|
 
|
הקשר בין השפה המדוברת והשפה הכתובה הוא קשר בין סמלים חזותיים וסמלים שמיעתיים.
תלמידים המתקשים ברכישת קריאה וכתיבה, מראים קשיים בלימוד הסמל הנשמע ובלימוד הסמל החזותי (לקויי שפה מתקשים להבין, לזהות ולשחזר על-פי הצורך, עפ"י דרישה, את המילה הנשמעת-הדבורה, ובעלי ליקויים בעיבוד מידע חזותי מתקשים בתפיסת הסמלים המרכיבים מילה כתובה).
מודעות פונטית-וויזואלית
קישור בין הצבע החזותי למרכיבי הדגם השמיעתי
העברית הכתובה היא פונטית, ובכתיבתה מתאפשרת סינכרוניזציה בין הצליל הנשמע והצליל המדובר. הסינכרוניזציה בשמות הצבעים בעברית משמשת וממצה את התיכלול בין הנשמע והכתוב: כותבים את הנשמע וקוראים את סמלי הצלילים הכתובים : אדום נכתב בתיאום מלא עם הצלילים הנשמעים, והוא ניתן לפירוק: א-דו-ם וכך ניתנים לפירוק שמות כל הצבעים האחרים. פירוק מרכיבי התבנית השמיעתית תואם את פירוק מרכיבי התבנית החזותית, ומאפשר הרכבה מחדש של אותם המרכיבים, באותו הרצף, על-סמך הנשמע.
במחקר שהוצג בשנת 1980 באוניברסיטת מינסוטה ארה"ב, במסגרת עבודת הדוקטורט של נויה ספקטור, היווה התירגול הפונטי והחלוקה לצלילי-המילים בסיס ללימוד הקריאה העברית, לילדים בעלי ליקויי-קריאה שלמדו עברית כשפה זרה-שניה.
יסודות השיטה פורסמו בספר שיקום ליקויי-למידה הוצאת מסדה 1979, והורחבו בעבודת הדוקטורט 1980:
THE EFFECT OF INSTRUCTION IN READING, WRITING AND PRONOUNCING HEBREW ON READING, WRITING AND SPELLING ENGLISH, AMONG CHILDREN WHO ARE SLOW READERS STUDYING HEBREW AS A FOREIGN LANGUAGE.
המילים שנלמדו היו מילים מוכרות, (שמות התלמידים, מילים סביבתיות מוכרות לדוברי עברית ומילים זהות באנגלית ובעברית לדוברי אנגלית, כגון בננה, טלפון).
עם הצגתן בפני הלומדים הוצגה חלוקת הצלילים, על-פי הצלילים המרכיבים ברצף הנכון (להבדיל מחלוקה להברות ש-לום ולא ש-לו-ם) ועוררה מודעות פונטית למרכיביה הצליליים של כל מילה, וגם למספרם של המרכיבים (ש-לו-ם =3, ט-ל-פו-ן =4). שמות הצבעים הוצגו באותו אופן, ונכתבו, כל צבע בגוון המיוחד לו: א-דו-ם, אדום.
כאשר הקשר בין מרכיבי המילה הכתובה למרכיבי המילה המוכרת מן השפה המדוברת תואם (סינכרוני), מתאפשרת זכירה הנסמכת על רמזים המסייעים בלימוד סמלים חדשים.
לימוד שמות הצבעים מושתת על ההבחנה המבדלת בין הצבעים והגוונים השונים. לימוד שמות הצבעים הוא שלב מוקדם של רכישת ידע בעל מרכיבים בינתחומיים. צבע הוא חזותי, שם-הצבע הוא שמיעתי.
מאז 1975, נוסתה השיטה בקבוצות לימוד רגילות ומיוחדות ובאופן אינדיבידואלי בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, בתכניות שילוב ובתכנית ייחודית שנבחרה לעבודה אינדיבידואלית, כשיטה מרכזית בכיתה או כאמצעי-עזר לילדים מתקשים דוברי עברית ולילדים מתקשים ששפת-אמם אנגלית.
במשך השנים, בהדרגה, הפך לימוד הצבעים לבסיס הקניית הקריאה, בהוותו מכנה משותף לתלמידים בקבוצה וביכלתו להוות גם אמצעי-עזר אינדיבידואלי מתוכלל. (חזותי-שמיעתי וגם חזותי-שמיעתי-תנועתי, בהפעלת הפה ובהפעלת היד הכותבת).
הקשר והתיאום (הסינכרוניזציה) בין המילה הכתובה למילה המוכרת מן השפה המדוברת איפשר זכירה הנסמכת על רמזים, וסייע בלימוד סמלים חדשים.
התיאום בין הסמל הנשמע, הצבע הנראה והסמל הכתוב בצבע, יחסי-הגומלין שבין שם הצבע (הסמל השמיעתי) לבין המילה הכתובה (הסמל החזותי), היוו בסיס לאיזכורים, להבנת הסמל ויצרו אפיק ,להקלה בדלייה ובשימוש בחידושים שנלמדו. העבודה הפעילה בצבע תרמה להנאה שביצירה בצבע ובתוכן המוכר והמובן.
לרכישת הספר הקלק כאן
"קריאה בצבעים" מאת ד"ר נויה ספקטור:
ספר לימוד קריאה לילדי גן ולילדי כיתות א'-ב' :
"קריאה בצבעים" הוא ספר לימוד קריאה באמצעות עבודה עצמית לילדים גילאי 4-7. השיטה מבוססת על שמות הצבעים בעברית, הילדים לומדים לקרוא בעזרת שמות הצבעים המוכרים להם, ובאמצעות הצבעים הם מבססים את הידע ומעוררים מודעות שמיעתית והיזכרות (אסוציאציה) חזותית-שמיעתית. הספר כולל הסבר מעמיק על שיטת "קריאה בצבעים" , למורים ולהורים. הספר עשיר בצבע וייחודי, מיועד לילדים בתחילת תהליך רכישת הקריאה, נוח לעבודה עצמית, צבעוני, ידידותי ומיוחד, בהשקעה גדולה מאוד באיכות החומר והצבע. הספר מתאים ללימוד בסיס הקריאה, לפיתוח מודעות חושית, לתירגול מודעות פונולוגית, הכל בעבודה עצמית. כל דף בספר מלווה בהסבר והנחיות להורים ולמורים. "קריאה בצבעים" הוא הראשון בסדרת ארבעה ספרי לימוד קריאה, המלווים את הלומד מראשית צעדיו ועד רכישה מלאה של הקריאה הטכנית ופיתוח הבנת הנקרא.
|