מאמר: ליקויי קריאה ותיפקוד העיניים:
מאת: ד"ר נויה ספקטור, מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה
דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית, חינוך מיוחד
כל הזכויות שמורות לד"ר נויה ספקטור, מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי-למידה, דוקטור לפסיכולוגיה חינוכית – חינוך מיוחד. אין להעתיק, לעשות שימוש כלשהו ללא איזכור שם המחברת וכתובת האתר: www.noya.co.il
בכנס IDA The International Dyslexia Association)) שנערך לאחרונה (שיקגו, נובמבר 2011) בהרצאתו של רופא העיניים המומחה לילדים William O. Young, הועלו והודגשו הנושאים הבאים:
1. דיסלקסיה היא ליקוי בתהליך השפתי ואינה בעיית עיניים או הפרעת-ראייה; קביעה זו מקובלת ע"י מומחים משני התחומים: רפואת עיניים של ילדים ודיסלקסיה;
2. רופאי-עיניים מומחים לילדים ומומחים לדיסלקסיה חולקים על אופטומטריסטים (בעלי התמחות "התפתחותית" או "התנהגותית") שממליצים על טיפולי-ראייה ומשקפי-קריאה חלשים מאוד, משום שאין בכך תועלת שנסמכת על עדות מחקרית;
3. מורים ומרפאים שונים, שממליצים על עדשות-מגע או שקפים ("שיטת אירלן-Irlen") אינם מתבססים על מחקרים אלא על מצבים שבהם מצבו של המטופל משתפר ללא קשר לטיפול שקיבל ("אפקט פלצבו", בעברית: "אֵינבּוֹ");
4. תרגילים ואמצעי-עזר כגון "תראפיה של הראייה", עדשות משקפי-קריאה חלשות ועדשות "אירלן" או שקפי-אירלן אינם מזיקים (אלא לחשבון הבנק, לדבריו של ד"ר יאנג), אבל התרגול גוזל זמן ומשהה את הסיוע בתחום החינוכי-השפתי;
5. אנשים דיסלקטים אינם מראים יותר הפרעות ראייה מאנשים אחרים, ללא דיסלקסיה;
6. הפרעות ראייה מסוגים שונים יכולות לפגוע בנוחות הראייה, אך אינן משפיעות על הקידוד (decoding) ואינן פוגעות ביכולת לתרגם את הסמל הכתוב הדרוש לקריאת הסמלים הכתובים;
7. אנשים שהראייה שלהם חלשה, ואף בעלי עוורון של עין אחת ובעלי ההפרעה "ניסטגמוס" (עין מרצדת) מסוגלים לקרוא, כמו אנשים שאינם מראים הפרעת ראייה כלל;
8. דיסלקטים אינם שונים מבעלי קריאה תקינה בפעילויות שונות שקשורות בראייה, שאינן דורשות קריאה, כגון משחקי-ווידאו. ההשתהות והקריאה האיטית, המעוכבת, אינה סיבה לדיסלקסיה, אלא תוצאה של הדיסלקסיה;
המלצות לעיון:
www.pediatrics.org/cgi/doi/10.1542/ped.2009-1445: Learning Disabilities, Dyslexia and Vision (2009)
www.pediatrics.org/cgi/content/full/127/3/e818: The 2011 Technical Report
Perspective on Language and Literacy (Vol. 37, No.1pp. 21-24, by Jack M. Fletcher, (a child neuropsychologist and Debra Currie, a child optometrist).