פורום חינוך מיוחד

פורום ליקויי למידה

 

 

 

לילדים: ילדה נהדרת

 

 

תַּמִי: יַלְדָּה נֶהֱדֶּרֶת עם לִקּוּיֵי לְמִידָה:

להקראה ולקריאה לילדים בעלי ליקויי למידה.

מאת: ד"ר נויה ספקטור, כל הזכויות שמורות. אין להעתיק לכל אמצעי מבלי לקבל אישור בכתב מן המחברת ומבלי להזכיר את האתר www.noya.co.il    

 

תַּמִּי יַלְדָּה נֶהֶדֶּרֶת. הִיא לוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ד', בְּבֵית הַסֵּפֶר רִינוֹת בַּשְּׁכוּנָה. כֹּל בֹּקֶר תַּמִּי יוֹצֵאת לְבֵית הַסֵּפֶר, כְּשֶׁבְּיָדָהּ הִיא חוֹפֶנֶת בַּעֲדִינוּת אֶת יָדוֹ הָרַכָּה שֶׁל אָחִיהָ הַקָּטָן שִׁיר. תַּמִּי מְסֻדֶּרֶת וְאַחֲרָאִית וְאוֹהֶבֶת מְאֹד לְהָבִיא אֶת שִׁיר לַגַּן. הִיא יוֹדַעַת שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלָּהּ וְשֶׁל שִׁיר סוֹמְכִים עָלֶיהָ וּמַעֲרִיכִים אוֹתָהּ: תַּמִּי אַף-פַּעַם לֹא עוֹזֶבֶת אֶת יָדוֹ שֶׁל שִׁיר. הִיא אוֹחֶזֶת בָּהּ וּמְלַוָּה אֶת שִׁיר עַד שֶׁהִיא בְּטוּחָה שֶׁשּׁוּלָה הַגַּנֶּנֶת נִמְצֵאת בַּגַּן, מְקַבֶּלֶת אֶת שִׁיר, מְבָרֶכֶת אֶת תַּמִּי וּמוֹסֶרֶת דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לַהוֹרִים. לְשׁוּלָה יֵשׁ תָּמִיד מַשֶּׁהוּ טוֹב לְהַגִּיד וְתַמִּי אוֹהֶבֶת מְאֹד לִפְגֹּשׁ בָּהּ. יֵשׁ לָהּ זִכְרוֹנוֹת טוֹבִים מְאֹד מִן הַגַּן הַנָּעִים שֶׁל שׁוּלָה: גַּן קָטָן ושָׁקֵט עִם שׁוּלָה וְהַגַּנָּנוֹת הָעוֹזְרוֹת שֶׁלָּהּ. אֵצֶל שׁוּלָה הָיָה כֵּייף לְשַׂחֵק, לְצַיֵּר וַאֲפִלּוּ הָיָה שָׁם נָעִים לִהְיוֹת עֲצוּבִים: שׁוּלָה יָדְעָה אֵיךְ לְנַחֵם וּלְעוֹדֵד וּלְשַׂמֵּחַ כֹּל יֶלֶד. לְשׁוּלָה יֵשׁ גַּם סִפּוּרִים נֶהֱדָרִים עַל יְלָדִים בְּכֹל הָעוֹלָם וּלְכֹל מִקְרֶה בַּגַּן הָיְתָה לָהּ דֻּגְמָא נֶהֱדֶּרֶת וּמְיֻחֶדֶת עִם סִפּוּר שֶׁהַיְּלָדִים הָיוּ שׁוֹמְעִים וּמַקְשִׁיבִים וּמְבַקְּשִׁים לִשְׁמֹעַ שׁוּב וְשׁוּב.

