כלל את האבחנה המבדלת, לא מגדיר את התיפקוד השכלי באופן מהימן ולא מאפשר התקנת תכנית התמודדות ראוייה לטיפול בהפרעת ההתנהגות, כך ידוע וברור;

4. מי שהוא מחונן או מי שאינו מחונן לא אמורים להפריע מתוך שעמום בגיל 12. הם אמורים לשתף פעולה ולמצוא דרך להתמודד עם הקשיים. ככל הנראה ההפרעות נובעות מקשיי שליטה בדחפים ובזאת דווא נוירולוג ופסיכיאטר צריכים לדעת לטפל ולהציע טיפול תרופתי;

5. הגדרת מחוננות מלכתחילה בחיפוש אחר "מומחה" היא פסולה. כל פסיכולוג יכול לראות אם הנער מחונן באבחון פסיכולוגי רגיל ומקובל;

אבל:

6. לא כל מי שיש לו ליקויי קשב מראה את יכלתו האמיתית באבחון פסיכולוגי, ולכן מומלץ לבצע ראשית לכל אבחון לקויי-למידה שיאפשר לדעת מה עוד מפריע לנער הזה, וללמד אותו כיצד להתמודד עם הפרעת ההתנהגות ועם הפרעות אחרות שאולי (וסביר להניח) שיאותרו;

ואם אחרי כל זה יימצא שאמנם הנער הזה מחונן - יש אפילו למשרד החינוך דרך לקדם אותו. בתנאי, כמובן, שלא יפריע לאחרים...

 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו.

הנה שאלה של אם שפנתה אלי:

נויה שלום,
הנני יועצת חינוכית ואמא לילדים, כולם מדהימים עם לקויות למידה כאלה ואחרות.
אני קוראת את הערותייך לגבי איבחוני ליקויי למידה ואני מסכימה איתך בכל הרמות.
השוק פרוץ וכל מורה לחינוך מיוחד,פסיכולוגית מתחילה ומי לא רואות/ים עצמן מוסמכות לערוך איבחונים ולגזור גורלות.
אני חווה את זה גם באופן אישי וגם באופן מקצועי איך מאלצים אותי לאלץ הורים לערוך איבחונים ע"י מאבחנים הקשורים ביחסי גומלין עם ביה"ס
השבוע ביתי הגיעה לשלב הלפני אחרון של האיבחון והפסיכולוגית טענה בפניי: "בפעם הבאה תתני לה ריטלין ונעשה חלק עם כדור וחלק ללא כדור" מיותר לציין שנשארתי המומה מכך שפסיכולוגית לוקחת על עצמה אחריות ומבקשת אותי לתת כדור מבלי שהילדה אובחנה, או לפחות ביקרה אצל נוירולוג-מה דעתך בעניין האם נראה חוקי, נכון לעשות כן? אשמח לדעתך.
מלבד זאת כאמא מנוסה, אני ממש חשה שיש ברדק בתחום.
תודה

 

שלום רב לבאי הפורום,

ברוכים הבאים אלינו.

הנה תגובתי:

1. רופא הוא הסמכות היחידה להתוויית טיפול תרופתי;

2. לפני נטילת ריטלין ילד צריך להיבדק ע"י רופא כדי לדעת אם התרופה מתאימה, יכולה לעזור, ובעיקר אם אין בה סיכון לגביו. לכן, חשוב לדעתי להיבדק ע"י נוירולוג ילדים, שזו מומחיותו ותפקידו הוא לשקול את המצבים השונים והשפעות הריטלין על התיפקוד.

3. ריטלין, כמו תרופות אחרות, יכול לעזור מאוד במקרים רבים, אבל, כמו כל תרופה, ייתכנו גם מצבים שבהם הוא לא מתאים. לכן, רופא שמציע ריטלין, בדרך-כלל עושה זאת אחרי בדיקה והיכרות עם הילד.

4. מאבחן שבודק ילד ומוצא שיש חשש לליקויי-קשב, יכול להפנות את הילד לנוירולוג ילדים לבדיקה, ולצרף את ממצאי האבחון שלו, כדי שהנוירולוג יכבד אותם בשיקוליו לגבי אפשרות של טיפול תרופתי לשיפור הקשב.

5. ילד, נער או בוגר , בעלי ליקוי-קשב מאובחנים או חשודים לא צריך להיבדק באמצעות אבחון ללא נטילת תרופה שהותאמה לו ע"י הרופא. תרופה שמשפרת את הקשב והריכוז משמעותית מאוד לאופן הביצוע ולממצאי המבחנים.

6. קרה שפנו אלי הורים ושאלו אם ילדם, שנוטל ריטלין בדרך כלל, צריך לבוא לאבחון עם ריטלין או בלי. תשובתי, תמיד: עם. במהלך אבחון ובממצאי המבחנים ניתן לראות אם תיפקודי הקשב מספקים, אם הילד קשוב וממוקד, אם דעתו מוסחת - ואם הריטלין "עובד" כצפוי. אני מתייחסת לדברים הללו באבחון, ומפנה שאלות לנוירולוג המטפל.

7. בדרך-כלל, כשאני פוגשת ילד לאבחון - אני יודעת מראש את המצב, יכולה לספק הסבר ותשובות ומתייחסת בכל מקרה - לגופו. אבל, קרה שבדקתי ילדים שהוריהם לא היו עריך לנושא או התנגדו לטיפול תרופתי, ובמהלך האבחון יכולתי להסביר להורים מדוע התעורר הצורך בהתייעצות עם נוירולוג ילדים.

 בברכה,

ד"ר נויה ספקטור

מנהלת הפורום, מאבחנת מומחית בכירה