|
|
|
|
| + המפקחת על זכויות התלמיד |
אירית |
22:44 17.04.10 |
בהמשך למייל הקודם ראשית תודה על תגובתך. רציתי לדעת כיצד ניתן להתקשר עם המפקחת על זכויות התלמיד במשרד החינוך. נ.ב כיתה קטנה אכן מיועדת ללקויי למידה. שוב תודה ושבוע טוב
| + המפקחת על זכויות התלמידים |
ד"ר נויה ספקטור |
07:08 18.04.10 |
שלום רב, הנה הפרטים של הגב' טובה בן-ארי, המפקחת על זכויות התלמיד:
| + וועדת התייעצות |
אירית |
19:02 16.04.10 |
היי נויה, בני בן 17+ לומד בכיתה קטנה בתיכון מבוקש בעירי, בשל איחורים חוזרים ונשנים (מדובר באיחורים על בסיס יומיומי) נקבעה במח' החינוך של העיריה ועדת התייעצות, חוץ מאיחורים מדובר בילד חיובי. שאלתי היא מה מטרת הועדה? והאם יכולים לכפות עליו מסגרת לימודית אחרת? (הוא כרגע מסיים י"א). תודה מקרב לב ושבת שלום.
| + מטרת הוועדה |
ד"ר נויה ספקטור |
16:16 17.04.10 |
שלום רב לך אירית, ברוכה הבאה אלינו. "וועדת התייעצות" היא מונח לא מוכר לי. ככל שאני מבינה - מכנסים גורמים במערכת כדי לבדוק את הדברים ולחשוב על התייחסות או דרך שבה ינקטו. אם הכוונה ב"כיתה קטנה" לכיתה ללקויי-למידה, אולי יש לכך השלכות על התייחסות המערכת, מטעמים שונים. לדעתי - כדאי בכל מקרה להמתין, לראות מה יקרה בישיבה ולשמור את התשובה שלכם לבדיקת הדברים שיתרחשו שם, אחרי הישיבה. מכל מקום את יכולה לפנות למפקחת על זכויות התלמיד במשרד החינוך, לברר את הנושא. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + כואבת היד כשהוא כותב |
רחלי |
14:55 14.04.10 |
שלום, אני אם למיכאל בן-10.5. יש לו כאבים ביד ובכתף כשהוא כותב. כתב ידו לא ברור, הוא בקושי מצליח להבין את מה שכתב. ולאחר מס' דקות שהוא כותב, הוא נעשה עצבני. מה עלינו לעשות? תודה מראש רחלי
| + היד והכתב |
ד"ר נויה ספקטור |
07:30 15.04.10 |
שלום רב לך רחלי, ברוכה הבאה אלינו. קשיי-כתיבה כאלה שאת מתארת מעידים על מקורם: ליקויי-למידה. כשיש ליקויי למידה חשוב לעבור אבחון, כדי לדעת כיצד לעזור לילד. יש התאמות והתייחסות מקובלת בכל העולם, ואפילו בבתי הספר שלנו, להקלה על ילדים מתקשים בכתיבה, כמו ילדך. בגילו, ריפוי בעיסוק אינה אפשרות מומלצת בגיל 10, וחשוב לדעת כיצד ניתן לעזור לו לעקוף את הקשיים ולהתקדם מבלי שיעצרו אותו ויחסמו את דרכו. אני ממליצה לפנות ללא דיחוי לאבחון לקויי-למידה. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + עשינו אבחון, מה קורה עכשיו? התייעצות |
חגיא |
00:06 11.04.10 |
שלום, לפני כחודש עשינו לאחי אבחון. האבחון היה מקיף מאוד ונתן המון מידע, התאמות וכיוצא בזה. אחי בן 13, נמצא כעת בכיתה ז'. האבחון הראה דברים שאת רובם כבר ידענו. לאחר האבחון נפגשנו בבית ספר עם המנהלת, הפסיכולוג והיועצת לדון באבחון. באבחון כמובן הומלץ על מעבר לכיתה קטנה ואף אולי לבית ספר אחר. אחי הוא ילד שמאוד פעילת חברתית ומקובל ואהוד על חבריו. את הכוחות הוא שואב מחבריו, כך שהאופציה לעבור לבי"ס אחר מאוד קשה. אציין כי הוא חווה הצלחות גדולות בתחומים שונים בחייו בעיקר בתחום הספורט, מחסום שמאוד רצינו שהוא יעבור . אך בלימודים נותרה החוויה של אי ההצלחה. בשיחה בבית הספר הומלץ על כמה פגישות של הילד עם פסיכולוג ביה"ס על מנת להסביר לילד את תוצאות האבחון ומה זה אומר. לקראת המפגש שאמור להתרחש השבוע ביניהם, אני תוהה האם זאת החלטה נכונה להפגיש את הילד עם הפסיכולוג. איך הילד אמור להרגיש עם זה? אולי זה רק יגביר אצלו את התחושה שהוא אחר ושונה? הדימוי העצמי שלו נמוך ואני חושש שזה יפגע לו בדימוי ורק יחמיר את המצב. איך אפשר והאם צריך להסביר את תוצאות האבחון לילד? הרי הוא מקבל פתאום התאמות. אשמח לקבל דעה- האם צריך לספר לו את תוצאות האבחון ואיך? מי כדאי שיספר לו-ההורים/המאבחנת/הפסיכולוג?