 

תַּמִּי מִתְגַּעְגַּעַת מְאֹד לַגַּן שֶׁל שׁוּלָה. כְּשֶׁהִיא הָיְתָה בַּגַּן שֶׁל שׁוּלָה כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁהִיא יָלְדָה נֶהֱדֶרֶת: חָרוּצָה וּמַקְשִׁיבָה, עוֹזֶרֶת לְכֻלָּם (אֲפִלּוּ אָמְרוּ עָלֶיהָ שֶׁהִיא הָעוֹזֶרֶת הֲכִי טוֹבָה שֶׁל הַגַּנֶּנֶת), יוֹדַעַת לְסַדֵּר אֶת הַמִּשְׂחָקִים בִּמְקוֹמָם, לִשְׁמֹר עַל הַסֵּדֶר וְהַנִּקָּיוֹן וְלִמְרֹחַ הֵיטֵב לֶחֶם בִּגְבִינָה וַאֲפִלּוּ לַחֲתֹך מְלָפְפוֹנִים וּצְנוֹנִיוֹת לְסָלָט. כֹּל יוֹם, כְּשֶׁתַּמִּי מְלַוָּה אֶת שִׁיר הִיא אוֹמֶרֶת לְעַצְמָהּ בְּשֶׁקֶט-בְּשֶּׁקֶט, בַּלֵּב: "הַלְוַאי שֶׁאֲנִי הָיִיתִי שִׁיר. אֲפִלּוּ הָיוּ יְכוֹלִים לִקְרֹא לִי שִׁירָה וְהָיִיתִי בַּגַּן, יַלְדָּה קְטַנָּה וְנֶהֱדֶרֶת כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי כְּשֶׁהָיִיתִי תַּמִּי שֶׁל הַגַּן בֶּאֱמֶת. לֹא הָיִיתִי צְרִיכָה לָלֶכֶת לְבֵית סֵפֶר וּלְהַקְשִׁיב וְלָדַעַת וְלִזְכֹּר דְּבָרִים קָשִׁים וּלְחַשֵּׁב תַּרְגִּילִים שֶׁאֲנִי לֹא מְבִינָה וְלָדַעַת מַה קָּרָה לִיהוֹשֻׁעַ מֵהַתּוֹרָה וְלִשְׁמוּאֵל מֵהַתַּנַ"ךְ. אֲנִי לֹא מְבִינָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא יְכוֹלָה לִזְכֹּר אוֹתָם וּבַיּוֹם שֶׁלּוֹמְדִים תַּנַ"ךְ אֲנִי תָּמִיד רוֹצָה לִהְיוֹת חוֹלָה וּמְחַפֶּשֶׂת אֵיזֶה כְּאֵב קָטָן שֶׁיַּצִּיל אוֹתִי. כְּאֵב שֶׁלֹּא מַפְרִיעַ, רַק  כְּאֵב קָטָן שֶׁהַמַּחֲלָה שֶׁלּוֹ מִדַּבֶּקֶת, כְּאֵב שֶׁמַּרְגִּישִׁים אִתּוֹ בְּסֵדֶר גָּמוּר אֲבָל לֹא יְכוֹלִים לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר כִּי מַדְבִּיקִים בַּמַּחֲלָה אֶת הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה".

 

אֲבָל תַּמִּי צְרִיכָה לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר. הִיא כְּבָר סִיְּמָה אֶת הַלִּמּוּדִים שֶׁל הַגַּן וְהִיא יוֹדַעַת וְזוֹכֶרֶת הֵיטֵב אֶת כֹּל מַה שֶּׁלָּמְדוּ שָׁם. תַּמִּי יוֹדַעַת שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה לַחֲזֹר לַגַּן. הִיא רַק מִצְטַעֶרֶת מְאֹד-מְאֹד-מְאֹד, צַעַר גָּדוֹל שֶׁלִּפְעָמִים כּוֹאֵב וְצוֹבֵט וְלִפְעָמִים מְגָרֵד וּמַרְגִיז. הַצַּעַר שֶׁל תַּמִּי הוּא צַעַר מֵצִיק שֶׁל כֹּל יוֹם. צַעַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ אוֹתוֹ. תַּמִּי יוֹדַעַת אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת יַלְדָּה נהדרת וְלֹא יוֹדַעַת אֵיךְ פִּתְאֹם הַנֶּהֱדֶּרֶת בָּרְחָה מִמֶּנָּה וְנִשְׁאֲרָה רַק תַּמִּי עֲצוּבָה שֶׁמִּתְגַּעְגַּעַת אֵלֶיהָ מְאֹד, גַּעְגּוּעִים חֲזָקִים כְּמוֹ הַגַּעְגּוּעִים לַגַּן שֶׁל שׁוּלָה.

