|
|
|
|
| + ריטלין - מה לעשות? |
ד"ר נויה ספקטור |
08:54 13.03.10 |
ריטלין – מה לעשות: שלום לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. חדשות לבקרים מתפרסמים דברי מומחים ומייעצים שונים: ריטלין מועיל, ריטלין מזיק, ריטלין לא ניתן כראוי, נוטלי ריטלין ניזוקים, וכיו"ב הצעות, איומים, הסברים ומחקרים שמתיימרים לדעת טוב יותר מכם מה טוב לילדכם. לדעתי, חשוב מאוד בכל מקרה: 1. לדעת היטב מה האבחנה של הילד/הבוגר שלגביו עולה שאלת נטילת הריטלין (ותרופות דומות לשיפור הקשב); 2. אבחנה ניתנת בעקבות תהליך בירור ואבחון ראוי: אבחון חינוכי ואבחון נוירולוגי. מומלץ תמיד להתחיל את התהליך באבחון של מאבחן מומחה ללקויי-למידה; ממצאי אבחון עשויים להיות לעזר ולתועלת לשיקולי נוירולוג בהמשך; 3. רופאים רגילים להיעזר בשאלונים למורים ולהורים ובבדיקת-מחשב: זו הדרך המקובלת, אך אין-בה-די כדי לדעת את כל שניתן לעשות ולבצע על-מנת לסייע לילד/בוגר בעלי קשיי-קשב וריכוז; דרוש תהליך של אבחון לקויי-למידה, כדי לבצע אבחנה מבדלת בין ליקויי קשב לבין ליקויי למידה אחרים שמשפיעים על הקשב, שטיפול תרופתי לא "מתקן" אותם; 4. ההורים צריכים לבקש ולקבל מידע על הטיפול התרופתי והדרכה מעשית: התאמת תנאי-נטילת התרופה, התאמת ציפיות, התאמת מינון, התאמת מועדי נטילת-התרופה, קביעת נושאים למעקב, קביעת מועדים למעקב; 5. מומלץ שהילד/הבוגר יהיו שותפים להפעלת שיקול-הדעת ולתיכנון מועדי נטילת התרופה, כל-אחד עפ"י יכלתו, הבנתו וכישורי שיקול-הדעת והשיפוט; 6. חשוב להתייחס לקשיי-בליעה: יש ילדים ובוגרים שאינם מצליחים להתמודד עם בליעת-תרופות: הרופא צריך לדעת ע"כ וההורים צריכים לדעת שיש כוס מיוחדת, המיועדת למתקשים לבלוע תרופות, ויש תרופות שאינן בטבליות-כדורים וכמוסות; הנה קישור להמחשה: http://www.telepharma.co.il/142-he-p3889-v3890/Telepharma.aspx 7. הרופא המטפל/הנוירולוג שרשם את התרופה, חייב להיות במעקב: יש לדווח לו על כל שינוי, לשאול כל שאלה, להביא בפניו כל חשש; לא מומלץ לבצע החלטות מבלי לשתף את הרופא המטפל ולבקש את דעתו; 8. כאשר מתפרסמים חידושים: כתבות, סרטונים, מחקרים ועבודות – חשוב לקרוא, להתעדכן, אבל: שיקול הדעת צריך להתחשב באיכות עבודת המחקר שמתפרסמת – שלעתים קרובות אינה מביאה אלא "סנסאציה עתונאית": צריך לדעת לקרוא ממצאי מחקר, להבין את השאלות העולות ממנו, להבין אם נעשה כראוי, ואם יש למחקר או לעצת המומחה שדבריו מתפרסמים ערך או השלכות על המקרה הפרטי של הילד/הבוגר: חשוב להתחשב בכל הגורמים הללו, לא להפסיק טיפול ללא התייעצות עם הרופא המטפל!!! בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + שאלה |
נאוה |
15:35 10.03.10 |
שלום נויה אשמח אם תוכלי לעזור לי. הבן שלי בן 14 עשינו איבחון פסיכודידקטי שקבע שיש הפרעת קשב וריכוז. נוירולוג התלבט לגבי קונצרטה (ריטלין) ואמר שלא בטוח שיעזור במקרה הזה. אכן ניסינו ולא עזר. הילד שלי שונא!! ללמוד , שונא להכין שיעורי בית. ילד שמוקף תמיד בחברים כך שמבחינה חברתית אין בעיה. בית ספר לא מפסיק להתקשר ולזמן לפגישות שלא עוזרות... אלא גורמות לוויכוחים בבית (מנסה להפסיק עם זה) . מנסה לחבר אותו עכשיו לחוג כדורסל כדי שאולי יוכל לחוות הצלחה (מתפללת שיצליח לו..ולי..) מה לעשות עם בית הספר?? תודה
