אנשים שאינם מצליחים לפתח סגנון למידה יעיל בעצמם, ואינם מצליחים ללמוד או להגיע להישגים מתאימים ליכלתם, ברוב המקרים סובלים מליקויי למידה. תלמידים ובוגרים בכל גיל יכולים להיות בעלי ליקויי-למידה.

כאשר יודעים מה הם הליקויים, ניתן לעקוף את הקשיים ולהתמודד עם הדרישות בבית-הספר, בעבודה, בבחינות כניסה ומיון באוניברסיטה. תלמידים שלא עברו אבחון, מוגדרים פעמים רבות, "עצלנים", "בעלי בעיות התנהגות", "חסרי-מוטיבאציה", "בעלי קשיי-ריכוז".

היכולת האמיתית של אנשים בעלי ליקויי למידה לא תמיד ממומשת בחיי יומיום, ובדרך-כלל אינה מתבטאת במבחנים פסיכולוגיים.

איתור הליקויים (הגדרת הקשיים) נעשה באמצעות אבחון ליקויי למידה. הליקוי המוכר ולאו-דווקא הנפוץ, הוא "דיסלקסיה" = ליקוי קריאה ספציפי, אבל יש ליקויים אחרים ("דיסגראפיה", "דיסקלקוליה" "דיספאזיה" , ליקויי-קשב ועוד). הליקויים הללו ידועים ומוכרים למאבחני ליקויי-למידה, אנשי-מקצוע שהתמחו בתחום המיוחד של ליקויי-למידה.

התייחסות וטיפול על-פי הליקויים:

כל הזכויות שמורות לד"ר נויה ספקטור  www.noya.co.il. אין להעתיק או להשתמש בחומר זה ללא אישור בכתב מן המחברת.

עפ"י בקשות חוזרות בפורומים, הנה רשימת טיפולים והסתייגויות, על-פי ליקויי-למידה שונים. חשוב להדגיש: מטפלים בנבדק, במאובחן, ולא בליקוי. מכאן – חשוב להכיר את הנבדק, לדעת פרטים על מערכת התיפקוד שלו, על הצרכים המיוחדים ועל ההתנהלות, על התיפקוד בהווה ועל הפרוגנוזה - החיזוי – כדי שההמלצה תהיה יעילה, מעשית ומהימנה. ועוד חשוב לדעת: ליקויי למידה אינם נכחדים: הם נשארים וממשיכים להשפיע על התיפקוד, ההתנהגות, ההתנהלות בחברה ובבית-הספר. חשוב ללמד, לדהבין את גבולות ההצלחה האפשרית, לקדם וללוות בזהירות:

רגישות-יתר או תת-רגישות (היפר-היפו-סנסיטיביות, קשיים בוויסות חושי): בגיל הינקות ובגיל הרך חשוב ביותר לקבל הדרכה של מרפאה בעיסוק להתנהלות היומיומית ולעזרה הנדרשת במצבים שונים. טיפול של מרפאה בעיסוק מומלץ וחשוב, ולא תמיד הכרחי. חשוב להיזהר מגורמים שאינם מוסמכים לטפל במגע, ומאופנות ומסאז'ים שאינם נעשים בידי בעלי מקצוע בעלי תעודה ממשרד הבריאות, בתחומם. חשוב שהילד וההורים ילמדו להתמודד עם הקשיים הנגרמים מליקוי בתחום זה ושבסביבת הנבדק – בית, בית ספר, חוגים, ידעו איך להיערך וכיצד להתייחס.

ליקויי שפה (דיספאזיה, דיסארטריה): ליקויי הבעה, התבטאות והבנת-שפה. בגיל הינקות ובגיל הרך, כאשר המילמול אינו מופיע, הדיבור מתאחר, הדיבור משובש: ריפוי בדיבור אצל קלינאית תקשורת. בהמשך – החל מגיל ארבע, חמש, חשוב ביותר לעבור אבחון מעמיק של ליקויי-למידה, כדי להעריך את החשיבה הבלתי-מילולית לעומת החשיבה המילולית, להיערך ללימוד השפה, להעמיק בטיפול בקשיים הנגרמים מליקויי-שפה. חשוב לדעת כיצד ללמד מיומנויות-שיח, התנהגות, הכנה לגן, היערכות בגן ובבית הספר, וכיצד להתמודד עם דרישות המסגרת ופעילויות הגיל.