 

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל תַּמִּי בְּבֵית הַסֵּפֶר הִיא קָמָה מֻקְדָּם מְאֹד. עַל הַכִּסֵּא שֶׁלְּיָד מִטָּתָהּ הָיוּ מוּנָחִים הַבְּגָדִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהֵכִינָה עִם אִמָּא בָּעֶרֶב, לִפְנֵי שֶׁהָלְכָה לִישֹׁן. תַּמִּי הִתְרַחֲצָה וְהִתְלַבְּשָׁה בִּמְהִירוּת וְאָכְלָה מְעַט מְאֹד: הַהִתְרַגְּשׁוּת הֵצִיפָה אוֹתָהּ וְהִיא חָשָׁה כְּאִלּוּ הַבֶּטֶן מְלֵאָה אַחֲרֵי אֲרוּחָה עִם קִנּוּחִים וְתוֹסָפוֹת. הִיא הָלְכָה לְבֵית הַסֵּפֶר עִם אִמָּא, שְׁתֵּיהֶן נִרְגָּשׁוֹת מִגַּאֲוָה וְצִפִּיָּה. תַּמִּי יָדְעָה שֶׁהַמּוֹרָה תִּהְיֶה מְרֻצֶּה מִמֶּנָּה, כְּמוֹ הַגַּנֶּנֶת שׁוּלָה. לֹא הָיָה לָהּ סָפֵק שֶׁהִיא תִּהְיֶה תַּלְמִידָה מִצְטַיֶּנֶת.

 

הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּבֵית הַסֵּפֶר הָיָה חֲגִיגִי מְאֹד. הַמּוֹרָה לִימוֹר קִבְּלָה אֶת הַתַּלְמִידִים, בֵּרְכָה אֶת הַהוֹרִים וְסִפְּרָה עַל בֵּית הַסֵּפֶר. "בֵּית סֵפֶר הוּא הַבַּיִת הַשֵּׁנִי שֶׁלָּכֶם", אָמְרָה לַתַּלְמִידִים הַנִּרְגָּשִׁים. "כָּאן נִלְמַד, נְשַׂחֵק, נַכִּיר חֲבֵרִים וְחָבֵרוֹת וּנְבַלֶּה יַחַד שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת וְשָׁנִים רַבּוֹת". תַּמִּי נִזְכֶּרֶת בַּיּוֹם הַחֲגִיגִי הַזֶּה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. קָשֶׁה לָהּ לְהָבִין אֵיךְ כֻּלָּם טָעוּ: הַמּוֹרָה לִימוֹר, הַגַּנֶּנֶת שׁוּלָה, אִמָּא שֶׁלָּהּ וְהִיא-עַצְמָהּ, כִּי לְתַמִּי קָשֶׁה מְאֹד בְּבֵית הַסֵּפֶר: הִיא מַקְפִּידָה לְסַדֵּר אֶת הַיַּלְקוּט, לְהָכִין שִׁעוּרִים וּלְהַקְשִׁיב לַמּוֹרִים אֲבָל אַף פַּעַם לֹא מַסְפִּיקָה לַחֲשֹׁב עַל כֹּל מַה שֶּׁדָּרוּשׁ לָהּ: אֶתְמוֹל בַּכִּתָּה, כְּשֶׁסִּדְּרָה אֶת הַמַּחְבָּרוֹת וְהִכְנִיסָה אוֹתָן לַתִּיק, הִיא שָׁמְעָה אֶת הַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת: "הַיּוֹם נִלְמַד חֶשְׁבּוֹן בִּמְקוֹם עִבְרִית וּבְעִבְרִית תְּקַבְּלוּ רַק שִׁעוּרִים בְּחִבּוּר". הֲרֵי חִבּוּר זֶה חִבּוּר שֶׁל תַּרְגִּילִים בְּחֶשְׁבּוֹן, וְאִם לוֹמְדִים חֶשְׁבּוֹן בִּמְקוֹם עִבְרִית לָמָּה הַחִבּוּר בְּחֶשְׁבּוֹן הוּא שִׁעוּרִים בְּעִבְרִית? תַּמִּי הִצְבִּיעָה, וּבִקְּשָׁה מֵהַמּוֹרָה לְהַסְבִּיר אֶת הַבִּלְבּוּל בֵּין חִבּוּר בְּעִבְרִית וְחִבּוּר בְּחֶשְׁבּוֹן, אֲבָל כֹּל הַיְּלָדִים פָּרְצוּ בִּצְחוֹק וְהַמּוֹרָה אָמְרָה: "תַּמִּי, תִּגְּשִׁי אֵלִי אַחֲרֵי הַשִּׁעוּר בְּבַקָּשָׁה, חֲבָל לְבַזְבֵּז אֶת הַזְּמַן שֶׁל כֹּל הַכִּתָּה עִם הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ". תַּמִּי לֹא נִגְּשָׁה אֶל הַמּוֹרָה. הִיא נֶעֶלְבָה וְחָשְׁשָׁה שֶׁלֹּא תּוּכַל לְדַבֵּר וַאֲפִלּוּ תִּפְרֹץ בְּבֶכִי. בְּסִיוּם הַלִּמּוּדִים הִיא נִסְּתָה לַחֲמֹק בִּמְהִירוּת מִן הַכִּתָּה, אֲבָל הַמּוֹרָה עִכְּבָה אוֹתָהּ. "תַּמִּי, תֹּאמְרִי בְּבַקָּשָׁה לְאִמָּא לְטַלְפֵּן אֵלַי", אָמְרָה, וּמִהֲרָה לֶאֱסֹף אֶת חֲפָצֶיהָ וְלַעֲזֹב אֶת הַכִּתָּה. "אוּף", חָשְׁבָה תַּמִּי, "אִלּוּ הָיִיתִי מִצְּלִיחָה לְמַהֵר, הִיא לֹא הָיְתָה מַזְמִינָה אֶת אִמָּא שֶׁלִּי כְּדֵי לְהִתְלוֹנֵן עָלַי. הַמּוֹרָה הַזֹּאת וְהַיְּלָדִים חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי רוֹצָה לְהַפְרִיעַ. הֵם לֹא מְבִינִים שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁקָּשֶׁה לִי לְהָבִין: אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָדַעַת לְמַה מִתְכַּוְּנִים אִם מְבַלְבְּלִים בֵּין שִׁעוּרִים וַעֲבוֹדוֹת. אֲנִי צְרִיכָה שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בָּרוּר. אֲנִי כּוֹתֶבֶת כֹּל מַה שֶּׁהַמּוֹרָה אוֹמֶרֶת בַּכִּתָּה, וְאַחַר כָּךְ אִמָּא מַסְבִּירָה לִי אֶת הַדְּבָרִים בַּבַּיִת. אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַקְשִׁיב, לְהָבִין וְלִכְתֹּב בְּאוֹתוֹ זְמַן. כֹּל הַזְּמַן בְּבֵית הַסֵּפֶר אֲנִי עֲסוּקָה בִּכְתִיבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח, כְּדֵי שֶׁאִמָּא תּוּכַל לְהַסְבִּיר לִי בַּבַּיִת, כְּדֵי שֶׁהַמּוֹרָה לֹא תִּכְעַס. אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת וּמִתְאַמֶּצֶת וּמְכִינָה וּמְסַדֶּרֶת וְלֹא מַצְלִיחָה: תָּמִיד יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי, תָּמִיד יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁצּוֹחֵק מִן הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁלִּי, כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת מַשֶּׁהוּ בַּכִּתָּה זֶה בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא מַתְאִים לַשִּׂיחָה, כִּי לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁכֻּלָּם כְּבָר עֲסוּקִים בְּנוֹשֵׂא חָדָשׁ. תָּמִיד יֵשׁ מוֹרָה שֶׁכּוֹעֶסֶת עַל הַזְּמַן שֶׁאֲנִי מְבַזְבֶּזֶת לָהּ. אֲפִלּוּ אִמָּא, שֶׁעוֹזֶרֶת לִי מְאֹד, לֹא מְבִינָה אֵיךְ יַלְדָּה חכמה כזו שֶׁהָיִיתִי בַּגַּן כְּבָר לֹא מְבִינָה דְּבָרִים פְּשׁוּטִים שֶׁאֲפִלּוּ הָאָח הַקָּטָן שֶׁלִּי שִׁיר מֵבִין יוֹתֵר מַהֵר מִמֶּנִּי. וַהֲכִי גָּרוּעַ: אֲנִי לוֹמֶדֶת לַמִּבְחָנִים עִם החברות הַטּוֹבוֹת שֶׁלִּי מִן הַכִּתָּה, מְלַמֶּדֶת אֶת כֻּלָּן אֶת מַה שֶּׁאִמָּא מְלַמֶּדֶת אוֹתִי בַּבַּיִת, וְכֻלָּן מַצְלִיחוֹת וּמְקַבְּלוֹת צִיּוּנִים טוֹבִים וְרַק הַבְּחִינוֹת שֶׁלִּי תָּמִיד חוֹזְרוֹת עִם סִמּוּנִים אֲדֻמִּים שֶׁל הַמּוֹרָה וְהֶעָרוֹת: "לֹא הֵבַנְתְּ אֶת הַשְּׁאֵלָה", "לֹא עָנִית לָעִנְיָן", וְ"גְשִׁי אֵלַי אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים". אֲנִי שׂוֹנֵאת אֶת הַשִּׂיחוֹת הָאֵלֶּה עִם הַמּוֹרָה, אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מַה לַּעֲנוֹת כְּשֶׁהִיא שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי אִם לָמַדְתִּי, מַדּוּעַ לֹא הִתְרַכַּזְתִּי בַּשְּׁאֵלָה וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁדְּבָרִים שֶׁנִילְעֲסוּ בַּכִּתָּה לֹא כְּתוּבִים בַּבְּחִינוֹת שֶׁלִּי. אֲנִי מַבְטִיחָה לְהִשְׁתַּפֵּר, לִלְמֹד שׁוּב, יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת עִם הַבְּחִינָה וְעִם אִמָּא, מְתַקֶּנֶת אֶת כֹּל הַתְּשׁוּבוֹת וּמַרְאָה לַמּוֹרָה, וְזֶה לֹא עוֹזֵר: בַּבְּחִינָה הַבָּאָה שׁוּב אוֹתוֹ סִפּוּר, אוֹתָן הֶעָרוֹת, וְהַבֶּכִי הַקָּשֶׁה הַזֶּה שֶׁיּוֹשֵׁב לִי בַּגָּרוֹן וַאֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת וּפוֹחֶדֶת מֵהָרֶגַע שֶׁלֹּא אוּכַל יוֹתֵר לִסְגֹּר אוֹתוֹ שָּׂם. אֵין לִי זְמַן לָלֶכֶת לחברות כִּי אֲנִי לוֹמֶדֶת כֹּל יוֹם עִם אִמָּא, מְכִינָה שִׁעוּרִים וּמִתְכּוֹנֶנֶת לְמִבְחָנִים. רַק בְּחוּג בִּשּׁוּל וּבְחוּג רִיקוּד אֲנִי מַצְלִיחָה: שָּׂם אֲנִי מַרְגִּישָׁה נֶהְדָּר, כְּמוֹ בַּגַּן שֶׁל שׁוּלָה: כֻּלָּם רוֹאִים מִי אֲנִי בֶּאֱמֶת, אֲנִי לֹא צְרִיכָה לְדַבֵּר וְלָתֵת תְּשׁוּבוֹת מְהִירוֹת וַחֲכָמוֹת עַל שְׁאֵלוֹת, אַף אֶחָד לֹא צָרִיךְ לְהַמְתִין עַד שֶׁהַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי יַעֲבֹד וַאֲנִי אֵדַע מַה לְּהַגִּיד, וְאַף אֶחָד לֹא צוֹחֵק וְלֹא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת בְּשָׂפָה שֶׁל מְבֻגָּרִים וְלֹא יוֹדַעַת לְדַבֵּר בְּשָׂפָה שֶׁל יְלָדִים. בַּחוּגִים שֶׁלִּי אֲנִי יַלְדָּה נֶהֱדֶרֶת שֶׁיּוֹדַעַת לִרְקֹד וּמַמְצִיאָה בִּישׁוּלִים וּמַאֲכָלִים. לִפְעָמִים יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁרַק הַכַּלְבָּה שֶׁלִּי אֲהוּבָה לֹא יוֹדַעַת אֵיזוֹ תַּלְמִידָה גְּרוּעָה אֲנִי, וְאֵיזוֹ דַּבְּרָנִית שֶׁל מִלִּים לֹא מַתְאִימוֹת, וְרַק הִיא לֹא אוֹמֶרֶת מִלִּים כְּמוֹ "אֲבָל", אַחֲרֵי כֹּל דָּבָר טוֹב שֶׁמִּישֶׁהוּ לִפְעָמִים אוֹמֵר עָלַי.