| + תשובה |
ד"ר נויה ספקטור |
07:23 12.03.10 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. השאלה לא יכולה להיענות בעקבות דיווח קצר. כדי לדעת כיצד לעזור לבנך ולהתמודד עם הקשיים בדרך יעילה, יש צורך: 1. באבחון מהימן (אבחון פסיכודידקטי לא מאתר ליקויים, לא מביא ממצאים מהימנים על התיפקוד ולא מסביר קשיים של לקויי-למידה); 2. מעקב של נוירולוג (שלא מסתפק בנסיון של קונצרטה, אלא עוקב ומנסה אפשרויות אחרות); 3. היכרות אישית, כמובן. אני מציעה לך: לפנות לייעוץ אצל מאבחן מומחה ללקויי-למידה, לבדוק היטב את הדברים ולקבל אבחנה, תכנית התמודדות והמלצות ייחודיות. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + איבחון לילדה בכיתה ט' |
יעל |
11:21 03.03.10 |
שלום רב, בתי בכיתה ט', תלמידה טובה מאוד ברוב המקצועות. הבעיה הגדולה היא במטתיקה - שלוש שנים כל עוגמת נפש והמון המון לחץ נפשי בעיקר במבחנים. פער בין הידע של או לפחות מה שהיא טוענת שיודעת לבין ההצלחה במבחנים. הילדה מתוסכלת מאוד. לאחרונה התחלנו לחשוד שאולי קיימת בעיה אובייקטיבית שאנו לא מודעים לה. בשיחה עם הילדה עלו עוד טענות שלה, אומרת שבהרבה מקרים יוצאות לה מילים משובשות/ רוצה לכתוב X וכותבת Y, שיבושים בע"פ. אנו רוצים לערוך לה איבחון - כיצד את מציעה להתקדם? יש לציין שהילדה אובחנה כמחוננת באיבחוני בית הספר היסודי ואף למדה חצי שנה במסגרת מיוחדת יום בשבוע. תודה רבה, יעל
| + ילדה מחוננת מתקשה במתימטיקה |
ד"ר נויה ספקטור, מנהלת הפ |
07:46 04.03.10 |
ילדה מחוננת מתקשה במתימטיקה: בכיתה ב' נערכים מבחנים לאיתור מחוננים. המבחנים האלה אמורים לקבוע מי מתאים לתכנית ייחודית להעשרה ולתגבור. אין כל קשר בין המבחנים לאיתור מחוננים לבין איתור של ליקויי-למידה וקשיים אחרים. לא כל מי שאותר והוגדר כמחונן בכיתה ב' יכול לממש יעדים וציפיות, ולחלקם של המוגדרים "מחוננים" יש ליקויי-למידה וקשיים אחרים. מגיעים אלי ילדים שהוגדרו כמחוננים בשעתם ומאז – גדלו הציפיות, התעצם הלחץ וגבר התסכול. הילדים הללו לא קיבלו עזרה מתאימה כי הגדרתם כמחוננים חסמה את הדרך: ההורים והמורים התמידו להדגיש את המחוננות ולא בדקו את הסיבות לקשיים שהילדים נתקלו בם. ילדה שמתקשה במתמטיקה מזה שלוש שנים, ומדווחת בעצמה על בלבולי-אותיות ומילים, סובלת, ככל הנראה, מליקויי-למידה בתחומי השפה וזקוקה לאבחון מהימן ולדרך שתקנה לה אפשרויות לממש את היכולת ולהתמודד עם הקשיים. מגיע לה וזכותה המלאה להבין את הקשיים ואת מקורם וזאת ניתן לעשות אך ורק באבחון לקויי-למידה. ממצאי האבחון יהוו בסיס איתן להנחיות, סיוע, התמודדות בהמשך. אני מציעה: 1. לקרוא את מה שכתבתי כאן לפני ימים אחדים, הכותרת: "מחוננים". 2. לפנות ללא דיחוי לאבחון לקויי-למידה. לפרטים נוספים, לייעוץ אישי ולאבחון: 03-5248624 בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + מחוננים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
14:25 09.03.10 |
שלום לבאי הפורום, חומר נוסף על מחוננים לקויי-למידה יהיה בעלון המידע הקרוב!