האם הוא צריך להפגש עם הפסיכולוג? ומה ניתן לעשות בעניין החברים? תודה.
| + הסבר על האבחון |
ד"ר נויה ספקטור |
08:28 11.04.10 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. אני מסתייגת מן המפגשים שהוצעו לכם. הסבר על האבחון צריך להיות של מי שאבחן את הילד. פסיכולוג בית הספר הוא פסיכולוג מטעם הרשות ואני לא ממליצה בדרך כלל על שיחות עם הפסיכולוג במערכת החינוך. אם ביצעתם אבחון באופן פרטי - הכתובת שלכם היא המאבחן. זאת, לגבי ההיערכות, ההמלצות והיישום. גם התייעצות של ההורים, גם הסבר לנבדק צריכים להיות אצל המאבחן שביצע את האבחון. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + יש לי אבחון בימים הקרובים , מה עושים ??? |
tu4a |
00:00 09.04.10 |
שלום רב וערב טוב : יש לי איבחון ביום שני,לכן השמח לקבל את תשובתכם בהקדם !!! אני לומד במוסד אקדמי "...." , אני רוצה לקבל 1) הקלות של תוספת זמן , 2) היתלמות משגיעות כתיב (כי אני מודע שיש לי מלא :)) 3)דף נוסחאות מורחב שאלה :א. איך אני מסיג את זה ????? ב. האם זה יכול ליפגוע בי בצורה כל שהיא בהמשך ???? בתודה מראש !!! השמח לקבל את תשובתכם גם למייל tu4a1@walla.com
| + מה עושים לקראת אבחון |
ד"ר נויה ספקטור |
09:12 10.04.10 |
שלום רב, ברוך הבא אלינו. אבחון הוא מערכת של בדיקות למידה. אני מניחה שהמאבחן יוכל להשיב לך על כל שאלה במקום. על פי ממצאי האבחון ניתן יהיה לקבוע מה מומלץ ומה מתאים להתייחסות בלמידה ובבחינות. כל בעייה ושאלה כדאי להעלות ולשאול את המאבחן לדעתו והכוונתו. בברכה, ד"ר נויה ספקטור
| + כעס ותסכול |
אמא |
13:19 06.04.10 |
בתי בת 10 אובחנה כבעלת IQ 137 אך יחד עם זאת אובחנה גם כבעלת הפרעת קשב וריכוז. בכיתה היא לא משתתפת, גם לא רושמת במחברת את הנדרש, בהפסקות לרוב היא לבד, לעיתים רחוקות היא עם חברה או שתיים אך לרוב היא לבד או בעימותים. בבית היא מכה את אחיה בן 4 ולנו ההורים היא כלל לא מקשיבה. כשכועסים עליה היא מתנפלת בצעקות וטוענת שהיא לא אשמה ותמיד זה מלווה באימרות כמו "אני לא טובה, חבל שנולדתי, אני יודעת שאתם שונאים אותי, אז מה אם אני טיפשה" ועוד. לאחר כל מקרה כזה היא בוכה בהסטריה ומתנצלת. נוירולוג המליץ לי על ריטלין, השאלה היא האם הריטלין ימתן את תגובותיה הקיצוניות כ"כ. תודה
| + כעס ותיסכול וריטלין |
ד"ר נויה ספקטור |
08:25 07.04.10 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. ריטלין הוא תרופה, במקרים רבים יעילה מאוד. אבל הבת - מחייבת יותר מאשר טיפול תרופתי, ורצוי מאוד להיוועץ במאבחן מומחה ללקויי-למידה באשר להתייחסות אליה. לכן, אני מציעה: להתחשב בהמלצת הרופא ולצרף מאבחן מומחה ללקויי-למידה כדי ללמוד כיצד לעזור לבתך מעבר ולפני הטיפול התרופתי. הנה, על ריטלין: ריטלין – מה לעשות: שלום לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. חדשות לבקרים מתפרסמים דברי מומחים ומייעצים שונים: ריטלין מועיל, ריטלין מזיק, ריטלין לא ניתן כראוי, נוטלי ריטלין ניזוקים, וכיו"ב הצעות, איומים, הסברים ומחקרים שמתיימרים לדעת טוב יותר