ייעוץ ואבחון- פנייה לד"ר נויה

 

 

 

מתבגרים לקויי למידה 1

 

 

 

פסיכולוגיה אחרת באבחנה ובטיפול:

גיל ההתבגרות מאופיין בפערים תיפקודיים, בהקצנות, בעירוב מערכות ותגובות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. הגדרת משך תקופת ההתבגרות אינה ברורה. בלקסיקון למונחי הפסיכולוגיה, מוגדרת ההתבגרות כדלקמן:
"התבגרות adolescence תקופת התפתחות שראשיתה מצוינת כתחילת הבגירה וסופה בהשגת בשילה פיסיולוגית או פסיכולוגית. יש לציין שהמונח אינו כה מדוייק כפי שהוא נראה, מאחר שלמעשה אי-אפשר להגדיר או לפרט את תחילת הבגירה ואף לא את השגת הבשילה"
(לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה, ארתור ס. ריבר, כתר-יען,1992)


מתבגרים לקויי למידה חוו קשיים בילדותם, בתהליכי הבשילה, ההתפתחות, רכישת המיומנויות, הגדילה וההסתגלות.
תהליך ההתבגרות של לקויי-למידה מתאחר לעתים, לעומת תהליך ההתבגרות של בני-גילם. איפיונים ייחודיים למצבי לקויי-למידה עלולים להופיע ולהשפיע במהלכו, עם קשיי מעבר והסתגלות מוקדמים ומוכרים וגם חדשים. הפערים בתיפקוד מביכים ומאדירים את הקשיים: מתבגר לקוי-למידה יכול להיראות בוגר וגם ילדותי, נבון וגם פזיז, שטחי ומעמיק כאחת בשיקול הדעת ובשיפוט, רגיש ואמפאטי ומרוחק ואפאטי.

פירושים ואבחנות מן הפסיכולוגיה המוכרת, אינם מתאימים לאבחנה, כאשר מדובר במתבגר לקוי-למידה: קשיי תיפקוד שמקורם ליקויי-למידה מחייבים התייחסות שונה מקשיי תיפקוד שמקורם תיפקוד אינטלקטואלי נמוך, או מצב רגשי בעייתי.

אבחנה שיש בה ערוב בין ליקוי לבין תגובה (רגשית או אחרת) על הליקוי, עלולה להיות מוטעית, לספק הסברים מטעים ולהפנות לטיפולים שאינם מתאימים: הגדרת קשיים הנובעים מליקויי למידה כקשיים הנובעים מתיפקוד שכלי מסויים, או כנובעים ממצב רגשי, עלולה להביא לטעות באבחנה ובטיפול, כמפורט להלן:

 

 

 

