פורום חינוך מיוחד

פורום ליקויי למידה

 

 

 

אבחנות שגויות

 

 

לקויי למידה ואבחנות שגויות:

 

כל הזכויות שמורות לד"ר נויה ספקטור, מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה, דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית – חינוך מיוחד. אין להעתיק, לעשות שימוש כלשהו ללא אישור בכתב מן המחברת, ללא איזכור שם המחברת וכתובת האתר: www.noya.co.il

 

 

נבדקים לקויי-למידה "זוכים" לעתים קרובות באבחנות שגויות, כאשר המאבחן אינו מומחה לאבחון לקויי-למידה או כאשר המאבחן משתמש בכלי-אבחון שאינם מתאימים לאיתור ליקויי-למידה. למשל, לקויי-למידה רבים מאובחנים כבעלי תיפקוד שכלי ממוצע או נמוך, גם כאשר התיפקוד השכלי שלהם תקין או גבוה. הסיבה: הליקויים הייחודיים של לקויי-למידה מנמיכים את התיפקוד ומשפיעים על ממצאי המבחנים הפסיכולוגיים, המותנים בזמן ובמיומנויות שפה וביצוע ומשקללים ממוצע. גם כאשר נבדק מראה קשיים בעלי מקור רגשי ונדרש טיפול רגשי, יש ערך ראשוני לאבחנה הבסיסית ואיתור ראשוני של ליקויי-למידה. אבחנה ראשונית של ליקויי-למידה משליכה על ההתייחסות  בהמשך, על מהות הטיפול ועל אופיו.

דוגמאות לעיוותים באבחנה על-סמך אבחון פסיכולוגי או על סמך בדיקה רפואית שטחית:

1.               ילד עם תסמונת דה-לה-טורייט, בעל תנועות לא-רצוניות, רגישות-יתר, התנהגות ילדותית וקשיי-למידה הוגדר בעל  "הפרעות רגשיות" באבחון פסיכולוגי, משום שפלט קללות וקולות במהלך המבחן, מבלי להתייחס לתסמונת הנוירולוגיות וליקויי-הלמידה.

2.                  נער בעל ליקויי למידה מורכבים אובחן ע"י פסיכולוג כ"מסורס ע"י אביו משום שהאב גורם לתלות-יתר בו", מבלי שהמאבחן הבין את גבולות היכולת של הבן.

3.                  נבדקים בעלי קשיים בלימוד חשבון הוגדרו באבחון פסיכולוגי "דיסקלקוליים" (בעלי ליקויים בחשיבה חשבונית) בזמן שהיו מחוננים בחשיבה חשבונית וליקויים אחרים גרמו להם קשיים בביצוע תרגילי חשבון.

4.                  ילד בעל רגישות-יתר שנרתע ממגע אובחן ע"י פסיכולוג כ"ילד מוכה".

5.                  ילדה בעלת ליקויי-למידה, ילדותית, (מצב מוכר ואופייני של ליקויי-למידה) שהוריה גרושים אובחנה כנוקטת התנהגות ילדותית משום "שרוצה להחזיר את המצב לקדמותו – ואת הוריה לחיות יחד".

6.                  ילד בעל ליקויי שפה ספציפיים שסבל גם מפזילה שאובחן ע"י פסיכולוג כ"בעל קווים אוטיסטיים", משום שלא הצליח ליצור קשר-עין.

7.                  נער בעל כתב בלתי קריא והתקפי-זעם הופנה לפסיכולוגית והיה חמש שנים בשיחות במקום שיופנה לאבחון ליקויי-למידה ולנוירולוג ויקבל סיוע והתייחסות וייערך בירור רפואי על הסיבות הנוירולוגיות האפשריות להתקפי הזעם.

8.                  ילדים לקויי כישורים חברתיים, ללא-עכבות ואפילו חסרי-גבולות הוגדרו ע"י פסיכולוגים שבדקו אותם כילדים "פתוחים" וחברותיים בעלת חוש חברתי מפותח.

9.                  ילד יתום מאב שלא הצליח ללמוד לקרוא הוגדר בעלי קשיים רגשיים  משום שנדרש ללמוד לכתוב ולקרוא את המילה "אבא".

10.             ילדים לקויי-שפה, שאינם יכולים לבטא את עצמם בבהירות הוגדרו ע"י מאבחן פסיכולוג "סגורים" ובעלי בעייה רגשית והופנו לטיפול באמצעות שיחות, שיקופים ופירושים בלתי מתאימים ובטיפול באמצעות משחק.

11.             ילדים בעלי תסמינים של עיכובים התפתחותיים הוגדרו ע"י פסיכולוגים שבדקו אותם "ילדים שעברו טראומה", והופנו לטיפול נפשי.

12.             ילדים בעלי קשיי התמודדות עם חידושים (איפיון מוכר של ליקויי-למידה) הוגדרו ילדים בעלי קשיי פרידה, הנובעים מנטישת-הורים בינקות. להוריהם הנמצאים-נעדרים בעיני המאבחן, יוחסה נטישה של הילד מבחינה נפשית.

