פורום חינוך מיוחד

פורום ליקויי למידה

 

 

 

מתבגרים לקויי למידה 2

 

פגיעה חמורה בזכויות הפרט של מתבגרים לקויי-למידה:

במעטה של "מודעות גוברת" ו"השקעת משאבים" ממשיך במשרד החינוך מאבק בתלמידים לקויי-למידה:
פגיעה חמורה בזכויות הפרט של מתבגרים לקויי-למידה התאפשרה, כאשר, עפ"י חוזר-מנכ"ל 1996 , נדרשו תלמידים שביקשו להיבחן בתנאים מיוחדים בבחינות הבגרות, להמציא נתוני אבחון פסיכולוגי, שנעשה בידי פסיכולוג חינוכי (הוראות מנכ"ל משרד החינוך,1996 ). גם היום, אחרי קביעת בג"ץ (2.9.99), בדבר כשרות אבחונים של מאבחני ליקויי-למידה, מתעלמים במשרד החינוך, בוועדות החריגים שהעמיד, מן הצרכים האמיתיים של תלמידים לקויי-למידה, כאשר מסתמכים על המלצות מועצות פדגוגיות של בתי-הספר. אלה, אינן כוללות מאבחנים מומחים לליקויי-למידה, המלצותיהם מושתתות לעתים על אבחונים שנערכו בילדות, שאינם משקפים את תיפקוד וצרכי המתבגרים, והורים חשים, לא פעם, כי עליהם לספק למערכת נתוני אבחון פסיכולוגי, המהווה מעין "תעודת ביטוח" למימוש זכויות ילדיהם בתנאי בחינות מיוחדים.