ליקויי למידה אינם ניתנים לאיתור במבחנים פסיכולוגיים, ומסקנות ממבחנים כאלה עלולות להיות מוטעות: מנת-משכל גבוהה והישגים נמוכים בבית-הספר, עלולים להתפרש כמוטיבאציה חלשה או הימנעות על רקע רגשי, כאשר לא מודעים לקשיים ספציפיים, שמקורם ליקויי-למידה;
תיקנון (סטנדרטיזאציה) של מבחנים בארץ, מהווה קושי: כאשר מתרגמים מבחן יש לבדוק מהימנות, תקיפות והבדלים תרבותיים. התיקנון והתרגום לא מתאפשרים, ובדרך-כלל בארץ נהוג להשתמש במבחנים שמהימנותם נבדקה בתרבויות זרות. מצב כזה מחייב מומחיות והכרות עם המבחנים, ערנות להבדלים תרבותיים והתמצאות בדרכי חינוך והוראה בבתי-ספר בארץ. חשוב לציין כי מבחן קריאה סטנדרטי קיים, אך הוא מביא נורמות המתאימות לכיתה ו', ואינו כולל ידע והבנת תכנים כתובים, הנדרשת לגבי תלמידי חט"ב ותיכון.
ליקויים בתיכלול, בהתארגנות ובשיחזור מידע המאטים תהליכי ביצוע, עלולים להרשים כהימנעות והשתהות הנובעות מקשיים רגשיים, להתפרש כ"התנהגות נגאטיביסטית", "מרדנית" או "פאסיבית-אגרסיבית".
פערים בין ידע ומימוש יכולת במצבים ובמבחנים שונים, עלולים להתפרש כ"חרדת מבחנים" (קושי בעל גוון רגשי), כאשר, במקרים לא-מעטים של ליקויי-למידה בתחומי השפה והשפה הכתובה, הקשיים במבחני הישגים ואחרים נובעים מאי-הבנה של המטלות, או מניסוח מטעה של התשובה.
ליקויי-קשב וריכוז עלולים לחבל ביכולת השיחה והבנת המסרים בשיחה, ולהיתפס ע"י מטפל שאינו מתמצא בליקויי-למידה, או שאינו יודע על קיומם אצל המטופל שלו, כבילבול בעל מקור רגשי.
פזיזות (אימפולסיביות) וליקויים בקריאת-מצבים, כמו ליקוי בשיפוט וליקוי במודעות לסכנות, עלולים להתפרש כנובעים ממצב רגשי ובמקרים מסויימים כהתגרות בסכנות ואף כנטייה לאבדנות.
אי-קיום הבטחות ליטול אחריות, להיטיב התנהגות ולשפר הישגים, עלול להתפרש כמצב פתולוגי, כאשר אין מודעות (של הנבדק, המטופל וסביבתו) לליקויים בעיבוד מידע, התארגנות ותיכנון.
קשיים בהבנת חוקי מערכת וקשיים בביצוע, עלולים להתפרש כהעדר מוטיבאציה ומרדנות של גיל ההתבגרות, כאשר המוטיבאציה טובה וה"מרדנות" אינה קיימת (עדיין או בכלל).
ליקויים בקריאת מפה חברתית מראים, לעתים, דימוי עצמי גבוה ובטחון עצמי (אפילו מופרז), ועלולים להרשים כחוצפה, שחצנות ומתריסנות ואף "רגשי-גדלות".
ליקויי שפה ספציפיים, בעיבוד מידע לשוני, בדליית-מילים ושמות ובשיחזור אודיטורי (מידע שמיעתי), עלולים להרשים, בטעות, כנובעים מסגירות, ביישנות, הימנעות, הסתייגות, העדר בטחון עצמי או דימוי עצמי נמוך, בזמן שהקושי האובייקטיבי הוא בפירוש, בארגון ובביטוי לשוני.
ליקויים בפירוש מידע לשוני וליקויים בדליית-מילים, מושגים ושמות, הנובעים מליקויי שפה ספציפיים,עלולים להנמיך את התיפקוד ולהרשים כפיגור במבחני משכל (במיוחד במבחן "וכסלר", שהוא מבחן שפה והבנת הוראות בחלקו המשמעותי).
מתבגר "ילדותי", בעל רקע התפתחותי ותיפקוד אופייני לליקויי-למידה, אינו, בדרך-כלל, מי ש"מסרב לגדול", אלא מי שהתבגרותו מתעכבת, כמו תהליכי התפתחות וגדילה אחרים, בזמנם. התנהגות ילדותית בצד תיפקוד אינטלקטואלי גבוה, יכולה לנבוע ממצב של ליקויי-למידה,ולעתים קרובות נוהגים פסיכולוגים ויועצים לייחס אותה לסרוב לגדול ולהיפרד מן הילדות. מאבחנים ומטפלים שאינם מתמצאים בליקויי למידה והשלכותיהם, נוטים לתלות את הסיבה לילדותיות באירוע או במצב רגשי, ולא בילדותיות האופיינית והמוכרת אצל לקויי-למידה.
קשיי הסתגלות של לקויי-למידה אינם בהכרח קשיים רגשיים: קיימים קשיי הסתגלות אחרים, משמעותיים, שקשה לזהותם,אם אין מודעות לאופיים ולמקורם הייחודי: ההסתגלות למצבים חדשים, למערכת שונה, מחייבת מודעות לקשיים וסיוע בלמידה ובמצבי-מבחן. ליקויים בתהליכי-למידה, משפיעים על לימוד חוקי המסגרת, על תהליך ההיכרות עם המערכת, על היכולת להתארגן ולהתמודד עם הדרישות. מתבגר בעל ליקויי-למידה יכול לחוש מקובל במערכת חדשה, מבלי שייתן את דעתו להשלכות הקשיים הספציפיים שלו, לצרכים המיוחדים שלו ולמחוייבויות המצופות ממנו. הוא יכול להיראות משולב ומרוצה, ובאותו-זמן להתעלם מצרכיו המיוחדים, ולהיכשל.
הייעוץ והטיפול היעיל במתבגר לקוי-למידה, חשוב שיהיה, קודם-כל ענייני, מעשי, מספק סיוע בארגון, בשיקול-דעת, בשיפוט ובתיווך בקשר עם מערכת הדרישות.

האחריות של מתבגר לקוי-למידה צריכה להילמד כפיתוח המודעות להזדקקות לסיוע, להבדיל מהתמודדות העלולה להיות בלתי יעילה ובלתי אחראית כשהיא נעשית בכוחות עצמו.

קשר טיפולי דרוש לעתים, להבהרות, לפירוט, לפירוש נתונים ומידע, לסיוע בארגון ההתמודדות בחיי יומיום. קשר כזה מומלץ שיתבצע ע"י מומחה לליקויי-למידה, או בשיתוף פעולה עם מומחה מסוג זה.


התייחסות המתבגר וגורמים מקצועיים וסביבתיים לליקויי-הלמידה שלו משמעותית ביותר, ודרושה לשם הגדרת הקשיים, לשם פירוט השלכות הקשיים ולהצבת תכניות התמודדות:

למתבגרים (וכמובן לילדים ולבוגרים) בעלי ליקויי למידה יש קשיים שאינם ייחודיים ללמידה אקדמית. התייחסות ריאליסטית בהגדרה, בפירוש-מצבים, במסירת מידע ובבדיקת ההבנה, מאפשרת, במקרים רבים, את ההפנמה, הלמידה וההתקדמות גם בתחומי תיפקוד שאינם קשורים בלמידה אקדמית. טכניקות טיפוליות של תמיכה והליכה עם הפאציינט, באמצעות שיקוף רגשות והבהרות מילוליות, אינן מתאימות במקרים רבים של ילדים, מתבגרים ובוגרים לקויי-למידה. גישה כזו עלולה ללמד את התשובות במקום לאפשר אותן, ולהטעות, ולא לשקף את הרגשות האמיתיים, לתמוך בהחלטות שאינן מתאימות למציאות, לפרק במקום לאחות, ולא לקדם התמודדות יעילה עם הקשיים. זאת, למרות שהיא נעשית, כמובן, באווירה תומכת ומקבלת, ואף מיטיבה,במקרים רבים, עם הרגשתו של המטופל.

 

 

 


 

 


 

.כל הזכויות שמורות © ד"ר נויה ספקטור 03-5248624
 
פיתוח ועיצוב אתרים בטאגרופ