לִלְקויי-למידה יש פסיכולוגיה אחרת. המונח "ליקויי-למידה" הוא מרכיב מרכזי בהגדרת מצבם של נבדקים ומהווה נקודת-מוצא בהערכת תיפקודם במהלך ההתפתחות והגדילה, בתסמינים הייחודיים של ההתנהגות וההסתגלות, בתיפקוד בבית, בבית-הספר, בחברה ובמבחנים אקדמיים. פירוש שונה מן המקובל מתחייב מאיסוף נתונים באמצעות תצפיות ומבחנים פסיכולוגיים ופסיכומטריים.

אבחון לקויי-למידה הוא כלי שמטרתו לאתר ליקויים ייחודיים בתחומי תיפקוד שונים. באמצעותו ניתן להתאים כלי-בדיקה ואמצעי-טיפול למצבו של הנבדק ולהימנע מטעויות מצערות. ניתן להתאים מבחן וטיפול פסיכולוגי שאינם מבוססים על שפה ודיבור, מבחן פסיכולוגי ומבחן הישגים שאינם מבוססים על הפעלת כלי-כתיבה, מבחן כלשהו שאינו תלוי-זמן וכיו"ב.

לאבחון בשנות בית הספר, בכל חטיבה ושלב, משמעות מרכזית ועקרונית בשיקום ובהגנה על זכויות הפרט בהווה ובעתיד. תפקידו של המאבחן, בנוסף להבהרת המצב שנראה לפני האבחון וגרם להפנייה - להציע תכנית התמודדות ושיקום, שמשמעה - סיוע בכל מערכת התייחסות בסביבת הנבדק: התאמת טיפול, התאמת גישה ושיטת-לימוד אינדיבידואלית שתענה על צרכים חברתיים ודרישות אקדמיות, והמלצות לתנאי-בחינות שיאפשרו לנבדק להפגין את יכולתו במבחנים. כאשר מתעוררות שאלות שהאבחון לא ענה עליהן חשוב להפנות את הנבדק לגורמים מאבחנים מתחומים אחרים (רופאים, פסיכולוגים, מטפלים פארא-רפואיים), להשלמת המידע ולהתאמת טיפולים. בדיקות ואבחונים ייחודיים או משלימי-מידע (אבחון ריפוי בעיסוק, אבחון שפה ודיבור, אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי בקריאה-חשבון-אנגלית, אבחון פסיכודידקטי, בדיקת קשב במכון רפואי או בדיקת רופא) אינם תחליף לאבחון ליקויי-למידה.

אבחון ליקויי למידה הוא בסיס לאבחנה מבדלת בין קשיים שמקורם בתסמונת ליקויי-למידה לבין קשיים הנובעים ממקור אחר, בין ליקויי-למידה שונים לבין עצמם ובין התנהגות הנובעת מליקוי-למידה ייחודי לבין תגובה התנהגותית. בכל מקרה של חשד לליקויי למידה חשוב ביותר לערוך אבחון מלא ולא להסתפק בקצה-הקרחון (למשל, כאשר בולטת בעיית כתיבה ומפנים נבדק לאבחון מיומנויות-הכתיבה). חשוב להבחין בין ליקוי ובין תגובה הנגרמת בשל הליקוי: ליקוי בהתארגנות לעומת ליקוי במוטוריקה עדינה הגורם בעייה בהתארגנות; ליקוי קשב לעומת ליקוי שפה הגורם בעיית הקשבה, וכד'. חשוב להבחין בין ליקויים שונים כדי להתאים טיפול. חשובה הבחנה בין ליקויי קשב וליקויי-שפה, ליקויי-שפה וליקויים בחשיבה חשבונית, ליקויי-קריאה וליקויי שפה המשפיעים על הבנת הנקרא.
ליקויי למידה אינם נעלמים: הם לעתים משנים את פניהם, ולכן חשוב לדעת להיערך, להטרים ולייעל את האבחון, הלמידה והסיוע: בכל שלב ולכל פרט אופני-התמודדות שונים: מועדי העדכון צריכים להיקבע ע"י המאבחן באופן אינדיבידואלי, בהתאם לצרכים הייחודיים של הנבדק. הם אינם בהכרח תואמים את דרישות המערכת.

הזכות לקבל סיוע היא זכותם של מתקשים בכל הרמות ובכל שלבי ההתפתחות, הגדילה והלמידה. חשוב להבחין בין זכויות הפרט להתייחסות ולעזרה לבין התנאים הנדרשים ע"י המערכת למימוש הזכויות הללו בתחומה. משום מוגבלותה של המערכת ואי-יכולתה להעניק זכויות לכל הנזקקים בכל דרגות-הצורך, נקבעות רמות והגדרות-זכאות ונוצר פער בין דרישות המערכת לבין מימוש זכויות הפרט. בדומה לכך נוצר גם פער בין מבחני מיון והשמה (שתפקידם להגביל את הפונים למסגרות-לימודים) לבין אבחונים שמטרתם סיוע לתלמיד באמצעות איתור קשיים והתקנת תכנית שיקום.


אבחון וסוגי-ההמלצות משתנים במהלך השנים, עם הגדילה, עם השינויים בתיפקוד: הליקויים משנים את פניהם ומשתנים גם הצרכים, הדרישות וההתאמות. בנוסף להתאמה הסבירה של האבחון לגיל הנבדק, נדרש עדכון אבחון כאשר מתבצעים תִקנוּני-מבחנים ועם הוצאתם לאור של מבחנים חדשים המבוססים על מחקרים עדכניים. אבחון שנערך ע"י מאבחן-מומחה, מאפשר חיזוי, הטרמה, היערכות וייעול בהתמודדות בהמשך.

ריכוז מאמרים