| + התייעצות |
הלן |
21:19 02.03.10 |
שלום, בני בן 8 (כמעט) הוא תאום, ילד נבון מאוד אך בבי"ס יש לו בעיות,אם מישהו רק מסתכל עליו או מוציא לשון וזה לא נראה לו הוא יש תוקף מילולית ולעיתים אף מרביץ ,יש שיעורים מסויימים ש"לא בא לו עליהם" ולכן הוא מרבה להפריע ואם הוא נכנס לקריזה הוא בורח ומתחבא עד שנאלצים להזעיק אותי. אני חייבת לציין שיחד עם כל ההפרעות, הבריחה מהכיתה וההשעיות של הבי"ס בעקבות האלימות לא משפיעות על ציוניו במבחנים (גם כשהוא לא מתכונן), הציונים נעים בין 95-100 .בבית עוד לפני שהוא מגיע הוא מקטר ובוכה על כמות השיעורים כשבפועל כשכבר הצלחתי לשכנע אותו להכין, הוא מסיים מהר מאוד (ונכון).לדעתי יש לו סף תיסכול נמוך, הוא מבין שמשהו לא בסדר והוא לא מצליח להתמודד עם זה. קשה לי להגיד עליו שהוא ילד אלים,הוא מקובל חברתית וילד אהוד. אני חושבת שהאלימות וההתנהגות שלו הן התוצאה לבעיה שאיני יודעת מהי. הומלץ ע"י יועצת בי"ס ללכת לאבחון CPT, עשינו את החלק הראשון ללא ריטלין , רוב הגרף הראה שהוא בנורמה (קצת מתחת לקו הירוק), למעט פעמיים שהוסבר לי שמדובר בקושי להסתגל לשינויים ובאימפלוסיביות. בנוסף היועצת יעצה לי לקחת אותו לאבחון דידקטי . שאלתי : האם לדעתך יש צורך בחצי השני של בדיקת CPT שהיא עם ריטלין (ואני לא כ"כ בעד)??? ואם יש צורך באבחון דידיקטי??? דבר נוסף, ציינתי שהוא אח תאום מכיוון שלאחיו אין את הבעיות הללו, הוא ילד מבריק בפני עצמו אך אוהב להציק לאחיו ולהוציא אותו משלוותו, דבר שלא תורם הרבה. סלחי על המכתב הארוך, אודה לתשובתך
| + האבחון המתאים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
23:05 02.03.10 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. את מתארת מצב של ילד קטן שהתנהגותו אלימה ומופרעת. המורה והיועצת שחשבו שהפתרון להתנהגות הוא בדיקת מחשב שטחית שתפקידה להתאים טיפול תרופתי מעוניינות, על-פי הצעתן, בשקט בכיתה ולא באיתור קשיים והתאמת חינוך ומסגרת לילד מתקשה וחריג בהתנהגותו. אני מציעה לך לא להסתפק בבדיקת CPT, ולא להסתמך על ציונים של ילד קטן, שאינם משמעותיים לגבי התיפקוד, המצוקה, הקשיים והחריגות. הילד הזה צריך לעבור אבחן מהימן מקצועי, של מי שיודע לבצע אבחנה מבדלת ראוייה