פורום חינוך מיוחד

פורום ליקויי למידה

 

 

 

זהירות באבחון

 

 

זהירות: אבחון פסיכודידקטי מזיק לתלמידים לקויי-למידה:

 

כל הזכויות שמורות לד"ר נויה ספקטור, מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה, דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית – חינוך מיוחד. אין להעתיק, לעשות שימוש כלשהו ללא אישור בכתב מן המחברת, ללא איזכור שם המחברת וכתובת האתר: www.noya.co.il

 

אבחון פסיכודידקטי, שאליו מופנים תלמידים לקויי-למידה הוא אבחון מטעה שלעתים קרובות מספק אבחנות שגויות. הסיכון באבחון פסיכודידקטי: מנת-משכל נמוכה בתיק האישי במערכת החינוך. הנזק הוא לעתים בלתי הפיך: כאשר תוצאות האבחון הפסיכו-דידקטי חוסמות דרכים ואינן מאפשרות מימוש זכויות וסיוע. חשוב להורים ללמוד את הנושא היטב לפני שהם נחפזים לבצע המלצות ולממש הפניות של נציגי מערכת החינוך לביצוע אבחון פסיכודידקטי. נתוני אבחון פסיכודידקטי עלולים להיות מעוותים ונמוכים ביחס ליכולת האמיתית של נבדקים לקויי-למידה בכל גיל.

 

תלמידת כיתה י' הופנתה ע"י יועצת בית הספר לאבחון פסיכודידקטי. האבחון הוגש למערכת החינוך, עם הבקשה לקבל התייחסות ותנאים מיוחדים בבחינות, המוכרים כ"בחינות בגרות מותאמות ללקויי-למידה". הבקשה נדחתה. הסיבה לדחיית הבקשה: המבחן הפסיכודידקטי הראה כי הנבדקת בעלת אינטליגנציה נמוכה.

 

הסבר: תלמידים לקויי-למידה זכאים לבחינות מותאמות. הגדרת לקויי-למידה מותנית ברמת אינטליגנציה תקינה (IQ בתחומי הנורמה). מי שלא משיג רמה "תקינה" של תיפקוד אינטלקטואלי (שכלי) באבחון פסיכולוגי ובאבחון פסיכודידקטי סובל, עפ"י ההגדרה, מתיפקוד נמוך (תיפקוד שמתחת לנורמה, כלומר: פיגור). מי שסובל מפיגור, אינו זכאי על-פי נהלי מערכת החינוך, להתאמות המיועדות ללקויי-למידה בבחינות הבגרות.

 

הבעייה שהורים אינם מודעים לה ופסיכולוגים מתעלמים ממנה: אבחון פסיכולוגי אינו מתאים לאבחון לקויי-למידה. זהו אבחון שהתוצאה שלו היא קביעה של מנת-המשכל של הנבדק (מנת משכל=IQ). כאשר יש ליקויי-למידה התיפקוד במבחנים פסיכולוגים לסוגיהם השונים יכול להיות מעוות ונמוך. יש מחוננים לקויי-למידה שהתיפקוד שלהם במבחנים פסיכולוגים נמוך, מתחת לממוצע ואף בפיגור. זאת, משום שאבחון פסיכולוגי אינו מתאים ללקויי-למידה. אבחון פסיכולוגי עלול לחסום את דרכם של לקויי-למידה בעלי אינטליגנציה תקינה ולא לאפשר להם לממש את יכלתם האמיתית בלימודים, בעבודה ובכל מסגרת ומערכת. אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון פסיכולוגי. אבחון פסיכודידקטי מבוצע בידי פסיכולוג חינוכי.

 

הבהרה: אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון המבוצע בארץ בלבד, על-ידי פסיכולוג חינוכי. יש באבחון פסיכודידקטי חלק פסיכולוגי, שהוא האבחון העיקרי, הבסיסי, וחלק דידקטי – שהוא החלק הנילווה, האמור לספק הערכה חינוכית של הישגי התלמיד. הפסיכולוג המבצע את האבחון מסתמך על הכלים המוכרים לו: מבחנים פסיכולוגיים (באבחון פסיכודידקטי מתבצע בדרך-כלל מבחן ווכסלר). האבחנה, המסקנות וההמלצות, ניתנות על-סמך תיפקוד הנבדק במבחנים הפסיכולוגיים. הורים רבים לילדים לקויי-למידה (ובוגרים לקויי-למידה) לא יודעים שגם כאשר התיפקוד גבוה ומוכח בחיי יומיום ובהצלחה אקדמית, התיפקוד במבחנים פסיכולוגיים יכול להיות נמוך. כאשר מתבצע מבחן פסיכולוגי – תמיד נקבעת מנת-המשכל: הרמה השכלית של הנבדק. אבחנה הניתנת באבחון פסיכולוגי ובאבחון פסיכודידקטי מבוססת על רמת המשכל של הנבדק.