ליקויי שפה כתובה: (ליקויי קריאה, ליקויי כתיבה: דיסלקסיה, דיסגראפיה):  שפה כתובה מתחלקת לשתי סוגיות שונות: 1. הקריאה 2. הכתיבה.

ליקויי קריאה ייחודיים חייבים באבחנה מעמיקה, באמצעות אבחון ליקויי-למידה. חשוב לדעת מה סוג הליקוי (יש סוגי דיסלקסיה שונים) כדי לדעת כיצד להתאים שיטת לימוד קריאה וכיצד לקדם את הנבדק. הטיפול והתאמת השיטה  בהנחיית מאבחן מומחה ללקויי-למידה, ובע"י מומחה ללימוד קריאה של לקויי-למידה. חשוב לדעת להתאים ולנהל את השיטה בהתייחסות אישית לנבדק. חשוב לאבחן ולציין את מגבלות הקריאה המושגת וחשוב לדעת כיצד לייעל את הלמידה וכיצד להתאים לימוד ובחינות מותאמות בהמשך הלימוד. חשוב לדעת ולציין את השפעת ליקויי-הקריאה שאותרו על הכתיבה, וחשוב לסייע ולנקוב במגבלות הקריאה בהמשך.

ליקויי כתיבה ייחודיים: "דיסגראפיה" או  "ליקויים גראפומוטוריים" הם ליקויי כתיבה שמושפעים מליקוי באינטגראציה וויזואלית-מוטורית ומליקוי בקואורדינאציה מוטורית. גם רגישות-יתר משפיעה מאוד על הכתיבה, על היכולת ועל ההישגים. בילדות הרכה חשוב לקבל סיוע של ריפוי בעיסוק. לימוד כתיבה – חייב להיעשות ע"י מאבחן ומטפל מומחה לליקויי-למידה, בהתייחסות מעמיקה ועדכנית לתהליך לימוד הקריאה ובשום אופן לא במנותק ממנו. אני מסתייגת מלימוד כתיבה לפני לימוד הקריאה, או מלימוד כתיבה שאינו קשור בתהליך הקריאה. 

ליקויים בחשיבה כמותית (ליקויים בחשבון, דיסקלקוליה): ליקויי למידה שונים משפיעים על לימוד החשבון: ליקויים גראפומוטוריים (קושי למנות בעזרת אצבעות הידיים בגיל צעיר), ליקויי-קשב (קושי לשמור על הריכוז במטלות חשבון בעלות שלבים אחדים), ליקויים בעיבוד מידע שמיעתי או חזותי (הקושי לשחזר טבלאות, לוחות ונוסחאות). חשוב לדעת לאבחן ולהבחין בין הליקויים, כי לא כל כשלון בחשבון הוא ליקוי בחשיבה כמותית. התאמת הטיפול: רק בעקבות אבחון ליקויי למידה ואיתור ליקוי ייחודי בחשיבה כמותית. יש מקרים רבים של טעויות באבחנה, בעקבות שימוש שגוי באבחון דידקטי בחשבון כבאבחון ליקויי-למידה. האבחנה חשובה לטיפול: סוג הסיוע והקידום מותנה באבחנה מהימנה: יש לדעת מתי השימוש במחשבון מאפשר קידום ואם יש מגבלות בלימוד מתימטיקה ומקצועות דומים.

ליקויים בהתארגנות: ליקויים בהתארגנות מחייבים סיוע מעשי בלימוד היערכות ותכנון. יש מצבים שהלימוד יעיל ויש מצבים שדורשים סיוע תמידי. אבחנה וליווי של מאבחן שהוא מרכז-מקרה – משפרים את ההתמודדות והלימוד להיעזר ולהתארגן באופן עצמאי או בפיתוח אחריות לקבל עזרה.