מכם מה טוב לילדכם. לדעתי, חשוב מאוד בכל מקרה: 1. לדעת היטב מה האבחנה של הילד/הבוגר שלגביו עולה שאלת נטילת הריטלין (ותרופות דומות לשיפור הקשב); 2. אבחנה ניתנת בעקבות תהליך בירור ואבחון ראוי: אבחון חינוכי ואבחון נוירולוגי. מומלץ תמיד להתחיל את התהליך באבחון של מאבחן מומחה ללקויי-למידה; ממצאי אבחון עשויים להיות לעזר ולתועלת לשיקולי נוירולוג בהמשך; 3. רופאים רגילים להיעזר בשאלונים למורים ולהורים ובבדיקת-מחשב: זו הדרך המקובלת, אך אין-בה-די כדי לדעת את כל שניתן לעשות ולבצע על-מנת לסייע לילד/בוגר בעלי קשיי-קשב וריכוז; דרוש תהליך של אבחון לקויי-למידה, כדי לבצע אבחנה מבדלת בין ליקויי קשב לבין ליקויי למידה אחרים שמשפיעים על הקשב, שטיפול תרופתי לא "מתקן" אותם; 4. ההורים צריכים לבקש ולקבל מידע על הטיפול התרופתי והדרכה מעשית: התאמת תנאי-נטילת התרופה, התאמת ציפיות, התאמת מינון, התאמת מועדי נטילת-התרופה, קביעת נושאים למעקב, קביעת מועדים למעקב; 5. מומלץ שהילד/הבוגר יהיו שותפים להפעלת שיקול-הדעת ולתיכנון מועדי נטילת התרופה, כל-אחד עפ"י יכלתו, הבנתו וכישורי שיקול-הדעת והשיפוט; 6. חשוב להתייחס לקשיי-בליעה: יש ילדים ובוגרים שאינם מצליחים להתמודד עם בליעת-תרופות: הרופא צריך לדעת ע"כ וההורים צריכים לדעת שיש כוס מיוחדת, המיועדת למתקשים לבלוע תרופות, ויש תרופות שאינן בטבליות-כדורים וכמוסות; הנה קישור להמחשה: http://www.telepharma.co.il/142-he-p3889-v3890/Telepharma.aspx 7. הרופא המטפל/הנוירולוג שרשם את התרופה, חייב להיות במעקב: יש לדווח לו על כל שינוי, לשאול כל שאלה, להביא בפניו כל חשש; לא מומלץ לבצע החלטות מבלי לשתף את הרופא המטפל ולבקש את דעתו; 8. כאשר מתפרסמים חידושים: כתבות, סרטונים, מחקרים ועבודות – חשוב לקרוא, להתעדכן, אבל: שיקול הדעת צריך להתחשב באיכות עבודת המחקר שמתפרסמת – שלעתים קרובות אינה מביאה אלא "סנסאציה עתונאית": צריך לדעת לקרוא ממצאי מחקר, להבין את השאלות העולות ממנו, להבין אם נעשה כראוי, ואם יש למחקר או לעצת המומחה שדבריו מתפרסמים ערך או השלכות על המקרה הפרטי של הילד/הבוגר: חשוב להתחשב בכל הגורמים הללו, לא להפסיק טיפול ללא התייעצות עם הרופא המטפל!!! בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + בדיקות קשב |
ד"ר נויה ספקטור |
07:40 06.04.10 |
שלום לבאי הפורום,
ברוכים הבאים אלינו. לאחרונה פנו אלי הורים שציינו כי ביצעו בדיקות במכון לאבחון קשב, וחזרו משם כלעומת שבאו: נערכו בדיקות, המידע לא נהיר ולא ברור. מסקנת הבודקים: הילד לא מתאים לטיפול תרופתי המיועד ללקויי-קשב. אבל הילד - תזזיתי, ממהר להתפרץ, סובל מקשיי-וויסות משמעותיים, מתקשה להקשיב, מאבד את הסבלנות ובדרך כלל מאוד לא נינוח. חוויית הלימוד אינה מתרחשת אלא במערך של סיוע אינדיבידואלי, וגם אז - הקושי להתמקד ולהתרכז רב. לכן, חשוב לזכור: הבדיקות אינן מביאות תוצאות חד-משמעיות. המציאות במקרים רבים שונה. אמנם, הפרעת קשב יכולה להיגרם ע"י ליקויים שונים שמקורם מערכת העצבים המרכזית. רק ליקויי קשב ייחודיים, הידועים במינוח ADD או ADHD הם אלה שמומלץ לגביהם טיפול תרופתי. לכן, -הדגש- חשוב לבצע אבחנה מבדלת בין ליקויי קשב וליקויי למידה אחרים שמשפיעים על הקשב לפני החלטה על טיפול תרופתי -סדגש- . אני חושבת שכדאי לברר את הדברים באבחון מעמיק שנעשה בידי מומחה ללקויי-למידה ולהביא את הממצאים בפני נוירולוג שלא כפוף לצורך להצדיק את דרכו בבדיקות מחשב שלא לכולם מתאימות ולא בכל מצב מאפשרות אבחנה ראוייה ומהימנה. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + אבחון, אבחנה ותסמונת |
ד"ר נויה ספקטור, מנהלת הפ |
08:07 02.04.10 |
שלום וחג שמח לבאי הפורום, אבחון, אבחנה והגדרת תסמונת: אבחון הוא התהליך שמאפשר איסוף נתונים. במהלך האבחון מתקיימים מפגשים עם הנבדק ונאספים נתונים: בודקים את התיפקוד של הנבדק בתחומים שונים, כגון: למידה, שיחה, התנהגות במטלות שונות, מיומנויות למידה. איסוף הנתונים מאפשר לקבוע אילו תחומים חזקים ואילו תחומים חלשים. קיימים מבחנים מיוחדים שעל-פיהם ניתן לקבוע את התחומים החזקים והתחומים החלשים. המבחנים הללו חייבים להיות מתוקננים: בעלי תקן, שנבדקו ונמצאו מהימנים וכשרים לבדיקה. מבחן שלא נבדק ולא נמצא מתוקנן – אינו מהימן. כאשר יש נתונים שנאספו במבחן במהלך האבחון – אלה הם ממצאים. המאבחן המומחה מתייחס לממצאים וקובע את האבחנה: ממצאים מסויימים מעידים על דיסלקסיה, ממצאים אחרים מעידים על דיסקלקוליה, אחרים על דיסגרפיה ואחרים על ליקויי שפה – דיספזיה וכד'. תסמונת זו קבוצה של נתונים שמהווים סימפטומים, תסמינים של הפרעה, בעייה, מחלה וכיו"ב. כלומר: מאיסוף הנתונים באמצעות אבחון ניתן להגדיר קבוצת תסמינים (סימפטומים) אופייניים למצב מסויים. כך, יש קבוצת תסמינים שהם איפיונים של ליקויי-למידה, יש קבוצת תסמינים שהם איפיונים של הגדרות ואבחנות בתוך תחום לקויי-הלמידה, כגון: ליקויי למידה בתחומי הקריאה: דיסלקסיה מסוגים שונים, ליקויים שונים בתחום הגראפומוטורי (דיסגרפיה וליקויי כתיבה אחרים), ליקויי שפה (SLI ), ליקויי למידה בלתי-מילוליים (NVLD) וליקויים המשפיעים על החשבון והחישוב (דיסקלקוליה וליקויי למידה אחרים המשפיעים על הביצוע במתמטיקה). יש נתונים המהווים סימפטומים של מצבים שאינם מוגדרים כלקויי-למידה, והם הגדרה אחרת. באמצעות אבחון לקויי-למידה ניתן לבודד תסמינים שמרכיבים תסמונות כגון: אוטיזם, תסמונת אספרגר, PDD, פיגור, וכל תסמונת אחרת שכדי להגדיר אותה ואת חומרתה וכדי לדעת כיצד לעבוד עם הנבדק בהמשך יש צורך באבחון מפורט של ליקויי-למידה. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מומחית לאבחנה מבדלת
| + ילד שאובחן NVLD |
ברוש |
15:46 23.03.10 |
נויה שלום בני אובחן כ NVLD היום הוא בין 14 ואני כל הזמן בתחושה שזה יותר אספרגר מNVLD. אצלו זה מתבטא בעיקר ביצירת קשרים חברתיים - האמת שיש לו המון חברים אבל רק חברים למחשב . אני רואה שאי אפשר לפתח איתו שיחה מעבר למה שקשור למחשב . בלימודים אין לו קושי בכלל. קשה לו להבין המון דברים בחיי היום יום. איך אני יכולה לעזור ולטפל. האם טיפול הומאופתי יכול לעזור או האם יש לך להמליץ לי על טיפול אחר