 

נבדק בעל ליקויי-למידה יכול להיות בעל פוטנציאל שכלי תקין ואף גבוה ולתפקד במבחן פסיכולוגי ברמה שמתחת לממוצע, מתחת לנורמה ואף ברמת פיגור. ואמנם, לקויי-למידה רבים מאובחנים ע"י פסיכולוגים כמתפקדים ברמה שמתחת ליכלתם האמיתית.  במשרד החינוך לא מקבלים חוות דעת פסיכולוגית שאינה מפרטת את תיפקוד הנבדק על-פי נורמות. גם כאשר  לא נמסר להורים מידע מפורט על התיפקוד, הממצאים הללו מתוייקים במערכת החינוך.

 

מבחן ווכסלר:

 

1.      מבחן ווכסלר, בגירסאות השונות לילדי-גן, ילדי בית ספר ובוגרים, הוא מבחן פסיכולוגי המבוסס על חלק מילולי (שבו השאלות והתשובות מילוליות) וחלק ביצועי (המטלות הנדרשות מחייבות ביצוע, הפעלה של הידיים, תיאום); חלק ניכר הוא תלוי-זמן. כלומר: בודק הספק בזמן נתון.

 

2.      במבחן ווכסלר יש הוראות מילוליות שדורשות הבנת-שפה שלעתים קרובות חסרה לנבדק בעל ליקויי למידה בתחומי השפה; הביצוע מחייב מיומנות פירוש מידע מילולי שלעתים קרובות לקוייה אצל נבדקים לקויי-למידה. המבחן לא מתאים ללקויי-למידה כפי שהוא לא מתאים להערכת הרמה השכלית של כבדי-שמיעה (חרשים) וכבדי-ראייה (עוורים). ההבדל הוא שאצל לקויי-למידה הליקוי הוא תפישתי או ביצועי ואינו נראה לעין.

 

3.      לקויי למידה בתחומי השפה אינם מבטאים את יכלתם האמיתית בחלק המילולי של מבחן ווכסלר;

 

4.      לקויי למידה בעלי ליקויים בתפישה חזותית ובאינטגראציה וויזואלית-מוטורית (בעלי ליקויים גראפומוטוריים) אינם מבטאים את יכלתם האמיתית בחלק הביצועי של מבחן ווכסלר;

 

5.      רוב לקויי-הלמידה סובלים מליקויים תיפקודיים בתחומים אחדים, כלומר: בתחומי השפה והשפה הכתובה ובתחומי עיבוד המידע והאינטגראציה הבינתחומית: במקרים רבים במבחן ווכסלר מונמך הביצוע שלהם ומעוות עד לכדי תיפקוד מתחת לממוצע, והמבחן מהווה סיכון גם כאשר מדובר בנבדקים מחוננים;

 

6.      במבחן ווכסלר אין איתור ליקויים. יש אמנם אפשרות להעלות השערה שלנבדק יש ליקויי-למידה על סמך הביצוע במבחן (פערים בין חלקיו), אבל ככזה הוא מיותר: ניתן ועדיף לבצע אבחון לקויי-למידה, וללמוד מן הנתונים  כיצד יש לפרש ממצאים של מבחנים פסיכולוגיים המיועדים להערכת היכולת האינטלקטואלית, אם זו נדרשת.

 

7.      חשוב לציין כי ציון מנת משכל או הערכה של פסיכולוג שנמצאים בתיק אישי במערכת החינוך אינם נדרשים מתלמידים אחרים במערכת החינוך. זוהי פגיעה בזכויות הפרט, בנוסף לאפשרות של עיוות נתונים  במקרים של לקויי-למידה.

 

מבחן ווכסלר הוא מבחן טוב ומקובל בעולם, אך אינו מתאים, כאמור, ללקויי-למידה ואינו מועיל כאשר הוא מועבר לנבדקים המעלים חשד שהם בעלי ליקויי-למידה. כאשר האבחנה מסתמכת על מבחן ווכסלר, כפי שנהוג בארץ, הממצאים עלולים להיות מעוותים והאבחנה העולה מהם עשוייה להיות שגוייה.