בין ליקויי-למידה לבין ליקויי תיפקוד אחרים. גם בזאת לא די, ויש לקבל מן המאבחן תכנית התמודדות שתיכלול התייחסות, הדרכה להורים והסבר מעמיק על הסיבות והדרכים. לא מדובר באבחון דידקטי לדעתי, אלא באבחון של מאבחן מומחה ללקויי-למידה. זאת, גם אם יימצא שהילד מתאים לטיפול תרופתי, שיכול להיות יעיל ומתאים אבל לא לספק דרך חינוך מתאימה למצב שתיארת. בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + מחוננים |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
07:40 01.03.10 |
מחוננים בכיתה ב': שלום לבאי הפורום,ברוכים הבאים אלינו. פגשתי ילדים רבים שעברו תהליך של איתור מחוננים כאשר היו בכיתה ב'. בעקבות התהליך הומלץ על העשרה ותגבור. במשך השנים נשארה ההגדרה, אבל הילדים לא מימשו את הצפוי: אלה שהגיעו אלי התקשו בתחומי-למידה שונים ובעיקר התקשו להתמודד עם ה"אבחנה" שליוותה אותם: ההורים והמורים ציפו מהם והם התקשו להתמודד עם דרישות פשוטות. הסיבה: ליקויי-למידה. אמנם, יש לקויי-למידה שהם מחוננים, אבל כאשר למישהו יש ליקויי-למידה – זהו מרכז הקשוי, וזה חייב להוות המרכז בהתייחסות: חשוב לאבחן, להגדיר, לדעת כיצד להתייחס וכיצד לעזור. אחרת – הקשיים הם העיקר הבלתי פתור. כל מי שמגלה קשיים בהתמודדות הלימודית והחברתית – מומלץ שיעבור אבחון. אין ערך לטיפולים ללא אבחון ואבחנה ראוייה, יש הטעיות, בזבוז, ובעיקר פגיעה בילד נבוך.
בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + אבחון בשרות הפסיכולוגי |
ד"ר נויה ספקטור |
08:03 28.02.10 |
שלום רב לבאי הפורום,
אני מקבלת פניות רבות של הורים ששואלים על הפניות ואבחונים שמוצעים להם בבית הספר. ילדים שמוצעת להם עזרה בבית הספר, כגון כיתה מקדמת, כיתה מיוחדת או שילוב, מופנים ע"י יועצות ופסיכולוגים לאבחונים. חשוב להתייחס לדברים הבאים:
1. אבחון בבית הספר אמנם אינו כרוך בתשלום;
2. כאשר האבחון נערך בבית הספר – להורים אין אפשרות לבחור בבעל המקצוע המתאים להם, או בבעל המקצוע המתאים לילדם;
3. באבחון בבית הספר קיים סיכון של חשיפת נתונים אישיים (מנת משכל, בעיות רגשיות, הערכות מסוגים שונים) במערכת החינוך;
4. חשיפת נתונים אישיים במערכת החינוך היא פגיעה בזכויות הפרט של הילד, התלמיד.
