מבנה והתאמה
השיטה מתאימה לגילאי 4-8 בחינוך הרגיל, ובהתאמה אינדיבידואלית על-פי הקשיים, גם לגילאי 9 ואילך, בחינוך המיוחד. הלימוד מתבצע בחוברות עבודה, מדורגות על-פי רמת הקושי.

לימוד הקריאה מבוסס על שמות הצבעים בעברית
תירגול פונטי של שמות הצבעים, חלוקה לצלילים א-דו-ם (להבדיל מהברות, כנ"ל), קישור הצליל עם הסמל הכתוב, פירוק, הרכבה ואיחוי מחדש של המילה הכתובה.

הצבע הוא הגורם המקשר
הצבע ושם-הצבע (חזותי ושמיעתי), מתקשרים למילה הכתובה, הנלמדת כדגם של צלילים ברצף מסויים, תואם לחלקי-המילה הנשמעת. במהלך הלימוד, מתורגלות הגייה וקריאה סינכרונית של שמות הצבעים, על-מנת להגביר את המודעות הפונטית ולעודד תיכלול בינתחומי (אינטגראציה שמיעתית-חזותית) אוטומאטי, גמיש וסינכרוני.

סוג האותיות
האותיות פשוטות, ללא קישוטים, דומות ככל הניתן לכתב-היד (של המורה, למשל), באותיות דפוס ובאותיות כתב: בנוסף לחוברות לימוד הקריאה בהדרגה, קיימת גם חוברת המלמדת קריאה בכתב, משום הקושי שיש לבעלי קשיי-קריאה בלימוד סמלים כתובים חדשים. גם-כאן, נבחרו אותיות פשוטות למראה ולביצוע ודומות לכתב-יד.

הניקוד
השימוש בניקוד תקני ועקבי, משום התפיסה כי הניקוד בעברית חיוני בלימוד הקריאה: (כשם שלא ייתכן ללמד קריאה אנגלית ללא הצגת התנועות, כך יש ללמד עברית), לימוד התנועות-הניקוד מלווה כל אות וצליל כתוב. חשיבות השימוש בניקוד לכל שלבי הלימוד של קריאה, כתיבה, מילים חדשות וחידושי-לשון. התלמידים לומדים לקרוא במדוייק את הכתוב, ואינם מסתמכים על ניחוש: הם רואים את הצליל הכתוב ולומדים את הפקתו באופן מדוייק בהגייה.

מספר התנועות מצומצם
סימני הניקוד הנלמדים בבסיס לימוד הקריאה (בתחילת התהליך), בשלבי לימוד הקריאה אין שימוש בחטפים (מלבד שוואים) ובמקומם תופיע תנועת החטף, כגון:

וכן אין שימוש בתנועות קובוץ, שבמקומו יופיע שורוק:
 

דגשים
(דגש חזק: מכפל או דגש משלים ודגש קל).
מופיעים כאמצעי מבחין בהגייה (כחול/תכלת).
מלבד אלה, נשמר השימוש בניקוד תיקני, והוא מודגש במהלך הלימוד.

שימוש בכתיב מלא
נעשה על מנת להקל על המתקשים ולבסס גם הכנה לקריאה בכתיב מלא, הנהוגה בעיתונים ובספרים.

שימוש בצבעים
נעשה בכוונה כשהוא נושא משמעות, ובמטרה לשמור על מירכוז, "נקיון" ומיעוט גרויים, העלולים להכביד על הלומד המתקשה.

בדף העבודה מופיע רק מידע וחמרים חיוניים
ללימוד ולסוג הפעילות הנדרשת, ללא קישוטים.
המטרה - לשמור על הלמידה המובנית ולצמצם את הגרויים ואת ההפרעות.
(הסבר למורה או למדריך נמצאים בדף אחר, כדי לא להסיח את דעת הלומד וכדי לא לעורר חשש מדף כתוב ועמוס במידע שאינו מוכר. התלמיד מסוגל להבין ולהכיר כל סמל שנמצא בדף העבודה).

