השלב השלישי
חטיבת הביניים

"אימוני כתיבה" ותירגול מוטורי, התעמלות מכל סוג אינם מענה לקשיי-כתיבה בשלב זה. הסיוע צריך להיות מעשי בהתארגנות, בהשלמת מטלות, בביצוע הקשור לבית-הספר ובביצוע הקשור בחוגים ופעילויות אחרות, ובבחינות בהתאמת תנאים מיוחדים. הליקויים הם ליקויים בהיזכרות, בעיבוד מידע ובמימוש הידוע באמצעות "תרגום" לכתיבה: ליקויים מנמיכים את התיפקוד, משום שהכתיבה אינה מממשת את היכולת האמיתית.

היערכות
מודעות לקשיים, סיוע, אחריות למימוש היכולת

בחטיבת הביניים דרוש עדכון ממצאים והתאמת המלצות באמצעות אבחון, מתוקנן ומתאים לגיל ההתבגרות. דרישות בית-הספר ומערכות דומות (לימוד בחוגים, השתתפות בפעילויות במערכות שונות), מחייבות היערכות ומודעות לצורך בסיוע מתאים. מספר המורים והמחויבויות רב, לעתים מתקיימים שעורים שונים בחדרי-כיתות שונים, יש ללמוד את ההתארגנות הנדרשת במקום ולהתמצא במרחב הבית-ספרי החדש, לעמוד בדרישות זמן והספק, להגיע ממקום למקום, להחליף תלבושת (בגדי ספורט), לזכור להביא ציוד נדרש ומכשירים מתאימים לשעורים מסויימים, לעבוד על-פי מערכת, להתעדכן באופן יומיומי ולעמוד ,בשינויים פתאומיים במערכת. עבודת "האירגון והמזכירות" הנדרשת כסיוע לתלמיד בעל ליקויי-כתיבה בהתמודדות עם החידושים שבמסגרת ,הבלתי-מוכרת חיונית, וחשוב שתהווה נקודת-מוצא למימוש הלמידה .לדימוי שנוצר במקום החדש, ואף לשילוב בחברה החדשה.

מרחב מחיה
דרושה עזרה עקבית ויעילה, זהירה, מתחשבת, מכבדת ומאפשרת "מרחב-מחייה" בגבולות מתאימים. חשוב להבין את התהליך הרגשי שעובר על מתבגר שזקוק לעזרה מעשית בתחומים שחבריו מתמודדים עמם ללא קושי, וחשוב ביותר ללמד את "האחריות" האחרת הנדרשת ממתבגר עם ליקויי כתיבה וליקויי-למידה אחרים:
האחריות להיעזר, לדאוג לסיוע, האחריות לא להקל ראש בקשיים, לא להתאמץ להתמודד בכוחות שאינם מתאימים ואינם מסייעים במימוש היכולת (להימנע מהעתקת תכנים ומחברות, להימנע מכתיבה אם כתב-היד אינו ברור, להימנע מסיכומים (בכתב, כאשר אלה אינם מועילים ואינם קריאים ,לא להיענות להצעות והסכמים פזיזים הכרוכים בכתיבה מבלי להתחשב בזמינות הסיוע. בבחינות, למשל, נוהגים מורים להציע לתלמידים לקויי-למידה להיבחן בכתב ולראות אם יש צורך בבחינה נוספת, בעל-פה, אחרי בדיקת הבחינה. תלמידים לקויי-למידה נוטים להסכים להסדר, מבלי להיות ערים למגבלות ולהשלכות של בחינה בכתב כזו, או להערכתו של המורה, העשוי לטעון, כי הוא מבין את כתב-היד, מבלי שיהא מודע לפער שבין ההבעה .בכתב לבין ההבעה בעל-פה.

המלצות מקצועיות

המלצות מקצועיות צריכות להיות מותאמות באופן אינדיבידואלי לנבדק המאובחן: יש מי שהארכת-זמן בבחינות מתאימה לצרכיו המיוחדים, ויש מי שיממש את יכלתו בגליון בחינה מוגדל, בחינה בעל-פה, שיעתוק ,או תנאי-בחינה אחרים. יש להיזהר מניסוי ותעייה הנהוג במוסדות חינוך שונים, ולמקד את התנאים בהמלצות המאבחן. לעתים קרובות, "זוכים" תלמידים הסובלים מליקויי-כתיבה, בהקלות "מקובלות" שאינן מותאמות להם, ואינן מקלות עליהם, משום שהאבחון נערך ע"י גורמים מקצועיים שהשכלתם והכשרתם אינה מעמיקה ,בתחום איתור ליקויי-הלמידה וההוראה המיוחדת. כך למשל, ההקלה הרווחת של הארכת-זמן בחינה. דווקא בעלי ליקויי כתיבה וליקויי למידה אחרים ממהרים לסיים את כתיבת הבחינות, ואינם מממשים את תוספת הזמן הניתנת להם.

בחינות מותאמות

בבחינות במקצועות לימוד שונים דרישות הכתיבה שונות, ויש להתאים את התנאים לנבחן לקוי-הלמידה, בכל מקצוע-לימוד, על-פי ,יכלתו להתמודד עם דרישות-המורה המסויים. גם-כאן זוהי עבודתו של מאבחן-מומחה, ולא של גורמים מקצועיים מתחומי ההוראה והפסיכולוגיה. מומלץ להיוועץ במאבחן בכל סוגייה שמתעוררת, כגון יעילותן ומהימנותן של בחינות-בית לתלמיד מסויים.