5. המערכת אינה ערה להבדלים מהותיים בין כלי האבחון הנדרשים לאבחון ילד במערכת החינוך;
6. פסיכולוגים ויועצים האחראים על אבחון ילדים במערכת החינוך (יועצת ופסיכולוג בית הספר, השייכים ומחויבים לשרות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך) משתמשים לעתים קרובות בכלי-הערכה פסיכולוגיים, שאינם מתאימים לאיתור לקויי-למידה ואינם מבצעים אבחנה מבדלת ראוייה בין ליקויים שונים ומצבים הנגרמים ע"י ליקויי-למידה;
7. עיוות נתונים ועיוות אבחנה בבית הספר – גורר טעויות וקשיים לאורך זמן, במערכת החינוך ומחוצה-לה, וגם בהמשך הדרך כבוגר: אבחון שבוצע במסגרת בית הספר או מערכת החינוך דוחה כל אבחון אחר, מטעמים מובנים של המערכת;
8. המידע האישי הנדרש להתאמת תכנית טיפול, סיוע והתייחסות נאסף וממוצה באבחון לקויי-למידה. אבחון לקויי למידה מבצע אבחנה מבדלת בין ליקויים, מסביר מצב והשלכות ומספק אבחנה מקצועית על מצב התלמיד וצרכיו;
9. חשיבות האבחון המהימן – להורים ולתלמיד: כדי לדעת מהי האבחנה, מה מתאים וכיצד להיערך באופן ראשוני וכיצד ללוות ולתמוך בהמשך;
10. כאשר הורים ערים ומודעים למצבו של ילדם מבחינת האבחנה והצרכים – הם יכולים להפעיל שיקול-דעת, להחליט לאן הם מעוניינים לפנות, לבחור בתכנית התמודדות מתאימה ובהשלמת מידע הנדרשת ע"י מערכת החינוך.
11. הורים הם בעלי זכויות אזרח במדינה: מותר להם לבחור, להחליט, להתנגד, להסכים להפנייה, ייעוץ, טיפול המוצעים ע"י גורמים בבית הספר. בראש ובראשונה הורים מחוייבים לשמור על זכויות ילדם: אם נדרש מבחן, טיפול או הפנייה למסגרת שאינה מתאימה להם ואינה ראוייה לילדם עפ"י הרגשתם, מותר להם להתנגד, להיאבק, להביע אי-הסכמה.
12. כוונת הגורמים המפנים בבתי הספר – בדרך כלל טובה: הם מעוניינים שלתלמיד יימצא סיוע הולם. האמצעים והכלים: הדרך, ההפנייה, ההחלטה והשיקולים הם לעתים בכורח נסיבות במערכת ובהתאם להחלטות של בעלי-עניין ונושאי-תפקידים במערכת.
13. מכל מקום: אם אין אפשרות לברור ולבחור אבחון לקויי למידה שמבוצע באופן פרטי – יש לבצע במערכת רק אבחון דידקטי, שמבוצע בידי מאבחן דידקטי ובשום אופן לא אבחון פסיכולוגי, ולא אבחון דידקטי שמבוצע בידי פסיכולוג.
14. אבחון דידקטי במכללות למורים: יש אפשרות לבצע אבחון דידקטי באופן פרטי ובמחיר סביר במכללות למורים ברחבי הארץ. היות שהמכללות מפיקות מכך רווח כספי – יש נטייה במכללות מסויימות להציע (ואף לחייב, כך שמעתי) לבצע שם גם אבחון פסיכולוגי. מכך כדאי להיזהר: יש לבצע אבחון דידקטי, ולבדוק אחר-כך מה דרוש ומה מומלץ.
15. אף פעם לא כדאי להיכנע לדרישות המערכת, המלצת יועצות ופסיכולוגים, הצעת מכללות לערוך "אבחון פסיכודידקטי". זוהי "עסקת חבילה", לא מומלצת, שעלולה להזיק מאוד מעצם היותה יציר-כלאיים של בעלי-עניין במערכת ומחוצה-לה, פסיכולוגים שלא הוכשרו לאבחן לקויי-למידה ומשתמשים בכלי-אבחון שאינם מתאימים ללקויי-למידה. דיון מפורט והבהרות על אבחון לקויי למידה בארץ, באתר, במאמר:
http://www.ntt.co.il/sites/noya a/page29.html?