עבודה עצמית
כל דף מציג את הנדרש, והדוגמאות לביצוע מנחות את הלומד ומאפשרות עבודה עצמית ללא עזרת-מבוגר. (הכוונה לפתח מודעות ועניין בעבודה עצמית. ההמלצה היא להיעזר במבוגר-מנחה).

הנחיות למורה
מפורטות בכתב, מלוות כל תרגיל:
כל דף-עבודה בחוברת, מלווה בהסבר כתוב של ההוראות, מדורגות וערוכות על-פי השלבים הרצויים לביצוע. ההנחיות למורה מופיעות בדף נפרד, מול דף-העבודה, מדורגות כלשונן על-פי שלבי-העבודה המומלצים ומיועדות למורה-החונך, ולא לתלמיד.

בשלב הראשון - השיטה מהווה הכנה לקריאה
מאפשרת הבנת העקרון הפונטי של הקריאה בעברית, ומפתחת את הבנת-הנקרא משלבי הלימוד הראשונים.

בהמשך - השיטה מתפתחת ללימוד קריאה שיטתי
מרכזי או מלווה: אם בכיתה לומדים בשיטה אחרת - היא יכולה להוות שיטת-עזר, לילד מתעניין או לילד מתקשה.

אסטרטגיית הלמידה
למידה מתחדשת ולא שינון.
הלמידה אינה נעשית בדרך-השינון, אלא בדרך הלמידה המתחדשת: אין תרגילים זהים, דפי-העבודה מגוונים - בצבע, בתוכן ובביצוע.

הבחנה ומיון
מתחילת הלימוד, התלמידים מפתחים מודעות להבחנה בין הצלילים ובין הסמלים החזותיים שלהם, לומדים להבחין,להבדיל, למיין, לסמן וליצור מילים, בהסתמכם על שמות הצבעים הידועים.

התלמידים לומדים לקרוא את הכתוב
ומפתחים מודעות למרכיבים, לחלקי-המילים ולמילים השלמות. הקריאה מתבצעת ע"י פעולת הקישור בין הצלילים הנשמעים והצלילים הכתובים.

הקריאה הטכנית
התלמידים לומדים להשתמש בצבע כאסוסיאציה ולזהות את הכתוב מתחילת הלימוד, כאשר הם מסתמכים על היכרות עם הצבע ועם ייצוגו הסמלי - שמו של כל צבע: מתוך היכרות עם הצבע ושמו, לומדים לזהות את הצלילים, ואת הסמל הכתוב באותו-צבע.

לימוד הקריאה
משולב עם ביצוע אך לא עם כתיבה, (כדי לא להכביד על המתקשים) ובכך מחזק את הנלמד בדרך של תיכלול בינחושי: התלמידים מבצעים את החיבור וקושרים את הקשר בין הצלילים למילים שלמות, מפרקים את הדגם השלם למרכיביו בצליל ובסמל צבוע, ומתרגלים תיאום, שרטוט וצביעה, שיש בהן גם הכנה לכתיבה.

הביצוע
בכל דף-עבודה בחוברות יש תזכורת (המבוססת על שמות הצבעים ומידע שנרכש במשך העבודה בחוברת) אשר מטרתה לסייע בהתארגנות לקראת הביצוע.

מודעות לשונית
מודעות לחוקי דקדוק ותחביר משולבת בתירגול, בחשיבה לשונית וידע קודם: זכר-נקבה, יחיד-רבים כבר בשלבים המוקדמים של הלימוד, ובהמשך קריאה מודרכת והבנת הנקרא.

הבנת הנקרא
השיטה פותחת בלימוד טכני של הקריאה, וממשיכה בקריאת טכסטים ועיבוד הבנת הנקרא מתוך תכנים - עקרונות הקריאה והקריאה המשמעותית, הקריאה היעילה והקריאה המהנה: תחילת הלימוד בפיתוח הבסיס, בלימוד יסודות טכניים של השפה הכתובה והמשמעות הכתובה והמרומזת.

תחילת המאמר
ריכוז מאמרים