פורום חינוך מיוחד

פורום ליקויי למידה

 

 

 

אבחון בארץ-עדכון

 

 

אבחון: מה קורה בארץ:

גורמים שונים במערכת החינוך ובמערכת הבריאות וארגונים מקצועיים וגם עמותות למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים, השפיעו על האבחון ועל התהליך האבחוני במשך השנים. למרות שאבחון לקויי-למידה בעולם הוא אבחון חינוכי-מקצועי, מקובל ומוכר, בארץ התהליך מעורר שאלות ובדרך כלל אינו מספק את התשובות המתבקשות. במערכת החינוך נקבעו כללים שאינם מחייבים הכשרה מקצועית באבחנה מבדלת, במשך שנים הדברים מקרטעים בין בעלי עניין במערכת הבריאות ובמערכת החינוך, פוליטיקה חינוכית כושלת וארגונים מקצועיים נאבקים ביניהם על הזכות לאבחן לקויי-למידה.

במשרד החינוך מנסים, ללא הצלחה עד-כה, להשליט סדר בעולם האבחון ובה-בעת רומסים את זכויות הפרט של הנבדקים ואת המקצוע ששמו "אבחון לקויי-למידה". בעלי מקצועות שונים מנסים לנכס לעצמם את הזכות לאבחן, נוירולוגים ופסיכיאטרים כותבים הנחיות "חינוכיות" למורים, פסיכולוגים מתווים דרכי היבחנות מבלי שלמדו להתאים דרך חינוכית או לימודית לנבדק בעל צרכים מיוחדים והתוצאה העגומה, ההמצאה הבלעדית למערכת החינוך בישראל: האבחון הפסיכודידקטי, המקובל והנדרש במערכת החינוך שלנו. זהו יציר-כלאיים שטחי שאינו מהימן, פרי מאבק בין מאבחנים מומחים ללקויי-למידה ופסיכולוגים במערכת החינוך, הפוגע בזכויות הפרט של נבדקים ובזכויות חופש העיסוק של המאבחנים, ובכל-זאת מהווה חותמת גומי מקובלת והרשאה לבתי הספר: יועצות מפנות את התלמידים לאבחון פסיכודידקטי, הורים נבוכים פונים לאבחון שעלול להזיק ולחסום דרכים לילדיהם. אין להורים כלים לבדוק את הדברים, ופעמים רבות אין אפשרות לתקן את המעוות: נבדקים מאובחנים כבעלי יכולת נמוכה, כבעלי בעיות רגשיות ואינם זוכים לאבחון ולאבחנה מבדלת מהימנה של ליקויי-הלמידה הגורמים לקשיים, וגם לא לתכנית שמאפשרת התמודדות יעילה ומימוש היכולת האמיתית. האבחון ה"דידקטי" לא תמיד מספק אבחנה, ובדרך כלל רק מגדיר קשיים ומציע המלצות להתאמות בבחינות. מערכת החינוך וההורים רואים באבחון אפשרות של "הקלות", אלא שפעמים רבות ההקלות אינן מתאימות לנבדק, ורק ניתנות על-פי החלטות של וועדות בית ספריות שמקבלות מעין "רישוי" לבסס את עמדתם לגבי תלמיד, אחרי שנבדק באמצעות האבחון הפסיכו דידקטי. כל התלמידים, גם אלה שאינם זקוקים לאבחון פסיכולוגי מכל סיבה שהיא, מופנים ע"י יועצות בתי הספר לפסיכולוגים, ו'זוכים' בחשיפה מיותרת ופוגעת של פרטים אישיים במערכת החינוך.

מה מומלץ לעשות במצב הקיים: איך הורים יכולים לעזור לילדיהם:

הורים רבים מתלוננים שאינם יודעים מתי לדרוש, מתי לוותר, מתי לעקוף ולפתח אסטרטגיות. לכן, הנושאים הבאים צריכים להוות בסיס לכל שיקול-דעת והמחלטה חינוכית-לימודית:

  1. חשוב להורים ללמוד היטב את נושא האבחון והשלכותיו, לפני הפנייה לאבחון על-פי הפניות והמלצות מבית הספר;

  1. חשוב ומומלץ להתחיל את התהליך מאבחון לקויי-למידה שיבוצע בידי מאבחן מומחה ללקויי-למידה;

  1. במקרים של צורך העולה מממצאי האבחון (ולא מהמלצה שרירותית מראש), יש לפנות לאבחון פסיכולוגי, לנוירולוג, לפסיכיאטר, עפ"י ההפנייה מן המאבחן. לא כדאי ולא מומלץ "לשריין התאמות" מראש באמצעות "אבחון פסיכודידקטי";

  1. חשוב ללמוד מן המאבחן, ממסקנותיו מן האבחון שביצע, כיצד ללוות את הנבדק: חלוקת תפקידים במשפחה, חלוקת תפקידים בין מורים מקצועיים (הוראה מתקנת, אסטרטגיות למידה למקצועות כאנגלית, מתימטיקה) לבין ההורים (מעקב יומיומי, מערכת, ניהול-זמן ומשאבים); מאבחנים שאינם מומחים יוכלו להפנות למומחים אחרים;

  1. חוגים: החוג הוא קבוצה לימודית חברתית. חשוב ומומלץ להשקיע זמן ולימוד בהיכרות עם חוגים ואפשרויות, לפני ההרשמה: בדיקה קפדנית, היכרות ובירור עם מדריך החוג, בעת הצורך: בדיקת אפשרות של שעורי-הכנה לחוג ושעורי-תגבור במהלך החוג;

  1. יש ילדים שיכולים להפיק תועלת והנאה מחוגים שונים: לימוד רכיבה יכול לגרום הנאה וסיפוק, אבל אין לרכיבה טיפולית קשר ללמידה אקדמית או לשיפור הקשב; יש ילדים שיכולים להפיק הנאה וקידום מלימוד תיפוף – אבל תיפוף אינו משפר את הקשב ואינו משפר את הלמידה האקדמית; יש ילדים שיכולים להפיק הנאה ממפגשים ושיחות עם פסיכולוג ו"טיפול באמצעות משחק" – וגם אלה אינם משפרים את הלמידה או את הקשב.

  1. טיפולים רבים שמוצעים לתלמידים לקויי-למידה אינם מקדמים את נושא הלמידה האקדמית והחברתית ואינם תורמים לשילוב חברתי או לימודי בקבוצת הגיל. גם אם הם מהנים, מלמדים, מרחיבים אופק – הם אינם משפרים את הלמידה. לכן, חשוב מאוד לדעת שהעזרה הבסיסית והחיונית היא עזרה בלמידה, קידום ולימוד בין אם הליקויים הם אקדמיים ובין אם הם ליקויים חברתיים, התנהגותיים, ליקויים של התנהלות יומיומית;

  1. בדרך-כלל ההמלצה היא הטרמה (הכנה מראש לכל תפקיד, ארוע ונושא) ומומלץ טיפול שהוא למידה: רוב הטיפולים המתאימים למתקשים בעלי ליקויי-למידה הם טיפולים במסגרת מובנית, ברורה, שיש בה למידה והיכרות מכינה של כללים, חוקים ונהלים, לימוד אסטרטגיות, עיצוב התנהגות, למידת נושא חדש, התמודדות עם מצבים חדשים. כך בחוגים, כך בלימוד פרטני וכך בטיפול כלשהו.

 כל הזכויות שמורות לד"ר נויה ספקטור


 

.כל הזכויות שמורות © ד"ר נויה ספקטור 03-5248624
 
פיתוח ועיצוב אתרים בטאגרופ