בברכה,ד"ר נויה ספקטורמנהלת הפורום
| + התייעצות לגבי בתי בכיתה ט' |
אא |
13:37 27.02.10 |
לבתי בכיתה ט' יש קושי במקצועות רבי מלל ובמבחנים אשר כוללים חומר רב, כשהיתה בכיתה ה עשינו לה אבחון בניצן ונמצא שיש לה בעיות זכרון (אכן תואם לאי הצלחה במבחנים גדולים ולהצלחה בבחנים קצרים). לקראת בחירת המגמות לבגרות פנינו ליועצת ביה"ס וזו שלחה אותו לבצע אבחון פסיכודידקטי והמליצה על השירות הפסיכולוגי ביישובנו. שאלתי, האם אכן זהו האבחון שאנו צריכים או שעלינו לבצי אבחון ללקויי למידה? תודה רבה,
| + זהירות באבחון |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
08:00 28.02.10 |
שלום רב, ברוכה הבאה אלינו. 1. אני מתנגדת לאבחון פסיכודידקטי, יש ע"כ מאמרים אחדים ונוקבים באתר הבית, ראי קישורים בדף זה, מצד ימין (ינשופים). 2. אני מתנגדת לאבחון פסיכולוגי במערכת החינוך, במועצה המקומית ובכל מקום אחר שבו המערכת היא המאבחנת והיא המוסרת לכם את הדוח. 3. אני ממליצה אך ורק על אבחון לקויי-למידה שנעשה באופן פרטי, ורק אחר-כך, אם יתברר צורך, ניתן לפנות לאבחון פסיכולוגי. ראי הסברים בהמשך, בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום קישור מצורף: זהירות מאבחון פסיכודידקטי
| + מבחני קשב |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפו |
09:09 27.02.10 |
שלום לבאי הפורום, ברוכים הבאים אלינו. הנה שוב, בעקבות שאלות, פרטים על מבחני הקשב המקובלים (ולא מומלצים): מבדק TOVA, CPT ומבדק BRC
בדיקת T.O.V.A: (TEST OF VARIABLES OF ATTENTION: מבחן טובה): בדיקה שהוצעה ע"י פסיכיאטר (ד"ר גרינברג מאוניברסיטת מינסוטה, ארה"ב). הבדיקה נוצרה כדי לאתר ליקויי-קשב במקרים שאינם מלווים בפעלתנות-יתר ועל מנת להבחין בין בעלי פעלתנות-יתר ואחרים שהרשימו בפעילות-יתר אך לא התאימו להגדרה. הבדיקה מחייבת התייחסות לשאלון למורים ולשאלון להורים. מהות הבדיקה: בדיקה באמצעות מחשב שבמהלכה משווים בין תגובות הנבדק במבחן בעל שני חלקים: ללא תרופה ובהשפעת תרופה לטיפול בליקויי-קשב וריכוז. חשוב לציין כי הבדיקה אינה מאתרת ליקויי-קשב או ליקויי-למידה אחרים, ואינה מאתרת ליקויי-תיפקוד מתחומים שונים. מבחנים אחרים מסוג זה מוכרים במונח: מבחני CPT: CONTINUOUS PERFORMANCE TESTS .
ראשי התיבות CPT: CONTINUOUS PERFOMENCE TEST, כלומר: מבחן של הביצוע המתמשך, או תהליך הביצוע. ראשי התיבות BRC: BRAIN RESOURCE COGNITION בשני המקרים זוהי בדיקת מחשב, המנסה לאתר קשיים באמצעות מטלה אחת למשך זמן. מבחן TOVA הוא מבחן CPT, ויש עוד מבחנים כאלה. כולם – נסיונות (בדרך כלל כושלים) לאבחן ליקויי קשב. במציאות: המבדקים הללו אינם מספקים אבחנה מבדלת, אינם מספקים איתור ליקויים, אבל – מהווים אישור מסויים לרופא הבודק, שלעתים קרובות אין לו כלים אחרים בזמן הקצר העומד לרשותו להחליט אם כדאי או יעיל להחליט על טיפול תרופתי בבעיות קשב וריכוז. יותר ויותר רופאים חוזרים למתכונת המקובלת (למעלה מארבעים שנה בעולם) של הסתמכות על אבחון לקויי-למידה.