13.             ילדים מאומצים לקויי-למידה הוגדרו כבעלי קשיי-למידה הנובעים מעובדת היותם ננטשים ומאומצים.

14.             ילדים רבים, מעוכבי התפתחות (שהם תסמינים מוקדמים מוכרים של מצבי ליקויי-למידה) אובחנו ע"י פסיכולוגים כמפגרים והופנו לגנים מיוחדים לילדים בעלי פיגור. בתוך עבודת הגן המיוחד התברר כי אלה ילדים לקויי-למידה שלא התאימו לאבחון הפסיכולוגי.

15.             ילדים לקויי שפה (SLI, בעלי ליקויי למידה בתחומי השפה) מאובחנים לעתים כילדים בעלי תסמונת PDD או "בעלי קווים אוטיסטיים" בילדות הרכה, ועם הגדילה מתברר כי אלה הם ילדים לקויי למידה בתחומי השפה וקריאת המפה החברתית.

16.             ילד בעל ליקויי שפה וליקוים גראפומוטוריים חמורים שהגיב בדכאון על דרישות ההורים והמערכת אובחן כבעל תסמונת "אספרגר" בבדיקה פסיכיאטרית שטחית (שארכה דקות ספורות) והופנה לכיתת תלמידים בעלי תסמונות על רצף האוטיזם ("כיתת תקשורת").

17.             ילדים לקויי שפה אובחנו בילדותם כילדים בעלי הפרעות נפשיות שלא פיתחו שפה כביכול, בגלל הזנחה סביבתית-הורית.

18.             ילדים לקויי-למידה, בעלי קושי בהבעה ופענוח של שפת-גוף והבעות-פנים, מאובחנים כילדים בעלי קשיים רגשיים, "מסוגרים", "נסוגים מחברה" כתוצאה ממצב רגשי או טראומה, ומבלים שנים מיותרות בטיפול פסיכולוגי שאינו מתאים ואינו מועיל להם.

19.             תלמידים שהוגדרו כמתפקדים מתחת לנורמה באבחון פסיכולוגי לא קיבלו אפשרות לזכות בהתאמות במבחני בגרות משום שהגדרת לקויי-למידה מחייבת תיפקוד שכלי תקין. באבחון לקויי-למידה, התלמידים הללו אובחנו כלקויי למידה, וידוע כי לְקויי למידה אינם מפגינים את יכלתם במבחנים פסיכולוגיים.

20.             ילדים בעלי פיגור שכלי מאובחנים לעתים קרובות בגיל הגן כבעלי אינטליגנציה תקינה וגבוהה משום שהם מסוגלים לפתח חיברות ושיתוף פעולה במהלך המבחנים וההיכרות עם הפסיכולוג הבודק.

 

מבחנים פסיכולוגיים:

 

מבחן ווכסלר הוא מבחן פסיכולוגי המשמש להערכת התיפקוד האינטלקטואלי. עצם הדרישה להציג בפני מערכת החינוך ערכים של התיפקוד האינטלקטואלי,  מהווה אפלייה של תלמידים לקויי-למידה ופגיעה חמורה בזכויות הפרט שלהם.

במבחן ווכסלר נקבעת מנת המשכל (I.Q). מבחן זה אינו מתאים להערכת התיפקוד האינטלקטואלי של תלמידים לקויי-למידה, והוא אף עלול לעוות ממצאים של נבדקים לקויי-למידה ולגרום להסקת מסקנות מוטעות. באמצעות שימוש שרירותי במבחן ווכסלר עלולים נבדקים לקויי-למידה להיחשב בטעות בעלי מנת-משכל נמוכה או בעלי בעיות רגשיות. הפגיעה מתעצמת לנוכח הנתונים הבאים: במבחן ווכסלר אין אפשרות לאתר ליקויי-למידה (אלא, לכל היותר, להעלות חשד בקיומם עפ"י התיפקוד במבחן); מבחן ווכסלר ואבחון פסיכולוגי כלשהו אינם דרושים לשם איתור או לשם קביעה שהנבדק הינו בעל ליקויי-למידה. יש הצדקה לבדיקת מנת המשכל באמצעות מבחן ווכסלר או מבחנים פסיכולוגים אחרים רק במקרים נדירים ביותר של חשש לפיגור שכלי.

בדרישה לעבור מבחן ווכסלר, אותה מעמיד משרד החינוך בפני תלמידים לקויי-למידה מתקיימות אפלייה ופגיעה חמורה בזכויות הפרט. אלה אינן תורמות להיערכות הנדרשת לבחינות מותאמות ללקויי-למידה. אפלייתם של הנבדקים לקויי-הלמידה ביחס לתלמידים אחרים זועקת ומכשילה ואינה מאפשרת להם לממש את זכויותיהם הבסיסיות המעוגנות בחוק.