| + NVLD |
ד"ר נויה ספקטור, מנהלת הפ |
07:28 24.03.10 |
שלום רב, ברוכים הבאים אלינו. אני מסתייגת מ"החלטות" אבחנה שלא עשו שימוש נכון בכלי-אבחון מקובלים לאיתור ולהגדרת ליקויי-למידה. אני ממליצה לכם לקרוא את מאמרי "אבחנה מבדלת", ראו קישור בדף זה. שם מובאת אבחנה מבדלת בין ליקויים שונים המשפיעים על הכישורים החברתיים. תהליך האבחון משמעותי לגבי אבחנה, ובידי נמצאים אבחונים מיוחדים לאבחנה מבדלת בין תסמונת אספרגר לבין תסמונות אחרות. חשוב מאוד שהאבחנה תדייק, וחשוב מאוד שמומחה לליקויי למידה (ולא מאבחן דידקטי בלבד או פסיכולוג או פסיכיאטר) יוכל לספר תכנית התמודדות מתאימה ומותאמת לילדך. לדברים האלה אין פתרון תרופתי או "אלטרנטיבי", ומאוד מומלץ להימנע משרלטנות וחיפוש ניסים. אני מציעה: מפגש היכרות וייעוץ, כדי להגדיר אבחנה מבדלת ראשונית. הנה הפרטים להתקשרות: 03-5248624. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + ילד בן שנתיים וחצי שמשחק עם עצמו ועם מבוגרים |
אמא אוהבת |
01:58 20.03.10 |
שלום רב. בני בן שנתיים ושמונה חודשים. הוא ילד חכם, יכולתו הורבאלית גבוהה מאוד, הוא מנהל שיחות שבאמת לא אופייניות לגילו. והוא משחק מדהים אך בעיקר עם עצמו ועם מבוגרים ופה הנקודה הבעייתית. הוא בעצם לא משחק עם ילדים בני גילו ובקושי בקושי מדבר איתם. מתחילת השנה הוא בגן וגם מהגננת אני יודעת שהוא מאוד אוהב לשחק בבצק, פלסטלינה, לצייר, לשמוע סיפורים, לעזור במטבח לגננות, לשחק בחול ובכלל בחצר אבל הכל עם עצמו ועם שיחות שלמות בעולם שלם משלו, של משחקים ודמיונות ודיבורים ושירים. אבל בכל זה אין שום משחק עם ילדים. הוא יכול לענות לילדים אבל לא פונה אליהם. הוא יכול להתנהל כל היום עם הצוות ולא עם הילדים. למפגשים עם ילדים אחרי הצהרים הוא הולך בהתלהבות כדי לפגוש בצעצועים שלהם, לא כל כך בהם. הוא מדבר הרבה "על" ולא "עם". הילדים מעניינים אותו אבל בגוף שלישי. הוא יכול איתי לשחק שעות למשל ביומולדת, במשחקי דמיון, הוא מדמיין שהוא גננת ומפעיל אותנו כמו בגן אבל שוב, רק איתנו ועם מבוגרים אחרים שסביבנו. אני חוששת מהעתיד, שמא ילדים סביבו ידחו אותו. אני אשמח לשמוע לדעתך, לדעת בדיוק בדיוק מה עלינו לעשות וגם, לצערי, יכולתנו הכלכליות מוגבלות וחשוב לי לדעת איך עושים זאת בלי "להיקרע" כלכלית כי עבורנו זה פשוט בלתי אפשרי.
| + משחקי ילדים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
10:12 20.03.10 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. חשוב להזכיר: התופעות שאת מתארת אופייניות לילד שמתקשה להסתגל למסגרת חברתית של ילדים בגילו. כישורים אחרים שאת מדווחת עליהם מרמזים על יכולת הבנה, יצירה ודמיון. ייתכן מאוד וזהו קושי שאפשר שיחלוף במשך הזמן, אבל כדאי וחשוב לברר בשלב זה את מקורו, בזהירות: ייעוץ של מאבחן שהוא מומחה לגיל הרך יכול לספק לך הסבר ומידע ואמצעים לשיקול דעת. הדרך המקובלת היא לפנות למרכז להתפתחות הילד ולזכות שם באבחון וטיפולים ללא תשלום. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
|
|
|