ה- BRC מנסה להיות אבחון נוירוקוגניטיבי ממוחשב ומתיימר לבדוק תפקודי קשב, תפקודי זיכרון, תפקודי ניהול, תפקודים מוטוריים ותפקודי שפה, תוך השוואת תוצאות הנבדק לנורמה של בני גילו . תוצאות האבחון אינן נותנות תמונה ראויי של הנבדק. מפיצי המבחן והמשתמשים בו טוענים כי הוא יכול לתת אינדיקציה לקיומה של בעיה שפתית, אבל לשם כם עדיף, כמובן להתחיל בהפניה לאבחון מקיף של לקויות למידה. למרות שה-BRC אינו מבחן CPT בלבד, הוא לא ניתן להשוואה עם אבחון מקיף של ליקויי-למידה, אבל תוצאותיו עלולות למנוע אפשרות של טיפול תרופתי, בעת שהטיפול התרופתי יכול להימצא מתאים ע"י גורמים רפואיים ואחרים.
מבחן "טובה" ומבחנים דומים, אינם אלא בדיקת-מחשב, וחשוב להדגיש: זהו אינו אבחון והתוצר אינו אבחנה. המבחנים הללו נועדו, במקורם, כדי להבחין בין נבדקים בעלי ליקויי קשב עם או בלי היפראקטיביות. הם אינם מספקים אלת המידע הדרוש על מקור הבעיות וההמלצות שהם מספקים הן רק לגבי הטיפול התרופתי, וגם זאת, ללא בדיקה מעמיקה של הנושא. לדוגמא: לליקויי קשב יכולות להיות סיבות וגורמים אחדים: בעיות בפעילות בלוטת התריס, בעיות נוירולוגיות שאינן ליקויי-קשב ספציפיים, ליקויי-למידה שונים. אין היום כלי או מכשיר שיכול לספק אבחנה מבדלת בין קשיים ומצבים הגורמים לליקויי-קשב, מלבד אבחון ליקויי-למידה. ממצאי אבחון ליקויי-למידה הם הבסיס לשיקול דעת של רופא שצריך לדעת את מקור הליקויים ולא רק את הביטוי השטחי שלהם, "על-פני השטח". רופאים פסיכיאטרים במרפאות קשב נוקטים בדרך של ראיון-הורים ושאלון להורים ולמורים, סימון תופעות ותסמינים עפ"י המדריך DSM 4, ובדיקות-מחשב מסוג TOVA ו-IVA. הם מאמינים ביכלתם לאבחן ילד בדרך זו. אבחון ליקויי קשב ואבחנה מהימנה ומקצועית מחייבת לדעת יותר, לעשות יותר ולהתמחות בתחום הזה, וזהו לא תחום שאפשר להסתפק לגביו בבדיקת רופא ומחשב. ההבדל בין IVA, TOVA ואחרים אינו משמעותי, לדעתי, הוא עוסק בסימפטומים ובתרופה ולא בילד. הילד וההורים לא מקבלים את הדרוש מבחינת האבחנה או מבחינת ההנחיות להמשך הטיפול. ראיתי ואני מטפלת בילדים ובוגרים ש"אובחנו" באופן חלקי בעבר ומצבם אינו כזה שיכול היה להיות, לו עברו תהליכי אבחון וטיפול ראויים.
באבחון לקויי-למידה מתבצעת אבחנה מבדלת: האבחנה המבדלת מותנית ביכולת להבחין בין בעיות שונות הגורמות קשיי הסתגלות ולמידה, לבין תסמונות ייחודיות של ליקויי למידה לבין עצמן (כדוגמת אבחנה מבדלת בין ליקויי קשב ייחודיים וליקויי למידה אחרים שמשפיעים על הקשב). מצבים שונים מעוררים חשד של ADD או ADHD, וחשוב לבצע את האבחנה המבדלת, כדי לדייק באבחנה ועל מנת להתאים טיפול יעיל ומ?ק?ד?ם.
בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + שיפור בגרויות |
ד"ר נויה ספקטור |
07:54 25.02.10 |
שיפור בגרויות: שיפור בגרויות הפך להיות מגמה ברורה ונפוצה לצעירים שרוצים להתקבל ללימודים אקדמיים. הנושא הפך לברור מאליו ואני פוגשת צעירות וצעירים שלא מכלכלים את צעדיהם ורק נוהגים "כמו כולם" בעיסוק, שלא לכולם מתאים. שיפור בגרויות הוא יקר בזמן ובכסף ולכן מחייב עיון מדוקדק ותכנון זהיר: 1. לא לכל אחד דרוש ולא לכל מתאים לשפר את תוצאות בחינות הבגרות;2. רבים מן ה"משפרים" הם לקויי-למידה ולכן חשוב מאוד שתיכנון לימודי כלשהו ייעשה בזהירות, בייעוץ מקצועי ובהתייחסות אישית;3. סביר להניח וכדאי להביא בחשבון עזרה פרטנית-אישית, של מורה מומחה: מקצוען בהכנה לבגרות ללקויי-למידה;4. מומלץ לבדוק היטב אם יש מסגרת לימודים מתאימה, המיועדת ללקויי-למידה, ולא לפנות למכונים לבגרות שמציעים "גם" התייחסות ללקויי-למידה;5. חשוב מאוד לכלכל את הצעדים בתבונה: לבדוק את העלות, להבטיח עזרה אישית במהלך הלימודים;6. הסדרי התשלום מתוחכמים ומי שלא מסיים את התכנית – מפסיד את כספו. גם מי שלא מצליח – מפסיד את כספו. לכן – מומלץ סיוע בשיקול הדעת ובבחירת התכנית והמקום המתאימים;7. הערכת מצב צריכה להתבסס על אבחון מעודכן ועל היכרות אישית ולא על חברים-מכרים-בעלי מכונים שיציעו דרכי-התמודדות שמתאימות ל"כולם"; 8. מומלץ לברר אפשרויות עקיפה – תכניות לימודים שעוקפות את הבגרות ואת הבחינה הפסיכומטרית.
בברכה, ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום
| + אילמות סלקטיבית |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
10:01 19.02.10 |
אילמות סלקטיבית: ילד שלא מדבר עם זרים:
כאשר ילד לא מדבר עם זרים, זוהי תופעה שצריכה להיבדק וחשוב מאוד שתהיה אבחנה מעמיקה. התופעה מוכרת בספרות, ומוכרת לי מאוד מאבחון וטיפול בילדים מעוכבי התפתחות ולקויי-למידה. ברוב תיאורי המקרה בספרות המקצועית לא מצויינים לקויי-שפה וליקויי שפה דבורה. עם ריבוי המקרים של ילדים בעלי קשיי-שפה נראים יותר ילדים בעלי קשיי-שפה וערים לביקורת הבוחרים באילמות סלקטיבית. מאמר העוסק בנושא (מאת נויה ספקטור) פורסם לפני שנים ב"הורים וילדים", (בשם המצער שנבחר בזמנו ע"י המערכת: "בלעו את הלשון"). אנסה למצוא את המאמר ולהביא אותו כאן. האבחנה, הפירוש והצרכים של ילדים אלה שונים לעתים קרובות מן הטיפולים המוכרים בילדים בעלי אילמות סלקטיבית ללא ליקויי-למידה. לכן, בראש סדר העדיפויות חשוב לבצע אבחון שיביא לאבחנה מבדלת וברורה של כישורי-השפה, כפי שהם באים לידי ביטוי באבחון לקויי-למידה. חשוב לדעת פרטים מדוייקים על איכות הקליטה ועיבוד המידע הלשוני ועל אפשרויות ויכולת הביצוע. סרט: http://www.youtube.com/watch?v=IuN1iPiWP7o ועוד סרט: http://www.youtube.com/watch?v=r9f-84BpMpI
| + סרטים לצפייה (ל"ת) |
ד"ר נויה ספקטור מנהלת הפורום |
10:05 19.02.10 |
|
|
|