הזכויות הממומשות, בחלק משמעותי ביותר של המקרים, אינן אלה המתאימות לנבחנים, אלא הזכויות הנוחות למערכת: מהימנות האבחנה ומימוש זכויות הפרט של מתבגרים לקויי-למידה, מחייבות התייחסות לנקודות הבאות:
ממצאים של אבחון פסיכולוגי (מנת משכל ונתונים על מצב רגשי) לא נדרשו בעבר, ואינם נדרשים היום, אלא לגבי תלמידים לקויי-למידה: דרישה כזו היתה, ועודנה, בהזדמנויות בהן היא נקבעת, פגיעה חמורה בזכויות הפרט. היום, אחרי פסיקת בג"ץ הנ"ל, לדרישה כזו אין זכות קיום, ואין תלמיד שחייב לספק ממצאים של אבחון פסיכולוגי שלו לבית-הספר או לוועדת החריגים, לדיון בתנאי בחינות מיוחדים ללקויי-למידה.
פסיכולוגים חינוכיים עורכים אבחון פסיכולוגי ולא אבחון ליקויי למידה. הכשרה מקצועית לאבחון ולטיפול בלקויי למידה אינה כלולה, בדרך-כלל, בהכשרתם של פסיכולוגים חינוכיים באוניברסיטאות.
אבחון פסיכולוגי אינו מאפשר איתור ליקויי-למידה. אבחון ליקויי למידה הוא אבחון שמגמתו: לאתר ליקויי למידה. מבחנים הנהוגים בשימוש פסיכולוגים, אינם מתאימים לאיבחון לקויי-למידה.
אבחון פסיכולוגי שנערך לילדים, מתבגרים ובוגרים לקויי-למידה, עלול להביא ממצאים מעוותים, מסקנות מוטעות, ובעקבות אלה נזק בהגדרה, בהתייחסות, בהפנייה ובטיפול: מתבגר בעל ליקויי-שפה, שכושר ההבעה המילולית שלו נמוך, עלול להיתפס כבעל יכולת אינטלקטואלית נמוכה, או כבעל בעייה נפשית העוצרת את התבטאותו.
אבחון ליקויי למידה מחייב שימוש במבחנים מיוחדים לאיתור ליקויים (שאינם כלולים בהכרח במקומות שבהם מכנים אבחון כזה "אבחון דידקטי"), והתמחות בחינוך המיוחד, בחינוך ובהוראה במערכת בתי-הספר, רקע בפסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה קלינית ופסיכולוגיה חינוכית ובאבחנה מבדלת בחינוך המיוחד. במקומות שבהם מסתפקים בהערכת רמת-קריאה, כתיבה, ידע בחשבון וידע באנגלית אין מודעות ושימוש במהימנות ותקיפות של אבחון מקצועי. השלכות הממצאים על היכולת ומימוש היכולת האקדמית, צריכות להילמד מאבחון ליקויי-למידה, ולא מאבחון אחר.
ההתייחסות לתיפקודי קשב וריכוז במבחנים פסיכולוגיים ובשאלונים, מבלי לייחד חשיבות להשפעת ליקויי השפה על הקשב, גוררת, במקרים רבים, אבחנה מוטעית ומזיקה, העלולה לגרוס, כי הנבדק סובל מליקויי-קשב, ואף להמליץ על טיפול תרופתי שאינו מתאים לו.
לרשותו של מאבחן מומחה ללקויי-למידה עומדים כלים וידע שהותאמו במיוחד לבדיקת-קשב וריכוז, וביכלתו להעמידם מול ממצאים אחרים שמספק אבחון ליקויי-למידה, בהגדירו את בעיית הקשב האמיתית, או התגובתית.
המלצות לתנאי היבחנות בגיל ההתבגרות ובבגרות חייבות להיות מעודכנות: מערכות לימודיות ובוחנות מסתמכות, לעתים, על אבחונים שאינם מעודכנים, ומאפשרות פגיעה בזכויות לתנאים מותאמים, שאינם מוצעים לנבחן בעל ליקויי-למידה, משום שהאבחון אינו מספק מידע עדכני על הליקויים והשלכותיהם על תכני הבחינות ואופיין. (למשל, מתבגר שבילדותו אובחן כלוקה בדיסגראפיה, ובהמשך מראה קשיים הנובעים מליקויים אחרים, שלא אותרו בזמנם).
מתבגרים שחווים קשיי-התמודדות, קשיים בשיקול הדעת וכשלונות, משום שהוצבו בפניהם דרישות שאינן מתאימות ליכלתם, (להבדיל מן הדרישות המותאמות ללקויי-למידה בכל תחום), לא יממשו את יכולותיהם האמיתיות, וסביר להניח, כי לא יצליחו להתמודד בהצלחה עם תהליך ההתבגרות. לא מן הנמנע הוא, כי יפתחו קשיים שישפיעו על חייהם כבוגרים, ויתקשו להשתלב בעבודה ובחברה.

זכויות הפרט:


הגדרת מצבם של מי שמתקשים להתמודד עם דרישות המסגרת, ותיפקודם חורג מן המוכר, דורשת התייחסות לתיפקודי למידה והבנה בחיי יומיום. אבחון פסיכולוגי וטיפול נפשי של מתבגר לקוי-למידה, חייב בהתייחסות מתאימה לאיכות עיבוד המידע וביצוע בתחומים שונים, פירוש המידע המילולי והגדרות מתאימות לגבי אחריות ומחוייבויות אישיות. אבחון פסיכולוגי, כאמור, אינו מאתר ליקויי למידה ובמצבי ליקויי למידה אינו מספק הערכת תיפקוד מהימנה. מן הראוי היה להשתמש באבחון פסיכולוגי, בשעה שיש בו צורך (בלבד), רק אחרי אבחון ליקויי-למידה, במיוחד כאשר מדובר בתלמיד במערכת בית-הספר.

כך ניתן לכבד את זכויות הפרט, ולהבחין בין הקשיים הנדרשים בהתייחסות בבית-הספר, לבין קשיים הנובעים ממצבים שמקורם והשלכותיהם מחייבים שמירה על זכויות הפרט.



 

.כל הזכויות שמורות © ד"ר נויה ספקטור 03-5248624
 
פיתוח ועיצוב אתרים בטאגרופ