 

הממצאים של המבחנים הפסיכולוגיים מועברים למערכת החינוך (לרוב באמצעות ההורים, שאינם מודעים לבעייתיות) ותלמידים שמנת המשכל שלהם אינה מתאימה להגדרת "לקויי-למידה" אינם יכולים לממש את זכויותיהם בקבלת תנאים מותאמים בבחינות. כלומר: זכויות תלמידים נקבעות על-פי רמת המשכל שלהם ולא על-פי הקשיים. זוהי פגיעה חמורה בזכויות הפרט: פרטים אישיים נחשפים במערכת החינוך ובנוסף, עלולים למנוע קידום.

 

החלק הדידקטי שאותו מוסיף הפסיכולוג לאבחון הפסיכולוגי כאשר הוא מבצע אבחון פסיכודידקטי, מעורר תמיהה וספק: לא כל פסיכולוג הוא מורה, וכאשר אינו מורה, הוא אינו בעל הכשרה דידקטית. ייתכן ואף אינו משתמש באבחון המיועד לאיתור ליקויי-למידה. כך, אבחון פסיכודידקטי אינו מאתר ליקויי-למידה ואינו מאפשר אבחנה מהימנה והמלצות ראויות להתמודדות.

 

אבחון פסיכודידקטי הוא עסקת-חבילה של פסיכולוגים חינוכיים המותאמת לדרישות מערכת החינוך בארץ. המושג "פסיכודידקטי" נוצר מתוך מאבק של מערכת החינוך במאבחני לקויי-למידה. במאבק הצליחו להנציח מושג מעוות ומטעה: אבחון פסיכודידקטי  מזיק לנבדקים לקויי-למידה, פוגע בזכויות הפרט שלהם ועלול לחסום דרכים ואפשרויות.

הורים נחפזים לפנות לאבחון פסיכודידקטי ואינם יודעים, אלא לעתים לאחר מעשה, שהם מזיקים לילדיהם, כאשר את הנעשה קשה מאוד להשיב.

 

להורים שאינם בקיאים בתחום האבחון, חשוב לדעת: IQ ממוצע הוא מנת משכל של 100. כלומר, הציון "100" במקרה של מבחן פסיכולוגי אינו "ציון טוב" אלא הוא מציין מנת משכל ברמת "ממוצע". הורים טועים לחשוב שמנת-משכל של 85-90 (נמוכה מן הממוצע) הוא "ציון טוב", ולא מהססים למסור למערכת החינוך דוחות המביאים נתונים שגויים, ממצאים נמוכים, אבחנות ומסקנות שמזיקות לילדיהם.

 

פסיכולוגים המבצעים "אבחון פסיכודידקטי" אינם ערים לנזק שאבחון כזה יכול להסב לתלמידים לקויי-למידה ואינם מודעים לאבחנה השגוייה ולמסקנות הבלתי מהימנות שעלולות להיות תוצר של האבחון.

 

האבחון המתאים לאיתור ליקויי-למידה הוא רק אבחון שנעשה בידי מומחה ללקויי-למידה, בעל הכשרה בינתחומית ונסיון בהוראה, בחינוך מיוחד, באבחנה מבדלת, בפסיכולוגיה התפתחותית, בפסיכולוגיה חינוכית ובנוירופסיכולוגיה. מקצוע המאבחן מקובל ומוכר בעולם ואינו מקביל למקצוע הפסיכולוג.

 

הורים שרוצים למנוע פגיעה בזכויות הפרט של ילדיהם יכולים להיאבק על האבחון המתאים וגם לממש את דרישת המערכת בדרך אחרת, מקצועית, מהימנה ומוכרת בעולם: הפנייה הראשונית צריכה להיות לאבחון לקויי-למידה של מאבחן מקצועי שהוכשר לכך במיוחד. אם מתברר במהלך האבחון צורך בתוספת של אבחון פסיכולוגי ניתן לפנות עם ממצאי אבחון לקויי-למידה, המפרטים את הליקויים ומסבירים את השלכותיהם על האבחון הפסיכולוגי,  לפסיכולוג שמבצע אבחון פסיכולוגי ולא למי שכורך אותו בחבילה עסקית של אבחון "פסיכודידקטי".

 

המחיר שעלולים לשלם ילדיהם של הורים שמעדיפים את "עסקת החבילה" ב"אבחון פסיכודידקטי" יקר ואינו נמדד בכסף בלבד.


 

.כל הזכויות שמורות © ד"ר נויה ספקטור 03-5248624
 
פיתוח ועיצוב אתרים בטאגרופ