ליקויי קשב וריכוז (ADD, ADHD): בכל מקרה של חשד או אבחנה של ליקויי קשב וריכוז חיוני לבצע אבחון ליקויי-למידה. רק כך מתבצעת אבחנה מבדלת בין ליקויי-קשב וליקויי למידה אחרים, ורק כך אפשר להתקין תכנית התמודדות מתאימה וסיוע הולם. במקרים של אבחנה ליקויי-קשב וריכוז מומלץ להיוועץ ברופא-נוירולוג ילדים, כדי לבדוק אפשרות ויעילות של טיפול תרופתי.

ליקויי-תנועתיות (היפר-אקטיביות, היפו-אקטיביות): האבחנה והטיפול חיוניים. חשוב להבחין בין שובבות וצורך בלימוד גבולות וקושי בהבחנה בגבולות, לבין הקושי לשלוט בתנועות או להפיק תנועות. המטפל בתנועה חייב לקבל הדרכה ממאבחן-מומחה ללקויי-למידה, לפעמים גם מרופא-נוירולוג, כדי לדעת גבולות וסייגים בהתייחסות. לדוגמא: חשוב לדעת מתי לעודד פעילויות שדורשות השקעת מרץ וכוח גופני ומתי ללמד איפוק. חשוב ביותר להתייחס במקרים אלה לתופעות של רגישות-יתר ותת-רגישות בטיפול. בעיקר חשוב לפתח התייחסות מתאימה במשפחה, ולקבל הדרכה שוטפת בלימוד חוקים, גבולות, התנהגות וכללי-זהירות במגע בינאישי.

ליקויים בקריאת מפה חברתית: האבחנה חשובה ביותר, משום שלעתים קרובות נבדק בעל ליקויים בקריאת מצבים חברתיים מראה קשיים להשתלב, להבין, לתפקד בחברה, יכול לריב, להציק ולהידחות, לא יודע כיצד להתחבר ולשמור על קשר ומקשה על חבריו על עצמו. חשוב ללמד להתנהג, ללמד להתייחס לאחר, ולהיות ערים לקושי המרכזי: להגן על עצמו, לגלות "טקט", מודעות חברתית והבנה למצבו של הזולת. זהו קושי הדורש הדרכה וטיפול שאינו פסיכולוגי, אלא ליווי של גורם מקצועי מתחום ליקויי-הלמידה. הפירושים הפסיכולוגיים המקובלים של ההתנהגות, ההתנהלות והאבחנות הפסיכולוגיות והטיפול הפסיכולוגי אינו מתאים למצבים של ליקויים בקריאת מפה חברתית. בליקוי מסוג זה לוקים רוב לקויי-השפה.

ליקויים בהתמצאות מרחבית: כאן חשובה מאוד האבחנה ומהות הליקוי. יש מקרים שהפגיעה קשה ופוגעת בלימודי הנדסה, יש מקרים שהפגיעה פוגעת בהתמצאות בכיוונים ויש מקרים שבהם נדרש ליווי מתמיד. כאמור, כל מקרה לגופו: יש שאינם מסוגלים ללמוד דרך ולהתמצא בשכונת-מגוריהם ויש בוגריםשלומדים להסתדר. הסיכון באבחון ובאבחנה של הליקוי הזה הוא במסקנות מוטעות: לא כל מי שלוקה בהתמצאות אינו מסוגל ללמוד מתימטיקה, לא כל מי שאינו מתמצא אינו יודע למצוא את דרכו. ההתייחסות צריכה להיות ברמה של כישורי-חיים: לימוד ההתנהלות, ההתנהגות, קבלת הסיוע וכללי-זהירות.

תחום ליקויי-הלמידה הוא תחום רחב ומגוון הדורש ידע והתייחסות מיוחדת. בעיות מוטיבאציה, התנהגות, ריכוז, למידה וחברה נובעות לעתים קרובות ביותר מליקויי-למידה מסויימים, אשר לא-תמיד מוכרים למאבחנים שאינם מומחים בתחום זה, ובטעות מוגדרים כבעיות "פסיכולוגיות".

 אבחון, טיפול וייעוץ