 

"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מַה יֵּשׁ לַיַּלְדָּה", אָמְרָה אִמָּא לְאַבָּא שֶׁל תַּמִּי: "אֲנִי לוֹמֶדֶת אִתָּהּ, מַסְבִּירָה לָהּ וְהִיא מְבִינָה הַכֹּל הֵיטֵב וּמַהֵר. כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים בַּכִּתָּה אוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה, בְּמִבְחָן אוֹ בַּעֲבוֹדָה הִיא לֹא יוֹדַעַת בְּמַה מְדֻבָּר. כֹּל הַמּוֹרִים מְסַפְּרִים לִי אוֹתוֹ דָּבָר, וַאֲנִי לֹא יוֹדַעַת מַה לְּהָשִׁיב. כֻּלָּם אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי מְפַנֶּקֶת אוֹתָהּ וּמְגַדֶּלֶת יַלְדָּה תְּלוּתִית". "אוּלַי כְּדַאי שֶׁנִּפְנֶה לְיִיעוּץ?", אָמַר אַבָּא שֶׁל תַּמִּי: גַּם כְּשֶׁאֲנִי לוֹמֵד אִתָּהּ הִיא מְבִינָה הֵיטֵב, אֲנִי לֹא מֵבִין מַה קּוֹרֶה אִתָּהּ בַּכִּתָּה".

 

הַהוֹרִים שֶׁל תַּמִּי פָּנוּ לְיִיעוּץ. הֵם הָלְכוּ לִפְסִיכוֹלוֹגִית שֶׁמְּטַפֶּלֶת בִּילָדִים וְסִפְּרוּ לָהּ עַל תַּמִּי. הַפְּסִיכוֹלוֹגִית שָׁמְעָה הֵיטֵב אֶת הַדְּבָרִים וְאָמְרָה: אִם אַתֶּם מַרְגִּישִׁים שֶׁתַּמִּי זְקוּקָה לָעֶזְרָה שֶׁלָּכֶם בַּהֲכָנַת הַשִּׁעוּרִים, כַּנִּרְאֶה שֶׁהִיא זְקוּקָה לְעֶזְרָה גַּם בַּכִּתָּה. יְלָדִים שֶׁזְּקוּקִים לְעֶזְרָה בְּפִעֲנוּחַ וְהֶסְבֵּר שֶׁל הַשְּׁאֵלוֹת, הֵם בְּדֶרֶךְ כְּלָל יְלָדִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לִקּוּיֵי לְמִידָה בִּתְחוּמֵי הַשָּׂפָה. הֵם מְבִינִים יָפֶה מְאֹד כְּשֶׁמַּסְבִּירִים לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת. אֵלֶּה לֹא יְלָדִים שֶׁצְּרִיכִים פְּסִיכוֹלוֹג, כִּי הַבּעַיָיה שֶׁלָּהֶם אֵינָהּ רִגְשִׁית. כְּדַאי לִפְנוֹת לְאִבְחוּן שֶׁל מֻמְחֶה לְלִקּוּיֵי-לְמִידָה, כְּדֵי לָדַעַת מִמַּה נוֹבְעִים הַקְּשָׁיִים שֶׁל תַּמִּי בְּבֵית הַסֵּפֶר, וּלְקַבֵּל הַנְחָיוֹת. בֵּינְתַיִם, חָשׁוּב לַעֲזֹר לְתַמִּי, לְהַרְגִּיעַ אוֹתָהּ וּלְהַסְבִּיר לַמּוֹרָה וְּליוֹעֶצֶת בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁאַתֶּם פּוֹנִים לְאִבְחוּן וּמְבַקְּשִׁים לְהַמְתִין בְּסַבְלָנוּת לַהַמְלָצוֹת שֶׁל הַמְּאַבְחֶנֶת".