 

מלבד מבחן ווכסלר, הידוע ומקובל בעולם וגם במערכת החינוך שלנו, הנה מילים אחדות על מבחנים פסיכולוגיים אחרים:

1.      מבחן סטאנפורד-בינה מעריך את היכולת השכלית על-פי משימות ומגיש ציון משוקלל;

2.      מבחן בנדר מעריך זכרון והתארגנות עפ"י יכולת העתקת שרטוטים והיכולת לשחזר ולשרטט  אותם אח"כ מתוך ִזכירה;

3.      מבחן קאופמן: מבחן למדידת אינטליגנציה בגיל הרך, שתורגם ותוקנן בארץ, ויש בו מרכיבים שהיו יכולים להתאים לחיזוי ליקויי-למידה, משום שהוא מייחד ומבודד מטלות, אבל: בארה"ב הוצא משימוש עוד לפני שתורגם אצלינו, משום שהנורמות שלו נמצאו גבוהות ובלתי אמינות.  הוא עדיין מקובל לעתים בבתי ספר לחינוך מיוחד בארה"ב, לא רק בגיל הרך.

4.      מבחן לייטר: מבחן שנוצר בזמנו כדי לבדוק ולהעריך מנת משכל של ילדי מהגרים בארה"ב והועבר לשימוש בחינוך המיוחד, לבדיקת אנשים כבדי-שמיעה, אנשים שאינם מדברים או לקויי-שפה. הנורמות הושוו למבחן ווכסלר, ואני השתמשתי בעבר בגירסאות אחדות שלו (גירסה למשותקים, גירסה לילדים, גירסה לבוגרים) ואף קיבלתי מענק למחקר (שמעולם לא הושלם בגלל אזלת-יד וכיס של האוניברסיטה) שאמור היה לאפשר תיקנון של המבחן הזה בארץ. משום-מה פסיכולוגים רבים בארץ אינם מכירים אותו ואינם משתמשים בו. חבל. הוא יכול היה לשפר מעט את המצב ולא לפסוק אבחנות מוטעות. היום, מבחני החשיבה במערכות אבחון לקויי-למידה מכילות את היסודות של מבחן זה, ויותר.

5.      מבחנים לאבחון בעיות רגשיות הם מבחנים המושתתים על ציורים, תמונות ומשפטים שעל הנבדק להגיב עליהם באופן מילולי. רובם – מבחנים השלכתיים, שבהם הנבדק מתאר במילים את התמונה, המצב, ההרגשה שלו או של אנשים או בעלי-חיים בתמונות ובציורים. כמו במבחנים האחרים – ליקויי שפה, ליקויי תפישה חזותית וכד' יכולים לעוות תפישה או הבנה של המוצג במבחן.

 

חשוב לזכור: במבחנים פסיכולוגיים נקבעת מנת-המשכל של הנבדק. זהו ה-I.Q, שהוא ציון משוקלל של הציונים בתת-המבחנים של המבחן. מאפיין בסיסי של לְקויי-למידה הוא תיפקוד נמוך בתחומים הלקויים ובפערים בתיפקוד. כאשר יש פערים משמעותיים השיקלול, שהוא ה"ציון הסופי", מונמך. הוא מושפע מן הציונים הנמוכים. הכלים העומדים לרשותו של הפסיכולוג במבחנים הפסיכולוגיים השונים, המקובלים, אינם מתאימים להערכת התיפקוד של לקויי-למידה. לדוגמא: מרכיבי-זמן, מיומנויות-שפה וביצוע ומהירות-תגובה נדרשים כדי לעמוד בדרישות המבחנים הפסיכולוגיים. ליקויי למידה שונים משפיעים על התיפקוד ומנמיכים את התיפקוד במבחנים כאלה, גם כאשר האינטליגנציה תקינה או גבוהה.

האבחון הפסיכודידקטי, המוצע ע"י נציגי מערכת החינוך, הוא אבחון מטעה: הוא מבוסס על הערכה פסיכולוגית הנסמכת על מבחנים פסיכולוגיים שאינם מתאימים ללקויי-למידה, ועל מעין-תוספת אבחון "דידקטי", אשר במקרה של אבחון "פסיכודידקטי" נעשית בידי פסיכולוג, שאינו בהכרח מורה ואינו בהכרח מאבחן דידקטי, ואינו בהכרח מאבחן מומחה ללקוי-למידה.  האבחון הפסיכודידקטי אינו מהווה אבחנה מבדלת בין מצבים הנגרמים בשל ליקויי-למידה לבין מצבים הנגרמים ע"י בעיות רגשיות. במקרים רבים לקויי-למידה אינם מתאימים ואינם זקוקים לאבחון ולטיפול פסיכולוגי, אלא להתייחסות המבוססת על הליקויים הייחודיים וההמלצות להתמודדות המתאימה בהמשך. זוהי אינה המלצה גורפת, אלא מותנית ותלוייה במצבו האישי של הנבדק. כאשר נדרש טיפול נפשי, ההמלצה היא טיפול משפחתי, כדי ללמד את המשפחה להיערך ולתמוך בבעל ליקויי-הלמידה.


 

.כל הזכויות שמורות © ד"ר נויה ספקטור 03-5248624
 
פיתוח ועיצוב אתרים בטאגרופ