משרד החינוך מזיק לתלמידים לקויי למידה בדרישתו שיעברו מבחן מנת-משכל.

בחוזר מנכ"ל החדש לשנת תשס"ד, העתיד להתפרסם בקרוב, נדרשים תלמידים לקויי למידה המבקשים לממש את זכויותיהם להיבחן ב"בחינות מותאמות לנבחנים לקויי למידה" להמציא למערכת החינוך ממצאי מבחן "וכסלר", בנוסף על אבחון ליקויי למידה. בכך מפלה משרד החינוך את התלמידים לקויי הלמידה, פוגע בזכויות הפרט שלהם ומחייב אותם לשלם עבור תהליך שאינו דרוש מבחינה מקצועית ושאף עלול להזיק לתדמיתם בעיוות פרטים אישיים על תפקודם האינטלקטואלי והרגשי.

הדרישה החדשה של משרד החינוך מייקרת את האבחון באופן משמעותי ומזמינה אפליה בין תלמידים שיד הוריהם משגת לפנות לאבחון פרטי (שיבטיח את זכויותיהם ואת מהימנות ומקצועיות המבחנים שיעברו) לבין בני משפחות דלות אמצעים: אלה ייאלצו לקבל את הגזירה ולמחול על זכות סוציאלית-אזרחית בסיסית, או לשלם מכיסם עבור חשיפה מיותרת ואף מזיקה של פרטים אישיים למערכת. בשני המקרים הם יסתכנו בעיוות הנתונים האישיים שלהם, בגלל השימוש במבחן שאינו מתאים להם.

במבחן וכסלר נקבעת מנת המשכל (I.Q). מבחן זה אינו מתאים להערכת התפקוד האינטלקטואלי של תלמידים לקויי למידה, והוא אף עלול לעוות ממצאים של נבדקים לקויי למידה ולגרום להסקת מסקנות מוטעות. באמצעות שימוש שרירותי במבחן וכסלר עלולים נבדקים לקויי למידה להיחשב בטעות בעלי מנת משכל נמוכה או בעלי בעיות רגשיות. הפגיעה מתעצמת לנוכח העובדה שבמבחן וכסלר אין אפשרות לאתר ליקויי למידה (אלא, לכל היותר, להעלות חשד בקיומם). יש הצדקה לבדיקת מנת המשכל רק במקרים נדירים ביותר של חשש לפיגור שכלי.

בשל מוגבלותו וחוסר יעילותו של אבחון פסיכולוגי כלשהו באיתור ליקויי למידה, נוצר בארץ "האבחון הדידקטי", המהווה מעין הערכה של רמת ההישגים לשם עריכת "אבחנה מבדלת". יש שעורכים "אבחון דידקטי בקריאה ובכתיבה", "אבחון דידקטי באנגלית" ו"אבחון דידקטי בחשבון" כאבחונים נפרדים. בחלק גדול מהמקרים שבהם הוא נערך, אבחון דידקטי לא מאתר ליקויי למידה אלא רק עומד על: קשיים בהתמודדות עם הדרישות האקדמיות של בית הספר. ועוד המבחנים הדידקטיים עצמם אינם בהכרח בעלי תקן לכל גילאי התלמידים הנבדקים. כך קורה שתלמידי תיכון וסטודנטים באוניברסיטאות בארץ נבדקים, לעתים קרובות, באמצעות מבחנים שאינם מספקים נורמות לגילם.

מבצעים רבים של אבחון דידקטי בארץ אינם מומחים לליקויי למידה אלא בעלי מקצועות אחרים בתחומי החינוך והפסיכולוגיה או בעלי מקצועות פארא-רפואיים. בשל כך, פעמים רבות מוערכים תלמידים מתבגרים ובוגרים לקויי למידה לפי קריטריונים שאינם מעוגנים באבחון מקצועי. הערכת הישגים כזו שנערכת במבחן דידקטי יעילה רק אם היא באה בעקבות אבחון מפורט של ליקויי למידה. המערכת החינוכית בארץ, המערכת הצבאית הממשיכה אותה והמערכת האקדמית מסתפקות בקביעת רמת ההישגים ומסתמכות, לעתים קרובות, על אבחון פסיכולוגי שהן דורשות במקום אבחון ליקויי למידה. בדרישתן לקבל גם ממצאי אבחון דידקטי, המערכות הללו אינן מקפידות על אבחון מקצועי שאמנם מאתר ליקויי למידה.

אבחון ליקויי למידה מחויב, מקובל ומוכר בעולם, והוא בנוי וערוך במטרה לאתר ליקויים ספציפיים בתהליכי למידה, ולספק הסבר למקור הקשיים ולהשלכותיהם והמלצות להתמודדות עם הקשיים: פירוט הגישה המומלצת בלימוד, תנאים מומלצים ללמידה יעילה והמלצות לתנאי היבחנות. כאשר האבחון אינו מתאים, תלמידים מאובחנים באמצעות אבחונים שאינם מאתרים ליקויי למידה, בהיותם כלים פסיכולוגיים( לקביעת מנת משכל (כמבחן וכסלר, מבחן סטנפורד-בינה ומבחן בנדר או לאבחון בעיות רגשיות (כמבחן רורשאך, מבחנים השלכתיים ומבחני ציור) או כמבחני הערכה הקובעים את רמת ההישגים במערכת. מבחנים דידקטייםבדרישה לעבור מבחן וכסלר, שאותה מעמיד עתה משרד החינוך בפני תלמידים לקויי למידה, האפליה והפגיעה בזכויות הפרט חמורות. ואינן תורמות להיערכות הנדרשת לבחינות מותאמות ללקויי למידה אפלייתם של הנבדקים לקויי הלמידה ביחס לתלמידים אחרים זועקת ומכשילה ואינה מאפשרת להם לממש את זכויותיהם הבסיסיות המעוגנות בחוק.

ד"ר ספקטור היא מאבחנת ומטפלת מומחית בלקויי למידה.

ריכוז מאמרים