 

אַחֲרֵי שֶׁתַּמִּי הָיְתָה בְּאִבְחוּן כֻּלָּם הֵבִינוּ שֶׁהִיא לֹא מִתְפַּנֶּקֶת וְלֹא מִתְחַזָה וְלֹא רוֹצָה לְהַפְרִיעַ לְאַף אֶחָד בַּכִּתָּה: תַּמִּי רוֹצָה לִהְיוֹת תַּלְמִידָה טוֹבָה, לְהָכִין שִׁעוּרִים וּלְהַצְלִיחַ בַּבְּחִינוֹת. הִיא רוֹצָה לַעֲזֹר לַיּלָדִים בַּכִּתָּה וְלִהְיוֹת חָבֵרָה טוֹבָה מִבְּלִי שֶׁתִּצְטָרֵךְ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת וּלְבַלוֹת שָׁעוֹת רַבּוֹת בַּהֲכָנַת שִׁעוּרֵי-הַבַּיִת. אִמָּא לָמְדָה מִן הַמְּאַבְחֶנֶת כֵּיצַד לְקַצֵּר אֶת זְמַן הֲכָנַת הַשִּׁעוּרִים וְלַעֲרֹךְ לְתַמִּי אֶת הַחֹמֶר בְּמִשְׁפָּטִים קְצָרִים וּמוּבָנִים. הַמּוֹרָה לָמְדָה כֵּיצַד לְבָרֵר אִם תַּמִּי מְבִינָה כֹּל שְׁאֵלָה בַּבְּחִינָה. הַיְּלָדִים לָמְדוּ שֶׁיֵּשׁ יְלָדִים שֶׁהֵם חֲכָמִים מְאֹד כְּמוֹ תַּמִּי  וְלַמְרוֹת זֹאת יֵשׁ לָהֶם קֹשִׁי בַּהֲבָנָה שֶׁל שְׁאֵלוֹת וְהֵם זְקוּקִים לְהֶסְבֵּר שֶׁל מִלִּים אֲחֵרוֹת, כֹּל פַּעַם מֵחָדָשׁ. הֵם הִשְׁתַּדְּלוּ לֹא לִצְחֹק כְּשֶׁתַּמִּי שׁוֹאֶלֶת שְׁאֵלוֹת בַּכִּתָּה וְתַמִּי הִשְׁתַּדְּלָה לֹא לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם בַּכִּתָּה עֲסוּקִים אוֹ מְמַהֲרִים. הִיא הִפְסִיקָה לַחֲשֹׁשׁ מִלִּפְנוֹת אֶל הַמּוֹרָה אַחֲרֵי הַשִּׁעוּר, וְהַמּוֹרָה הִפְסִיקָה לְהִתְלוֹנֵן וְלָמְדָה גַּם הִיא כֵּיצַד לַעֲזֹר לְתַמִּי: הִיא שָׁאֲלָה אֶת אִמָּא וְאֶת הַמְּאַבְחֶנֶת שֶׁל תַּמִּי אֵיךְ לַעֲזֹר לָהּ, וְיָשְׁבָה עִם תַּמִּי, כֹּל פַּעַם שֶׁהָיְתָה לָהּ אֶפְשָׁרוּת, וּבֵרְרָה הֵיטֵב אִם תַּמִּי מְבִינָה אֶת הַנִּקְרָא, אִם הִיא מְבִינָה אֶת הַנִּדְרָשׁ, אִם הִיא יְכוֹלָה לְהַסְבִּיר לַמּוֹרָה בַּמִּלִּים שֶׁלָּהּ אֶת הַשְּׁאֵלָה. זֶה עָזַר מְאֹד לְתַמִּי וּלְאִמָּא, לְאַבָּא וְלַמּוֹרִים וְגַם שִׁפֵּר אֶת היַחֲסִים שֶׁל תַּמִּי עִם הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה. הַקְּשָׁיִים לֹא נֶעֶלְמוּ, אֲבָל תַּמִּי וְהַהוֹרִים וְהַמּוֹרִים לָמְדוּ כֵּיצַד לְהֵיעַזֵר וּלְהִתְקַדֵּם מִבְּלִי לְהַפְרִיעַ וְלִכְעֹס וְהַיְּלָדִים גִּלּוּ שֶׁתַּמִּי יַלְדָּה נְהְדֶּרֶת, שֶׁזְּקוּקָה לְעֶזְרָה וּמִתְקַדֶּמֶת יפה מְאֹד כְּשֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אוֹתָהּ.


 

.כל הזכויות שמורות © ד"ר נויה ספקטור 03-5248624
 
פיתוח ועיצוב אתרים בטאגרופ